Forbes Israel Logo

כך מתכנן מייסד אורקל להציל את העולם באמצעות דאטה

לארי אליסון - מייסד אורקל. פועל להקמת סביבת חיים בריאה | צילום: shutterstock, GettyImages Phillip Faraone Stringer
לארי אליסון - מייסד אורקל. פועל להקמת סביבת חיים בריאה | צילום: shutterstock, GettyImages Phillip Faraone Stringer
לארי אליסון, האדם החמישי בעושרו בעולם, הפך בשנים האחרונות אי שלם בהוואי למעבדת ניסויים שאמורה לייצר אב־טיפוס לעולם אוטופי – והכל באמצעות דאטה

לארי אליסון יושב בביתו, באחוזה שופעת של יותר מ־1,000 דונם שבראנצ'ו מיראז', קליפורניה, סמוך לעיר פאלם ספרינגס – אחת מהבועות המושלמות שיצר לעצמו. אבל בחוץ העולם מתחיל להתפרק. זהו יום חמישי השחור, ה־12 במרץ 2020: שוק ההון האמריקאי מתרסק ביום אחד. לא זכור יום כזה מאז 1987. הנשיא דונלד טראמפ אוסר על תיירים מאירופה להיכנס לארה"ב. עונת ה־NBA מוקפאת. דיסני מחליטים על סגירת פארקי שעשועים, וטום הנקס מכריז שנדבק בקורונה.

הכתבה מופיעה בגיליון אפריל 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן

ולא, אפילו גן עדן מדברי מרוחק לא יכול לספק מפלט מהמהומה שמתרחשת. מייסד אורקל כבר ראה את מניותיו צונחות ב־11% באותו יום. "שבוע שעבר?" שואל בהפתעה אליסון בן ה־75, שהתכונן לארח 450 אלף אוהדי טניס לטורניר שלא יקרה. "זה מרגיש שזה היה לפני שנה".

אליסון, האיש החמישי בעושרו בעולם, והיהודי העשיר ביותר, בנה הון של 59 מיליארד דולר מאחסון דאטה. לא מפתיע שהוא כבר פועל בצעדים מקדימים כדי להתגונן מפני הווירוס. עובדיו מקדמים את האורחים בכניסה עם מדחום ומשתדלים להתרחק מהם, מנקים בכל מקום. אלה שעוברים את מבחן הטמפרטורה, עוברים דרך שורת בקבוקי אלכוג'ל (סחורה שלא קל להשיג בימים אלה) מסודרים על שולחן. ובעוד אנו יושבים באחד ממגרשי הטניס שלו, צמוד למגרש הגולף הפרטי, עובדים לבושים בחליפות אטומות מנקים את חלונות האחוזה.

לחסן את אורקל

גם בהיבט העסקי, אליסון ניסה לחסן את אורקל, כמה שעות קודם לכן, בשיחת ועידה על הדוחות הרבעוניים של החברה. למרות שפרש מתפקיד מנכ"ל אורקל ב־2014, הוא נשאר מנהל הטכנולוגיה הראשי (CTO) – ולא רק בתואר. "הוא באמת אחד המהנדסים הטובים שאני מכיר", אומר אלון מאסק, חבר קרוב. "בכל פעם שאנו עוסקים בטכנולוגיה, הוא מבין מהר מאוד, גם אם הנושא אינו באזור הנוחות שלו, תוכנה".

אליסון צירף לשיחה את המנכ"לית הנוכחית, הישראלית צפרא כץ. השניים דיווחו על התוצאות הרבעוניות של אורקל, שהכו את תחזיות האנליסטים ואליסון עדכן על מאגר הנתונים האוטונומי של החברה. "אין עבודה אנושית" הוא אומר "ולכן, אין אופציה לטעות אנוש". לאחר שעות המסחר הראשונות, המנייה של אורקל החלה להתאושש.

הוואי | צילום: Shutterstock
אי שלם בהוואי הוסב למעבדת ניסויים לייצור אב-טיפוס לעולם אוטופי | צילום: Shutterstock

עכשיו, תחת השמיים הקודרים, אליסון מנסה להרחיב את הרעיון הזה לעולם הגדול. במהלך שמונה השנים האחרונות הוא השקיע לפחות חצי מיליארד דולר באי לאנאי שבהוואי והפך אותו למעבדה ליצירת סביבה של חיים בריאים ושלווים המונעת באמצעות דאטה. "בריאות היא המוצר שלנו", אומר אליסון, כאילו שהסוד לחיים בריאים מושג באמצעות עיבוד נתונים. אבל בשביל אליסון, זו האמת. הוא קרא לחברה סנסיי (Sensei) – מאסטר ביפנית. והסנסיי בסנסיי היא (כן, ניחשתם נכון) הדאטה.

התרופה בדאטה

התוכניות שלו באי סובבות סביב הקמת אוטופיה בריאותית שמונעת מעיבוד נתונים ומתבססת על אנרגיה נקייה. הרעיון הוא לשמש אב טיפוס לעולם כולו. אך כמו בשאר העולם, נגיף הקורונה גרם לשינויים דרמטיים בזמן האחרון. זה היה גם נושא שיחתם של אליסון ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאחרונה. אף אחד מהצדדים לא אמר מי יזם את השיחה.

"לארי אמר, 'אני אבנה לך מערכת, כך שרופאים וחולים יוכלו להזין מידע, ונוכל לדעת מה קורה'", מספר ד"ר דייוויד אגוס. "הנשיא שאל, 'כמה זה יעלה?' ולארי אמר, 'בחינם'"

בזמן שאליסון נמנע מלספר על תוכנה, צוותו אישר מספר פרטים כלליים. דרכיהם של טראמפ ואליסון נקשרו בחודש פברואר באירוע התרמה באחוזתו של האחרון. הדבר גרם למספר עובדי אורקל, שמקפידה להתרחק מהפוליטיקה, לעזוב במחאה. "אני מבקש שתדייקי", אומר אליסון. "אמרתי לנשיא שהוא יוכל להשתמש באחוזה שלי. אני לא הייתי שם". הוא מוסיף כי מעולם לא העביר כסף לטראמפ, אך הוא יתמוך בכל נשיא שמחזיק בתפקיד. "יש לנו רק נשיא אחד בכל זמן נתון. אני לא חושב שהוא השטן, אני תומך בו ומאחל לו שיצליח".

ללא חיסון קיים, רופאים ברחבי העולם מנסים תרופות קיימות לטיפול בנגיף הקורונה – מכדורים נגד מלריה ועד לתרופה לאבולה. אליסון שאל את הנשיא האם יש מעקב נתונים בזמן אמת על תוצאות הניסיונות הללו ויעילותם. טראמפ השיב בשלילה (הבית הלבן סירב להתייחס לשיתוף הפעולה עם אליסון).

ראיית הנולד

"לארי אמר, 'אני אבנה לך מערכת, כך שרופאים וחולים יוכלו להזין מידע, ונוכל לדעת מה קורה'", מספר ד"ר דייוויד אגוס, מומחה בתחום הסרטן מאוניברסיטת דרום קליפורניה ושותפו של אליסון בפרויקט סנסיי. "הנשיא שאל, 'כמה זה יעלה?' ולארי אמר, 'בחינם'".

בתוך שבוע, אליסון העביר מספר לא ידוע של מהנדסים מאורקל כדי לעבוד עם אגוס, מינהל המזון והתרופות, המכונים הלאומיים לבריאות וסוכנויות פדרליות אחרות על מנת ליצור בסיס נתונים למקרי נגיף הקורונה.

רופאים יקטלגו כל מקרה של נגיף קורונה שטופל בתרופות באתר מיוחד שנבנה על ידי אורקל. המערכת תשגר לרופא או לחולה אימיילים יומיים ותבקש מהם לדווח על שיפור או החמרה במצב, היעלמות סימפטומים ועוד. כעת, הצוות פועל כדי להתגבר על מכשולים משפטיים, ומקווה שהפרויקט ייפתח מיידית.

בן חסותו המפורסם של אליסון, מארק בניוף, שהיה מנהל בכיר באורקל לפני שהקים את חברת התוכנה סיילספורס, אומר שהוא לא מופתע מהיוזמה הזו. "אליסון ייעץ לנשיאים רבים במהלך 39 השנים האחרונות בנושאים אסטרטגיים", הוא אומר. לדברי בניוף, אם תרצו להתרשם יותר מיכולות ראיית הנולד של אליסון ולקבל הצצה לאיך בדיוק תראה היוזמה שלו לטיפול בקורונה, תצטרכו לבקר בהוואי, ליתר דיוק באי לאנאי.

מונה ב־400 דולר

אליסון נולד לפלוריס ספילמן, צעירה יהודיה חד הורית בברונקס, ניו יורק. הכי רחוק מהאי לאנאי או מהאחוזה שלו שבראנצ'ו מיראז'. ספילמן ביקשה מדודיה, ליליאן ולאויס אליסון, זוג מהגרים יהודים מרוסיה, לאמץ את הילד עוד לפני שמלאה לו שנה.

הוא גדל בשיקגו עם הוריו המאמצים. כשהתבגר החל ללמוד באוניברסיטת אילינוי, ולאחר זמן קצר גם באוניברסיטת שיקגו. הוא לא סיים את לימודיו באף אחת מהן. נראה שלחוסר יכולתו לקבל מרות היה יד בדבר. "מורה ללטינית אמרה לי פעם שציון הנכשל שנתנה לי יהרוס לי את החיים", אמר אליסון לפורבס בראיון ב־2006. "לא האמנתי לה וגם אמרתי לה מה אני חושב".

"ביררתי כמה יעלה לי לקנות את זה, וזה היה סכום גדול בהרבה ממה שהיה לי בחשבון הבנק. חשבתי לעצמי להיות הבעלים של לאנאי זה להיות הבלעים של גן עדן"

באמצע שנות ה־60, כשהיה בן 21, אליסון עבר לברקלי, קליפורניה, בעיצומה של תקופה שבה פעלו תנועות רבות לקידום זכויות האזרח. אבל מה שעניין אותו באמת היה אזור הרי סיירה נבדה. הוא עבד כמדריך טיולים וערך סיורים בהרים ובנהר. שם היתה הפעם הראשונה ששמע על האי לאנאי, אז עוד שימש כמטע אננס של תאגיד המזון דול (Dole). "בררתי כמה יעלה לי לקנות את זה, וזה היה סכום גדול בהרבה מה־1,200 דולר שהיו לי בחשבון הבנק", אומר אליסון. "וואו, חשבתי לעצמי, להיות הבעלים של לאנאי, בעלים של גן עדן".

בניסיון להגדיל את 1,200 הדולרים שהיו ברשותו החל אליסון לעבוד כמה ימים בשבוע בחברות טכנולוגיה, נעזר במה שהספיק ללמוד בכמה קורסים בסיסיים של תכנות באוניברסיטה. עם השנים הוא התקדם בסולם הדרגות בכמה חברות סטארט־אפ.

מהפכת הדאטה

ב־1977, שנתיים לאחר שביל גייטס השיק את מיקרוסופט ושנה לאחר שסטיב ג'ובס השיק את אפל, אליסון פתח את אורקל יחד עם רוברט מיינר ואדוארד אווטס. אורקל החלה למכור את תוכנת ניהול הנתונים שלה ויצרה מהפכה בדרך שארגונים אחסנו ונתחו את הביצועים העסקיים שלהם – מהמאזנים ועד לנתונים אישיים.

בשנות ה־80 אליסון צבר מוניטין של איש שחצן ואגרסיבי, ובדמותו התעצבה החברה. ואז בשנות ה־90 אורקל חטפה מכה קשה, כשבוול סטריט הבינו שהחברה דיווחה על נתונים מנופחים וצירפה לדוחות הכנסות מפרויקטים שעוד לא הסתיימו. שווי החברה צנח מ־3.7 מיליארד דולר ל־700 מיליון בלבד.

לקוחות ומשקיעים דרשו מאליסון לפרוש, אך הוא סירב. בהמשך הצליח אליסון להחזיר את אורקל למסלול, תוך שהוא רוכש את מתחריו. עד היום הוציאה החברה יותר מ־80 מיליארד דולר על רכישת חברות, כולל שני מקרים של השתלטות עוינת: ב־2005 קנתה את PeopleSoft ב־10.3 מיליארד דולר וב־2008 – את BEA Systems ב־8.5 מיליארד דולר.

"הוא מתחרה אכזרי", אומר תומס סייבל, שראה את אליסון משקיע ב־Siebel Systems, מעסיק 3,000 עובדים שינסו להפיל את החברה, ולבסוף קונה אותה. נראה שאליסון מתנהג בצורה דומה גם עם הצעצועים האישיים שלו. ב־2010 הוא קנה ב־100 מיליון דולר את התחרות היוקרתית של "גביע השייט של אמריקה", הגביע הוותיק ביותר בספורט הבינלאומי.

ואז, ב־2012 צצה הזדמנות של פעם בחיים. לאנאי, האי שחלם לקנות כשהיה בן 21, הוצע לפתע למכירה. "אתם יכולים לדמיין מישהו מתבונן בציור של קלוד מונה שבדיוק צויר, ומוצע למכירה ב־400 דולר?" שואל אליסון. הוא השקיע בשמחה 300 מיליון דולר והחל לתכנן את האוטופיה שלו.

החווה והמפלט

יש שתי דרכים להגיע ללאנאי: שייט של כשעה במעבורת מהאי מאווי, או טיסה קצרה במטוס קל מאי סמוך בהוואי. נמל מנלה ושדה התעופה של לאנאי הם חלק מ־2% של האי שאליסון הוא לא הבעלים שלהם. שני האחוזים כוללים את הנמל של האי, שאליו מגיעות הסחורות, והבתים הפרטיים של 3,000 האנשים שגרים בו.
שאר האי, 365 קילומטרים רבועים של צוקים על קו החוף, שבילי עפר בחיק הטבע שבהם מקומיים מטיילים וצדים, הכביש הסלול שמוביל למטעים – הכל שייך לאליסון.

נראה שכמעט כל אדם באי מקבל את שכרו מאליסון. "אני חושב שקוראים לו דון אליסון", אומר החשמלאי נתן ספארקס על הבוס שלו, לארי. "שמעתי שהוא מדבר בגובה העיניים. הוא בונה כל מיני חוות שצריכות חיבורי חשמל. מעולם לא ראיתי כל כך הרבה עגבניות".

מאז שקנה את לאנאי, הפך אותו אליסון לצלחת הפטרי שלו לניסויים בבריאות וקיימות שבמרכזם איסוף נתונים ומשוב שבוחן את כל המערך. "זו מעין מעבדה לטכנולוגיה מתקדמת", הוא אומר.


אליסון הקים את סנסיי עם חברו הקרוב אגוס ב־2018 ומאז הוא מנסה לפתור משם שלוש בעיות עיקריות: שרשרת אספקת המזון העולמית, תזונה, והמעבר ממקורות אנרגיה מבוססי דלק פוסילי, למקורות אנרגיה מתחדשים. בינתיים יש בפרויקט סנסיי ספא שעולה כ־3,000 דולר ללילה ונקרא מפלט סנסיי וחממה שפועלת על אנרגיה סולרית והידראולית שנקראת חוות סנסיי.

חופי הוואי | צילום: shuttersock
חופי הוואי. האי לאנאי מהווה את "צלחת הפטרי" של אליסון | צילום: shuttersock
הפצת הטכנולוגיה בעולם

עם ההגעה לאתר הספא, שנפתח בדצמבר אך כרגע סגור זמנית עקב משבר הקורונה, מקבלים האורחים (בין הראשונות היתה שם אריאנה הפינגטון, מייסדת אתר החדשות הפינגטון פוסט) "שאלון הערכה עצמית", שמטרתו לקבוע יעדים פיזיים ומנטליים לביקור באתר. בשלב הבא, צוות העובדים מתחיל לנטר את איכות השינה, התזונה, וזרימת הדם של האורחים.

לחוות סנסיי הצמודה, יש שתי חממות פועלות וארבע נוספות בתכנון. כל אחת משתרעת על פני 1.8 דונם, תופסות מקום קטן משמעותית מחוות מסורתיות. הן מצוידות במצלמות ובחיישנים, שאוספים מידע על צריכת המים, זרימת האוויר ונתונים נוספים שמשמשים לחישוב תנאי הסביבה האופטימליים לגידול זנים שונים של גידולים.

החממות, שצורכות 90% פחות מים מחממות מסורתיות, מופעלות באמצעות 1,600 לוחות סולאריים שיוצרו על ידי טסלה, שאליסון יושב בדירקטוריון שלה.
בינתיים, תוצרי החממות הם מלפפונים ועגבניות לשימוש אתר הספא. אך שש החממות יוכלו לייצר בעתיד יותר מ־450 טונות של ירקות בשנה. אליסון מקווה לשכפל את טכנולוגיית הסביבה המבוקרת ולהפיץ אותה ברחבי העולם.

מיקרוקוסמוס של העולם

הקשר בין אליסון ואגוס נוצר עקב שיח משותף על תחלואה ומוות. השניים נפגשו ב־2006, כשאגוס טיפל באחיין של אליסון שחלה בסרטן הערמונית. הם התקרבו עוד יותר כשאגוס החל לטפל בסטיב ג'ובס באותה שנה. "לארי היה החבר הטוב ביותר של סטיב, והיה מעורב מאוד", אומר אגוס.

מאז אליסון ואגוס פעלו במספר פרויקטים משותפים, כולל מאגרי מידע רפואיים וחברות תרופות. אך לגבי סנסיי הסיפור היה שונה. "הוא רצה לעבוד על פרויקט ללא קשר לסרטן", אומר אגוס.
כחלק מהגישה ההוליסטית של אליסון לבניית אוטופיה, הוא מנסה לקנות את תחנת הכוח של האי, שנכון להיום פועלת על דיזל. כל זאת, על מנת להפוך את לאנאי לאי עצמאי באספקת האנרגיה שלו על בסיס אנרגיית השמש וסוללות. הוא כבר החל את התהליך: החממות שלו עובדות על אנרגיה סולארית מלאה. "זה מגניב. המקום הוא כמו מיקרוקוסמוס של העולם", אומר אלון מאסק.

לעבור מספא מפואר ועגבניות להתמודדות עם כמה מהבעיות המערכתיות הקשות בעולם נשמע יומרני ומורכב. אליסון אומר שיכולת הבקרה על נתוני החוות הגיעה מלימוד חקלאות במזרח אפריקה כחלק משיתוף פעולה עם הקרן של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר. "פילנתרופיה היא ההגדרה של חוסר יכולת להיות בר קיימא", אומר אליסון, "עסקים הם ההגדרה ליכולת כזו". מטרתו היא לייצר חממה שיכולה להפיק מזון בכל מזג אוויר.

מלון ארבע העונות באי לאנאי | צילום: Shutterstock
מלון ארבע העונות באי לאנאי | צילום: Shutterstock

"נרצה להאכיל אנשים בשטוקהולם ונרצה להאכיל אנשים בניירובי", הוא אומר. "אנחנו חושבים שהטכנולוגיה יכולה לעשות את שניהם. אנחנו יכולים להתאים את החממות לפי דרישות כלכליות בשתי הסביבות השונות הללו".

"לשנות את מערכת המזון העולמית"

הוא מקווה למקם את החוות העתידיות בקרבת ערים על מנת לקצר את המרחק מהקטיף עד למדפים בסופרים. בכך יקטין את עלויות השינוע ויאריך את חיי המדף של המוצרים. בסופו של דבר, אליסון רוצה לראות את המותג סנסיי בסופרמרקטים בכל רחבי העולם.

"רוב האנשים מתרכזים בטכנולוגיה שיכולה לפתור בעיה קטנטנה וספציפית, כי בכנות, זו הדרך שבה הכי קל לגייס כסף", אומרת מולי סטיינק, סגנית נשיא בחוות סנסיי. "אם היית הולך לקרנות הון סיכון כדי 'לשנות את מערכת המזון העולמית' היו מסתכלים עליך כמשוגע". לפני שהצטרפה לחוות סנסיי ב־2018, סטיינק עבדה ב־Plenty, סטארט־אפ החוות ההידרופוניות שמגובה במימון מסופט בנק. "היכולת לשבת עם דיוויד ולארי…ולנהל שיחה על קיימות, ולא ברמה השטחית של פאנלים סולאריים או טביעת רגל פחמנית, אלא על יצירת מערכת מזון שתוכל לקיים את עצמה ואת האוכלוסייה בתוך הכלכלה שלנו – זה שיח שצריך לקיים".

התזמון של אליסון נראה מצוין. האנליסטים של Jefferies העריכו במהלך חודש מרץ כי חברות שעוסקות בתחום אורח חיים ובריאות עשויות להרוויח מהתפרצות מגפת הקורונה. "במהלך חיינו מעולם לא נכנסה התודעה לבריאות אישית בצורה חריפה כל כך", נאמר במסמך שפרסם בנק ההשקעות. הוא גם ציין את תחום האנרגיה הנקייה. "התחבורה מתמעטת והייצור התעשייתי שוכך, העשן מתבהר. אנו מתחילים לשים לב יותר לסביבה…לא נחזור לנהוג, לטוס או לייצר באותה דרך שעשינו בעבר".

חולה בריאות

דאטה־בייס טיפולי הקורונה של אליסון אולי לא יגיע מהר מספיק לגורמי הבריאות המשוועים לנתונים, אך הוא כבר מעורר מידה של דאגה, בעיקר בגלל הנשיא טראמפ. לפני הבחירות טראמפ נטה לקדם את הדעה המסוכנת שחיסונים עלולים לגרום לאוטיזם, אך בשבועות האחרונים הציג דעה הפוכה שמציעה לציבור פתרונות לא מוכחים או חצאי פתרונות. החשש הוא שטראמפ ישתמש בנתונים ויעקוף ניסויים קליניים שמתבצעים במקביל.

"פילנתרופיה היא ההגדרה של חוסר יכולת להיות בר קיימא", אומר אליסון, "עסקים הם ההגדרה ליכולת כזו"

"אני לא מבין איך אנשים יכולים להתנגד לזה", אומר אגוס. "אנחנו עוסקים בהצגת ראיות, אני חושב שיש לזה כוח עצום וזה חשוב". אליסון תומך בניסויים קליניים, הוא אומר, בשילוב עם שימוש במאגרי מידע. "אנחנו לא עובדים עבור טראמפ. אנחנו עובדים עבור האנשים", הוא מסכם.

אם הוא צודק – ובריאות הציבור תלויה בכך – אז הניסוי הזה יכול להיות אבן דרך במשימה של אליסון לייצר אוטופיה באמצעות דאטה. עבור אליסון "חולה" הבריאות, שמשחק טניס מדי יום, ותרם יותר ממיליארד דולר לחקר הסרטן ותהליכי ההזדקנות, זו המטרה הגדולה של מקרה המבחן הנוכחי. "אני לא חושב שמדובר על חיי נצח אבל… אם אתה מגיע לגיל 60, כדאי שתהיה בכושר טוב ובריא ותהנה מהחיים", הוא אומר. "אני מכיר אנשים בני 40 – וקשישים. הם לא דואגים לעצמם, הם לא בכושר ונכנסים לדיכאון. כל הדברים האלה קורים", מסכם אליסון. "ואני בטוח שאפשר לשנות אותם".

הכתבה מופיעה בגיליון אפריל 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.