הרופאים 2019
   
כ' בחשון ה'תש"פ   |   18 בנובמבר 2019   |   יום שני
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
ונציה מתחת למים: מצב חירום הוכרז בעיר התעלות המפורסמת
14/11/2019 | ליזט וויטקו
הפרויקט המטורף החדש של מייסד המופע סירק דה סוליי
11/11/2019 | מדלין ברג
כך הפכה יזמית צעירה את התשוקה שלה לתעופה לעסק של מיליון דולר
12/11/2019 | אלן פופלדט
  המיוחדים  < ראשי

מי יעצור את תעלת הימים לפני נקודת האל-חזור?

על הנייר זה נשמע נפלא: שואבים מים מים סוף ומתפילים אותם לטובת ירדן, ישראל והפלסטינים - וגם להצלת ים המלח. אך מעל הפרויקט הזה מהבהבות נורות אזהרה שאסור להתעלם מהן
13/02/2013 | אביב לביא

לפני מספר שנים סיירתי באיזור ים המלח עם תושב האיזור, מומחה וותיק לצרותיו של הים ההולך ונעלם. שאלתי אותו מי יוכל להציל את הים מהמשך הנסיגה והגסיסה. "לים הזה", הוא נאנח, "רק אלוהים יכול לעזור".

אלוהים לא בא, גם לא מטלפן, אבל יש אנשים שמשתוקקים למלא את מקומו. כבר יותר מעשור בודק הבנק העולמי את סוגיית תעלת הימים - חיבור בין ים סוף לים המלח, שאמור לפתור את מצוקת המפלס של הים הנמוך בעולם ועל הדרך עוד כמה בעיות קיומיות באיזור. בימים אלה - אחרי השקעה של כ-16 מיליון דולר - בדיקת ההיתכנות הגדולה נמצאת בישורת האחרונה: בשבוע הבא יתקיים שימוע ציבורי בירושלים, אחר כך בעמאן וברמאללה, ובשלב הבא הפרויקט המגלומני יונח על שולחנן של שלוש הממשלות. האם תהיה להן מספיק תבונה ואחריות כדי לעצור אותו בזמן, בטרם הוא חוצה בדהרה את נקודת האל-חזור?

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים - עשו לנו לייק בפייסבוק

על הנייר זה נשמע נפלא: שואבים מים מים סוף ומתפילים אותם; את המים המתוקים משגרים לעמאן הצמאה, לפלסטינים המיובשים וגם למשק המים הישראלי. על הדרך כמות גדולה של מים מוזרמת לטובת הצלת ים המלח. המפלס יפסיק לרדת בקצב של מטר-מטר וחצי לשנה, אולי אפילו יעלה. כולם מרוויחים, כולם מרוצים, מזרח תיכון חדש.

או שלא. מעל הפרויקט הזה מהבהבות נורות אזהרה בכמות ובעוצמה כזו, שרק פוליטיקאים חסרי אחריות ירשו לעצמם להתעלם מהן. הבעיה היא שפוליטיקאים חסרי אחריות הם בדיוק האנשים שיצטרכו לקבל את ההחלטה.


צילום: רויטרס

המשרד להגנת הסביבה ו"ידידי כדור הארץ" - ארגון סביבה ישראלי-ירדני-פלסטיני שמתמחה בסוגיית ים המלח - יצאו השבוע במתקפה משולבת כנגד תעלת הימים. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אף טען שהפרויקט "עלול להמיט חורבן על ים המלח והתיירות באיזור". גדעון ברומברג, מנכ"ל ידידי כדור הארץ, הצביע על הפער המשונה בין האותיות הקטנות של דו"ח הבנק העולמי - שמלאות בחששות ואי ודאות - לבין השורה התחתונה שמגדירה אותו כבר ביצוע. כמו תלמיד שנכשל בעשרה מקצועות אבל המורה החליט להעלות אותו כיתה, אף על פי כן ולמרות הכל.

דו"ח הבנק העולמי, למשל, מעלה את החשש שהמפגש בין המים של ים סוף למים המיוחדים של ים המלח עלול להיגמר בקטסטרופה אקולוגית ואסתטית: הריקאציה הכימית בין שני סוגי המים עלולה לגרום לשגשוג של אצות אדומות, של שכבת גבס שתלבין את המים ושל תגובות חיידקיות שיתבטאו בהתפרצות ריח של מימן גופריתי - המוכר יותר כניחוח של ביצים סרוחות. אם זה מה שיקרה למים - אפשר לשכוח מתיירות. איש לא יכול לומר בוודאות מה יקרה במפגש בין שני הימים; אבל מי יכול להרשות לעצמו לקחת את הסיכון? אולי מי שלא גר באיזור.

עוד לפני שיגיעו למפגש המיוחל עם ים המלח, המים מים סוף - שיזרמו במערכת צינורות בסמוך לקו השבר הסורי-אפריקני - עלולים לדלוף במקרה של רעידת אדמה ולהמליח את מי התהום של הערבה, המים שעליהם מבוססת החקלאות ומקורות המחיה של חבל ארץ שלם בישראל. למען הסר ספק, לא מדובר בביעותי לילה של ירוקים מושבעים שנוטים לראות ב"קדמה" אויב: גיאולוגים בכירים בישראל סבורים שמדובר בהימור מסוכן.


צילום: רויטרס

סימני השאלה והסיכונים שזורים גם בתחשיב הכלכלי של הפרויקט: המים המותפלים שייוצרו עבור המשק הירדני, למשל, יעלו 2.7 דולר למ"ק - פי שלושה מהעלות הנוכחית של המים בירדן. על מי תושת ההוצאה האדירה הזו - על הציבור הירדני העני? גם המים המותפלים שיוקצו לישראל ולרשות הפלסטינית יהיו יקרים בהרבה מהמים שצורכים אצלנו היום. מתברר שהטכנולוגיה אינה חזות הכל: היא יודעת להוביל מים למרחקים עצומים, היא גם יודעת לסנן אותם ולהפוך אותם ראויים לשתייה - אבל היא לא יודעת לעשות את כל זה במחיר שווה לכל נפש.

לתוך הסבך ההנדסי, הסביבתי והכלכלי, מצטרפות גם השאלות הפוליטיות: הבנק העולמי מאמין שתרומות של מיליארדי דולרים יזרמו מכל העולם לפרויקט, שיסמל את השלום ואת שיתוף הפעולה בין שלושת העמים שחיים לחופי ים המוות. רק שהתנאי הבסיסי לכך הוא שהפלסטינים יוכרו כשותף שווה זכויות, כלומר שישראל תכיר בריבונותם על חופיו הצפוניים של ים המלח. לידיעת הקוראת אורית סטרוק, שבימים אלה שוקלת את כניסתה לקואליציה.

סיפור תעלת הימים הוא סיפור של כסף גדול, אינטרסים חובקי עולם והרבה פוליטיקה. חברות תשתיות והנדסה לוטשות עיניים לפרויקט הזה, ביצת זהב שעשויה להניב להן מיליארדים, וההתלהבות שלהן מדביקה ממשלות ואולי גם גופים כמו הבנק העולמי. פוליטיקאים אוהבים פרויקטים כאלה: הם מספקים הזדמנות לגזור סרטים ולהיכנס להיסטוריה. קשה לשכוח איך יצחק תשובה ושמעון פרס פינטזו לפני מספר שנים בעיניים בורקות על מלונות הענק שיקימו על פלגי מים בערבה. מאז פרס הוריד פרופיל, וסילבן שלום, השר לפיתוח איזורי, החליף אותו על תקן בעל החלומות. צריך לקוות שכשהדברים יונחו על שולחן הממשלה, ההיגיון של המשרד להגנת הסביבה ושל ידידי כדור הארץ ינצח את החזון המפוקפק של הבנק העולמי. כשם שאת אגם החולה המיובש אי אפשר להשיב לקדמותו - אם ים המלח יתקלקל, זה יהיה לתמיד.

Aviv67@gmail.com

טורים קודמים של הכותב:

האבסורד של רשות החשמל: חסכתם יותר מדי? לא תקבלו החזר

שוויון בנטל? תתחילו מתחבורה ציבורית בשבת

הייתם קונים מכונית משומשת מיחימוביץ'?

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media