הרופאים 2019
   
י"ז בתשרי ה'תש"פ   |   16 באוקטובר 2019   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
בקצב משלו: הצצה אל עולמו המסחרר של סטיב איוקי
13/10/2019 | זאק אומלי גרינברג
צמיחתו ונפילתו של המנהל הצעיר בהיסטוריה של פונטיאק ושברולט
10/10/2019 | צ'אק טנרט
כבר לא מיליארדר: הונו של אדם נוימן נחתך ל-600 מיליון דולר
15/10/2019 | מערכת פורבס
  טכנולוגיה  < ראשי

הפשע משתלם: צמיחתה של האפליקציה המנטרת כל אירוע חריג

אנדרו פריים הספיק לפרוץ למחשבי נאס״א בגיל 17 ולגרוף עשרות מיליוני דולרים מעיצוב המבנה הראשוני של פייסבוק, אבל מבחינתו, ההישג הגדול שלו מתרחש רק עכשיו • אם הכל ילך כשורה, אפליקציית מעקב הפשע שפיתח, Citizen, תהפוך לאוצר עבור פריים
29/08/2019 | סטיבן ברטוני

הסמארטפון יכול במהירות לספק לנו את רוב הצרכים הבסיסיים שלנו - מזון, מחסה, הסעה, בידור, סקס.

מייסד Citizen, אנדרו פריים, האקר בפנסיה שהרוויח עשרות מיליוני דולרים מחלטורה של כמה ימים בפייסבוק הצעירה, מאמין שהוא יכול להוסיף לטלפונים שלנו עוד מענה לצורך בסיסי: ביטחון אישי. "כולנו מסתובבים עם מחשבי על בכיס, עם יכולות מיקום ושידורים חיים", אומר פריים. "חייב להיות משהו שאנחנו יכולים לעשות עם זה".

הכתבה מופיעה בגיליון אוגוסט 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

במשרדי הסטארט־אפ שלו בניו יורק, עובדים צעירים לוגמים קפה מספלים עם הלוגו של Citizen וצופים בכאוס ובפשיעה ברחבי אמריקה. ילד נחטף בפילדלפיה; ניידת משטרה פוגעת בנער בן 15 בבולטימור; דקירות בלוס אנג'לס, שריפה בניו יורק.

מענה לצורך בסיסי: ביטחון אישי | צילום: Rene Bohmer

המשרדים של Citizen (מין גרסה משודרגת וקיצונית יותר של אפליקציית חמ"ל המקומית) צפופים, על השולחנות יש ערימות של מסכים רחבים, והתחושה היא של הכלאה בין חדר פיקוח בשדה תעופה לבין קומת הסוחרים בוול סטריט. אנליסטים בשנות ה־20 ובתחילת שנות ה־30 מקשיבים לדיווחי אודיו באוזניות שלהם, העיניים שלהם דבוקות לרצף שיחות הטקסט ולמפות עירונית מהבהבות. אצבעות עפות על המקשים כשהם עוברים בין טרגדיות, מוציאים דיווחי בטיחות, חולקים סרטונים ומעלים דיווחים על תקריות למשתמשי Citizen שנמצאים בקרבת האסונות של הבוקר.

"פתחנו את כל המידע הזה שזורם למוקד 911, ונתנו אותו לאזרחים", אומר פריים, גבוה ורזה, לבוש בחולצה כחולה משובצת ומרופטת ובכובע בייסבול, ונראה צעיר מ־39 שנותיו. "לפני זה, היית צריך ללכת לאקדמיה לשוטרים כדי לקבל גישה לפשע בזמן אמיתי, או להיות כבאי כדי לקבל גישה למיקומי השריפות. מגיע לאנשים לקבל גישה למידע הזה - בזמן אמיתי".

לפי הבלוג הרשמי של Citizen, החברה עזרה לאתר נעדרים, להציל ילדים חטופים, להזהיר דיירים משריפות בבניין שלהם ולאפשר למשתמשים להתחמק משוד פעיל, חשודים חמושים ומקרי ירי. רופאים בחדרי מיון משתמשים באפליקציה כדי להתכונן לקראת מטופלים. גופי תקשורת משתמשים בו כדי לדווח על אירועים בזמן אמת. קבוצות קהילתיות בודקות אותו כדי להיות עם יד על הדופק בנוגע לדפוסי התנהגות חשודים בשכונה שלהן.

לא למשועממים

ל־Citizen, שפועלת כרגע בחמש ערים בלבד (ניו יורק, לוס אנג'לס, בולטימור, פילדלפיה וסן פרנסיסקו) יש למעלה ממיליון משתמשים פעילים. בכל שבוע, רשתות הטלוויזיה משדרות למעלה מ־100 סרטונים שצולמו על ידי משתמשי Citizen. החברה, שהושקה ב־2016 ככלי למניעת פשיעה בשם "Vigilante", נאסרה במהירות על ידי אפל משיקולי בטיחות, אבל עכשיו היא אחת מעשר האפליקציות החדשותיות המובילות באפ־סטור, לרוב מעל CNN, באזפיד, הניו יורק טיימס וגוגל ניוז. הציון הממוצע עליה הוא 4.7 (מתוך 5) בקרב 22,000 ומשהו המדרגים.

Citizen לא לבד בשוק האבטחה האישית. ברשת החברתית Nextdoor שפועלת מסן פרנסיסקו, ומוערכת כרגע ב־2.1 מיליארד דולר, יש קטגוריית "פשיעה וביטחון", שבה החברים יכולים לדווח על פשעים או על פעילות חשודה. חברת פעמוני הכניסה החכמים, Ring, שנרכשה על ידי אמזון במיליארד דולר, מציעה פיצ'ר של משמר השכונה, שמאפשר למשתמשים ולכוחות הביטחון לדווח על חדשות ואזהרות.

למרות שאין לה הכנסות, Citizen גייסה 40 מיליון דולר מקרנות הון משפיעות כמו סקויה קפיטל, Founders Fund, Slow Ventures, 8VC, Kapor Capital, ו־ Lux Capital. משקיעים מפורסמים כמו דרייק, לברון ג'יימס, מווריק קרטר, סקוטר בראון ומייק ג'אדג', היוצר של "סיליקון ואלי", משתתפים גם הם בחגיגה. "אנחנו נרגשים מהשילוב בין שקיפות, מטרה ומייסד נלהב שיודע איך לבצע", אומר סקוט מרלט, שותף לשעבר ב־ Slow Ventures.

"זאת לא אפליקציה שתפתח כשאתה משועמם", אומר ג'ייק מדוול, שותף מייסד ב־8VC. "אבל אתה רוצה אותה על הטלפון שלך כדי לדעת שאתה מוגן".

טאלנטים מובילים נמשכים אל החברה. קית פייריס, מנהל המוצר של Citizen, היה מנהל המוצר של אינסטגרם. הבוס של המהנדסים, ויקטור מקורה, היה מנהל ההנדסה ב־Square. מומחה הצמיחה של Citizen, פראווין אריצ'נדרן היה בכיר בטסלה. דארל סטון, שמנהל עכשיו את האפליקציה של Citizen, עזר עד לא מזמן לאובר לנהל את שירות הקארפול שלה. ביל ברטון, שהיה מפכ"ל המשטרה בניו יורק, התנגד לאפליקציה בהתחלה, אבל עכשיו יושב בדירקטוריון החברה.

מייק ורנל, שותף בסקויה, ראה את הפוטנציאל של Citizen אחרי תקרית מסכנת חיים. בנסיעה לניו יורק, הוא ראה אזהרה של Citizen בנוגע לדקירה שהתרחשה כמה מאות מטרים מהמלון שלו בכיכר קולומבוס. אשתו היתה בדרך החוצה לקנות חלב לבנם הצעיר, והוא סימס לה בלחץ בנוגע לסכנה. "העובדה שידעתי על התקרית עוד לפני המשטרה היתה כל כך משמעותית", הוא אומר. "אין הרבה אפליקציות שיכולות להגיע למיליארד ומעלה משתמשים. אחרי החוויה שלי בניו יורק, השתכנעתי שזה משהו שיכול להגיע למיליארד ומעלה".

הפחית השחורה

מאה קילומטר דרומית למשרדי Citizen, בפילדלפיה, מכשירי קשר משטרתיים מדווחים על אדם נושא רובה במערב העיר. אחד הסורקים של Citizen, קופסה שחורה קטנה, מזהה מיד את הדיווח של 911, הופך את האודיו לדיגיטלי ומעלה אותו לענן.

Citizen מקבלת את כל המידע מהאזנה לתשדורות הקשר הציבוריות, שחובבים, עיתונאים ועבריינים מנטרים כבר עשורים. המערכת פועלת בלי סיוע או רשות מהרשויות. מכשיר ה־R1, הבסיס לטכנולוגיה של Citizen, פועל כסורק משטרתי משודרג, מנטר ומקליט כ־900 ערוצי קשר ציבוריים ברשת של גופי החירום: משטרה מקומית ולאומית, מכבי האש ושירותי ההצלה, אבטחת תחבורה ציבורית ותעופה. בכל יום מקליטה רשת של עשרים מכשירי R1 למעלה מ־2,000 שעות של תשדורת. הגודל הקטן, היעילות המרובה והטווח הרחב של ה־R1 מאפשר ל־ Citizenלהתרחב לעיר חדשה בלי להשקיע בנדל"ן או בצוות מקומי. החברה מכסה את כל בולטימור עם מכשיר בגודל של פחית.

פריים. "פתחנו את המידע שזורם ל-911 והעברנו לאזרחים" | צילום: סיטיזן

ברגע שהמכשיר הופך את הדיווח על האיש החמוש לדיגיטלי, הבינה המלאכותית שבנו ב־Citizen מעבדת את ההקלטה, מנקה את הרעש הסטטי ואת רגעי השקט, מזהה מילות מפתח (גבר, חמוש, רובה, רחוב ונמייקר), ומצמיד את המידע למפת רחובות, עם נקודה אדומה בוהקת במיקום שבו האיש נראה לאחרונה. מכאן משתלטים על העניין האנליסטים, שמאזינים לדיווח של 911, כותבים הודעה קצרה ושולחים אותה למשתמשי האפליקציה במרחק של כחצי קילומטר מהתקרית (לאירועים שונים יש רדיוסי הודעה שונים: קילומטר לשריפה, או עיר שלמה במקרה של התראה על פיגוע). Citizen מעסיקה 38 אנליסטים שעובדים בשלוש משמרות של שמונה שעות, בשאיפה לספק כיסוי מסביב לשעון. הודות לתוכנת הבינה המלאכותית של Citizen, במשמרת רגילה יכול אדם בודד לכסות מספר ערים.

החברה, שמודעת היטב לחדירה לפרטיות ולתביעות שמגיעות איתה, מפרסמת רק דיווחי בטיחות. דיווחים על אנשים חשודים, עניינים רפואיים, התאבדויות ומריבות משפחתיות לא מתפרסמות, ויש בדיקה אנושית של כל דיווח. ההודעות כוללות תיאור קצר, כתובת מדויקת והמרחק מהמשתמש. בלחיצה אחת, ההודעה גדלה למפת רחוב עם פרטים נוספים והערות של משתמשים אחרים. באמצעות האפליקציה, אפשר לחקור את מקרי החירום ברחבי העיר, כשכולם מסומנים בנקודות אדומות בוהקות. בכל יום נתון נדמה שמפת העיר ניו יורק סובלת מחצבת.

אם אתם קרובים מספיק לאירוע, כפתור "הקלט" יופיע על הטלפון שלכם ויאפשר לכם לצלם בלייב וידאו של האירוע. פריים אומר שעובדי Citizen עוברים על כל התוכן לפני שהם מעלים אותו כדי להגן על פרטיות, להימנע ממתיחות ולמנוע שידור חי של רצח או אלימות (בעיה שחוזרת על עצמה בפייסבוק וביוטיוב). משתמשים לא מקבלים תשלום על סרטונים, וגם אין גיימפיקציה שלהם - אין לייקים או דירוגים.

המעריצים מתייחסים ל־ Citizen כאל דרך יעילה לנטר את הבטיחות בשכונה. אחרים מאמינים שהפיצ'ר של השידור החי יכול לסייע להגן על חשודים - וגם על המשטרה. "המערכת מאפשרת לקהילות ולאנשי כוחות הביטחון להיות שקופים יותר, אחראים למעשיהם ולנהל מערכת יחסים עם אמון רב יותר - וזה יכול להיות מהפכני", אומר בן ג'לס, לשעבר ראש האיגוד הלאומי לקידום אנשים שאינם לבנים (NAACP הוא ארגון ותיק לקידום זכויות אדם בארה"ב), וכרגע שותף ב־Kapor Capital, אחת המשקיעות ב־ Citizen.

אבל עבור המבקרים, הפלטפורמה מציצנית, מעוררת חרדה ופחד, ועשויה לגרום גם לעיר הבטוחה ביותר להיראות כאילו היא סובלת מגל פשיעה. יתרה מזאת, אם ישתמשו בה בניגוד לרוח הדברים כרגע, היא עשויה לעודד משתמשים לשים את עצמם בסכנה. "אין שום דיסקליימר שאומר שחלק מהדברים באפליקציה לא מבוססים, ואין שום פולואו־אפ שאומר שההודעה היתה אזעקת שווא", אומר ג'סטין ברנן, חבר מועצת העיר ניו יורק שפרסם מאמר דעה נגד Citizen. "לא רק שהיא יוצרת תחושה מיותרת של חרדה ופחד, היא גם לא מתקנת את ההרגשה הזאת. זה חסר אחריות".

המשימה: מאדים

בבוקר אביבי בלאס וגאס, ב־1997, פריים, שהיה אז בן 17 וניהל ספקית שירותי אינטרנט, הוא הוער בכוח על ידי אנשי אף.בי.איי. המחשבה הראשונה שלו היתה שאולי השותף שלו לחדר עשה משהו מאוד לא בסדר. אך כשפריים, ידיו אזוקות מאחורי גבו והוא לבוש רק במכנסי הבוקסרס המשובצים שלו, הבין שהשוטרים מחפשים מחשבים בבית, הוא ידע שהוא מוקד החקירה שלהם. אנשי החוק סוף סוף מצאו אותו.

פריים, שגדל בנוואדה בבית שבו הכסף תמיד היה בעיה, התייחס למחשבים כאל נתיב בריחה. בגיל 12 הוא שיכנע את אמו להעביר אליו את כל החסכונות שחסכה עבור לימודיו האקדמיים כדי לקנות מחשב Tandy. "אם לא יכולת להרשות לעצמך לקנות מחשב, קנית Tandy", אומר פריים ומצחקק.

פריים בנה את המערכת שלו באמצעות הקוד הפתוח של לינוקס, ולמד מקרוב איך עובדים מחשבים ואיך פועלת רשת האינטרנט. מהר מאוד הוא בילה את כל הלילות שלו בחדרי צ'ט ולמד איך לפרוץ למחשבים אחרים.

כשהיה בן 14, פריים השתמש ב־Tandy שלו כדי ליצור תעודת זהות מזויפת ולעבוד בטלמרקטינג - הוא מכר דיסקים. הוא פרש בכיתה י' מהתיכון כדי לנהל את ספקית שירות האינטרנט שלו במהלך היום ולעשות האקינג בלילה. "הגעתי לנקודה שבה יכולתי להיכנס לכל מקום", הוא אומר.

פריים, שהתעניין מאוד בעב"מים, הצליח במהרה לפרוץ לשתי מערכות מרכזיות, Lima ו־Bean, במעבדה להנעה סילונית של נאס"א. הודות לתעודת זהות מזויפת נוספת, וקורות חיים מנופחים, הוא התקבל לעבודה ב־Cisco כמהנדס מערכות ב־1997. זה היה חלום - עד שזה הפך לסיוט.

הפשיטה היתה חלק מחקירה מעמיקה שנמשכה שנתיים באשר לפריצה לנאס"א. "חברים וקרובים היו מתקשרים אלי ואומרים כזה, 'היי, חבר, האף.בי.איי הגיעו אלי הביתה היום, מה עשית?'", הוא מספר.

בעצת חבר, פריים שכר עורך דין פלילי בלאס וגאס, אדם בשם ג'ון ספילוטרו, שקיבל על עצמו הרבה מקרי פרו־בונו שעירבו קטינים. בשנתיים הבאות, פריים טס בין עבודתו בסיליקון ואלי לבין המשרדים של עורך הדין שלו בווגאס, כדי לנסות ולהגיע לפשרה. "זה הרגיש כאילו אני גוסס ונותרה לי רק שנה לחיות", אומר פריים. "לא ידעתי כמה זמן יעבור עד שאהיה שוב חופשי".

המצב שלו היה לא ברור. מצד אחד, הוא הואשם כקטין ולא גנב שוב מידע. מצד שני, בנאס"א טענו שהוא גרם נזק בשווי מיליוני דולרים, והם מצאו את טביעות האצבע הדיגיטליות שלו בתחנת החלל הבינלאומית ובמארס פאת'פיינדר, הגשושית האמריקאית שהנחיתה תחנת מחקר על מאדים. "הוא היה כמו ילד בן חמש שהתגנב לחנות הצעצועים הגדולה בעולם רק כדי להסתכל מה יש שם", אומר ספילטורו. "אבל הוא היה בסכנת מאסר ממושך. יותר שנים מכפי שרציתי לספור".

בסופו של דבר, השופט החליט על פסיקת "תפוס אותי אם תוכל": בלי עונש מאסר, רק קנס של 25 אלף דולר, 100 שעות של עבודות שירות למען הקהילה ומאסר על תנאי למשך חמש שנים - בתנאי שהוא יראה לנאס"א את הפרצות ברשת ההנעה הסילונית שלהם. "הוא תפס את הממשלה עם המכנסיים למטה", אומר ספילוטרו. "היופי בכל זה היה שהוא יכול היה לעזור להם להרים אותם בחזרה".

עסקת חייו

כשסכנת המאסר חלפה, פריים עבד שנתיים בסטארט־אפ בשם Procket ואז, ב־2004, השיק את Ooma, חברה שהציעה חומרה שאיפשרה לאנשים לבצע שיחות טלפון על רשת האינטרנט. התזמון היה גרוע. חברות כמו סקייפ כבר איפשרו לאנשים לעשות שיחות בחינם ברשת, בלי תוכנה מיוחדת. "הייתי כל כך נואש להקים חברה, שהייתי מוכן לבצע כל רעיון מטומטם. סבלתי מיזמת חמורה", הוא אומר.

בערך באותה תקופה התחיל פריים להסתובב עם בחור שפגש בראשית ימי האינטרנט, בחדרי הצ'אט, השותף המייסד של נאפסטר, שון פנינג. לא חלף זמן רב לפני שהוא התחיל לבלות עם מארק צוקרברג ושון פרקר, עוזר להם בצורה לא רשמית להקים את אדריכלות הרשת של פייסבוק שתרם נולדה. הוא קיבל בתמורה מניות של פיייסבוק, שהפכו להון שישנה את חייו. פריים לא יכול לומר מה המספרים המדויקים, אבל מודה שהרוויח סכום בגובה שמונה ספרות בשבועיים של עבודה.

אבל בזמן שפייסבוק נסקה, Ooma גססה. פריים נאבק בענקים כמו AT&T ו־Verizon על שוק הקווים הנייחים המצטמק. ב־2009, כשהוא מותש, פריים הביא את אריק סטנג שיחליף אותו כמנכ"ל (סטנג עדיין מנהל את החברה, שנסחרת בבורסה של ניו יורק בשווי שוק של 219 מיליון דולר). "הטכנולוגיה פתאום נהייתה הרבה יותר קשורה לכסף מאשר לחדשנות", אומר פריים. "זה פתח לי את העיניים ועזבתי".

נקודה אדומה בוהקת במקום האירוע | צילום: סיטיזן

הוא ברח ללוס אנג'לס, שם נרשם לתוכנית לימודי קולנוע אינטנסיבית שנמשכה שישה חודשים, עם המפיקה ההוליוודית ג'ואן שקל. "אף אחד לא חיפש אותי. ירדתי לחלוטין מהמפה".

שם רע

אישה צעירה הולכת לבדה ברחוב ניו יורקי אפל. היא מבחינה בגבר עם כובע משוך על ראשו הולך מאחוריה. היא מחייגת למוקד המשטרה, 911. השוטרים מקבלים את הדיווח אבל הם נמצאים במרחק קילומטרים ממנה. במקביל, טלפונים סלולריים בקרבתה נדלקים עם התראה על תקיפה אפשרית שעשויה להתבצע. האנשים בסביבה ממהרים להגיע אל האזור במכוניות, או אופניים, חלק אפילו בריצה. האיש בכובע מטיח את הקורבן שלו אל המדרכה, בדיוק כשהשכנים מגיעים, עם אייפונים שלופים כדי להקליט. הם עוצרים את התקיפה ומקיפים את הפושע עד שהמשטרה תגיע.

זה התסריט שפריים כתב לסרטון נוצץ שיכריז על החברה החדשה והחשאית שלו, שנקראה אז Vigilante. למרות שהחליט לעזוב את הטכנולוגיה, עליית הטלפונים החכמים והפוטנציאל הרשתי שלהם משך אותו בחזרה אל המשחק. הוא גייס כמה מהנדסים והשקיע 300 אלף דולר באינקובטור בשם SPoN במטרה לחקור את הרעיונות המבטיחים.

הרעיון ל־Citizen הגיע ב־2015, כשפריים סקר את החלק האחורי של חלק מהשיכונים לשעבר בדרום מנהטן. הוא חשב על הסימנים המודרניים, הבלתי נראים, שעוברים בבנייני המאה ה־19 האלה. שיחות אלחוטיות, וויי־פיי, קשר משטרתי. מה אם היתה דרך לגרום לטלפונים חכמים לאתר שיחות חירום? הוא רץ פנימה וסיפר למהנדסים שלו - הם יצרו לו אבטיפוס בתוך שבוע.

הוא קרא לפרויקט Vigilante (אדם שלוקח את החוק לידיים ורודף אחד עבריינים באופן עצמאי), וחיבב מאוד את התחושה האדג'ית שזה הקנה לו.

האפליקציה והסרטונים שלה ראו אור ב־25 באוקטובר, 2016. אף אחד לא שם לב. כדי לעודד את הצוות שלו, פריים הזמין את כולם לארוחת ערב. אבל אז הכל השתנה, מתישהו בין האנטיפסטי למנה העיקרית. "מישהו בדק את הווידאו וראה שהצפיות עלו מ־300 ל־27,000. עשר דקות אחר כך, הגענו ל־54,000".

למחרת בבוקר, Vigilante צברה פופולריות ברדיט. הסרטון הוויראלי משך את תשומת הלב של אפל ומשטרת ניו יורק. "אני התנגדתי לכל הסיפור", אומר המפכ"ל לשעבר, ברטון. "חשבתי שמפות הפשיעה יפחידו אנשים ויעודדו אחרים להפריע לחקירות".
ימים ספורים אחרי ההשקה, התקשרו אנשי אפל לפריים. Vigilante הפרה את כלל 1.4.5: "אפליקציות לא יעודדו לקוחות להשתתף בפעילויות (כמו הימורים, אתגרים וכו') או להשתמש במכשירים שלהם באופן שעשוי להוביל לפגיעה פיזית בעצמם או באחרים".

פריים הגיב במשך שלוש שעות ארוכות. הוא טען שהוא מנהל כלי לבטיחות אישית, לא אפליקציה למלחמה בפשע, אבל השם Vigilante והסרטון פעלו נגדו. אפל הסירה את Vigilante והחנות והצמיחה קפאה.

במשך חודשים נאבק פריים כדי לתקן את זה. הוא שלח מצגות חדשות לאפל מדי שבוע. הוא שינה את השם ל־Citizen והעביר את המסר השיווקי ממלחמה בפשע למודעות לבטיחות. אחרי חודשים של משא ומתן, אפל החזירה את האפליקציה לחנות במרץ 2017. "כולם חושבים ששינינו את האפליקציה, אבל האמת היא שלא באמת - תמיד היתה לנו אזהרה שאומרת, תישארו רחוקים, ותשמרו על עצמכם", אומר פריים. "השם Vigilante פשוט היה בחירה לא טובה".

עכשיו נדרשה Citizen להתמודד עם בעיה בוערת נוספת: איך ניתן יהיה לעשות כסף מהאפליקציה נטולת הפרסומות? פריים לא מוכן לחלוק את הפרטים. מקורות בחברה רומזים למודל שבו Citizen תגבה תשלום מאוניברסיטאות, שדות תעופה, איצטדיונים ומקומות נוספים שבהם נמצאים המוני בני אדם, כדי לאפשר לרשויות לשלוח הודעות למשתמשים - בין אם להוציא פוש של הנחיות חירום או להרגיע את ההיסטריה אחרי אזעקת שווא. ויש גם את הפוטנציאל שיאפשר למשתמשים להודיע לרשויות על סכנות.

משקיעים מציינים שמיליארדי דולרים מושקעים מדי שנה באבטחה. אם Citizen תפעל ברמה מסיבית, היא יכולה להיות תוספת משמעותית למערכות הביטחון הקיימות, ולצמוח לספקית שירותים גדולה. ברטון אומר שאנשים רבים, שחוששים שהרשויות עוקבות אחרי מיקומם ותחביביהם, לעולם לא יורידו אפליקציה רשמית של שירות אוכף חוק. הוא מהמר ש־Citizen, כאפליקציה עצמאית ואמינה, תוכל להפוך לכלי משמעותי עבור שירותי החירום, ולהעביר במהירות וביעילות מידע חיוני לציבור. "אזרחים מיודעים טובים יותר יוצרים משטרה מיודעת טובה יותר", הוא אומר.

גרסה חדשה של האפליקציה צפויה לצאת בסתיו הקרוב. פריים מערפל את הפרטים אבל אומר ש־ Citizenמתייחסת לכל הביקורת נגדה, כמו למשל שהיא גורמת לחרדה מיותרת. הוא גם חוקר דרכים שבהן אנשים יוכלו לפנות למשתמשים קרובים או לקהילות כדי לפתור בעיות שלא דורשות כוחות חירום.

באופן צפוי, פריים מתחמק כשמדברים על המודל העסקי שלו, אבל הוא מבטיח שהוא לא יעשה כסף ממודעות או משיתוף המידע של המשתמשים. "לעולם לא נרוויח או נבנה את העסק שלנו על מכירת מידע אישי. כל העסק שלנו בנוי על הגנת המשתמשים שלנו, וזה כולל הגנת הפרטיות שלהם", הוא אומר.

זה רחוק מאוד מההאקר שהיה בצעירותו, שכמעט נאסר אחרי שפרץ למערכות ממשלתיות. "ברגע שהשופט נתן לי פסק דין של מאסר על תנאי, זה היה כאילו שנרפאתי ממחלה סופנית", אומר פריים. "אחרי זה, אני לא מסוגל אפילו לדלג על תמרור עצור"

הכתבה מופיעה בגיליון אוגוסט 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם


רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media