י"ז בתשרי ה'תש"פ   |   16 באוקטובר 2019   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
בקצב משלו: הצצה אל עולמו המסחרר של סטיב איוקי
13/10/2019 | זאק אומלי גרינברג
צמיחתו ונפילתו של המנהל הצעיר בהיסטוריה של פונטיאק ושברולט
10/10/2019 | צ'אק טנרט
כבר לא מיליארדר: הונו של אדם נוימן נחתך ל-600 מיליון דולר
15/10/2019 | מערכת פורבס
  פיננסי  < ראשי

לצאת מהבור: כך אפשר לטפל בגירעון

הגירעון שטפח לממדים גדולים בהרבה מהיעד שהציב משרד האוצר, אמנם מדאיג את הפוליטיקאים, אך נראה כי אף אחד לא מעז להציע תוכנית מסודרת לסגירת הפער ⋅ אז הנה הצעה לקיצוץ של 13.5 מיליארד שקל – בלי לגעת בחינוך, בבריאות ובביטחון
25/08/2019 | עידן ארץ

כולם יודעים שיש גירעון. הכנסות המיסים עלו באופן זמני, והממשלה לא התאפקה והתחייבה להוצאות אדירות. כעת, כשההכנסות ממיסים חזרו לסורן, מצאנו את עצמנו עם גירעון גדול בהרבה משתוכנן. אם לא נסגור אותו, נגביר את נטל החוב, שכרגע גוזל מאיתנו 39 מיליארד שקל בשנה רק על הריבית. ברור לכולם שזה יהיה האתגר הגדול ביותר שיעמוד לפתחו של שר האוצר הבא.

עם זאת, אף אחד לא מסביר איך אפשר להתמודד עם האתגר הזה. לכאורה, סגירת גירעון היא הדרך הטובה ביותר להדגים את סדר העדיפויות הערכי והפרקטי שכל הפוליטיקאים טוענים שיש להם - בין אם סוציאליסטים או ליברלים. במקום זאת, כשדוריה למפל שאלה את בני גנץ מה הוא יעשה, הוא מלמל משהו גנרי על מנועי צמיחה. כשעמליה דואק שאלה את בוגי יעלון שאלה דומה, היא נענתה בהתחמקות ובחזרה על טקסטים מדף המסרים על ביבי ושלטון החוק. שאר המפלגות מחרישות, ואפילו עמיר פרץ לא מעז להסביר שיהיו דרושות (על פי תפיסת עולמו) העלאות מיסים כדי לממן את הוצאות הממשלה. על נתניהו וכחלון, שבתקופתם נוצר הגירעון מלכתחילה, אין מה לדבר. בנט ופייגלין לפחות נותנים קריאת כיוון (קיצוץ בהוצאות הממשלה), אך לא מביאים תכניות ספציפיות וסדרי עדיפויות.


כולם מתחמקים מהשאלה החשובה | צילום: shutterstock

ברור למה הם עושים את זה. לא פופולרי לקצץ בהוצאות הממשלה ולא פופולרי להעלות מיסים, אך כל התחמקות מהשאלה מעידה על המחסור באחריות לאומית שפושה בפוליטיקה. אם הפוליטיקאים לא מסוגלים להציג תכנית מסודרת, ננסה לעזור להם. הנה תוכנית לדוגמה, שאינה בהכרח מתאימה לנסיבות פוליטיות, אך היא מציגה עמדה אידיאולוגית וחזון. מעבר לפרטים המדויקים שלה, העיקרון הוא החשוב - אם לא מרוצים ממנה, יש להציג אלטרנטיבה, להגיד במפורש - מה מבטלים, מה מחליפים ומה מוסיפים. רק לא להיגרר לחוסר ההחלטיות שהפוליטיקאים מייצגים.

בחישוב שמרני

13.5 מיליארד שקל. זה כרגע הפער בין הגירעון הצפוי, ליעד הגירעון של משרד האוצר, והוא הסכום שיש לסגור. כך אפשר לעשות זאת:
  
1 סגירת המשרד לשירותי דת: רווח של 700 מיליון שקל.

2 סגירת מנהל התרבות: רווח של מיליארד שקל. תרבות היא דבר שצריך להתפתח באופן חופשי לפי רצון הציבור ולא לפי מה שפקידי משרד התרבות רוצים. משרד התרבות הוא מלכוד 22 אינהרנטי, משום ששר התרבות רוצה לממש את האג'נדה שלו ושל בוחריו מצד אחד, ואסור לו להיות "פוליטי" מצד שני. עדיף להחזיר את הכסף הזה לציבור, וכל אחד יצרוך את האמנות שהוא רוצה.

3 סגירת המשרד לשוויון חברתי: רווח של 400 מיליון שקל. ירים את ידו כל מי שיודע על הישג אחד של המשרד הזה. הכל התחיל ב־2007, כשהנפיצו משרד כדי לתת תפקיד לרפי איתן שזכה בשבעה מנדטים מטעם מפלגת הגמלאים. בזמן שעבר, המשרד הצליח לאסוף סביבו תקציב של מאות מיליונים, ללא הישגים משמעותיים.

4 הפסקת סובסידיה לענפים במשק: רווח של 3.15 מיליארד שקל. אין דרך לתאר את "נטו תעשייה", סבסוד החקלאות ושאר "תמיכות במגזר העסקי" חוץ משחיתות. קבוצות מקורבות לשלטון ובעלות מנופי לחץ שונים סוחטים הטבות על חשבון כספי המיסים שלנו. אני מעוניין לחיות בחברה שבה הדרך להרוויח היא לספק מוצרים איכותיים במחיר תחרותי, ולא בכזאת שבה הדרך להרוויח היא לשלוח לוביסטים ולהתפקד למפלגות. רווחים עושים בעזרת אנשים שרוצים לקנות את המוצרים שלך, לא מכאלו שנכפה עליהם לשלם עליהם. שימו לב שהקיצוץ לא כולל את מכון וולקני למחקר חקלאי ואת "רשות החדשנות" (המדען הראשי) שבעיני עושים משמעותית פחות נזק משאר הסובסידיות.

5 ביטול קצבאות הילדים: רווח של 5.1 מיליארד שקל. מערכת רווחה צריכה לעזור לחלשים ולעניים, ולא למי שבמקרה בחרו להוליד הרבה ילדים. במדינות המערב קצבאות משמשות ככלי לעידוד הילודה, אך בישראל אין בעיה כזאת. במקום זאת, מדובר בפועל בהטבה למגזרים מסוימים על חשבון הציבור הכללי, ותוך מניעת כספים ממערכות רווחה אמיתיות. כמות הילדים בישראל הופכת אפילו קצבה קטנה יחסית לסעיף תקציבי עצום עם השלכות אדירות. שימו לב שהקיצוץ אינו כולל את תכנית "חיסכון לכל ילד", שעולה 4 מיליארד שקל נוספים בכל שנה.

6 סגירת משרד העלייה: רווח של 1.5 מיליארד שקל. משרד העלייה אינו מביא עליה או מעודד אותה, אלא הפך למצבור ג'ובים, כנסים בחו"ל ורנטות על נדל"ן שמפוזר ברחבי הארץ. פרשת ישראל ביתנו, שחשפה שימוש לרעה בכספי המשרד, היא ככל הנראה רק קצה הקרחון. היהודים שעוד לא עלו לישראל נמצאים ברובם במדינות מערביות עשירות כמו ארה"ב, בריטניה וקנדה, ולכן הדרך היחידה למשוך אותם באפקטיביות לארץ היא לשפר את המצב הכלכלי. בשביל זה, צריך לסגור את הגרעון. שימו לב שהקיצוץ לא כולל את לימודי העברית לעולים חדשים, שזו שיטה נוחה וזולה לסייע לעולים חדשים להתאקלם ולהשתלב.

7 הפסקת סבסוד עמותות יהדות במערכת החינוך: רווח של 100 מיליון שקל. זה לא הרבה, אבל גם אלו כספים מגזריים שצריכים להיעלם מהעולם. בתי ספר צריכים לקבל אוטונומיה להשתמש בתקציב (האדיר) שלהם כרצונם, ואם המנהלים יבחרו להזמין עמותות דתיות למערכת החינוך - מה טוב.

8 ביטול פטורים ממס: רווח של 9.6 מיליארד שקל. אחד המאפיינים של מערכת מס מוצלחת היא הפשטות והצפיות שבה. לעיתים, זה חשוב אפילו יותר מגובה המס. מס פשוט ללא יוצאי דופן מאפשר גבייה קלה יותר, פחות "תכנוני מס", ופחות פתח ללוביזם של קבוצות לחץ המעוניינות בהטבת מס אישית. בנוסף, מס אחיד מאפשר לפזר את המשאבים בכלכלה לפי הערך שהם יוצרים, בלי עיוותים שפטורים ממס יוצרים. ה־OECD משבחים בכל דו"ח את המע"מ היחסית־אחיד שלנו, וממליצים לנו להפוך אותו לשטוח לחלוטין. את ההמלצה הזו כדאי לממש - לבטל את הפטורים ממע"מ על פירות וירקות, את הפטור באילת ואת חצי נקודת זיכוי המס שנשים מקבלות באופן אוטומטי. האחרון, אגב, הוא סבסוד רגרסיבי הנותן יותר לעשירות. החישוב כאן הוא שמרני, מכיוון שהוא לא כולל את ההשפעות החיוביות על הכלכלה (ומכאן על גביית המיסים) של מס פשוט וברור.

9 ביטול כל המכסים: עלות של 2.8 מיליארד שקל. כדי להקל על הציבור, בייחוד בשל החלת מע"מ על פירות וירקות, ניתן לבטל את כל המכסים ולפתוח את ישראל לסחר חופשי. יותר לא נהיה תלויים במה היה במקרה מזג האוויר כשאנחנו הולכים לסופר, כי נוכל לייבא סחורה זולה, איכותית וטרייה מכל קצוות העולם. העניים ביותר, שקניית אוכל היא חלק ניכר מההוצאות שלהם, ירוויחו מכך במיוחד.

10 הורדת המע"מ ל־16%: עלות של 4.75 מיליארד שקל. המע"מ הוא אמנם מס פשוט שקל ונוח לגבות, אך הוא מעלה באופן ישיר את יוקר המחיה לכולם. עסקים בישראל כורעים תחתיו, ומגלגלים אותו הלאה ללקוחות שלהם. הורדת המכס והמע"מ יאפשרו צמיחה כלכלית גבוהה יותר, מה שאומר שהחישוב לגבי עלות הורדתם מקופת המדינה הוא שמרני מאוד.

בלי צ'ק פתוח

בסך הכל, התוכנית הזו כוללת קיצוץ בהוצאות הממשלה של 12 מיליארד שקל, והעלאת מיסים של 2 מיליארד שקל. שוב אזכיר שזה חישוב שמרני, מכיוון שבאבטלה האפסית הנוכחית סגירת משרדי הממשלה המיותרים תשחרר עובדים למשק שכה זקוק לכך. זה יאפשר הקמת עסקים, הגברת התחרות וצמיחה נוספת של הכלכלה. אך גם תחת החישוב השמרני הזה, מגיעים ל־14 מיליארד. בתכנית סגירת הגירעון הזאת, אין קיצוץ בחינוך, בבריאות ובביטחון, למרות שגם שם יש הרבה שומנים. זאת, כדי להראות שזה לחלוטין אפשרי, אפילו תוך הורדת חלק מהמיסים במקביל.

אם אתם לא מסכימים עם התכנית, אתם מוזמנים להציע אלטרנטיבה - אבל אי אפשר לתת לפוליטיקאים "צ'ק פתוח" להציג אמירות נבובות.

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media