כ' באב ה'תשע"ט   |   21 באוגוסט 2019   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
תמונה אחת שווה אלף שקלים: כוכבי האינסטגרם המרוויחים של ישראל
21/08/2019 | שלומי אזולאי
לא למכירה: למה טראמפ רוצה לקנות את גרינלנד ולמה דנמרק לא תמכור?
18/08/2019 | דיוויד ניקל
חיות בסכנה: האם ארה"ב תמשיך לשמור על המינים שבסכנת הכחדה?
16/08/2019 | פרייה שוקלה
  30Under30 2019  
  המיוחדים  < ראשי

"לפריפריה הכלכלית יש יתרון אדיר בעולם המחקר"

משפט אחד שאמר לו אביו גרם למאור פריד להקדיש את חייו ללימודים • היום, בגיל 26, עם דוקטורט בהנדסת מכונות וכשהוא חוקר בטכניון וחלק מצוות טכנולוגי יוצא דופן במשרד הביטחון, פריד רוצה להעביר את ההצלחה שלו לבני נוער בסיכון
27/01/2019 | הדס בשן

אני לא חושב שאני אדם חכם ומיוחד יותר מאחרים, באמת שלא", מצטנע ד"ר מאור פריד בן ה־26, "אני משוכנע שאת מה שאני השגתי כל אחד יכול להשיג. אולי אני קצת מפוקס יותר, אבל הכל עניין של עבודה קשה וכלים נכונים. ודווקא בגלל זה חשוב לי להעביר את המסר שלי הלאה, לנוער בסיכון, שיראו שאני כמוהם, ושגם הם יכולים".

לרשימת 30Under30 2019

הפרויקט מופיע בגיליון ינואר 2019 של מגזין פורבס ישראל

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

יכולים לעשות דוקטורט בגיל 24? 
"כן, אפילו את זה. אני באתי מבית שהמילה אקדמיה לא נאמרה בו. כשהייתי קטן אבא שלי היה מסגר ואמא שלי היתה תופרת, ואני הראשון במשפחה שסיים תיכון. בטעות אנשים קוראים לנו אנשים פשוטים, אבל היתה בעיקר המון נתינה ואהבה בבית שלי, וזה מה שגרם לי לפרוח".

פריד. "הסוד להצלחתו של ארגון נעוץ קודם כל באנשים" | צילום: ניר סלקמן

הפריחה של פריד - שלא לומר נסיקה פראית - מגיעה בשני תחומים מקבילים: מחקר ויזמות חברתית. בכובע אחד - פריד משמש כמהנדס מחקר ופיתוח במשרד הביטחון וחוקר בטכניון - הוא פרסם חמישה מאמרים בכתבי עת מובילים, מרצה בכנסים בינלאומיים וזכה במימון של 1.5 מיליון שקל מקרן PAZI היוקרתית של הוועדה לאנרגיה אטומית והמועצה להשכלה גבוהה. "צמצמתי את התואר הראשון לשלוש שנים, אחר כך את הדוקטורט לשנתיים, עשיתי הכל ביחד", הוא אומר.

מחקריו בתואר השני והדוקטורט עסקו ב"דינמיקה לא לינארית" ובתורת הכאוס. אלו הם שני תחומים השלובים זה בזה, שמהווים יחד את הענף המדעי שעוסק בחקר התנועה והשינוי של מערכות מסוגים שונים - החל בפעימות הלב, דרך התנודות בבורסה ועד למסלול שעושה טיל שיוט מרגע שיגורו ועד הגעתו ליעד. זהו עולם עשיר שמתאר בכלים מדעיים כיצד תופעות קטנות בהווה יכולות להוביל להשלכות אדירות בעתיד, או במילים פשוטות - כיצד משק כנפי פרפר בברזיל עלול לגרום לסופת טורנדו בטקסס.

בפועל, זאת נקודת הממשק בין עולמות המתמטיקה, הפיזיקה וההנדסה. "במהלך התואר השני, תחת הנחייתו של פרופ' אולג גנדלמן בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, התאהבתי בעולם המחקר וסימנתי את הדוקטורט כיעד הבא. כשפניתי למשרד ראש הממשלה בנושא, הם הפנו אותי לבעיה אקוטית שאיתה הם מתמודדים - השלכותיה של רעידת האדמה הבאה על מערכות קריטיות לביטחונה של מדינת ישראל. לפי המכון הגיאופיזי, רעידת אדמה עוצמתית עתידה לפקוד את אזורנו בשנים הקרובות, כאשר המיקום, העוצמה והתזמון בלתי ידועים. התחום ריתק אותי והמשמעות והתרומה לביטחון ישראל הניעו אותי לעבוד ולהתקדם בקצבים מהירים מהרגיל".

גורמים למידע לדבר

המחקר זכה למימון ממשלתי נרחב וזיכה את פריד בתואר מדען מצטיין בצה"ל ובפרסים תחרותיים בינלאומיים, וכל זאת במקביל לשירותו הסדיר. כיום הוא משרת כחוקר בצוות Data Science במשרד הביטחון, שמטרתו לספק תחזיות ביטחוניות בסביבה של אי ודאות באמצעות כלים מתמטיים ואלגוריתמיים מתקדמים מעולם ה־Machine Learning והבינה המלאכותית. "מערכת הביטחון הישראלית מוצפת בכמויות אדירות של מידע ממקורות שונים", הוא מסביר. "בצוותים משולבים של אנשי טכנולוגיה ואנשי שטח, אנחנו מנצלים את היכולות של מערכות מיחשוב מתקדמות וגורמים למידע לדבר ולגלות לנו מה צופן העתיד. כך באפשרותנו לתת מענה מבצעי הולם ולקבל החלטות מושכלות גם במצבים סבוכים ואפופי אי ודאות".

הזכייה בחידון התנ"ך | צילום: באדיבות המצולם

לדבריו, הצוות והארגון כולו חתומים על מספר רב של פרויקטים מסווגים ומוצלחים, ששינו מן היסוד תפיסות מבצעיות ודפוסי מחשבה במערכת הביטחון. "אחרי מספר תפקידים במערכת למדתי, שמעבר לטכנולוגיה מתקדמת, הסוד להצלחתו של ארגון נעוץ קודם כל באנשים. כיום אני אסיר תודה לעבוד לצד אנשים מעוררי השראה ובעלי איכויות יוצאות דופן, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, מלאי תשוקה וחדוות עשייה, שכל בוקר הופכים את מדינת ישראל למקום בטוח יותר. פשוטו כמשמעו. גאה להיות שייך".

וכאן אנחנו מגיעים לכובעו השני: במקביל לעבודה האינטנסיבית, הקים פריד, בשיתוף דר זוסמן, את עמותת "ללמוד להצליח", שעובדת עם עשרות בני נוער בסיכון בבאר שבע ומעניקה מלגות לימודים לסטודנטים ממכללת ההנדסה SCE, כדי שישמשו כמנטורים לחניכים. את ניהול העמותה הוא עושה בהתנדבות מלאה ולדבריו, "יהיה מדויק יותר לומר שאני חוקר בזמן שאני לא עם העמותה. השילוב מאוד חשוב לי, וכשהתקבלתי לעבודה הנוכחית שלי במשרד הביטחון, הבהרתי שהעמותה בראש סדר העדיפויות, היא הבייבי שלי.

 

לא צריכים רחמים

לכאורה אין קשר בין העולמות של מחקר ועשייה חברתית, אומר פריד, אבל לדבריו, הוא רואה אותו כל הזמן. "ליוצאי הפריפריה הכלכלית יש יתרון אדיר בעולם המחקר - יש להם כלים טבעיים לפתרון בעיות וחסינות רגשית גבוהה, שחיוניים למחקר אקדמי ולתעשייה".
איך זה עובד בדיוק? מי הנוער שאתם עובדים איתו?

"יש היום תוכניות של נוער בסיכון ותוכניות מחוננים, אבל אני רציתי להקים משהו שמשלב בין שניהם. אנחנו מקבלים את הנוער מהרשויות, אלה חבר'ה שהם בקצה הסקאלה, הם מגיעים מתנאים לא פשוטים בכלל, ואנחנו עוברים איתם ממצב שבו אין להם חלום, ללתת להם כיוון. אנחנו עובדים עם עיריית באר שבע, ובכל יום שני הם מגיעים למרכז שבו המלגאים שלנו יושבים איתם ועונים לצרכים שלהם. אנחנו גם עושים מפגשים והרצאות בבתי ספר, מנהלים קו חם לנוער במצוקה ומפיצים את הספר שכתבתי, ובו מתוארת השיטה שלי, לאלפי בני נוער".

מה בעצם אומרת השיטה?
"שצריך למצוא את החלום, את מה שגורם לתיקון עולם פרטי שלך, לשים אותו מול העיניים. לא לשאול אם אתה עומד לעשות משהו, אלא איך אתה עומד לעשות אותו. תמיד להסתכל קדימה, אל המטרה".

אתה מגדיר את עצמך כמי שהיה נוער בסיכון?
"לא לגמרי. גדלתי בנס ציונה, היום זו עיר שנחשבת ברמה סוציו־אקונומית גבוהה בממוצע, אבל יש זנבות, ואנחנו לא היינו מרקע חזק. יש לי חברים שהגיעו גם לפשיעה, ולא קל לעבוד בעבודות מזדמנות כדי לקיים את עצמך. אני לא אוהב להתעסק במה שלא היה לי, ואני מעביר את המסר הזה גם לנוער שאני עובד איתו - אנחנו לא מסכנים ולא צריכים רחמים של אף אחד, רק קצת יחס וחברה, ליווי ותמיכה, לא צדקה ונדבה".

אתה עוד זוכר איך זה להיכשל?
"זה אולי לא נראה ככה, אבל גם לי יש מכשולים. כשיצאנו לגייס בהדסטארט כסף לעמותה, זה היה אתגר. לא קל לגייס מהציבור, להסביר לאנשים כמה המטרה הזו דחופה ובוערת, שעד שזה לא ייפתר, כל יום אנשים ייפלו לסמים ונערות ייפלו למקומות לא טובים. בזמן שאנחנו מדברים חיים נהרסים, אבל קשה להוציא אנשים מאדישותם".

פעילות עם נוער בעמותה | צילום: באדיבות המצולם

החידון ששינה הכל

פריד, שגר בלוד עם אשתו מיכל, סטודנטית לרפואה, מספר שהדרך האישית שלו לא הובילה להצלחה באופן טבעי. "הייתי ילד עם הפרעות קשב וריכוז, לא חושב על הלימודים, אלא על ההפסקה, הכדורגל, לא היו לי ציונים טובים, וזה הוביל לאלימות בכיתה. יכולתי באותה מידה להגיע לחיים של אלימות, כבר תויגתי במערכת כבעייתי. אבל אני זוכר שיום אחד אבא שלי אמר לי שחשוב מאוד שאלמד, כדי שלא אהיה כמותו. פתאום נפל לי האסימון. ראיתי את הקושי בעיניים שלו, הבנתי שהצלחה שלי בלימודים תעשה תיקון עולם פרטי, המשפחה תהיה שקטה יותר, אבא שלי יוכל לעבוד פחות. אני אוכל לראות אותו יותר. הבנתי שהכל יהיה יותר טוב ושזה רק עניין של החלטה שלי".

פריד התחיל לבלוט במקום לא צפוי - בחידון התנ"ך העירוני, שבו זכה כילד. "אף אחד לא ציפה שילד שלא חובש כיפה, מבית ספר לא דתי, ינצח בחידון הזה - אבל אני פשוט חיפשתי אתגרים. כל אתגר שהיה, הייתי מתאבד עליו", הוא מספר. "היה חידון מורשת קרב ומורשת טל, הלכתי אליהם וניצחתי בכל מה שיכולתי, רק שההורים שלי יהיו גאים בי.

מבחינה לימודית התקדמתי, אבל בהתנהגות עדיין היו בעיות. הייתי באיזו תוכנית לנוער, אבל העיפו אותי ממנה, הצרכים שלי לא באמת עניינו אותם, אולי כי זה לא היה ארגון בהתנדבות, כמו הארגון שאני מפעיל עכשיו, אלא ארגון שפעל מאינטרסים".

לקראת הצבא היה ברור שילד הפלא עומד לעשות דברים גדולים. פריד, שכבר התחיל להתעניין בהנדסה ובמחשבים, נרשם לתוכנית המצוינות "ברקים" במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל, והוצב במשרד ראש הממשלה, בוועדה לאנרגיה אטומית וביחידת 8200. גם בתוך המסגרת הזו הגיע להישגים לא רגילים - הוא נבחר למדען מצטיין בצה"ל, ייסד קורס באוניברסיטת בן גוריון ועל הדרך הוציא את ספרו, "ללמוד להצליח". "במשך כל הזמן הזה הייתי צריך לעבוד כדי לפרנס את עצמי. הייתי עובד במסעדות, מחלק פלאיירים, מה שאפשר. מימנו לי את הלימודים, אבל הייתי חייב לעבוד במקביל. ככה נולד אצלי הרעיון להקים את העמותה. חשבתי שכשאוכל - אעזור לבני נוער אחרים לא להגיע למצב הזה, שתהיה להם יותר תמיכה כלכלית", הוא מספר.

בינתיים גם סיימת את כל התארים במהירות הבזק, למה בעצם?
"ראיתי שהמחקר והלימודים עושים לי כל כך טוב, שרציתי תמיד יותר מהר ויותר חזק. זו הדרך שלי לתרום למדינה. יש לזה מחיר, כמובן, אני ישן פחות, אבל אני מאושר יותר. לא ראיתי טלוויזיה כבר כמה שנים, אני שומר את זמן הבילוי עם אנשים שאני אוהב לסופי שבוע. אני לא אוהב את המילה 'קריירה', היא מילה לא רומנטית בעיניי, אני מונע מרצון לתרום לחברה, ואז הזמן מסתדר, הוא גמיש".

ומה היעד הבא?
"המשימה הבאה שלי היא להיות פרופסור, אני שואף לצאת לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת קורנל, ניו יורק".

לרשימת 30Under30 2019

הפרויקט מופיע בגיליון ינואר 2019 של מגזין פורבס ישראל

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media