י"ח בטבת ה'תשע"ז   |   16 בינואר 2017   |   יום שני
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
חקירה צולבת: 20 שאלות לבוס החדש שלכם לעתיד
09/01/2017 | ליז ראיין
לגליזציה של מריחואנה באירופה: האם צרפת היא הבאה בתור?
09/01/2017 | ססיליה רודריגז
תור הזהב: האם החברות הסיניות בדרך להובלת החדשנות הגלובלית?
09/01/2017 | בנג'מין ג'ופה
  חשיפת פורבס  
  המיוחדים  < ראשי

בסוד העניינים: הצצה ראשונה לחברה הישראלית שמסקרנת את העולם

מעקבים בבירות העולם, התחזות למשקיעים זרים, הקמת חברות פיקטיביות והטמנת מלכודות לבכירים. פורבס ישראל חושף לראשונה את המבצעים ושיטות הפעולה המתוחכמות של בלאק קיוב, שמייצאת את יכולות הריגול הישראליות לעולם העסקים. כמה טייקונים חייבים להם את כל הונם
01/01/2017 | יובל הירשהורן
מאז שהפסיק לעבוד עם חברת הביטוח האמריקאית AmTrust, שעד לא מזמן ניהל נתח משמעותי מפעילותה בשוק האיטלקי, הברוקר אנטוניו סומא (54) לא הפסיק לתור אחר הזדמנות עסקית חדשה. הסכסוך המשפטי שלו מול AmTrust נמשך כבר תקופה, ולמרות שהיה משוכנע שבסופו של דבר הבורר שמונה לתיק יכריע לטובתו ויכריח את האמריקאים לשלם לו פיצוי שמן על סך מאות מיליוני יורו, הוא לא יכול היה שלא לחייך כשקיבל בתחילת השנה פנייה משני אנשי עסקים שביקשו להכיר לו משקיעים סיניים רבי השפעה, המעוניינים להיכנס לשוק הביטוח האיטלקי. הוא התכווץ במעילו החמים, ובאוויר הצונן של פברואר רומאי טיפוסי, עשה את דרכו אל המסעדה שבה קבעו להיפגש.

השניים היו מאוד מנומסים וידעו בדיוק מה הם רוצים. הם הציעו הרבה כסף, ובמיוחד - הציעו פוטנציאל גדול לעתיד. אחרי הכל, השוק הסיני הוא המחר. סומא לא רצה להסתבך, ובדק היטב את המשקיעים. הוא בחן את המשרדים שלהם, רפרף באתר האינטרנט שלהם ואפילו קיבל כרטיס ביקור רשמי. אבל הסינים ונציגיהם לא היו שונים ממנו בהרבה; גם הם רצו לוודא שהשותף החדש שלהם אמין. אחד הנציגים שאל את סומא, ולא חדל להתנצל על החדירה לפרטיותו, האם הסכסוך המשפטי עם ענקית הביטוח האמריקאית לא יהווה מכשול לעסקה ולא יפגע ביכולתו לממן את חלקו בה. הוא מיהר להסביר: "המחלוקת שהתעוררה היא מזימה של AmTrust כדי ליהנות מהידיעות שלי בשוק הביטוח האיטלקי, ואחר כך להיפטר ממני. בכל מקרה, המחלוקת תיפתר ב־8 בנובמבר, והתוצאה תהיה ההחלטה להעניק לי 400 מיליון יורו". הנציג, שידע איטלקית, ביקש את סליחתו וניגש אל השירותים. סומא נותר עם שותפו דובר האנגלית, שניכר כי הוא מסתקרן לשאול עוד דבר מה.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון דצמבר של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

"איך אתה כל כך בטוח שתנצח מול AmTrust?", חילץ האיש מפיו את השאלה לבסוף. "אני בשליטה", השיב סומא. "הבורר הוא איש...", המשיך האיטלקי ואז עצר, ורק הוסיף מחווה שתסביר טוב יותר את כוונתו - הוא חיכך את אגודלו באצבעותיו בתנועה, שבכל תרבות מובנת מיד ככסף.

שותפו דובר האיטלקית של הנציג הסקרן שב לשולחן, וסומא ניצל את ההזדמנות לבקש ממנו באיטלקית שיורה לעמיתו לשמור על הפרטים ששמע לעצמו. הם החליפו ביניהם דברים בסינית, ואז פנה אליו שוב הנציג הסקרן, התקרב ולחש באנגלית, "אני יכול לשאול אותך שאלה ממש, ממש, ממש אישית?". סומא לא התנגד, והנציג שאל בחיוך מסוקרן ותמים של ילד שגילה עולם חדש ומופלא, "כמה אתה צריך לשלם.. אני לא רוצה להגיד למי.. כמה צריך? כמה? 10 מיליון?".

סומא לא ענה. במקום זאת ביקש האיטלקי הממולח פיסת נייר מבן שיחו, חתך ממנה חלק, רשם עליו מספר והגיש את הפתק בחזרה לשני האדונים המהופנטים. "את מה שרשמתי לכם הלילה..", אמר, "אפילו אשתי לא יודעת". השניים העיפו מבט חמקמק אל הנייר שמולם וראו שם את הכיתוב: "10%". סומא ובני שיחו סיימו את הארוחה וסיכמו על הפרטים, לחצו ידיים וקבעו להמשיך בדיאלוג בקרוב. הם נפרדו לשלום והלכו איש איש לדרכו.

ארבעה חודשים יעברו ופיסת הנייר הזו, יחד עם הקלטה מלאה של הפגישה, תהפוך לראייה מרכזית בתביעות שתגיש AmTrust לבית המשפט האיטלקי, בדרישה לבטל את הליכי הבוררות המושחתים (שאכן הושעו), ולבית המשפט המחוזי בניו יורק, בדרישה שיפצה אותה על הוצאות משפט מיותרות ועל פגיעה בשמה הטוב. את העדות המדויקת והמפלילה הזו חילצה ממש מפי הברוקר אחת מחברות המודיעין העסקי המצליחות, המסתוריות והמסקרנות בעולם - בי.סי אסטרטגיה בע"מ, חברה פרטית הרשומה בתל אביב ומוכרת (רק מעט יותר) בשם המותג שלה - בלאק קיוב (BlackCube). לראשונה אנו חושפים כאן את סיפורה המלא של החברה הייחודית, וכמה מהפרטים הכמוסים ביותר בפרשות שעל חלקן עוד לא שמענו עד כה. בבלאק קיוב סירבו להגיב על חשיפת פורבס ישראל.

***

אחד ממייסדי בלאק קיוב, דן זורלא, ביציאה ממשרדי החברה ברחוב מזא"ה בתל אביב | צילום: יוסי אלוני

אנטוניו סומא היה, כאמור, מי שניהל מאז 2011 (באמצעות קבוצת Trust Risk, שאותה הקים בנאפולי ב־2010) חלק ניכר מהפעילות של AmTrust האמריקאית באיטליה. על פי כתב התביעה שהגישה החברה ביוני השנה לבית המשפט בניו יורק, היא הפסיקה את התקשרותה מולו בשנת 2013, לאחר שהצטברו אצלה חשדות וראיות לכאורה לכך שהוא מנסה לגנוב ממנה מידע פנימי ובאמצעותו להתחרות בה עצמאית. בעקבות המהלך, פתח סומא בנאפולי שני הליכי בוררות מול החברה (זכות שהיתה שמורה לו מתוקף החוזה עמה), שבהם תבע ממנה סכום דמיוני של למעלה מ־2 מיליארד יורו. בראש שני ההליכים הוצב הבורר האיטלקי מרקו לצ'יני, דמות מוכרת מאוד בעולם המשפט האיטלקי, פרופסור בכיר באקדמיה, רואה חשבון ובורר בולט.

את המסמר האחרון בארון הקבורה של הליך הבוררות המושחת, שרקמו ביניהם לצ'יני וסומא, נעצה בלאק קיוב כאשר סוכניה השיגו הקלטה נוספת - הפעם של הבורר לצ'יני - כשהוא מסגיר את נכונותו להטות הליכי בוררות באופן כללי, ואף מרמז על הטיית הבוררות הספציפית הנדונה. את ההקלטה השיגו במבצע דומה למדי לזה שבו הפילו את סומא, אלא שהפעם פעלו הסוכנים תחת כיסוי של אנשי עסקים, שרצו לעניין את לצ'יני להשתתף בהקמת מוסד אקדמי חדש לעסקים במזרח התיכון. לפי כתב התביעה, לצ'יני לא היסס להפגין את כישוריו כבורר "גמיש", כשאחד הסוכנים סטה מהשיחה וביקש לשתף אותו בסוגיה משפטית, שלכאורה רבצה עליו באותה העת.

את AmTrust אנו מכירים כאן בישראל בעיקר בשל המשא ומתן שניהלה מוקדם יותר השנה על רכישת חברת הביטוח הפניקס (שלא הבשיל בסופו של יום), אבל אין ספק שהזווית הישראלית הזו שלה, מול בלאק קיוב, היתה רווחית לא פחות. אחרי הכל, החברה הישראלית הוציאה לפועל עבור AmTrust מבצע מודיעיני מורכב ומתוחכם ביותר, שבסופו בוטלה הבוררות והושגה פשרה בין הצדדים, שלפיה AmTrust תשלם לסומא 60 מיליון יורו בלבד (כחצי מהסכום שבאמת הגיע לו, לאחר ש־AmTrust הפסיקה את ההתקשרות עמו באופן חד צדדי), ובתמורה היא תסיר את התביעה נגדו.

כרטיס כניסה למועדון

את בלאק קיוב ייסדו בשנת 2010, דן זורלא (33), מנכ"ל החברה, קצין בוגר יחידה עילית במודיעין, וד"ר אבי ינוס (33), המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, אשר שירת בצבא כקצין תקציבים. השניים הכירו בעת לימודיהם האקדמיים; לזורלא תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בניהול, ואילו לינוס, תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במדעי הניהול ותואר שלישי בהתנהגות ארגונית. לפי הערכת פורבס ישראל, זורלא מחזיק כיום בשני שליש מהחברה, שמשרדיה ממוקמים בתל אביב, בלונדון ובפריז, וינוס מחזיק בשליש הנותר.

אם להגדיר בצורה רשמית את פעילות החברה, בלאק קיוב עוסקת בתמיכה בליטיגציה משפטית. היא אוספת מודיעין עסקי וראיות ומספקת ייעוץ אסטרטגי במסגרת סכסוכים משפטיים. היא גם יודעת לספק מודיעין לאיתור נכסים, להצביע על סימני שחיתות או ניגודי עניינים - והכל בהתאם למערכת החוקית במדינה שבה היא פועלת (עד היום מדובר כבר ביותר מ־60 מדינות, על פי אתר החברה). מאחוריה עומדים כמה מהשמות הבולטים ביותר בעולמות המודיעין, הביטחון והעסקים הישראליים, מי בפועל ומי על הנייר. חלקם פועלים בחשאיות מאחורי הקלעים - ממשפטנים מן השורה הראשונה ועד לאנשי ביון בכירים (בדימוס) שתורמים לה מניסיונם - וחלקם באופן גלוי. כך למשל, בדירקטוריון החברה ניתן למצוא כמה שמות גדולים מאוד, כמו פרופ' אשר טישלר, לשעבר דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וכיום נשיא המסלול האקדמי במכללה למינהל, חתן פרס ביטחון ישראל, תת אלוף מתי לשם, ואחרים. אך אין ספק שהשם הבולט ביותר שהחברה התהדרה בו עד ממש לאחרונה הוא של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן ז"ל, שכיהן עד לפטירתו כנשיאה של בלאק קיוב.

"למאיר לא היתה מעורבות בפעילות היומיומית של בלאק קיוב, אבל כשאתה בא ואומר ‘נשיא החברה שלי הוא מאיר דגן', אתה לא צריך כרטיס כניסה יותר גדול כדי להיכנס לאיזה מועדון שאתה רוצה", מספר א', בכיר לשעבר במערכת הביטחון המקורב לחברה. "ומאיר לא היה לבד בסיפור הזה. החברות לוקחות לעצמן שמות גדולים מהתחום הזה כדי שימלאו תפקידים רפרזנטטיביים. הם פותחים את הדלתות".

השיטה הזו של ניצול קשרים לפתיחת דלתות היא בורג מרכזי במערכת הפעולה של בלאק קיוב וצרובה עמוק ב־DNA שלה ושל עובדיה, בוגרי המערכת המודיעינית בישראל. "בלאק קיוב מושתתת על קבוצה מובחרת של יוצאי יחידות מיוחדות מקהילת המודיעין הישראלי, אנשי מודיעין מיומנים בעלי רקע בתחום הפיננסי והמשפטי", הסביר לפני כשלוש שנים הסמנכ"ל ינוס בתצהיר שמסר לבית המשפט, במסגרת תיק אחר שניהלה החברה, עבור נוחי דנקנר, שאליו עוד נגיע בהמשך. "בחברה עובדים חוקרים, עורכי דין, כלכלנים ואנשי פיננסים, המשלבים את ניסיונם המודיעיני עם ניסיונם העסקי. נוסף לכך, לחברה סגל יועצים בעלי ניסיון רב בעולם העסקי, המשפטי, הבנקאי, האקדמאי והטכנולוגי, המלווה את הפרויקטים השונים", זאת לצד "בכירים לשעבר בקהילת המודיעין הישראלית".

מאיר דגן ז"ל. הוסיף יוקרה לחברה | צילום: לע"מ

דבריו של ינוס מעידים בדיוק על היחסים הפוריים והדו־סטריים שמתקיימים בין בלאק קיוב לבין מערכת המודיעין הישראלית. גופי המודיעין של המדינה הם החממה שבה גדל דור העתיד של העובדים שהחברה תגייס לשורותיה (בהם, אגב, יש כבר היום דוברים של יותר מ־30 שפות שונות, על פי הערכות) והם מהווים את בית הספר שממנו מייבאת החברה את שיטות העבודה שלה גם לשוק האזרחי. מצד שני, פורשי המערכת המנוסים ביותר הם גם מי שמייעצים לה ופותחים עבורה דלתות עסקיות. מי שמכיר קצת את התחרות היצרית שמאפיינת לא פעם את גופי המודיעין הישראליים בינם לבין עצמם, לא יופתע אם יגלה שפרויקטים מסוימים מופנים מכיוון המערכת אל חברות כמו בלאק קיוב, במעין מיקור חוץ, שמאפשר לארגונים מסוימים במערכת המודיעין הישראלית לנגוס ביכולות, שבאופן מסורתי משויכות לארגונים עמיתים.

"בוגרי הצבא שהיו, נגיד, בשריון או בתותחנים, הולכים לרפאל או לתעשייה האווירית. יש להם דלתות", מסביר א'. "אבל אלה שהיו במערכות המודיעיניות, לאן יש להם ללכת? נוצר מצב שהחברות האלה הפכו להיות אבן שואבת בשבילם: הם מקבלים משכורות יפות והם יכולים להמשיך ולעשות את מה שהם עושים הכי טוב. לכן נוצר ביקוש עצום, ונוצרו עשרות חברות. זה שוק שמגלגל מיליארדים על גבי מיליארדים. אבל מהעיניים של המדינה זה גם מסוכן, כי המון ידע יוצא החוצה. בצד הטכנולוגי לא הצליחו להתגבר על זה. אנשים אומרים: ‘איזו מהפכה טכנולוגית מביאות החברות הישראליות לעולם', אבל מאיפה הן הביאו את כל הטכנולוגיות האלו? עכשיו קורה אותו תהליך בעולם המודיעין עצמו, אז במקום פיתוח טכנולוגי יש פה יצוא מודיעיני. זה הטרנד החדש בייצוא הישראלי", הוא טוען.

מי הפיל את איסלנד?

מי הם הלקוחות של חברה כזו? בגדול - מי שיכול להרשות לעצמו פעילות מסובכת ויקרה, שמטרתה היא תמיכה בליטיגציה: אספקת ראיות להליכים משפטיים. נוסף לחברות ותאגידים בינלאומיים רבי עוצמה כמו AmTrust, החברה מטפלת גם בגופים מדינתיים, באוליגרכים ובאילי הון. הזכרנו כבר את נוחי דנקנר, וכמוהו, גם רמי לוי נמנה עם בכירים בשוק המקומי שנהנו משירותיה של בלאק קיוב, אבל עיקר פעילותה הוא מעבר לים.

בשנת 2011 ריחף מעל ראשו של איש העסקים ואיל הנדל"ן היהודי־בריטי וינסנט צ'נגוויז (60) פוטנציאל ממשי לאסון כלכלי. במשך כ־30 שנה בנה צ'נגוויז, יחד עם אחיו רוברט, אימפריה פיננסית, שהתבססה בעיקר על נדל"ן מסחרי בבריטניה ועל החזקות בחברות גדולות. במהלך המשבר הפיננסי הגדול של 2008 ספגו עסקיהם של האחים הפסדים כבדים, ובין הנפגעים הגדולים מכך היה דווקא בנק קאופתינג האיסלנדי, שממנו לווה צ'נגוויז סכום גבוה מאוד חודשים ספורים בלבד לפני פרוץ המשבר. העובדה שלאחר קריסת הזרוע הבריטית של קאופתינג הפסידו גם האחים צ'נגוויז למעלה ממיליארד ליש"ט ביממה אחת, לא מנעה מהמשרד להונאות חמורות (SFO) בבריטניה לפתוח בחקירה על מעורבותו של המיליארדר בהתמוטטות הבנק. בוקר אחד פשטו במפתיע סוכני ה־SFO על משרדיו של צ'נגוויז ועצרו אותו בחשד למעורבות בתהליך הקריסה של הבנק, שהוביל לקריסת המערכת הפיננסית באיסלנד כולה.

במצוקתו פנה צ'נגוויז אובד העצות לבלאק קיוב, חברה אנונימית יחסית באותם הימים, שכאמור, מחזיקה משרד גדול בלונדון, הנחשבת לבירת המשפט האירופית (על פי הערכות, מחזיקה בלאק קיוב במשרדה הלונדוני כרבע מכוח האדם שלה, המונה כ־100 עובדים ברחבי העולם). המשימה שהטיל צ'נגוויז על החברה היתה לחלץ אותו מהחשדות ולנסות להוכיח את אי החוקיות של מעצרו. נקדים את המאוחר ונספר כי המידע שחשפה, בסופו של דבר, כלל ניתוח מעמיק של רשת הקשרים בין הגורמים החשובים במערכת הבנקאות באיסלנד ערב הקריסה. לפי הניתוח, חלק מעורכי הדין שמונו לפרק את הבנקים במדינה לקחו כסף לכיסם, חלק אחר היה מקושר לכמה מן הלווים האחרים של הבנקים, וכך יצא, שצ'נגוויז, שלא היו לו קשרים ישירים ואסורים עם המפרקים, הפך למטרה נוחה להצמיד לה את האחריות כולה.

מה קרה שם ברמה האופרטיבית? כיצד הושג המידע החשוב? במבצעים רבים מתחילה בלאק קיוב את עבודתה בשלב מפתיע למדי - היא מבררת מי הוא באמת הלקוח. "מגיע לקוח, אתה לא מכיר אותו כל כך לפעמים, והוא מבקש ממך שתעשה בשבילו עבודה", מתאר א'. "אבל לפעמים אתה צריך להשקיע לא מעט מאמץ כדי לאפיין מי הלקוח שלך לפני שאתה בכלל עושה לו עבודה. שלא יתברר לך מחר בבוקר שעשית עבודה, אלוהים ישמור עבור מי".

בהנחה שדעתה של בלאק קיוב נחה מהלקוח שפנה אליה, כיוון החקירה הראשוני, באופן טבעי, יתחיל בסיפור שהוא עצמו יספר לה. "חשוב שיהיה שיתוף פעולה. כמובן שחלק מהאנשים הם חכמים יותר וחלק חכמים פחות, אבל שיתוף פעולה עם הלקוח הוא חשוב מאוד", אומר לפורבס ישראל איל הספנות הטייוואני נובו סו, שעל עבודתו עם בלאק קיוב עוד נרחיב בהמשך. אחרי הכל, הלקוח יכול לשפוך אור על צדדים שמוכרים לו היטב כמי שבקיא בעולם שבו החברה פועלת כעת. את כיווני החקירה הללו תעמיק בלאק קיוב באמצעות דליית מידע גלוי מהאינטרנט, שהיא פאסיבית בעיקרה, אך בכל זאת מצריכה מומחיות רבה, ובאמצעות פעילות בעלת אופי אקטיבי הרבה יותר ברשת.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון דצמבר של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

 

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media