ל' בניסן ה'תשע"ז   |   26 באפריל 2017   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
סם המוות: ההתמכרות הגרמנית שהביאה לנפילת המשטר הנאצי
23/04/2017 | רון מיברג, מעריב
אשף הביוטק: הכירו את המשקיע שמנהל מרוץ לפיתוח תרופה למחלתו
20/04/2017 | אלכס קונרד
הרי געש: למה אי אפשר פשוט לסגור אותם?
20/04/2017 | רובין אנדרוס
  המיוחדים  < ראשי

דור שמחפש משמעות: העומדת מאחורי WeWork בארץ לא מופתעת מהצלחתו

בגיל 27, רוני צדר מחזיקה באחד התפקידים הנחשקים בסצנת היזמות המקומית, כמנהלת הפעילות העסקית בישראל של מיזם המשרדים השיתופיים. כעת, לאחר פתיחת מתחם ראשון בבאר שבע ולקראת כניסה לירושלים, נראה שצדר יכולה להתחיל להסתכל אחורה ולומר בסיפוק – זה עבד
02/02/2016 | צופית הרלינג
אי שם ברפובליקה הדומיניקנית יושבת לה רוני צדר, ומבלה עם אחותה ואחייניה חופשה ראשונה זה שנתיים. ככה זה כשמחזיקים באחד התפקידים הנחשקים אך התובעניים בעולם היזמות העסקית - מנהלת הפעילות בישראל של סטארט־אפ חללי העבודה המשותפים WeWork - אחת החברות המדוברות והצומחות כיום בעולם, השווה לפי הערכות קרוב ל־18 מיליארד דולר.

חמש שנים קודם, וכמה מאוד קילומטרים דרומה, ואנחנו בסיטואציה שונה לחלוטין. צדר, אז בת 22, נמצאת בעיצומו של "הטיול הגדול של אחרי צבא", רגע לפני תחילת לימודי מינהל עסקים עם התמחות במימון במרכז הבינתחומי בהרצליה. מאז הספיקה הצעירה המבטיחה והנמרצת לעבור בשלושה סטארט־אפים כמנהלת שיווק ומערך לקוחות: Saywhat (שנסגרה בינתיים), Marketman, המקשרת בין בעלי מסעדות לספקים, ו־Webpick, הפועלת בתחום פרסום האונליין. אז הגיעה ההזדמנות הגדולה הראשונה.

לצדר, שנולדה וגדלה בכפר שמריהו כבת זקונים לשני אחים גדולים, מעולם לא היה מחסור בתמיכה או במשאבים, אך לדבריה, חונכה למוסר עבודה קפדני. "מגיל 15 אני עובדת רצוף. במלצרות ואחר כך כברמנית", היא מספרת. "היה חשוב מאוד שההנאות ימומנו על ידנו, הילדים". זו אולי הסיבה, שכאשר אביה תולי צדר, יו"ר אמפ"א נדל"ן, הגיע יום אחד עם ההצעה המדהימה מ־WeWork, התגובה המיידית שלה היתה "לא, תודה".

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

הקשר ל־WeWork נוצר דרך מנכ"ל החברה בארץ בנג'י זינגר (מנכ"ל קפה ג'ו לשעבר ואחיו של מחבר הספר "סטארט־אפ ניישן" שאול זינגר). הוא חיפש כאן נדל"ן כדי להוכיח ל־WeWork את הכדאיות בכניסה לארץ, וכך הגיע אל אמפ"א נדל"ן, שכיום מהווה שותפה עסקית המסייעת לפעילות WeWork בישראל.

תולי הבין מיד שהשותפות עשויה להועיל לשני הצדדים ביותר ממובן אחד, וניסה לשדך בין ביתו לבין החברה הצומחת. "הוא ידע שאני בשלבים של שינויי קריירה, במחשבות על זה", מספרת צדר, "הוא אמר לי, 'תשמעי, את חייבת להכיר את בנג'י, את חייבת לשמוע על WeWork, זה בול בשבילך'. ואני כמו כל ילדה עצמאית שאבא שלה מנסה לעזור לה, אמרתי 'אל תעזור לי, אני רוצה למצוא את מה שאעשה לבד'". אך למרות הסירוב הראשוני, צדר פגשה את זינגר, מה שהוביל אותה בסופו של דבר אל חיק החברה. את הלקח היא למדה - חוץ מלהקשיב לאבא, צריך לקבל בברכה כל הושטת יד: "היום אני זו שדוחפת את עצמי, מנסה לעזור לכל כך הרבה אנשים. כל יד שמושיטים לך צריך לקחת, בסוף תבחר אם אתה ממשיך עם זה או לא".

מבחינתה הערך העיקרי ש-WeWork מציעה הוא קהילתיות. רוני צדר | צילום: Lauren Kallen, Photographer assistant: Katelyn Perry

בין אמסטרדם לבאר שבע

את WeWork כמעט שאין צורך להציג למי שמעורה בעולם היזמות. החברה, שהוקמה בניו יורק ב־2010 על ידי אדם נוימן הישראלי (אחיה של הדוגמנית עדי נוימן) והאדריכל מיגל מקלבי, פיתחה קונספט חדשני להשכרת חללי עבודה ומשרדים מעוצבים, הכוללים את כל מה שעובדים צריכים כדי לחשוב על הרעיון העסקי החם הבא, וכל זאת באווירה נינוחה שמטרתה ליצור שיתופי פעולה וקהילה של ממש. WeWork חולשת כיום על יותר מחצי מיליון מטר מרובע של משרדים ב-54 לוקיישנים ברחבי העולם, כאשר ב־2015 לבדה הכפילה את מספר חבריה וגייסה לא פחות מ־433 מיליון דולר, מה שהכניס אותה לרשימת הסטארט-אפים החמים בעולם של פורבס.

אל הארץ הגיעה החברה בדצבמר 2014, אז נפתח המתחם הראשון ברחוב דובנוב בתל אביב וחודש לאחר מכן - מתחם נוסף בהרצליה. ההתחלה לא היתה פשוטה, מספרת צדר, שכיום מנהלת את הבניינים והקהילות שבהם, עוסקת בגיוס דיירים למתחמים החדשים ועוזרת בניהול הפעילות השוטפת ובבניית אסטרטגיה ותוכנית שיווקית. "היה קל מאוד לראות מי מכיר את WeWork ומי לא. הסטארט־אפים שיותר מעורבים בכל מה שקורה גלובלית, הכירו אותנו, אך הרוב המוחלט לא. היינו צריכים לחשוב איך אנחנו משנים את הצורה שבה משתמשים במשרדים, לשנות את הראייה של מה זה משרד היום ומהי קהילה". הדפוס הזה לא ייחודי לארץ, היא מעידה. "ניהלתי את הקהילה שלנו באמסטרדם במשך ארבעה חודשים, וגם שם נתקלתי באותם קשיים שנתקלנו בהם בהתחלה בבאר שבע למשל", שם נפתח בסוף השנה שעברה המתחם הרביעי של WeWork בארץ (הסניף השלישי נפתח במתחם שרונה בתל אביב).

כך מצאה עצמה צדר מתרוצצת בין פגישות עם חברות, וממפה אותן לפי גודל, אזור ופוטנציאל התאמה לפלטפורמה של החברה. זה כנראה עבד מצוין, מכיוון שאם תנסו להשיג היום משרד באחד המתחמים בתל אביב או בהרצליה, תיאלצו לחכות בסבלנות חודשים עד שיגיע תורכם ברשימת ההמתנה. אם נדמה לכם שזה עניין של מה בכך, כדאי להזכיר שעל שולחן עבודה בודד בדובנוב תשלמו בין 1,000 ל־1,600 שקל בחודש ועל משרד לארבעה עובדים במתחם שרונה - בין 8,200 ל־9,100 שקל בחודש - מחירים גבוהים בהרבה מאלה שניתן למצוא בעיר.

מה שמושך את האנשים בסופו של דבר, מסבירה צדר, היא העובדה שלא מדובר רק בחלל משרדי, אלא בפתרון כולל למגוון בעיות. "נפגשתי עם המון חברות ואנשים כדי לשאול אותם על הקשיים שלהם במשרדים ועל היתרון שהם רואים ב־WeWork. אנחנו מאמינים שבן אדם לא צריך הרבה ספייס בשביל לעבוד, אבל כן צריך את כל המבחר: חדרי ישיבות, לאונג' גדול וכייפי שאפשר לעבוד בו או לקיים פגישה לא פורמלית. מבחינה פיזית, הכל כלול, וזה חוסך לאנשים הרבה. אין כזה דבר הווייפיי נפל, צריך להתקשר עכשיו לספק, או נגמר החלב - נשלח מישהו לקנות עוד חלב או עוד קפה, או יש קצר, או שהצילינדר של המנעול נשבר. גם התשלום מול העירייה וחברת החשמל יורד להם מהראש. יש רק דמי חברות ותשלום חודשי. אנחנו דואגים לכל מהבחינה הזו, כי ככה אנשים יכולים להקדיש 100% מהזמן שלהם לעבודה".

קצת כמו תיכון

מה שעוד הופך את WeWork לאטרקטיבית במיוחד עבור סטארט־אפים, היא העובדה שהיא מאפשרת גמישות רבה מבחינת היקף החללים שהיא מציעה. עבור חברות שיכולות לגדול באופן מהיר מאוד, זה עניין חשוב. אם רוצים לגייס, למשל, עוד שני אנשים, ניתן להרחיב את השטח המושכר ולא לבזבז זמן על "מעברי דירה" - זה קצת כמו "שירות ענן לבני אדם", כפי שמגדיר זאת אחד מדיירי המתחם בהרצליה.

אך מעבר לכל אלו, צדר מבהירה כי מבחינתה, הערך האמיתי הוא הקהילתיות. "חודש וחצי אחרי שהתחלתי לעבוד ב־Saywhat, ביקשו שאמצא חברת יחסי ציבור בסן פרנסיסקו. זה היה החודש האחרון שלי ללימודים, מה לי ולחברת יחסי ציבור בסן פרנסיסקו? אז עשיתי חיפוש בגוגל, ועלו מיליון תוצאות. התחלתי להתייעץ עם אנשים שאני מכירה, שהיו להם סטארט־אפים, שחיים בסן פרנסיסקו, ובאמת הצלחתי להגיע לחברה שעשתה אחלה עבודה. אבל אני יכולה להגיד שאם היתה לי הרשת של WeWork בזמנו, פשוט הייתי מחפשת בקהילה בסן פרנסיסקו. הקהילה הופכת להיות סוג של כוח קנייה בפני עצמו".

אווירה "גוגלית" מגניבה. המתחם של WeWork בשרונה | צילום: שירן כרמל

כדי לטפח את הקהילה הזו, בכל בניין מוקם צוות ניהול קהילתי, שדואג לכך שהחברות שנמצאות בו מרוצות, ואף מסייע בפיתוח עסקי ובדילמות שעולות, למשל. ויש גם אפליקציה, שעוזרת לתקשר עם שאר החברים, להזמין חדרי ישיבות ולקבל הטבות שונות. "אני חושבת שאנחנו הופכים להיות מין גוף כזה שמחבר בין כל מי שקיים בתעשייה שלנו", מציינת צדר. "זה לאו דווקא סטארט־אפים, וזה מה שהכי מעניין ב־WeWork. השילוב הזה בין סטארט־אפים למעצבים גרפיים ורואי חשבון ועורכי דין וקרנות הון סיכון ואנג'לים וקופירייטרים ולמעשה, כל בעל מקצוע שאפשר לחשוב אליו. אנחנו כולנו פה בשביל לעזור אחד לשני, ואם נפתח את העיניים, נוכל ליצור יותר ויותר חיבורים".

נרקיס אלון, יזמית צעירה, שותפה ב־Elevation Academy ומכרה ותיקה של צדר היא בין הראשונות שהצטרפה למתחם בדובנוב עם פתיחתו. "יש פה אנשים שיש להם משרדים", היא מספרת, "והם כל הזמן יושבים בלובי, או בשולחן, כי הם רוצים ליצור אינטראקציה עם אנשים, זה קצת כמו תיכון".

ערך זה של הקהילה, מקווה צדר, יוביל אנשים בקרוב לא רק לשכור משרד או שולחן ב־WeWork, אלא גם לרצות להיות ממש חלק ממנה. כבר היום מציעה החברה מנוי מוזל (החל ב־180 שקל לחודש) ל־4,100 חברים שמשתמשים בשירותי WeWork, אך לא שוכרים מקום פיזי, ובחברה כבר מתכננים את השלב הבא - פלטפורמה למגורים משותפים, שתיקרא WeLive.

מתחמי המגורים יכללו שטחים ציבוריים גדולים לרבות מקלחות, מטבחים ומכבסות, כאשר חדרי המגורים הפרטיים יהיו מינימליים והמוקד יעבור אל שטחים המשותפים. לפי ההערכות, WeLive צפויה לאכלס כ־34 אלף דיירים ב־69 ערים שונות עד סוף 2018. ב־WeWork לא הציגו עדיין את הפרויקט החדש בפומבי, ולדברי צדר, "נכון לעכשיו הוא בשלב בתא של בחינה מוקדמת של צורת מחייה חדשה מבוססת קהילה בניו יורק".

כמו גוגל

אלמנט מפתח נוסף ב־WeWork, שהופך אותה לכל כך פופולרית, הוא "פקטור הכיף". הוא נוצר באמצעות עיצוב מוקפד, שמשלב רשמיות ואחידות עם הרבה צבע יחד עם אווירה אורבנית צעירה, שנועדו לעודד יצירתיות. את התוצאות, אגב, ניתן לראות על השולחנות, שרובם מכוסים בשרבוטים מחיקים - מרעיונות, דרך נוסחאות ועד ציורים. המאמץ ליצור אווירה "מגניבה" ניכר כמעט בכל פינה. לפעמים, התחושה היא שאפילו קצת יותר מדי. כך, למשל, מספר אחד מעובדי המתחם בהרצליה כי בפעם הראשונה שניגש לשירותים, מצא עצמו שוטף את ידיו בנוזל ריחני שנדמה היה בתחילה כסבון, אך התברר במהרה כמי פה מרעננים שמציע המקום.

גם מגוון פעילויות העשרה ופנאי תורמות לאווירה "הגוגלית" המגניבה, החדשנית והמזמינה שבמתחמים. למשל, בכל שבוע מתקיימים מסיבות, אירועים והרצאות להעשרה, בין שמדובר בקוקטייל באמצע העבודה או בתחרות פינג פונג. "לפעמים אנחנו אומרים להם תביאו גם חברים, זה כיף לראות אנשים יוצאים מהמסכים שלהם ומתערבבים אחד עם השני. יש גם שיעורי יוגה או TRX, שאנחנו מביאים להם למשרד כדי להקל עליהם".

היום משרדים משותפים, השלב הבא מגורים משותפחם. מתחם WeWork בדובנוב | צילום: שירן כרמל

ומה לגבי העובדים? נראה שגם להם דואגים בכלל לא רע. לדברי צדר, "כל העובדים שמצטרפים לחברה מקבלים אופציות, כדי להפוך אותם לסוג של שותפים בחברה. זה חזון מאוד משמעותי של WeWork, שכל הרמות, בין שאלו המנקים או אחראי השירות - כולם מקבלים אופציות כדי להנגיש את תחושת הבעלות הזו".

הדברים שמספרת צדר מעניינים לאור העובדה ש־WeWork צמחה על רקע כלכלת השיתוף. "אני חושבת שהעובדה שחברות, כמו WeWork, Airbnb, אובר - כולן התחילו פלוס מינוס סביב אותו הזמן, הוא לא מקרי. הכלכלה ביקשה את זה, חיכתה. אז עכשיו הקבלה היא הרבה יותר קלה. אמנם אנחנו בונים קהילה, אבל גם הצוות הוא קהילה בפני עצמה, אלו אנשים שצריכים לשים את הצרכים של חברי הקהילה שלנו לפני הצרכים שלהם", היא מספרת. "זה דור כזה. זה דור שעובד מלא, שאוהב להתלונן, אבל תמיד עושה את זה עם חיוך על השפתיים. אני חושבת שהדור הזה מחפש את המשמעות, וזה משהו שאני מאוד מתחברת אליו. אנחנו לא משווקים שטח משרדי, אנחנו יוצרים קהילה. יש משמעות למה שאני עושה ב־WeWork. אני לא מרגישה שזה לריק, אני חלק ממשהו שנועד לעזור לאנשים אחרים, וזה מה שכל הזמן מוביל אותי".

התחנה הבאה: ירושלים

נראה שב־WeWork בהחלט הצליחו לעלות על משהו שמדבר אל הדור שצדר מתארת, ונמצא כיום בכל מקום. המתחם בבאר שבע היה הראשון שנפתח בפריפריה, הרחק מהמוקד התל אביבי, ובקיץ 2016 מתוכנן להיפתח הבניין הראשון בירושלים, עם 400 חדרים. "ירושלים הפכה להיות מרכז מדהים של סטארט־אפים וקרנות, כאשר גם העירייה מאוד מעורבת ומאוד רוצה לעזור", מספר צדר. "אני כבר נפגשת עם המון אנשים בעיר, חצי שנה לפני הפתיחה, וכולם מתעניינים. אין לי שום ספק בהצלחה בירושלים, ואני מאוד מקווה שנראה את הבניין השני במהלך 2016־2017".

אלון, בת גילה של צדר, נמצאת כאמור במתחם בדובנוב מאז פתיחתו ועוקבת מקרוב אחר התפתחותה. "ראיתי אותה בהתחלה, כשהיא נסעה עם אופניים מלקוח ללקוח. היא היתה אומרת לי: 'את לא מבינה איזו קהילה אני בונה לכם'. עכשיו היא מנהלת צוות הרבה יותר גדול, מראיינת אנשים ומסתכלת על תוכניות משמעותיות יותר. יש לה את הצד העסקי האנליטי ואת הצד הרגשי יותר, וגם השילוב בינה לבין בנג'י פשוט מדהים", היא מסכמת.

אם שואלים את צדר עצמה, היכן נמצא אותה בעתיד הרחוק, הכיוון די ברור - איפשהו בעולם היזמות, אולי הפעם עם חברה משל עצמה. "כל הצוות שלנו מורכב מאנשים שמתישהו זה עבר להם בראש", היא אומרת. "בעבר לא ניסיתי, כי לא הרגשתי שאני בשלה מספיק, ועכשיו אני פשוט מאוד מרוצה מאיפה שאני נמצאת, ומהרהרת בכך להנאתי. אמרנו, אני צעירה, כל החיים עוד לפניי".

הכתבה מופיעה בגיליון ינואר של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media