הרופאים 2019
   
כ"ד בטבת ה'תש"פ   |   21 בינואר 2020   |   יום שלישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
חותכים את הכבלים: מהפכת התוכן הטלוויזיוני כבר כאן
16/01/2020 | אלעד בלובשטיין
שחר של בנק חדש: הכירו את הניאו-בנקים
14/01/2020 | ג'ף קופלין
שגרת טיפוח: מוצרים חדשים שכדאי שתכירו
15/01/2020 | שלומי אזולאי
  טכנולוגיה  < ראשי

"התחלנו את השוק ועד היום אנחנו המובילים שלו"

פרופ' בן בסט הימר כבר לפני 40 שנה על בינה מלאכותית – הרבה לפני שמישהו דיבר על המהפכה שהיא תחולל • החברה שהקים נמכרה לסיילספורס השנה ב־1.3 מיליארד דולר ועכשיו הוא כבר עובד במרץ עם בנו על חברה חדשה כדי לשחזר את ההצלחה
06/01/2020 | רוני קרצנר

אבנר בן בסט צועד לאורך המסדרון הארוך והמתפתל של משרדי Plataine בפארק התעשייה עופר בפתח תקווה ומספר בגאווה על החברה בת הארבע בראשה הוא עומד. "אתה רואה את הקו?", הוא שואל ומצביע לעבר החלק במסדרון שבו הסתיימו בעבר המשרדים, לפני שהחברה התרחבה. "מזל שיכולנו לשכור את המשך השטח הזה".

הכתבה מופיעה בגיליון דצמבר 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

ההתרחבות הזו היא המהלך האחרון בפרויקט הבין דורי ארוך השנים של משפחת בן בסט, שאותו החל אביו של אבנר, משה בן בסט, אי שם בסוף שנות ה־70.

פרופ' משה בן בסט (71) הוא שועל ותיק בעולם היזמות ודמות מאוד לא אופיינית במרחב ההייטק הצעיר והתוסס אליו התרגלנו בעשורים האחרונים. הוא נולד בשכונת התקווה לזוג הורים עולים מטורקיה, בן רביעי מתוך חמישה וגדל בבית שדחף למצוינות (אחיו, פרופ' אבי בן בסט, היה מנכ"ל משרד האוצר בתחילת שנות ה־2000). גם האקזיט המרשים שרשם בתחילת חודש עם מכירתה של ClickSoftware, שאותה הקים לפני 40 שנה, לענקית הניהול הארגוני Salesforce תמורת 1.35 מיליארד דולר, הוא יוצא דופן. הן בשל "גילה" המופלג של החברה והן בשל העובדה שלא מדובר באקזיט הראשון שלה. ב־2015 נמכרה ClickSoftware לקרן Francisco Partners האמריקנית תמורת 438 מיליון דולר.

פרופ' משה בן בסט. לא נח לרגע | צילום: שלומי יוסף

אז לקח בן בסט צעד אחורה, פרש מתפקידי ניהול ונותר מעורב בחברה שעוסקת באופטימיזציה של שירותים בתור יועץ בלבד. הוא חזר כמרצה לכותלי האקדמיה, שם החל את דרכו המקצועית, ופינה זמן למנטורינג ופעילות פילנתרופית. הכל זרם באופן טבעי לעבר חיים רגועים של פרישה. אבל זה לא קרה. גלגלי היזמות המשיכו לנוע ובן בסט מצא עצמו עומד שוב בראש חברה חדשה, Plataine, הפעם כיו"ר יחד עם בנו אבנר (45), המכהן כמנכ"ל.

"זאת נחת רוח פנטסטית", הוא אומר כשלצידו יושב בנו ולא ניתן לטעות בדמיון בין השניים. "יש לי פרופסור אין־האוס עם 40 שנות ניסיון", עונה אבנר.

חלוץ ה־AI

במובן מסוים, שתי החברות, פלטיין וקליקסופטוור (או בקיצור קליק), משקפות את הדמיון בין האב והבן. שתיהן מתמחות באופטימיזציה עבור תהליכי עבודה, אך כל אחת פונה לתעשייה ולשוק שונה. קליק פועלת בתחום השירותים ופלטיין בתחום הייצור התעשייתי.

הלב הטכנולוגי של שתי החברות הוא בינה מלאכותית. פרופ' בן בסט החל את דרכו בתחום עוד ב־1973, הרבה לפני שהמושג הפך למילת באזז ולטרנד החם ביותר בעולם הטכנולוגי. זה קרה במקרה, כשבן בסט חיפש נושא לדוקטורט במתמטיקה (אותו סיים בגיל 28) ו־IBM הציעה מלגה עבור פיתוח מודלים יעילים לעבודה על דיאגנוזה רפואית בפרויקט שערכה עם בית החולים תל השומר. את הפוסט דוקטורט עשה ב־USC בקליפורניה, שם קיבל תקציב ענק כדי לעבוד על ניטור וקבלת החלטות עבור הטיפול הנמרץ.

"כמתמטיקאי התחום הרפואי פחות עניין אותי, אבל מה שכן עניין זה האם אותם תהליכים הסתברותיים מתמטיים כלליים יתאימו גם לחברות אחרות", אומר בן בסט, שנחשב היום לאחד מחלוצי תחום הבינה המלאכותית, שצמח בשנות ה־80 במה שמכונה "האביב של ה־AI".

בתקופה הפריחה הזו גם שמו של בן בסט הלך לפניו וגופים שונים, החל בנאס"א, דרך אוניברסיטאות נחשבות בארה"ב ועד צה"ל נזקקו לשירותיו.

הפרויקטים החלו להצטבר ובן בסט הבין שהגיע הזמן ליזום חברה שתוציא אותם אל הפועל. כך הקים את IET (שלימים תהפוך לקליק) יחד עם אשתו עידית. "היא היתה אחראית על הכספים, הגיוס והרווחה ואני על הטכנולוגיה", הוא מציין ומוסיף מיד "בכל מקום בכתבה תכתוב שעשינו הכל ביחד". עידית עזבה את קליק עם הנפקתה בשנת 2000, אבל נשארה מעורבת מאחורי הקלעים.

העסק עבד טוב. IET כללה צוות קבוע של 50 עובדים והפרויקטים לא הפסיקו לזרום, אבל בן בסט ראה רחוק יותר. "יום אחד קפץ במוחי המונח W6, כלומר המסקנה לפיה אפשר לפתור כל בעיה ניתנת להגדרה בעולם לפי 'מי עושה מה עבור מי, עם מה, היכן ומתי'", הוא מספר. התובנה הזו הובילה לשינוי תפיסתי, שבסופו, בשנת 1995, חברת הפרויקטים הפכה לחברת מוצר, קליק.

המוצר התמקד באופטימיזציה בתחום השירותים ויועד בעיקר עבור טכנאי תשתיות כמו טלפוניה, מים וכבלים. בן בסט אף רשם פטנט על המודל שפיתח תחת השם Service Chain Optimization.

כיאה לפרופ' למתמטיקה, לבן בסט יש הסבר שנשמע כמו שאלה מבגרות של חמש יחידות: "נניח שיש למנהל שירות אלף עובדים, שעובדים כל יום שמונה שעות. אז יש לו בעצם 8,000 שעות לנהל ביום. נגיד שכל שעה זה 100 דולר - אז כל יום יש לו ביד 8 מיליון דולר. עכשיו, השאלה אם בסוף היום הם הופכים לזהב או שהם עוברים לבור שחור ונעלמים".

בפועל מדובר בתוכנה שמסדרת את לוחות הזמנים ותוכנית העבודה היומית. בהקשר של קליק, מדובר במערכי שירות (למשל מוקדנים וטכנאים בשטח). במקרה של פלטיין, מדובר במפעל. המערכת הזו מתריעה על בעיות ומציעה פתרונות לייעול במקרה הצורך. המידע אינו מיועד רק למנהל העבודה, אלא גם לעובדים עצמם והיא פועלת כך שבעתות לחץ העבודה תזרום באופן האפשרי החלק ביותר - דבר שמתבטא בסוף בהרבה כסף שנחסך.
כמו בכל מערכת AI, גם כאן הדאטה היא הדלק. "המידע כבר מגיע מהמערכות הקיימות,

רק שהוא לא ממש מנוצל, בטח שלא על ידי בינה מלאכותית", מסביר אבנר בן בסט. "אם מזרימים לבן אדם טונות של דאטה הוא נחנק, אבל אם מכניסים את זה למערכת בינה מלאכותית, היא חוגגת ואפשר לעשות עם זה ניסים ונפלאות".

פרופ' בן בסט עם בנו אבנר. "נחת רוח פנטסטית" | צילום: שלומי יוסף

קליק, שהיתה חברה חריגה בשוק השירותים באותם הימים, התבססה בתחילה על הון של משקיעים שהצליחה לגייס ובשנת 2000 הונפקה והפכה לציבורית, בעיתוי הגרוע ביותר האפשרי - רגע לפני שהשוק התמוטט. קליק נכנסה לקשיים כלכליים. "זה היה כמו למכור מלט כשאף אחד לא בונה כלום", נזכר בן בסט. "אבל צלחנו את הדבר הזה וחזרנו לרווחיות שנתיים וחצי לאחר מכן".

ב־2015 הוא החל לחפש דרך להעביר את השרביט למישהו אחר. פרנסיסקו פרטנרס הגיעו עם הצעה ובן בסט קפץ על ההזדמנות. החברה נמכרה והפכה שוב לפרטית. בן בסט ואישתו עידית החזיקו ב־12.3% מהמניות כשזה קרה ושלשלו לכיסם יותר מ־50 מיליון דולר. אבל בן בסט, שראה את הנולד, השתמש בחלק מהרווח כדי לקנות בחזרה אחזקה קטנה בחברה. וכך, הוא זוכה לגזור כעת קופן נוסף עם האקזיט השני, כששוויה של החברה, המונה כיום כ־700 עובדים ברחבי העולם (מתוכם כ־200 בישראל) יותר משילש עצמו.

"בסך הכל, קליקסופטוור התחילה את השוק ונשארה עד היום המובילה שלו", מתגאה בן בסט. "בכל יום, בין 800 אלף למיליון טכנאים ברחבי העולם מקבלים את תוכנית העבודה דרך קליקסופטוור. בהנחה שכל אחד מהם עונה על 4־3 קריאות שירות ביום כפול 250 ימים בשנה, אפשר לומר שעל פני שנה אנחנו משפיעים על 7%־5% מאוכלוסיית העולם".

פרופסור פרטי

קל יותר להקים חברה אחרי אקזיט, מאשר להתחיל מאפס. העובדה שבן בסט הרוויח עשרות מיליוני דולרים מהמכירה הכפולה של קליק אפשרה לפלטיין לפעול עד היום ללא משקיעים חיצוניים. כעת, לאחר שהחברה הגיעה למימדים משמעותיים יותר, היא נמצאת בעיצומו של סבב גיוס, שבן בסט מסרב לדבר עליו בשלב זה, אך פורבס מעריך כי מדובר בסכומים משמעותיים.

אבל לא מדובר רק בכסף. לניסיון של בן בסט יש גם מימד נוסף - הידע העצום שצבר. לדבריו, הקפיד לאורך השנים להתעדכן בכל מה שמתחדש בתחום. "למרות כל הלחצים של החברה, תמיד מצאתי את הזמן גם לעבוד עם צוותי הפיתוח וגם להמשיך לקרוא ולהתעדכן", הוא מספר.

ואיך כל זה משפיע בפועל? "נגיד שחברה רוצה להיכנס לתחום חדש בבינה מלאכותית. אז המפתחים צריכים להיכנס לנושא, לחפש באינטרנט, למצוא מאמרים ולקרוא. חלק מהמאמרים רלוונטיים וחלק לא. אצלנו אני יכול להגיד: חכו יומיים, להוציא ספרון לינקים ולהגיד למפתחים בדיוק מה לקרוא. כך בעצם קיצרנו 7־6 חודשים של התברברות", מסביר בן בסט ובנו אבנר מוסיף לסיכום "זה יתרון עסקי אדיר".

בן בסט ואשתו עידית בהנפקת קליק | צילום: קליקסופטוור

במובן מסוים פלטיין היא מה שקליק היתה יכולה להיות. לפני 20 שנה, פרופ' בן בסט החליט לברוח מעולם האופטימיזציה התעשייתית כיוון שכבר היה רווי - יותר מ־200 חברות פעלו בתחום. היום, נראה שדווקא עולם הייצור נותר מאחור בהיבט הזה לעומת תחום השירותים ובשלה העת לכבוש גם אותו.

כיום מעסיקה פלטיין 70 עובדים, שמגיעים מעולמות הפיתוח, אך גם בעלי אוריינטציה לעולם הייצור. מרכז הפיתוח נמצא כאמור בפתח תקווה, אך לחברה משרדים גם בארצות הברית ובסין. כ־40% מההכנסות של החברה, שעדיין איננה רווחית, מגיעות מאסיה.
יש לה 50 לקוחות, חלקם ענקים כמו התעשייה האווירית (הלקוח הישראלי היחיד), איירבאס, ג'נרל אלקטריק, ורנו. "אנחנו פונים בעיקר ללקוחות עם מפעלי ייצור גדולים - רכב, תעופה, ספנות וטורבינות", מסביר אבנר בן בסט. "זה שוק ענק שמשקיע הרבה בטרנספורמציה דיגיטלית, שזה מה שאנחנו עושים - שילוב של טכנולוגיות בינה מלאכותית ו־IOT כדי להגדיל את התפוקה".

לכופף בלי לשבור

פרופ' בן בסט לא אוהב לדבר על כסף ומתחמק באלגנטיות כאשר השיחה עוברת לסוב סביב הונו האישי, אבל אפשר לומר בהחלט שהוא ומשפחתו "מסודרים" ובן בסט לא לוקח את העובדה הזו כמובנת מאליה. הוא עוסק לא מעט בפעילות חברתית ופילנתרופית, שנובעת מתוך אידאולוגיה עמוקה. "אנחנו קבוצה באוכלוסייה שמאוד הצליחה, זכתה לחינוך ומימשה אותו", אומר בן בסט. "כל הסגמנט הזה של ההייטק משתכר בצורה חסרת פרופורציה למה שקורה בשאר המדינה. אני חושב, וזאת הציפייה שלי מאנשים ואנחנו מדברים על זה בחברה, שיש לנו אחריות כלפי החברה - החל מפעילות ותקציבים שאנחנו מקצים וכלה בערוצים פחות פורמליים. אפשר לשאול למה צריך כל כך הרבה עמותות ואיפה מי שצריך לעשות, אבל זה המצב ואנחנו מנסים לפעול בערוצים האלה".

אחד הנושאים שקרובים במיוחד לליבו הוא תופעת החיילים הבודדים. "40% מהחיילים הבודדים אלו לא כאלו שהגיעו מחו"ל, אלא ישראלים שנולדו פה ואין להם עורף משפחתי. חלקם הגדול אלו חרדים שהמשפחות נידו אותם. כל הזמן שהם בצבא אז הם יחסית במסגרת בסדר, אבל ביום שהם משתחררים מה הם עושים? הם הרי לא למדו לימודי ליבה".

בימיה הראשונים של החברה | צילום: קליקסופטוור

הוא נחשף לנושא לפני כארבע שנים וכיום הוא חלק מקבוצה שתורמת לעמותה ע"ש מייקל לוין ז"ל הפועלת בתחום. הם מסייעים לחיילים החל ממציאת קורסי הכשרה עבור מקצוע או דרך השלמת בגרויות - וגם הכניסו את הרוח הזו אל החברות שהקימו.

"הרבה פעמים העזרה שאנשים יכולים לתת היא מקצועית - אנשי ה־IT שלנו עזרו בהקמת כיתת מחשבים ואנשי הגיוס עוזרים בכתיבת קורות חיים. יש פה שכבות של עזרה שכל אחד יכול לתת", מספר אבנר בן בסט.

"מצאתי עכשיו איזון טוב בין האהבות שלי", מספר פרופ' בן בסט. "בין העבודה עם יזמים צעירים ובין העבודה המדעית והניהולית והנכדים וגלישת סאפ כמובן".

הוא מעביר בימים אלה הרצאות ובקרוב גם קורס שלם בנושאי בינה מלאכותית, יזמות ובניית סטארט־אפ במרכז הבינתחומי הרצליה. במקביל, הוא גם משמש כמנטור ליזמים בתחילת דרכם. "רעיון טוב וטכנולוגיה זאת הדרך להיכנס למשחק", הוא מתמצת ומוסיף את סוד ההצלחה הפרטי שלו כחוקר ויזם: "אני יודע איך לכופף את המתמטיקה מבלי לשבור אותה".

הכתבה מופיעה בגיליון דצמבר 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media