הרופאים 2019
   
י"ט בחשון ה'תש"פ   |   17 בנובמבר 2019   |   יום ראשון
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
ונציה מתחת למים: מצב חירום הוכרז בעיר התעלות המפורסמת
14/11/2019 | ליזט וויטקו
הפרויקט המטורף החדש של מייסד המופע סירק דה סוליי
11/11/2019 | מדלין ברג
הדיסוננס של יהודי בריטניה עלול לשלוח אותם אל מחוץ למדינה
10/11/2019 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד
  טכנולוגיה  < ראשי

הסמארטפונים של העתיד יתקנו עצמם באמצעות כמה גרגרי סוכר

בושם, תרופה, אלקטרוניקה וסטייק: הכירו את הסטארט־אפ ששווה 1.4 מיליארד דולר ושואף לחולל מהפכה בשלל תהליכי ייצור תעשייתיים, באמצעות הכנסה של אורגניזמים חיים אל התהליך
03/10/2019 | איימי פלדמן

כשהולכים במורד שדרות דריידוק באזור התעשייתי הישן על קו החוף של בוסטון, מיד נזכרים בכך שהעיר הזו היא עדיין עיר נמל תעשייתית משמעותית מאוד. רשרוש המשאיות חולף על הרציף היבש והגדוש בעבודה. מסוף מכולות של FedEx מתנשא במעורפל מדרום, בשעה שמערבל של "תאגיד מלט החוף" (Coastal Cement Corporation) עוגן בפאתי הרחוב.

הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

בתוך בניין מספר 27, מנכ"ל חברת Ginkgo Bioworks, ג'ייסון קלי, וארבעת המייסדים המשותפים שלו, עובדים על חזון תעשייתי מסוג חדש - כזה שבמרכזו עומדת דווקא הביולוגיה. כמו במעין גרסה מודרנית של פרנקנשטיין, החמישייה מתכננת, מתקנת ומייצרת אורגניזמים שיוכלו להפוך את התהליכים התעשייתיים הקיימים לזולים יותר, ובמקביל - לאפשר תהליכים אחרים, חדשים לחלוטין.

קלי ב"בית החרושת הביולוגי" שלו | צילום: Bloomberg, Getty Images

מדובר בדברים מסחררים ממש. למשל: דישון של תירס מצריך בדרך כלל ריסוס של דונמים רבים של אדמות חקלאיות בתבשיל של כמה כימיקלים גועליים במיוחד. בג'ינקגו עובדים על שכבות ציפוי לזרעי התירס, שתהיינה מהונדסות ביולוגית וידידותיות לסביבה, ויגרמו לכך שהתירס ידשן את עצמו. כיום, רוב התרופות הביוטכנולוגיות עשויות מחלבונים. ג'ינקגו עובדת על יצירה של יצורים חיים שאנו נצרוך בשלמותם בבליעה, והם יתוכנתו גנטית לחפש ולהשמיד מחלות. כיום, טעמו של בשר מהונדס הוא רע מאוד. בג'ינקגו מבטיחים לשפר אותו.

וזו רק ההתחלה. לאחרונה ג'ינקגו הצליחה לשחזר את הריח של ההיביסקוס ההוואיאני שנכחד מזה כבר, וטשטשה עוד יותר את הגבול בין מה שחי למה שמת. בסופו של דבר, קלי מאמין שהחברה שלו תוביל לעתיד כמעט בדיוני, שבו עצים גדלים באופן טבעי בצורה של שולחנות, אצות הופכות לבדן למושבים לרכב וטלפונים חכמים מתקנים את עצמם באמצעות כמה גרגרי סוכר. עוד חזון למועד, אבל כמעט 11 שנה לאחר שייסד את ג'ינקגו, "קצת קל יותר לדבר על הדברים האלה מבלי להישמע כמו בן אדם משוגע", אומר קלי.

שוק ללא גבולות

אנחנו חיים בעידן מרגש מאוד עבור חברות העוסקות בתחום המתפתח של ביולוגיה סינתטית, כמו ג'ינקגו (שקרויה על שם מאובן חי של עץ מתקופת הדינוזאורים). התפתחויות טכנולוגיות וכלכליות, ובמיוחד הצלילה בעלויות הכרוכות בריצוף די.אן.איי ופיתוחו של הכלי החדשני לעריכה מדויקת של גנים - Crispr - הובילו יזמים ממש לצאת מגדרם כדי להקים חברות בתחום.

יותר מ־600 חברות פועלות כיום בענף, כך לפי SynBioBeta, חברה מפלזנט־היל, קליפורניה, שמארחת את הכנסים המרכזיים בתחום ומחזיקה במאגר נתונים אודות הסטארט־אפים בתחום הביולוגיה הסינתטית. היקום הזה הולך וצומח בקצב של 10%־5% בשנה, ככל שיותר הון זורם אל החברות הללו. לפי מייסד SynBioBeta, ג'ון קומברס, רק בשנה שעברה מדובר היה על השקעות של 3.8 מיליארד דולר. ההבטחה שהתחום נושא עמו לא מתבטאת רק בריבוי המוצרים שהוא מייצר, אלא גם בפיחות משמעותי בנזק הסביבתי שנובע מההסתמכות הכבדה שלנו היום על דלקים פטרו־כימיים.

הסטארט־אפים הללו כוללים מגוון של עסקים, מסוחרי מולקולות די.אן.איי, אבני הבניין של החיים, ועד לחברות צרכניות בעלות פרופיל גבוה. הסטארט־אפ Beyond Meat, שמפתח המבורגר מבוסס צמחים, הפך לציבורי בחודש מאי האחרון וכעת הוא שווה כ־10 מיליארד דולר; המתחרה שלו בשוק הביולוגיה הסינתטית, Impossible Foods (מזונות בלתי־אפשריים), הוא חד־קרן במימון קרנות הון סיכון, שהחל לאחרונה למכור "וופרים בלתי־אפשריים" לענקית המזון המהיר ברגר־קינג. Bolt Threads, שמוערך בכ־700 מיליון דולר, מייצר משי עכבישים מהונדס ביולוגית, שנועד לשמש בתעשיות הטקסטיל וטיפוח העור. בקצה השני של המנעד הזה, Twist Bioscience, המוכרת הגדולה ביותר כיום של די.אן.איי סינתטי (שבין לקוחותיה הגדולים ביותר נמצאת ג'ינקגו), הונפקה בשנה שעברה וכעת שווי השוק שלה עומד על כמיליארד דולר.

ג'ינקגו היא המובילה בתחום הנדסת אורגניזמים. "ג'ינקגו מגדירה את הקטגוריה של עצמה", אומר קומברס, שפגש לראשונה את קלי כששניהם עבדו על הדוקטורט שלהם (קומברס בבראון, וקלי ב־MIT). "אפשר להגיד שהם די המציאו את כל הרעיון של אורגניזם שהוא מוצר".

השראה מבאפט

ג'ינקגו נוסדה על ידי קלי, טום נייט, פרופסור לשעבר ב־MIT, ושלושה דוקטורים אחרים מהמוסד היוקרתי - רשמה שטי, ברי קנטון ואוסטין צ'ה, וכיום כבר יש לה דריסת רגל בתחומי הבשמים, החקלאות, המזון, התרופות והקנאביס, עם כשני תריסר לקוחות וכ־50 פרויקטים הנדסיים פעילים. ג'ינקגו לא יוצרת בעצמה אף אחד מהמוצרים הללו, אבל באמצעות ניתוח נתונים ורובוטיקה, שמאפשרים לה להאיץ את תהליך הגילוי והיצירה של אורגניזמים חדשים, ג'ינקגו ניצבת ממש בליבת העשייה של כל התחומים הללו. מחזור ההכנסות שלה בשנה שעברה הגיע לכ־40 מיליון דולר, נתון כפול ביחס לשנה הקודמת; והוא עתיד להיות מוכפל שוב השנה.

באפט. מקור ההשראה | צילום: shutterstock

ההימור היותר גדול של ג'ינקגו כיום, היא הגישה של פיתוח פורטפוליו עסקי - גישה שהחברה לקחה על עצמה, לפחות באופן חלקי, בהשראת ישיבת בעלי המניות השנתית של חברת ברקשייר האת'ווי של וורן באפט, שקלי השתתף בה בשנה שעברה. ג'ינקגו יוצרת ומשקיעה כיום בחברות אחרות, ביניהן גם Motif Ingredients המתמחה בחלופות לחלבונים, שקמה מתוך ג'ינקגו ממש לאחרונה, ו־Joyn Bio, המיזם החקלאי המשותף שלה עם חברת Bayer. "ככה אנחנו מעלים את העסק מדרגה", אומר קלי. "זה כמו ברקשייר, רק בביוטכנולוגיה".

הרבה כסף מהמר כיום על ההצלחה של ג'ינקגו. החברה, בוגרת רשימת "חדי־הקרן הבאים של פורבס", גייסה יותר מ־400 מיליון דולר ממשקיעים, לרבות Cascade Investments של ביל גייטס, Viking Global ו־General Atlantic. נכון לדצמבר 2017, שווי השוק שלה הוערך ב־1.4 מיליארד דולר. עשור מאז השקתה, קלי והמייסדים השותפים שלו עדיין עובדים כולם בחברה, ועדיין מחזיקים בבעלות עליה, בשיעור שפורבס מעריך כשווה למעלה מ־100 מיליון דולר לכל אחד מהם. קלי מאמין שבסופו של דבר הוא ינפיק את ג'ינקגו, אבל הוא לא ממהר לשם. אחרי הכל, ביולוגיה סינתטית היא תחום חם, ויש הרבה מאוד הון פרטי שזמין לחברות כמו שלו. "הביולוגיה היא ברת תכנות, אבל היא לא מעבדת מידע - היא בונה דברים", אומר קלי, שנושא עמו מחברת עם מדבקה שעליה הכיתוב "I ♥ GMO's" (אורגניזמים מהונדסים גנטית). "מזון, דיור, חומרים, מוצרי אלקטרוניקה - כל הענפים הללו יתערערו על ידי פיתוחים ביולוגיים".

מהקולנוע למעבדה

ג'ייסון קלי, 38, גדל ביופיטר, פלורידה, עיירת חוף קטנה ליד האי יופיטר, אחד מאיי שונית המחסום הגדולה, שמאופיין בהון עתק ומפורסם כביתו של טייגר וודס. בימים שבהם קלי גדל זו היתה קהילה מנומנמת, אבל מאז שמה יצא כמקום מושבו של מכון העיסוי "הסחלבים של אסיה", שבו רוברט קרפט, מבעלי קבוצת הפוטבול New England Patriots, שידל לכאורה נשים לזנות. הוריו של קלי, שניהם רוקחים, עברו ליופיטר בשנות ה־70 כדי להימלט מהצפון הקר, ובגלל שהאזור, שהתאפיין באוכלוסייה מזדקנת, הציע יותר אפשרויות תעסוקה.

עד שהגיע לגיל תיכון, קלי כבר הספיק להתלהב מאוד מהפוטנציאל שיש להנדסה גנטית. "בטוח שלפחות זרע אחד נשתל בי בעקבות הסרט פארק היורה", הוא אומר עכשיו על קלאסיקה של שפילברג, שבה השתמשו ב־די.אן.איי ממאובן כדי להחיות מחדש את הדינוזאורים. הוא עשה פרויקט בבית הספר על הרצפטין, נוגדן שהונדס גנטית ומשמש לטיפול בסרטן השד, ונדהם מהרעיון שאפשר לתכנת תא כמו במחשב.

כסטודנט לתואר ראשון ב־MIT, קלי בילה שני קיצים רצופים במעבדה בניסיון להעביר גן בודד אחד לתוך הבקטריה אי־קולי, שלרוב משמשת להכנת תרופות. זאת היתה עבודה איטית ומתסכלת, והוא נכשל בה. ואז הוא הכיר את דרו אנדי, מרצה צעיר ועמית של נייט בתחום הביולוגיה הסינתטית. קלי נמשך מאוד לרעיון שהקוד הגנטי של תאים, המורכב מבסיסי הדי.אן.איי A, C, G ו־T, יכול להיכתב ולהיקרא כמו תוכנת מחשב, והצטרף כסטודנט למעבדה של אנדי. ב־2003 הוא התחיל ללמוד לדוקטורט בהנדסה ביולוגית ב־MIT.

יתר הסטודנטים שהפכו למייסדים המשותפים של ג'ינקגו הגיעו גם הם לקמפוס בערך באותו זמן. כנערה בסולט לייק סיטי, שטי, 38, חקרה חלזונות חרוט ארסיים, שמשתמשים ברעלנים נגד מערכת העצבים על מנת לשתק את טרפם. אבל לקראת הלימודים שלה לתואר ראשון היא שינתה את התחום למדעי המחשב, תואר שהשלימה באוניברסיטת יוטה. קנטון, 39, הגיע מאירלנד לאחר שלמד הנדסת מכונות באוניברסיטת דבלין, והתחיל גם לגבש עניין במה שהוא מכנה "לאלף את המורכבות של הביולוגיה באמצעות ידע טכני בהנדסה". צ'ה, 39, גדל בסמיכות למטה של אפל בקופרטינו, קליפורניה, ולמד לתכנת כבר בגיל 7. לפני ששינה כיוון, הוא סיים תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד.

נייט, מומחה מחשבים בן 71, עשה שינוי בלתי שגרתי באמצע הקריירה שלו. בשנות ה־90 הוא התחיל לתהות האם "חוק מור" - התחזית של אחד ממייסדי אינטל, גורדון מור, לפיה מספר הטרנזיסטורים במעגלים סגורים על גבי שבבים מוכפל מדי שנתיים - יגיע מתישהו אל קצו. הבעיה היא, כך הוא מסביר, שהמבנים נעשים בסופו של דבר קטנים עד כדי כך שכבר יש צורך לעבוד עם סיליקון ברמה האטומית, ובשביל למקם אטומים בסדר הנכון ובצורה מדויקת יש צורך בביו־כימיה.

מעבדות ג'ינקגו. קטגוריה חדשה | צילום: Ginkgo

ב־1997 נייט הקים מעבדת מיקרו־ביולוגיה משלו בבניין למדעי המחשב בקמפוס. "חלק מהעמיתים שלי חשבו שאני הולך להרוג אותם", הוא אומר. אחרי הכל, מהנדסי־ביולוגיה עובדים עם בקטריות כמו אי־קולי, שיכולות לגרום למחלות ואפילו למוות. אבל לא עניין אותו מה אחרים חושבים. "הוא רצה לתכנת את הביולוגיה ולא התנצל על כך, למרות שכל הביולוגים חשבו שזה הרבה יותר מדי מורכב ואמרו לו 'כל מה שאתה מנסה לעשות זה שטויות'", קלי מספר.

ריח של הצלחה

במעבדת הביולוגיה הסינתטית ב־MIT התפתחה קהילה קטנה עם קשרים קרובים. שטי וצ'ה עבדו במעבדה של נייט; קלי וקנטון עבדו בזו של אנדי. שני הצוותים התגבשו יחד במהלך ארוחות צהריים קבוצתיות, כשהם כותבים טקסטים למיזם OpenWetWare, מעין ויקיפדיה לשיתוף ידע ביולוגי, והשתתפו בתחרות הסטודנטים הבינלאומית "מכונה מהונדסת ביולוגיות" (או iGEM). קלי וקנטון היו שותפים לדירה במהלך הלימודים. קנטון ושטי התחילו לצאת, ובסופו של דבר גם התחתנו. "דרו ותום היו כמו מגנטים, שיונקים אליהם את כל החנונים לביולוגיה", אומר קלי.

קלי התחיל לגלגל את הרעיון להקים חברה אחרי שהארבעה סיימו את לימודי הדוקטורט שלהם בשנת 2008. כולם רצו להפוך את ההנדסה הביולוגית למהירה יותר, זולה יותר ופשוטה יותר - דבר חשוב לצרכי התעשייה, אבל לא כזה שיוביל מרצה צעיר לפרסומים חדשים או יעלה אותו על המסלול לקביעות. "אין כאן צורך בתגליות מדעיות חדשות, אלא בהינדוס של התהליך", אומר קלי, שעבודת התזה שלו בתואר השני עסקה בשאלה כיצד ניתן לתקנן שיטות מדידה בביולוגיה.

בעזרת השקעה ראשונית של 100 אלף דולר מנייט (שבהמשך גדלו ל־140 אלף דולר), החמישה הקימו את ג'ינקגו. התזמון שלהם היה לא מוצלח. המשבר הפיננסי דחף את הכלכלה למיתון. בנקים לא נתנו הלוואות, וקרנות הון סיכון לא השקיעו. גם אם הן כן היו עושות זאת ג'ינקגו לא היתה מושכת במיוחד באותה תקופה. "אנחנו לא נראים כמו מייסדים רגילים של חברת ביוטכנולוגיה", אומר קלי. "אף אחד לא מקים חברה כזו תוך כדי בית הספר, לא פיתחנו אף טיפול תרופתי וגם לא היה לנו מוצר בראש".

במקום זאת, הם הגישו בקשות למענקים כדי לכסות על הוצאות המחייה שלהם, ושנוררו ציוד - הם קנו אותו במכירות פומביות אחרי שסטארט־אפים אחרים נכשלו. הם שכרו יחידת אחסון של חברת U־Haul, וגררו לתוכה רובוטים לטיפול בנוזלים וציוד מעבדה.

אחרי מספר שנים של ניסוי וטעייה, היתה להם לפתע פריצת דרך מחשבתית. ב־MIT כל החמישה עבדו יחד על פרויקט במסגרת תחרות iGEM, שבו גרמו לבקטריית אי־קולי מסריחה להריח כמו מנטה, באמצעות החדרה של חומרים גנטיים חדשים לתוכה. כנגזרת של זה, הם פרצו לתוך עולם הבשמים וחומרי הריח. את העסקה הגדולה הראשונה שלהם הם חתמו עם חברת הבשמים והחומרים הצמחיים Robertet, שעבורה הם פיתחו ריח ורדים מבוסס ביולוגית. הפרויקט היה חכם בגלל שזה מאוד יקר למצות ריחות מפרחים, אבל רוב האנשים לא מקשרים בין ביוטכנולוגיה לבין בשמים. העסקה הזאת היוותה מהפכה של ממש בשביל ג'ינקגו. "היתה הרבה מאוד ספקנות בנוגע לביולוגיה סינתטית שעל ג'ייסון היה להתגבר עליה", אומר בראיין ג'ונסון, מייסד OS Fund ואחד המשקיעים של ג'ינקגו.

עניין של מחיר

החלום לייצר דברים מביולוגיה הוא ותיק וחוזר הרבה שנים לאחור. כשענקית הביוטכנולוגיה Amgen נוסדה לפני כמעט 40 שנה, מאמציה ליצור תהליך לייצור צבע אינדיגו בחיידקיי אי־קולי הוביל אותה לשער המגזין Science. חברות אחרות ניסו במשך עשרות שנים לגדל כורי עכביש בתנאי מעבדה. בשנות ה־2000 המוקדמות, גל של מומחים בתחום הביולוגיה הסינתטית קיווה ליצור דלק מבקטריות ושמרים, אבל בעוד שהחלפה של הפחמימנים היא רעיון טוב מבחינה סביבתית, רוב הסטארט־אפים בתחום הדלקים הביולוגיים נכשלו כשמחירי הנפט החלו לצנוח.

"הרעיון להשתמש בביולוגיה למטרות תעשייתיות היה בגדר חלום כבר זמן רב", אומר ג'וש הופמן, מנכ"ל Zymergen מאמריוויל, קליפורניה, המתחרה הגדולה ביותר של ג'ינקגו. "אלא אם אתה יודע איך לגרום לזה לעבוד בקנה מידה תעשייתי, זה יישאר חלום, שרבים נמשכים אליו, אבל לא סביר שתהיה לו השפעה אמתית".

במשך השנים האחרונות, שינויי מגמה כלכליים וטכנולוגיים גדולים קידמו עוד את החלום הזה. העלות של סינתזת די.אן.איי צנחה מכ־4 דולר לצמד־בסיסים (יחידה שמהווה את אבן הבניין של סליל הדי.אן.איי הכפול) בתקופה שקלי ועמיתיו היו עוד סטודנטים, למחיר של 7 סנט כיום, והזמנות גדולות עולות אפילו פחות. הפיתוח של טכנולוגיית הקריספר, המאפשרת עריכה גנטית מדויקת, פתחה אפשרויות חדשות. אינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה עוזרות גם הן לביולוגיה הסינתטית לחזור על עיצובים של אורגניזמים חדשים במהירת רבה יותר.

על הרקע הזה, יזמים החלו לייסד חברות עם גישות שונות למדי. Zymergen בת ה־6, למשל, מעסיקה כיום כ־750 עובדים וחתמה על שותפות עם סומיטומו כימיקלים, אחד הספקים הגדולים ביותר ליצרני מוצרי אלקטרוניקה. המטרה היא אחת: להכניס תאים חיים אל הדור הבא של כיסויי המסך לטלפונים חכמים, על מנת להפוך אותם לחסינים מפני שריטות. המנכ"ל הופמן לא מוכן לחשוף נתונים לגבי מחזור המכירות שלו, אבל הוא אומר שהשותפים שלו ימכרו עד לסוף 2019 מוצרים המתבססים על הפיתוחים של Zymergen בשווי מיליארד דולר.

במפעל החיים

לא מזמן, בשעת אחר צהרים, קנטון העביר סיור ב־"מפעלי החיים" של ג'ינקגו. בתוך בניין Bioworks3, רובוט עשה ניסויים באמצעות פיפטה, והעביר במהירות גבוהה בהרבה מהיכולות האנושיות מקטעי די.אן.איי שהוחזקו בסביבה נוזלית לתוך מגש עם שמונה שורות ו־12 טורים. אחרי שהתאים גדלים במכלי פלסטיק, רובוט נוסף מצלם אותם ומשתמש בתמונה כדי לתלוש את המושבות יוצאות הדופן מהג'ל שמקיף אותם. המתקן שקט ונמצאים בו יחסית מעט אנשים. בגדול, המכונות הן שעושות את העבודה.

האוטומציה מאפשרת לג'ינקגו לבדוק אלפי, ואולי אפילו עשרות אלפי דגמים בכל פרויקט, אומר קנטון; הרבה יותר בהשוואה למעבדה מסורתית, שבה מדען מסוגל לבצע אולי עשר בדיקות. "קיבלנו השראה ממה שאינטל וחברות אחרות עשו כשהן בנו את מתקני המוליכים למחצה שלהן", הוא אומר. החורף הזה, ג'ינקגו תפתח גם את Bioworks4, שבו יעבדו על תאים של יונקים.

כבר כעת, ג'ינקגו היא הצרכנית הגדולה ביותר בעולם של די.אן.איי שהודפס במעבדה - קלי מעריך שהיא משתמשת בכ־%52 מסך כל התוצרת בתחום, כ־50 מיליון צמדי־בסיסים בחודש - ולאחרונה היא גם רכשה את Gen9, ספק שמתמחה ביצירת רצפי די.אן.איי ארוכים. היא גם מתחזקת "בסיס־קוד" שעוקב אחרי העבודה של החברה ומנתח מה היא כבר למדה מכל פרויקט. "אפשר ליישם את תיאוריית הייצור גם בתאים", אומר קלי. "ככל שאתה מתכנת יותר תאים על גבי הפלטפורמה שלנו, כך זה נעשה זול, מהיר וקל יותר".

קלי מאמין שגודל יאפשר לחברה להצליח במגוון תעשיות שאינן קשורות זו לזו. "כולנו עושים ביולוגיה סינתטית, אבל אנחנו מבשלת בוטיק והשאר הם באדווייזר", אומר ג'ון גארט, מנכ"ל משותף של Glycosyn, שג'ינקגו חברה אליה על מנת לייצר באופן יעיל יותר אוליגו־סוכרים בתוך אי־קולי, הרכיב הבריא בחלב אם (ברכה לאמהות שלא יכולות להניק, אבל גם תרופה פוטנציאלית למחלות כמו קרוהן).

העסקה המשמעותית הראשונה שקלי סגר הייתה עם Bayer, חברת הזרעים הגדולה בעולם מאז שזו רכשה את Monsanto. בספטמבר 2017 הקימו שתי החברות את המיזם המשותף שלהן Joyn Bio, בהשקעה של 100 מיליון דולר, כדי לפתח כאמור ציפוי לזרעים שיאפשר לחקלאים להשתמש פחות בחומרי דשן כימיים. למיקרובים שחיים על גבי סויה יש אנזים שמאפשר להם לקחת חנקן ישירות מהאוויר, אבל לאלה שחיים על תירס אין, אז ג'ינקגו לוקחת גנים מהחיידקים בזרעי הסויה ומעצבת אותם מחדש כך שיוכלו לעבוד גם בקרב חיידקים שחיים בתוך תירס. זה רעיון גדול שנמצא בשלביו המוקדמים - בכל רחבי העולם חקלאים מוציאים למעלה מ־150 מיליארד דולר בשנה על חומרי דשן. תעבורנה עוד לפחות חמש שנים עד שהפיתוח ייצא אל השוק, אפילו אם הכל ילך כמו שצריך. "האתגר שניצב בפני כל חברה גדולה הוא לממש באופן מציאותי את היריות הללו באוויר", אומר מנכ"ל ג'וין ביו מייק מיילי.

מבחינת ג'ינקגו, העניין שגילו בהם ב־Bayer היווה נקודת מפנה, שבעקבותיה באו עוד עסקאות. עם חברת הקנאביס הקנדית Cronos היא מפתחת בתנאי מעבדה קנבינואידים נדירים שיכולים לשמש כמדכאי תיאבון וכמשחות אנטי־דלקתיות. אם ג'ינקגו תוכל לספק את הגדילים, היא תקבל מלאי שמוערך היום ביותר מ־200 מיליון דולר. עם חברת הביוטק Synlogic מקייברידג', מסצ'וסטס, ג'ינקגו עובדת על טיפולים־חיים מבוססי קיבה לבעיות כבד ולתסמונות נוירולוגיות.

בפברואר, ג'ינקגו הקימה מתוכה את חברת הבת Motif Ingredients, שמפתחת חלבונים צמחיים שניתן יהיה להוסיף למזונות במטרה להחליף מוצרים מן החי כמו בשר וגבינות. היא קיבלה מימון של 90 מיליון דולר מ־ Vikingוממשקיעים אחרים. במאי היא רכשה את פלטפורמת כריית הגנים של חברת Warp Drive Bio - חברת בת של Revolution Medicines - ויחד איתה גם הסכם עם ענקית התרופות Roche לחיפוש אחר סוג חדש של אנטיביוטיקה, עסקה שיכולה להיות שווה כ־160 מיליון דולר, בתוספת תמלוגים נוספים.

נקודה לגאווה

בחזרה במטה של ג'ינקגו, קלי מרים עותק של המחקר הראשון שנייט ערך על מיחשוב תאים, שנכתב עבור "הסוכנות לפרוייקטי מחקרי ביטחון מתקדמים" לפני יותר משני עשורים, ומעלעל בו. הוא עוצר בעמוד 14, שבו ניתן לראות על גרף כיצד 0 גנומים מרוצפים ב־1995 עלו ל־10 ב־1997, ומשחרר צחוק קולני. "בדיוק קנינו מאגר נתונים של 135 אלף רצפי גנים כאלו".

היום, כך הוא מאמין, ביולוגיה סינתטית מתפתחת בקצב דומה לקצב ההתפתחות של יכולות המחשוב בתקופת המחשבים המרכזיים הענקיים. ככל שהתחום יתפתח וייצר מוצרים שכרגע נתפסים כדמיוניים, הוא טוען, הביולוגיה תעזור לאנשים לחיות חיים טובים יותר, ותאפשר לנו לנטוש את התהליכים המבוססים על כימיקלים, שמובילים לשינויי האקלים ולפגיעה סביבתית. "בסופו של דבר", הוא אומר, "זו צריכה להיות נקודה של גאווה. אנשים צריכים לרצות דברים שמיוצרים באמצעות אורגניזמים מהונדסים גנטית, פשוט כי הם מיוצרים באמצעים ביולוגיים".

הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media