כ' באב ה'תשע"ט   |   21 באוגוסט 2019   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
תמונה אחת שווה אלף שקלים: כוכבי האינסטגרם המרוויחים של ישראל
21/08/2019 | שלומי אזולאי
לא למכירה: למה טראמפ רוצה לקנות את גרינלנד ולמה דנמרק לא תמכור?
18/08/2019 | דיוויד ניקל
חיות בסכנה: האם ארה"ב תמשיך לשמור על המינים שבסכנת הכחדה?
16/08/2019 | פרייה שוקלה
  טכנולוגיה  < ראשי

מצאה אוצר: כך הפך מאגר ה־DNA העצום של 23andMe למכרה זהב

כשאן ווצ׳יסקי הקימה את 23andMe, היה נראה שמדובר בלא יותר מניסיון חביב של אשת מיליארדר • היום, עם הכנסות שנתיות של חצי מיליארד דולר (ואחרי הגירושים ממייסד גוגל), חברת הריצוף הגנטי הפופולרית שלה חותמת על עסקאות ענק עם חברות תרופות
03/08/2019 | ביז קארסון וקתלין צ'ייקובסקי

אן ווצ'יסקי מאחרת ב־45 דקות. זה כל כך טבוע בהתנהגות של מנכ"לית 23andMe, עד שהעובדים שלה כבר הפסיקו להתלונן על זה. הם יודעים שככה היא בנויה. בבוקר חמישי בחודש אפריל, הצוות שלה ממתין בסבלנות בזמן שהיא פורצת לתוך משרדי החברה במכנסי ריצה קצרים, טי־שירט ונעלי טניס מהוהות, אחרי שרכבה לכאן למעלה מ־7 קילומטר, על אף שהיא בחודש השמיני להריונה.

הכתבה מופיעה בגיליון יולי 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

משרדי החברה, במאונטן וויו, קליפורניה, משקפים את תחומי העניין והתשוקה של ווצ'יסקי. הם נראים כמו הכלאה בין סטארט־אפ בעמק הסיליקון לבין קאנטרי קלאב. יש שולחנות עם הליכונים בחלל הפתוח, מכשירים לפעילות אירובית בחדרי הישיבות ואופני כושר בקפיטריה, שמחוברת ישירות לחדר הכושר. ווצ'יסקי עדיין מקפצת אחרי שטיפסה את ארבע הקומות במדרגות אל המשרד הקטן שלה, עוצרת רק כדי למלא את בקבוק המים המתכתי שלה. היא מוודאת שהעובדים שלה יודעים שהשמירה על חיים בריאים זאת בחירה יומיומית - שלהם. "אני עולה במדרגות ואני בהריון! גם אתם יכולים לעלות במדרגות!", אומרת ווצ'יסקי.

ווצ׳יסקי. מתחילה לקטוף את הפירות מהמיזם הגנטי שלה | צילום: Fortune Conferences

אימון כזה עשוי להיות מוגזם לרוב הנשים ההרות, אבל ווצ'יסקי, בגיל 45, אחרי שני ילדים עם בעלה לשעבר סרגיי ברין, אחד משני המייסדים של גוגל, אפילו לא מתנשפת. היא עדיין מלאת אנרגיה לגבי מה שהיא מכנה "הילד הבכור שלי", העסק שהקימה לפני 13 שנה, 23andMe. מאז שהושק, בערך 10 מיליון אנשים ירקו חצי כפית רוק לתוך שפופרת פלסטיק של 23andMe ושלחו אותה בדואר כדי לקבל תוצאות לגבי השושלת שלהם או הסיכונים הבריאותיים שניצבים בפניהם.

כמעט 5 מיליון לקוחות עשו את זה בשנה שעברה, מה שהוביל להכנסות מוערכות של 475 מיליון דולר לחברה, שעדיין לא הגיעה לרווחיות. הם גם הפכו את ווצ'יסקי לאישה עשירה, ששווה כ־690 מיליון דולר על פי ההערכות, כמעט הכל מנתח של 30% שהיא מחזיקה ב־23andMe, שמוערכת על ידי המשקיעים ב־2.5 מיליארד דולר.

כדי להגיע לכאן, ווצ'יסקי שרדה תקופות קשות, שאיימו על כל מה שהיה לה - הפרידה מברין ב־2013 הגיעה באותו זמן שבו מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה־FDA, חייב את 23andMe לחדול באופן מיידי מבדיקות שקשורות לבריאות - והיא נאלצה להתמודד עם אנשים חשדנים שהתייחסו לחברה שלה כאל תעלול קסמים נחמד.

עכשיו, אחרי שהתקדמה מנישואיה והוכיחה מעבר לכל ספק ש־23andMe היא חברה רצינית, ווצ'יסקי נמצאת שוב בצומת דרכים, מבחינה אישית ומקצועית. היא מתכוננת בנחת לבואו של ילדה השלישי - הפעם כאם יחידנית. "השאלה 'האם את במערכת יחסים או לא' בהחלט לא צריכה להשפיע על היכולת שלך ללדת", אומרת ווצ'יסקי. "אני מאוד עקשנית. כשיש משהו שאני רוצה לעשות, אני עושה אותו. ממש רציתי ילד שלישי. אז נחשו מה? ביצעתי את זה", היא צוחקת.

מכאן ומשם

פרטים כמו "אני 5% סקנדינבית ויש לי נטייה גנטית להתעטש בשמש" יכולים להיות מידע נחמד לחלוק במסיבות. אבל השאיפות של 23andMe גדולות בהרבה. ווצ'יסקי רוצה למנף את העלויות הצונחות של הריצוף הגנטי (הן ירדו ב־99% בעשור האחרון) ואת ספריית ה־DNA העצומה של 23andMe (מאגר המידע הגנטי המחקרי הגדול בעולם) כדי לתדלק "מכונת ביוטק", שלא רק תצביע על נטיות גנטיות למחלות מסוימות, אלא תסייע ביצירת תרופות שיטפלו במחלות האלה.

אם הכל ילך כמתוכנן, 23andMe תקבל תשלום משני הצדדים. לקוחות ישלמו כדי לברר את ההיסטוריה שלהם, והחברה תשתמש במידע הגנטי שלהם כדי להרוויח מתרופות חדשות. 80% מהלקוחות של 23andMe הסכימו שהמידע הגנטי שלהם ישמש למחקר ביו־רפואי. "האמת, חשבתי שזה גאוני, שאנשים משלמים לנו לבנות את מאגר המידע הזה", אומר ריצ'רד שלר, המדען הראשי של 23andMe. "אנשים רוצים שהמידע לגביהם יסייע לגילויים מדעיים".

הפרק האחרון של 23andMe התחיל עם ייסודה של קבוצת תרופות אין־האוס ב־2015. אבל פיתוח פארמה הוא תחום קשה במיוחד - 86% מהתרופות החדשות נכשלות במחקרים קליניים - והוא גם תחום יקר. העלות הממוצעת של פיתוח תרופה בארה"ב עומדת על 2.6 מיליארד דולר. ביולי האחרון חתמה ווצ'יסקי על חוזה עם GSK, ענקית התרופות הבריטית (לשעבר GlaxoSmithKline, עם מחזור מכירות שנתי של 31 מיליארד דולר ב־2018). הבריטים השקיעו 300 מיליון דולר ב־23andMe וחתמו על שותפות בלעדית למשך ארבע שנים, שבה יזוהו מטרות חדשות לתרופות. 23andMe תצטרך לחלוק בעלויות הפיתוח של התרופות, אבל תהנה גם מנתח מהרווחים.

תחום נוסף שעלול להפוך לפוטנציאל צמיחה עבור 23andMe הוא גישה עמוקה ומותאמת אישית לבריאות. ווצ'יסקי רוצה להדריך את הלקוחות שלה על סמך המידע הגנטי שלהם, ולאפשר להם לשלוט בצורה טובה יותר בבריאותם. המשמעות של זה עשויה להיות יותר שותפויות כמו זו עם הסטארט־אפ Lark Health, שמאפשר ללקוחות של 23andMe להירשם לייעוץ סוכרת. או שזה יכול לבוא לידי ביטוי באפליקציה מבוססת הבינה המלאכותית של 23andMe, שתזכיר לכם לשתות יותר מים או לבחור מנה ראשונה עם עגבניות, מכיוון שמחקרים מסוימים מראים שעגבניות מעכבות התפרצות של פרקינסון. ווצ'יסקי לא חושפת עדיין את הפרטים של ההדרכות האלה.

זאת לא תהיה משימה קלה. אין ראיות קליניות לכך שאנשים שגילו באמצעות בדיקות גנטיות על סיכון מוגבר לחלות במחלה מסוימת ישנו את אורח חייהם בצורה דרמטית במטרה להפחית את הסיכון. או ישנו את סגנון חייהם בכלל. למעשה, יש ראיות רבות, מדעיות ואנקדוטליות, לכך שרבים יעשו ההפך. בני האדם מתקשים לשנות את ההרגלים שלהם. גם הצוות של ווצ'יסקי עולה במעלית כשהיא לא בסביבה.
אבל זה הימור שהיא מוכנה לעשות. "העולם הרפואי הרים ידיים מהסיכוי שלך להיות בריא יותר", היא אומרת. "אני חושבת שזה ממש עצוב".

חברה בלתי אפשרית

ווצ'יסקי עצמה כמעט נאלצה להרים ידיים לפני שש שנים. בנובמבר 2013 היא היתה עסוקה בלהתאים את עצמה לשינויים בחייה. בעלה, על פי הדיווחים, עזב את הבית. היא היתה אמא לשני ילדים קטנים ומנכ"לית של סטארט־אפ. ואז, ימים ספורים לפני חג ההודיה, היא קיבלה הודעה בטלפון: שליח של ה־FDA מבקש למסור לה חבילה. "אל תקבלי אותה!", מיהרה ווצ'יסקי להזהיר את העוזרת שלה.

אבל זה היה מאוחר מדי. המסמך מה־FDA הורה לחברה שלה לחדול משיווק הבדיקות הרפואיות שלה מכיוון שהם לא סיפקו הוכחה מספיקה לדיוק שלהן. ווצ'יסקי חשבה שהיא תוכל לטפל בזה בשקט, אבל שלושה ימים אחר כך ה־FDA פרסמו את האזהרה שלהם בציבור, ו־23andMe נאלצה להוריד את הבדיקות שלה מהמדפים.

ההתרסקות היתה חדה ומפתיעה אחרי ההתחלה הקלה, ורבים מיהרו להתייחס אל הסיפור כולו כעוד אגדה על ההיבריס של אנשי הסיליקון ואלי - דבר לא מפתיע בהתחשב בשורשים העמוקים של ווצ'יסקי במקום. היא גדלה בקמפוס של אוניברסיטת סטנפורד, שם כיהן אבא שלה כפרופסור לפיזיקה. אמה של ווצ'יסקי, אסתר, לימדה תקשורת בבית ספר בפאלו אלטו, והיתה אובססיבית ללמד את שלוש הבנות שלה כמעט מגיל אפס כל מה שיכלה - משמות לטיניים לפרחים ועד לשחייה. "השתמשתי בהן כניסוי חינוכי", אמרה אסתר לפורבס ב־2018. בזמן שהאחיות שלה נמשכו לאמנות ולמתמטיקה, ווצ'יסקי היתה חנונית חברותית. "היא היתה יכולה להקסים כל אחד", סיפרה אמה.

בין אלו שנפלו בקסמיה היה ברין (ומאוחר יותר, שחקן הבייסבול אלכס רודריגז). את ברין פגשה אחרי שאחותה הגדולה, סוזן, השכירה את הגאראג' שלה במנלו פארק ב־1998 לשני דוקטורנטים אמביציוזיים שניסו ליצור אינדקס מכל המידע שבעולם: המייסדים של גוגל, לארי פייג' וברין. סוזן הפכה לעובדת ה־16 של גוגל, ובסופו של דבר למנכ"לית של יוטיוב. האחות האמצעית לבית ווצ'יסקי, ג'נט, היא חוקרת מגפות שמלמדת באוניברסיטת סן פרנסיסקו.

ווצ'יסקי התחילה להתעניין במערכת הבריאות עוד כסטודנטית באוניברסיטת ייל, כשעבדה כאנליסטית בחברה קטנה בוול סטריט. היא בילתה את ימיה בכנסים של חיובים רפואיים, ובלילות התנדבה בבית חולים במנהטן - השילוב בין השניים גרם לה להאמין שתעשיית הבריאות ממוקדת במיקסום רווחים, ולא ברפואה מונעת. "זה היה בלתי נסבל מבחינתה, כאדם מלא חמלה", אומרת אשלי דומקאווסקי, שהיתה סמנכ"ל הפיתוח העסקי של 23andMe לפני שהיתה שותפה מייסדת של Before Brands, חברה למזון תינוקות אנטי־אלרגי, שווצ'יסקי מימנה. "בעיות עצומות, שראויות לפתרון, לא מפחידות אותה".

לקרוא ברפרוף

הגנום האנושי רוצף לראשונה ב־2003, ומדענים הופנטו מהקוד שאותו פיצחו. ווצ'יסקי הוצגה בפני לינדה אווי, שלמדה ביולוגיה בתואר הראשון והקימה תוכניות מחקר עבור Affymetrix, חברה לבדיקת גנים בקליפורניה. השתיים התחילו בסיעור מוחות משותף בארוחת ערב בדצמבר 2005. זמן קצר אחר כך החליטו ווצ'יסקי ואווי להקים חברה ביחד, ואווי גייסה את הבוס לשעבר שלה, פול קוסנזה, כדי להיות השותף המייסד השלישי של 23andMe ומנהל התפעול שלה. "נדהמתי, כי מיד ראיתי את ההשלכות הפוטנציאליות", אומרת אווי. הקשר עם ברין לא הפריע במיוחד. אווי עזבה את החברה ב־2009 כדי לחקור את מחלת האלצהיימר.

ההיכרות עם גוגל השתלמה: אחרי שגייסו 9 מיליון דולר מגוגל, ברין ומשקיעים חיצוניים אחרים, כמו New Enterprise Associates ו־Genetech, 23andMe השיקו את המוצר הראשון שלהם ב־2007. בדיקת הרוק עלתה 999 דולר. הלקוחות למדו על השושלת שלהם, הסבירות שלהם להקריח והסיכון לסבול ממצבים רפואיים שכיחים, כמו מחלות לב. החברה עקפה את הרגולציה של ה־FDA ופרסמה את עצמה כדרך מהנה שבה אנשים יכולים להפיק תובנות מה־DNA שלהם, ולא ככלי רפואי.

בזמנו, עלה בערך 300 אלף דולר לרצף גנום אנושי שלם, ירידה מסחררת מ־50 מיליון דולר ב־2003. כיום עולה הבדיקה פחות מ־1,000 דולר. אבל ב־23andMe יצרו דוחות בסכומים נמוכים בהרבה, באמצעות טכנולוגיה שנקראת Genotyping, שבודקת חלקים מסוימים בגן ומזהה מוטציות שעשויות להיות קשורות למחלות מסוימות, במקום לבצע ריצוף, מה שהיה דורש קריאה של הגן כולו.

כדי לתגבר את הפרסום בקרב משתמשים שלא נבהלים מתג מחיר של 999 דולר, 23andMe ערכו מסיבות של בדיקות רוק במקומות כמו דאבוס ובשבוע האופנה של ניו יורק, בהן ירקו סלבריטאים כמו נעמי קמפבל, דיאן פון פירסנטנברג ורופרט מורדוק לתוך מבחנות קטנות. ווצ'יסקי אהבה לתכנן את המסיבות, אבל האימוץ של המוצר שלה היה איטי. מתחרים כמו Navigenics גוועו. ב־2011, ארבע שנים אחרי השקתה, ל־23andMe היו רק 100 אלף לקוחות. הפרויקט כולו התחיל להיראות כמו תחביב של אשת מיליארדר.

ב־2012, העלויות הצונחות אפשרו ל־23andMe להציע את המוצר שלהם תמורת 99 דולר, מה שהוביל לעלייה חדה במכירות. ווצ'יסקי נערכה ללכת על זה בגדול. "רצינו להביא את הטכנולוגיה לאנשים במהירות האפשרית", היא אומרת. באוקטובר 2013, 23andMe היו במשא ומתן עם טארגט, ו־ווצ'יסקי דחפה להכניס את המוצר לחנויות עוד לפני החגים, צעד שהיה מציב את ערכות הבדיקה במדפים לצד ויטמינים ומדחומים. ראש הפיתוח העסקי של 23andMe, אמילי דרבנט קונלי, זוכרת את הביטחון של ווצ'יסקי כשאחד המנהלים חשב שלוח הזמנים בלתי אפשרי: "אן אמרה 'זאת חברה שהוקמה על סמך הבלתי אפשרי'".

מועיל או מיותר?

בסופו של דבר, הבלתי אפשרי ניצח. יחלפו עוד שלוש שנים לפני ש־23andMe תגיע למדפים בטארגט. בדרך היא היתה צריכה להתגבר על צו המניעה של ה־FDA ולבנות את החברה מחדש. היום, כשהיא אוכלת פיצה ומקשיבה ללקוחות מדברים ב"יום ה־DNA השנתי" של החברה, הימים האלו נראים רחוקים. בדיקות גנטיות הפכו לאחד הטרנדים החברתיים של העשור, תוך שהם חושפים בני משפחה מפתיעים (ווצ'יסקי מצאה בן דוד לא ידוע) ועוזרים לפתוח מקרי רצח לא מפוענחים.

"יש לנו ימים חזקים, אנחנו מוכרים מאתיים אלף ערכות ביום", אומרת ווצ'יסקי, ומתייחסת ליום המכירות המוזלות של אמזון. (23andMe מוכרת את ערכות הבדיקה שלה באתר של החברה, וגם אצל קמעונאים כמו אמזון, בסט ביי ו־Walgreens. בקרוב תפתח ווצ'יסקי את חנות הפופ־אפ הראשונה של 23andMe בקניון ליד המשרדים הראשיים שלה).
ווצ'יסקי מודה שהיא פישלה עם הרשויות הפדרליות. היא משווה את המלחמה שלה עם ה־FDA ל"הליכה בבית יפני עם נעליים. זה לא משנה אם את מאמינה שאת צודקת, את טועה", היא מסבירה. "היינו חייבים להתחיל מהתחלה".

אחת הדרכים היתה לדרוש אישור של רופא כחלק מתהליך הזמנת הערכות, גישה שבה נקטו המתחרים שלה, כמו Color ו־Helix. אבל ווצ'יסקי המשיכה להאמין ברעיון המקורי שלה של ערכות שנמכרות באופן ישיר לצרכנים.

2015 היתה השנה שסימנה את תחילתו של השינוי. בפברואר של אותה שנה אישר ה־FDA מעמד "נשא" על הפרעה נדירה בשם סינדרום בלום, גן שווצ'יסקי עצמה היא נשאית שלו. אחרי שהיא הוכיחה ל־FDA שהבדיקות שלה מדויקות וקלות להבנה, 23andMe הפכה לחברת הבדיקות הגנטיות היחידה בעולם עם אישור מה־FDA למכור דוחות בריאותיים גנטיים ישירות לצרכנים. המתחרה שלה מיוטה, Ancestry, שמכרה כמעט 15 מיליון ערכות DNA, לא מציעה בדיקות עם השלכות רפואיות.

ב־2015 23andMe התחילה גם לחתום על עסקאות עם חברות תרופות שהיו להוטות לצלול למידע הגנטי: היא חתמה על עסקאות של מיליוני דולרים עם פייזר ו־Genetech. אך על אף ששמחה למכור מידע אנונימי למשתמשים חיצוניים (מלקוחות שאישרו את ההשתתפות), ווצ'יסקי בנתה גם קבוצת מחקר רפואי בתוך החברה, וניסתה לחבור לזרם הכנסות חדש: היא גייסה אלפי מטופלים ממאגר המידע של 23andMe לצורך ניסויים קליניים של חברות התרופות.

הפריצה הגדולה הבאה של ווצ'יסקי הגיעה ב־2017. אופרה ווינפרי כינתה את הערכה של החברה ב־99 דולר כאחד הדברים האהובים עליה. ואז אישר ה־FDA את ערכת הבדיקה הרפואית הראשונה של 23andMe, מה שאמר שהיא יכלה לספר ללקוחות אם יש להם סטיות גנטיות שקשורות לסיכון מוגבר לפרקינסון או שבץ.

אבל כל החיבוקים הממסדיים האלה לא הרגיעו את הספקות של הקהילה הרפואית. למעשה, באותיות הקטנות של הערכות הרפואיות ב־199 דולר כתוב שהן "לא מתיימרות לומר למשתמש דבר על מצבו הבריאותי הנוכחי ולא ניתן להשתמש בהן כדי לבצע החלטות רפואיות". בשונה מבדיקות היריון, התוצאות שהחברה מספקת לא יכולות למסור שום אבחנה חד משמעית.

במקום זה, הערכות של 23andMe בודקות האם מישהו נשא של מחלות גנטיות, כמו אובדן שמיעה או סיסטיק פיברוזיס, ועלול להעביר אותן לצאצאיו. התוצאות שלה בנוגע ל־12 סיכונים בריאותיים מספרות לאנשים האם יש להם סיכון מולד מוגבר לכולסטרול גבוה או אלצהיימר. הדוחות שמסופקים ללקוחות מוגבלים במידה רבה. מכיוון שרוב המחקר הגנטי עד כה בוצע על אירופאים, דוחות הסיכון לרוב לא ישימים על אפרו־אמריקאים או אסיאתים.

"אין רופא שמכבד את עצמו ויטפל בך על סמך הפרשנות שלך לבדיקה שנמכרת ישירות לצרכן", אומר מארק רוטשטיין, מומחה לאתיקה רפואית באוניברסיטת לואיסוויל.
הבדיקה השנויה במחלוקת ביותר של החברה היא זאת שמחפשת את שלושת וריאנטים בגנום הקשורים לסרטן השד, הרחם והערמונית, גן ה־BRCA1, והגן הקשור אליו, BRCA2. המבקרים אומרים שהבעיה היא שיש למעלה מ־1,000 וריאנטים שקשורים לסרטן השד, כך שמי שמחפש רק את אחד מהשלושה האלו לא מקבל את פרופיל הסיכון המלא. בנוסף לכך, שלושת הווריאנטים שהחברה מחפשת נמצאים לרוב בקרב יהודים אשכנזים, שמהווים רק 2% מאוכלוסיית ארה"ב. עבור רוב האנשים הם פשוט לא רלוונטיים.

"מה שיש כאן בפועל זאת טכנולוגיה שלא באמת מזיקה אבל גם לא באמת עוזרת, כך שבאופן כללי אנחנו צריכים לחשוב - האם אנחנו רוצים לעודד אנשים להוציא עליה מאתיים דולר, או שעדיף שיוציאו אותם על מנוי לחדר כושר?", שואל ג'ונתן ברג, גנטיקאי קליני באוניברסיטת צפון קרוליינה.

רק רוצה להיות בריאה

אין ספק שווצ'יסקי, המכורה לספורט, תגיד לאנשים לעשות את הבדיקה - וגם ללכת לחדר כושר. לאחרונה היא חתמה על החוזה הגדול ביותר של החברה עם GSK, מה שמאפשר לחברת התרופות לגשת למאגר המידע העצום של 23andMe, שמכיל DNA מכ־8 מיליון אנשים. "גודל מאגר המידע חושף הרבה פרטים שמאגרי מידע קטנים יותר לעולם לא יוכלו להראות", אומר האל ברון, המדען הראשי של GSK.

התוצאות הראשוניות מבטיחות. בתוך עשרה חודשים בלבד הצליחו שתי החברות לחקור לפחות 13 וריאנטים גנטיים שיכולים להיות מטרות למחלות לבביות ונוירולוגיות. המועמדת הראשונה לתרופה שאותה יחקרו היא מוטציה שקשורה למחלת הפרקינסון.
תרופות הן משחק לטווח ארוך, ויחלפו בין 10 ל־15 שנים עד שהן יהיו רווחיות, אם בכלל. בעתיד הקרוב יותר, ווצ'יסקי רוצה לצמוח באמצעות מעבר מבדיקות - לעצות. זה צעד מובן מאליו, אבל יש המוני מתחרים, החל מאפליקציות לגמילה מסיגריות ועד כלים למעקב אחרי דיאטה ופעילות גופנית.

איש לא הכריע עדיין האם האפליקציות האלו לעניינים גופניים יכולות להשפיע באופן כלשהו, והאם ל־23andMe יהיה יתרון משמעותי על פני השחקנים האחרים. אף אחד לא צריך בדיקה גנטית שתגיד לו שעישון גורם לסרטן ריאות או שג'אנק פוד עלול לגרום להשמנת יתר. בדיקה גנטית רק מספקת מידע מותאם אישית. אנשים עדיין צריכים לשנות את ההתנהגות שלהם. שלל מחקרים מדעיים מעידים שאזהרות בלבד לא מספיקות.

"קל הרבה יותר להעריך את ההשפעה של תרופות", אומרת ווצ'יסקי. "הרבה יותר קשה להעריך את ההשפעה של מניעה. אבל אני חושבת שזה מקום שאהיה יותר גאה להיות בו. אני לא מאמינה בחיי נצח, אבל כן אני מאמינה גדולה בכך שאת רוצה למות בת 90 או 100 - ואת רק רוצה להיות בריאה".

הכתבה מופיעה בגיליון יולי 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media