כ"ב באב ה'תשע"ט   |   23 באוגוסט 2019   |   יום שישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
תמונה אחת שווה אלף שקלים: כוכבי האינסטגרם המרוויחים של ישראל
21/08/2019 | שלומי אזולאי
לא למכירה: למה טראמפ רוצה לקנות את גרינלנד ולמה דנמרק לא תמכור?
18/08/2019 | דיוויד ניקל
חיות בסכנה: האם ארה"ב תמשיך לשמור על המינים שבסכנת הכחדה?
16/08/2019 | פרייה שוקלה
  טכנולוגיה  < ראשי

יזמי הגנום: הכירו את המדענים הצעירים שנמצאים בצמרת הענף

אחד ההישגים הטכנולוגיים המסעירים של העשורים האחרונים הוא פיתוח כלי לעריכה ולשינוי של גנים • את אחת החברות המתחרות על כך, Caribou Bio­sciences, הקימה רייצ׳ל הורביץ בגיל 26 • היום היא חתומה על חוזים שיכניסו לה מאות מיליוני דולרים בשנים הקרובות
11/07/2019 | מיכאלה טינדרה ואלי קינקייד

כשרייצ'ל הורביץ התחילה את לימודי הדוקטורט שלה בביולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, הביוכימאית זוכת הפרסים ג'ניפר דודנה הציעה לה לחקור חלק מהמערכת החיסונית של בקטריה מסוימת. היא חקרה כיצד חיידקים מאחסנים "מזכרות" גנטיות מווירוסים תוקפניים ומזהים אותן, כדי להילחם באמצעותן במתקפות עתידיות. "זה היה פרויקט אזוטרי", הורביץ מספרת.

הכתבה מופיעה בגיליון יוני 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון הנשים המשפיעות בישראל 2019

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

כעת זה כבר ממש לא אזוטרי. המערכת הזו, שנקראת קריספר (CRISPR), הפכה לאחת מהטכנולוגיות החמות ביותר בעולם הביולוגיה, שיש לה פוטנציאל להעניק למדענים שליטה על אבני הבניין של החיים, ולהעניק לממציאים שלה פרסים יקרים מאוד.

טכנולוגיית הקריספר. אפשרויות חדשות בעולם הרפואה | צילום: shutterstock

לקריספר לא היתה משמעות ברורה מאליה ככלי שיכול לתרום לבריאותם של אנשים, כשהוא נהגה לראשונה ב־1987, אבל דודנה, שזכתה בפרס פריצת דרך במדעי החיים בעבור עבודתה על קריספר, לצד חלוצים אחרים, גילו דרכים להפוך אותו לכלי לעריכת גנים. הורביץ ודודנה סייעו בשנת 2011 לייסד את חברת Caribou Bio­sciences כדי להיכנס אל השוק הזה. הורביץ, עדיין בשנות ה־20 לחייה, הפכה למנכ"לית החברה שנה לאחר מכן.

מועדון של צעירים

הורביץ היא לא היזמית הצעירה היחידה שרואה בתחום של עריכת הגנום הזדמנות גדולה. דודנה ייסדה את Mammoth Bio­sciences יחד עם כמה מהסטודנטים האחרים שלה לדוקטורט ושני דוקטורים מאוניברסיטת סטנפורד. טרוור מרטין, מנכ"ל החברה בן ה־30, גייס 23 מיליון דולר ממשקיעים כמו טים קוק, מנכ"ל אפל. ב־2015 בקיימברידג' מסצ'וסטס ייסדה לוהאן יאנג בת ה־29 את eGenesis, יחד עם המנחה שלה ג'ורג' צ'רץ', גנטיקאי מהרווארד, במטרה להשתמש בקריספר להשתלת איברי חזיר בבני אדם. עומר אבו־דאיה ויונתן גוטנברג, גם הם בגילי ה־20, ייסדו במשותף את Sherlock Biosciences יחד עם חלוץ נוסף מתחום הקריספר, פנג זאנג בן ה־37 ממכון Broad של האוניברסיטאות MIT והרווארד.

"הם אמנם צעירים, אבל בשני המקרים מדובר באנשים שנמצאים בצמרת הענף שלהם מבחינה מדעית", אומרת דודנה על המייסדים המשותפים שלה. "הם חסרי מורא בכל המובנים הטובים של הביטוי, ומודעים מאוד לאתגרים האתיים של התחום".

הורוביץ. מהמעבדה לעולם היזמות | צילום: יח"צ

בהינתן העובדה שאף אחד לא בנה חברת קריספר עד לפני מספר שנים, "ייתכן שיש כאן אפילו הזדמנות גדולה יותר עבור אנשים עם רקעים בלתי רגילים", אומרת הורביץ.

קריספר הם ראשי תיבות של "חזרות פלינדרומיות קצרות מקובצות ומרווחות באופן קבוע" (Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeats). המושג מתייחס לאופן שבו חיידקים מאחסנים, בגנים שלהם, קטעים מרצפי ה־DNA של פולשים תוקפניים - כמו תמונת מעצר. הסימנים הללו משמשים אותם כדי לזהות פולשים חוזרים, באופן דומה למדי לדרך שבה מערכת החיסון האנושית משתמשת בסימנים מסגירים של וירוס פוליו, למשל, שאותו היא זוכרת מחיסון שקיבלנו בעבר.

אם וירוס פולש יתאים לאחד מתצלומי המעצר שאוחסנו בעבר, אנזימים שמקושרים לקריספר ישברו את המקטע הקטלני שב־DNA של הווירוס לחתיכות קטנות ולא מזיקות. דודנה ואחרים פיצחו את הדרך שבאמצעותה ניתן להשתמש באנזימים הללו כדי לגזור DNA בנקודות מדויקות, במטרה להחדיר או לשנות גנים. כך מבטיח הקריספר להפוך את התהליך היקר ורצוף התקלות של שכתוב ה־DNA לקל יותר, לפתוח בפנינו דרכים חדשות לטיפול במחלות שנגרמות ממוטציות גנטיות, ליצור מבחנים אבחנתיים זולים יותר ולהנדס תאים שהורגים גידולים סרטניים.

שמונה שנים לאחר שהחלה את דרכה בברקלי, Caribou גייסה 41 מיליון דולר וחתמה על עסקאות רישוי - שהשווי הפוטנציאלי שלהן נאמד במאות מיליוני דולרים - עם DuPont Pioneer, Novartis ואחרים. כעת החברה מתחילה לפתח טיפולים רפואיים.

ואז הגיע הכסף

הורביץ גדלה באוסטין, טקסס, וסיימה תואר ראשון בביולוגיה בהרווארד. לא היתה לה תוכנית ברורה כשהלכה לאוניברסיטת ברקלי, אבל היא חשבה שאולי בהמשך היא תהפוך לעורכת דין בתחום רישום הפטנטים.

מייסדי Sherlock. מאחור משמאל: אבו-דאיה וגוטנברג | צילום: יח"צ

המחשבה הזאת השתנתה ככל שעבודת הדוקטורט שלה הפכה ליותר ויותר מסעירה. הורביץ ודודנה השקיעו זמן רב בשיחות על איך הן יכולות לשנות את המטרה של טכנולוגיית הקריספר לטובת שינוי של גנים, כך שיוכלו לרפא מחלות, ולתכנת את מערכת הקריספר, שמופיעה באופן טבעי, כך שיוכלו לחתוך את הגנים שברצונן לשנות. באופן תיאורטי, אפשרי להשתמש בה אפילו כדי לשנות את הקוד הגנטי באופן שיתקן "שגיאות כתיב" שגורמות למחלות, או לחלופין להפריע לתהליך היווצרותם של חלבונים בלתי רצויים.

Caribou החלה את דרכה עם הרעיון להפוך את טכנולוגיית הקריספר לזמינה עבור עריכת DNA לטובת שימושים, כמו פיתוח תרופות, חקלאות ומחקר ביולוגי בסיסי. המייסדים השותפים של הורביץ לא רצו לעזוב את האקדמיה והיו "משוגעים מספיק כדי לתת לבחורה בת 26, שמעולם לא עבדה עבור חברה כלשהי בחייה, ליטול על עצמה את תפקיד הנשיאה והמנכ"לית", היא מספרת.

הורביץ לקחה מספר שיעורים במינהל עסקים לפני שהחלה בלימודי הדוקטורט שלה, ואז הציגה בפני משקיעי הון סיכון את החברה, כדי לקבל מהם מימון לטכנולוגיה שהם לא באמת הבינו. Caribou השיגה רישיון בלעדי על כמה פטנטים של שימוש בקריספר, שהיו שמורים במערכת של אוניברסיטת קליפורניה ושל אוניברסיטת וינה. ובכל זאת, "כמעט כל קרן הון סיכון שדיברנו איתה, אמרה לנו כך או אחרת 'לא נראה לנו'", הורביץ נזכרת. זו היתה שנת 2012, והם חשבו שהיא מעריכה יתר על המידה את הפוטנציאל של קריספר.

המאמרים שדחפו את הקריספר אל אור הזרקורים הגיעו כשנה לאחר מכן, ובעקבותיהם מיהרו לזרום כספיהם של המשקיעים, יחד עם שורה של חברות מתחרות. Editas Medicine, שאחד ממייסדיה הוא פנג זאנג, מייסד Sherlock, גייסה 43 מיליון דולר כדי להתאים את הטכנולוגיה לטיפולים רפואיים. אחריה הגיעה Intellia Therapeutics, שאחת ממייסדיה היא חברת Caribou עצמה, והיא גייסה 15 מיליון דולר בעת השקתה ב־2014. Crispr Therapeutics, שנוסדה על ידי אחד מחלוצי ענף הקריספר עמנואל שרפנטייר, גייסה 89 מיליון דולר. שלוש החברות הונפקו ב־2016 וכעת מחזיקות בשווי שוק משולב בסך 3.8 מיליארד דולר.

בינתיים הורביץ טלפנה לחברות שונות מתחום הרביית הצמחים והתרופות. ב־2015 הובילה DuPont השקעה של 11 מיליון דולר בחברה. בשנה העוקבת גייסה החברה 30 מיליון דולר נוספים והצליחה לקיים את עצמה בעזרת הגיוסים והתשלומים מרישומי הפטנטים ומהשותפויות שחתמה עליהן.

Caribou העניקה ל־Integrated DNA Technologies רישיון על הזכות למכור לביולוגים את מה שהם היו זקוקים לו על מנת לערוך ניסויים בעריכת גנים. Genus, חברה מתחום הגנטיקה של בעלי החיים, שילמה ל־ Caribouסכום שלא נחשף עד היום בעבור הזכות להשתמש בטכנולוגיית הקריספר הבלעדית שלה כדי להנדס גנים של חזירים וחיות משק אחרות. באופן דומה,Jackson Laboratory משלמת ל־Caribou כדי להשתמש בקריספר במטרה להנדס אוכלוסיות חדשות של עכברי מעבדה, שידמו מחלות אנושיות.

נפגש בביהמ"ש

עד מהרה הורביץ נדרשה לחפש פעם נוספת משקיעי הון סיכון, ככל ש־Caribou שינתה כיוון לקראת תעשיית פיתוח התרופות, שהיא אמנם יקרה יותר, אבל גם בעלת פוטנציאל יוקרתי יותר. המיקוד הראשון שלה: לשפר את הטיפולים הקיימים בסרטן, כך שייקחו תאים מהמערכת החיסונית של החולים ויאמנו אותם לתקוף את הגידול הסרטני. קריספר, היא אומרת, יכול לשמש לעריכה של ה־DNA של תאי מערכת החיסון של תורמים בריאים, כך שיוכלו להיתרם לכל חולה סרטן.

החברה מתכננת להתחיל בניסויים קליניים בבני אדם כבר בשנה הבאה. יש תחרות מכיוונן של Allogene Therapeutics ושותפתה, Cellectis, ששווי השוק המשותף שלהן הוא כ־3.9 מיליון דולר.

ג'ניפר דודנה | צילום: Duncan Hull

Caribou מפתחת תוכנית בתחום צפוף נוסף: מיקרוביוטה, או במילים אחרות, הבקטריות הרבות שחיות בכל חלקיו של גוף האדם ובמיוחד במעי. הפעם המשקיעים כבר יודעים מה זה קריספר, והורביץ כבר הצליחה לגייס כמה מהם לטובתה. "היא אחד האנשים היחידים שפגשתי בחיי שמסוגלים לעבור בין שיחות עסקים לשיחות מדעיות כהרף עין", אומרת עליה אמבר בהטצ'אריה, משקיעה ב־Caribou מטעם Maverick Ventures.

מעבר לתחרות מתנהל ברקע גם סכסוך על קניין רוחני. סביב הטכנולוגיה הבסיסית של קריספר צצו תביעות חופפות לפטנט מצד אוניברסיטת קליפורניה ומכון Broad; פטנטים סביב האנזים Cas9, שמשמש לחיתוך DNA.

סכסוך משפטי שהתנהל בין שני המוסדות הוכרע בסופו של דבר לטובת Broad, אבל מרשם הפטנטים האמריקאי העניק רישום פטנט לשני המוסדות. הפטנטים של אוניברסיטת קליפורניה טוענים, למעשה, לזכויות רחבות יותר מאלו שבסופו של דבר הוצגו בבקשות שהגיש המוסד, אומרת ליסה אוולט, פרופסור למשפטים באוניברסיטת סטנפורד, וזה יכול לחשוף אותם לאתגר משפטי (האוניברסיטה עצמה לא מסכימה עם קביעה זו).
מי שמחזיק את הבעלות על הטכנולוגיה הזו יוכל לגבות עמלות שמנות ביותר. Caribou עשויה לנהל ניסויים שקשורים לגן כזה או אחר, אבל אם חברות אחרות ירצו לנהל ניסויים שקשורים לגנים אחרים, הן תצטרכנה לפנות אל Caribou ולבקש ממנה רשות, אומר ג'ייקוב שרקו, פרופסור בבית הספר למשפטים של ניו יורק. "הן תצטרכנה לשלם לה ברוחב יד".

אם נניח את הקרבות המשפטיים בצד, התחום החדש כולו מסתכן בתגובות ציבוריות חריפות. בנובמבר המדען הסיני הו יאנקואי הודיע שהוא השתמש בקריספר כדי לנסות לתקן את הגנים של עוברים אנושיים, שנולדו כתאומות, ובכך הוביל להגברת הלחץ על מדעני הקריספר לשקול בכובד ראש את האתיקה של השימוש שהם עושים בטכנולוגיה משנת החיים הזו. הסכמי הרישוי של Caribou כוללים סעיפים שמונעים שימוש בטכנולוגיה זו על עוברים, אומרת הורביץ.

דודנה אומרת, שחוקרים צריכים לבחון בזהירות רבה את המדע של עריכת גנים בקרב עוברים אנושיים, ואז אנשים יצטרכו לדון באופן שבו ניתן להשתמש בזה באופן אחראי. "האם באמת יש צרכים רפואיים שטרם זכו למענה ומצריכים סוג כזה של עריכה - או לא? אני חושבת שזו שאלה חשובה אחת לדוגמה".

הדיון על התשובה הנכונה לשאלה הזו יעצב כנראה את הנתיב המסחרי שעליו תעלה טכנולוגיית הקריספר - מסלול שטומן בחובו פוטנציאל עצום עבור המייסדים הצעירים שלו - וכמו כן סבירות לא נמוכה למחלוקות ולעימותים נוספים.

הכתבה מופיעה בגיליון יוני 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון הנשים המשפיעות בישראל 2019

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media