כ' באלול ה'תשע"ט   |   20 בספטמבר 2019   |   יום שישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
הרופאים 2019
נלחם בחזרה: הסופר שלא מוכן להכנע למעבר הקונים לאון-ליין
16/09/2019 | אנדריאה צ'אנג
איך הפכו מייסדי סטארט-אפ מחשוב הענן למיליארדרים?
15/09/2019 | אליזבת ברייר
מחיר הדמוקרטיה: אלו הן העלויות הגבוהות של יום הבחירות
18/09/2019 | איתי זהוראי
  טכנולוגיה  < ראשי

הזדמנות או אסון: מה יקרה כשהמכונות ילמדו לעשות הכל?

מהפכת האוטומציה כבר יצאה לדרך ובשיאה עתידה להותיר אחריה מאות מיליוני מובטלים • עתיד העבודה עבור בני האדם נראה היום קודר יותר מאי פעם - אך מנקודת השפל הזו ייתכן שתצמח ההזדמנות לפתרון רעה חולה שמלווה את האנושות משחר ההיסטוריה
27/06/2019 | איתי זהוראי

השנה 2030. שעות הבוקר המוקדמות. עמודי התאורה החכמים קלטו קרני שמש ראשונות ועמעמו את אורם. במהלך היום ימשיכו להזרים שטף של נתונים על רמת הזיהום והרעש למרכז הבקרה העירוני ויסרקו במקביל כל סנטימטר ברדיוס הקרוב לניטור פשיעה, עבירות תנועה וחנייה. רכבי הניקיון האוטונומיים, שעמלו במהלך הלילה על קרצוף הרחובות ופינוי הפסולת, עושים כעת את דרכם חזרה לבסיסם בשקט מופתי. הם מפנים את הנתיב לטור הולך וגדל של מוניות נטולות נהג, ביניהן נדחקת במהירות ניידת סיור משטרתית שהוזנקה בבהילות, כנראה בהוראת תוכנה מבוססת AI. על הכביש החשמלי החכם כבר נטענות שיירות של אוטובוסים, מתקדמים בדממה על המסלול. עוד מעט יתמלאו בילדים צוהלים בדרכם לבית הספר. אין טעם לשיר שירים על נהג חברמן. אף אחד לא נמצא מאחורי ההגה. על שבילי הדרך העירוניים כבר מתרוצצות עגלות רובוטיות ששוגרו זה עתה ממחסן הלוגיסטיקה המקומי אל בתי השכונה, כשהן עמוסות במצרכי הבוקר. מעליהן מזמזם צבא של רחפנים: אחד נושא חבילה, אחר גוזם צמרת של עץ, סורק אתר בנייה, מאבטח ציר תנועה מרכזי או סתם מוליך כלב לטיול של בוקר.

הכתבה מופיעה בגיליון יוני 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון הנשים המשפיעות בישראל 2019

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

חשוב לציין, שבתרחיש הספק עתידני הזה אין שום חזון מרחיק לכת או תחזית משוערת לגבי מה שצפוי לנו בעתיד. זהו תרחיש פשוט, בנאלי אפילו, המבוסס על היגיון צרוף. הטכנולוגיה כבר קיימת מזמן או נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. גם הרגולציה מדביקה את הפער. השאלה שנותרה למעשה איננה האם העתיד הקרוב ייראה כך, אלא עד כמה קרוב אותו עתיד.

לפחות 70% מהמשימות הנדרשות במשרות בארה"ב מבצעות מכונות | צילום: shutterstock

אך לתמונה החצי אוטופית וחצי דיסטופית הזו יש משמעויות מרחיקות לכת. שהרי המציאות האוטונומית הזו מייתרת באחת את הצורך בעובדים אנושיים - עשרות מיליוני משרות ייכחדו ומאות מיליוני מבקשי עבודה חדשים יצוצו. בעולם החדש המתגבש לנגד עינינו אין עוד שימוש לעובדי המפעלים, הנהגים, המלצרים, הזבנים או מנקי הרחובות. כל אלו ייעלמו כלא היו, בדיוק כפי שהתנדפו מחיינו מדליקי פנסי הרחוב, נערי העיתונים, מצחצחי הנעלים או מנקי הארובות. וזה רק קצה קצהו של הקרחון - הרשימה האקלקטית הזו הולכת ומתארכת, כשעוד עבודות, לא רק עבודות הכפיים, נכנסות לקו האש של "המהפכה התעשייתית הרביעית". גם עורכי הדין, אנשי הפיננסים, רואי החשבון, האנליסטים ואפילו רופאים בהתמחויות מסוימות - כל אלו ברי תחלופה.

הכחדה המונית

מחקר מקיף של מכון החשיבה Brookings שהתפרסם לאחרונה הסיק, כי כ־25% מהמשרות בארה"ב (כ־40 מיליון) נמצאות בסכנה גבוהה ומיידית לתחלופה על ידי תהליכי האוטומציה. לפחות 70% (ולרוב אף יותר מכך) מהמשימות הנדרשות בעבודות אלו מבצעות מכונות כבר עתה בטכנולוגיה קיימת, במהירות רבה יותר, בדיוק רב יותר ובעלות נמוכה יותר ממקביליהם האנושיים. עוד 36% מהמשרות (כ־60 מיליון משרות) נמצאות בסיכון בינוני. סך הכל כ־100 מיליון משרות נמצאות כיום בטווח המיידי תחת איום ממשי כלשהו.

דו"ח הפורום הכלכלי העולמי צופה סיכוי גבוה לכך שעד שנת 2022 יימחקו כ־75 מיליון משרות שהיו קיימות עד לפני שנה. עד שנת 2025, לפי כותבי הדו"ח, יהיו המכונות אחראיות לעיקר תוספת הערך לתוצר הכלכלי וליותר ממחצית מכמות שעות העבודה הגלובליות. הדו"ח אמנם מעלה נקודה חיובית ומציין כי במקום עשרות מיליוני המשרות, שיהפכו מיותרות, תחולל המהפכה ביקושים אדירים ליצירת 130 מיליון משרות חדשות - אך למעשה רובן המכריע של המשרות החדשות ייווצרו במקצועות המחשוב, ההנדסה והניהול, והן יהיו רלוונטיות בעיקר לכוח העבודה המשכיל והמיומן.

אחרי הכל, איך אפשר לצפות שאדם, שבמשך רוב שנות חייו עסק בהרכבה על פס ייצור או בנהיגה במונית, ירכוש תוך שנים בודדות את הידע והמיומנות הנדרשים עבור כתיבת קודים או הנדסת שבבים. מיותר לציין שההיתכנות לכך שואפת לאפס וכתוצאה מכך - כפי שקורה כיום אך בעוצמה יתרה ומוכפלת - יזנק שכרם של המבוקשים. פערי ההכנסות יאמירו, אי השוויון יעמיק והאבטלה תזנק ותהפוך לכרונית ברבות מן המדינות המפותחות.

הברירה הטבעית

ב־50 השנים האחרונות הונעה הצמיחה הגלובלית על ידי שני כוחות כלכליים שקולים: הגידול בכוח העבודה והגידול בפריון - כל אחד מאלו תרם כמחצית מהצמיחה הכללית. ב־50 השנים הבאות, עקב השינויים הדמוגרפיים השליליים, תרומתו של כוח העבודה לתפוקה העולמית תהיה אפסית. האוטומציה והזינוק בפרודוקטיביות שיבוא בעקבותיה יהיו מנוע הטורבו אשר יחפה על אובדן כוח העבודה ויהיו אחראים לכ־97% מהצמיחה הגלובלית.

הירידה בעלויות הייצור גם תלחץ כלפי מטה את מחירי הסחורות והשירותים ותידחף לגידול בהכנסה הריאלית הפנויה. השאלה שנותרת היא האם הצמיחה הזו תחלחל גם למטה? האם ייהנו ממנה רק אותם בני מזל שזכו בעבודה? האם פירות הצמיחה בעתיד יהיו שמורים לעובדים המיומנים, בעלי ההשכלה והכישורים המתאימים, והאם במציאות החדשה הזו - הזכות לעבודה וליכולת להשתכר תהפוך לפריבילגיה השמורה רק למעטים?
כאן למעשה טמונה הבעיה האמיתית. מציאות שבה מאות מיליוני בני אדם מוצאים את עצמם בסכנה של אובדן פרנסתם היא קרקע דשנה ופורייה לצמיחתן של אידיאולוגיות פופוליסטיות. הצלחתו הסוחפת של הפופוליזם הלאומי בארה"ב (עלייתו של טראמפ לשלטון) ובבריטניה (ההצבעה בעד הברקזיט) מסמנת, לדעת מומחים, את תחילתו של עידן זה ואת התעצמותם של תהליכים המוזנים בעיקר מהתגברות חששם של האזרחים והתערערות ביטחונם הכלכלי והתעסוקתי.

אך בעוד האצבע המאשימה של הפופוליזם מופנית (נכון להיום) כנגד תהליכי הגלובליזציה וכלפי מדינות זרות, אשר "גנבו" משרות מאזרחים הגונים וחרוצים, מחקרים מצביעים על כך שדווקא האוטומציה היא האשמה העיקרית ב"שוד המשרות הגדול".

מתוך סך המשרות שאיבד המשק האמריקאי בין 2000 ל־2010 כ־87% נמחקו בגלל תהליכי התייעלות ואוטומטיזציה - זאת לעומת 13% בלבד שהועתקו למדינות אחרות. זוהי עוד הוכחה לפוטנציאל ההרס הרב שטומנת בחובה המהפכה הנוכחית והתמורות המשמעותיות שהיא מביאה עימה. אם מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מטרידה אותנו, נותר רק לדמיין מה יקרה כשטראמפ יכריז מלחמה על הרובוטים.

פתרון אוניברסלי?

פתרונות אפשריים המוצעים כיום לממשלות ולמעסיקים כוללים בין השאר סבסוד תוכניות ייעודיות להסבה מקצועית ותוכניות להכשרה מחודשת של עובדים הנמצאים ב"טווח הפגיעה", וגם תוכניות לימוד והעשרה לפיתוח תכונות ויכולות מקצועיות, כמו למשל פיתוח יכולות קוגניטיביות, אינטליגנציה רגשית, חשיבה יצירתית ופתרון בעיות מורכבות - אלה עתידים להיות מצרך מבוקש בשוק העבודה העתידי.

אך גם כאן יש מי שנשאר סקפטי וטוען כי מדובר בקרב אבוד מראש. כי גם אם באופן תיאורטי נוכל להכשיר עובדים במקצועות המבוקשים והתובעניים של העתיד, התקדמות הטכנולוגיה כה מהירה, עד שתוכניות ההכשרה פשוט לא יעמדו בקצב, והמכונות שנושפות בעורפנו ישיגו אותנו גם כאן.

לאור אלו אין זה מפתיע, כי דווקא מצד ראשי תאגידים, מובילי חדשנות ומומחים בחקר העבודה מתגברים הקולות התומכים במה שמסתמן כיום כפתרון אפשרי: הכנסה אוניברסלית בסיסית, אשר תספק את הצרכים הבסיסיים של ההמונים, כמו מזון, דיור וחינוך. הבטחת הכנסה זו תציב, לטענתם, רשת ביטחון מתחת לרגליים של מעמד הביניים, תסלק את איום ההישרדות התמידי המלווה את השכבות החלשות, תצמצם את אי־השוויון ההיסטורי בחלוקת ההכנסה, תעודד חדשנות, תרבות ופנאי, ותאפשר לתהליכי הקדמה לנוע בקצב מהיר קדימה כמתוכנן.

ואכן במבט ראשון הכנסה אוניברסלית נראית כמו הפתרון הנכון והצודק ביותר. השלב האבולוציוני הבא של הקפיטליזם בעל הפנים היפות שממנו חשש כל כך קרל מרקס. חלוקת ההכנסה המחודשת זוכה לתמיכה נלהבת לא רק מהצד הסוציאליסטי של המפה, אלה המצדדים בהרחבת מדיניות הרווחה, אלא גם על ידי נושאי דגל הקפיטליזם בעצמם - אותם מיליארדרים וראשי תאגידי הענק המככבים זה שנים בראש רשימת עשירי העולם - נמנים בין חסידיה הנלהבים.

סביב התרחיש של עולם אוטומטי עולות שאלות מוסריות ופילוסופיות רבות | צילום: franck-v

אך גם בקרב תומכי החזון האוטופי הזה עולות שאלות מהותיות, למשל כיצד לממן את ההוצאה האדירה הזו? בארה"ב לבדה הבטחת הכנסה חודשית של כאלף דולר לאדם בוגר תגבה תג מחיר של כ־3 טריליון דולר בשנה - סכום מפלצתי בהתחשב בעובדה שהתקציב הפדרלי הכולל לשנת 2018 עמד על כ־4.1 טריליון דולר. על מנת להשיג מקורות מימון לתוכנית הגרנדיוזית הזו אין מנוס מהעלאות מיסים גורפות. השפעתן של אלו על הכלכלה ועל השווקים הפיננסיים, אשר נוטים לפתח רגישות, לעיתים על סף האלרגיה, לצמד המילים "העלאה" ו־"מס" - אינה ידועה עדיין.

גם ההשפעה של הבטחת ההכנסה על פערי אי־השוויון אינה ברורה ועלולה בתרחישים מסוימים אף להרחיבו, שכן בעלי ההכנסה הנמוכה יזכו אמנם להכנסה בטוחה, אך מן הצד השני יפסידו מענקי קצבאות והטבות אשר יבוטלו עם יישום התוכנית. מן הצד השני, גם בעלי ההכנסות הגבוהות, אשר יישאו בעיקר נטל המס שיוטל למימון, לבטח ייצאו נפסדים מהמהלך, והשלכות המאקרו כלכליות על כך נותרו עלומות. מודלים שנוסו בקנה מידה מזערי הותירו מסקנות אפופות ערפל לגבי יעילות יישום התוכנית.

אך מעבר לסוגיות הטכניות עולות סביב התרחיש של עולם אוטומטי שאלות מוסריות ופילוסופיות רבות, הנוגעות לטבע האדם, לייעודו ולתכליתו. האם אנחנו בכלל רוצים עתיד שבו מכונות אוטומטיות, תוכנות בינה מלאכותית ורובוטים תעשייתיים יעשו עבורנו את כל העבודה ויהיו האחראים ליצירת הערך הכלכלי? האם מציאות אלטרנטיבית, שבה בני האדם יושבים בחוסר מעש בבית ומעבירים את זמנם בשאלה כיצד יבזבזו את הכנסתם, היא הפתרון האידיאלי לבעיה האקוטית של העתיד הקרוב? מי יודע, אולי יום אחד תוכנה של בינה מלאכותית תוכל לענות על כך.

הכתבה מופיעה בגיליון יוני 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון הנשים המשפיעות בישראל 2019

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media