ט"ו בתמוז ה'תשע"ט   |   18 ביולי 2019   |   יום חמישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
יזמי הגנום: הכירו את המדענים הצעירים שנמצאים בצמרת הענף
11/07/2019 | מיכאלה טינדרה ואלי קינקייד
משחקי הכס-ף: הצצה אל ההון האדיר של בית המלוכה הבריטי
13/07/2019 | רניז קם
Airbnb עולה קומה: פיצ'ר חדש באתר להשכרת וילות ודירות יוקרה
15/07/2019 | מערכת פורבס
  טכנולוגיה  < ראשי

"קשה מאוד להשיג מידע קליני כיום. אנחנו אלה שיפתחו את השער"

עוד לפני שמלאו להם 30 הקימו נט טרנר וזאק וויינברג חברה של 2 מיליארד דולר עם מטרה יומרנית אחת – ליצור אלטרנטיבה לניסויים הקליניים הסטנדרטיים ולנצח את הסרטן באמצעות ביג דאטה • לא רק שהם רשמו התקדמות מדהימה – הם גם התעשרו על הדרך
07/05/2019 | מתיו הרפר ואלי קינקייד

בשנת 2008, כשנט טרנר היה בן 23, הוא יצא לטיול רגלי בצפון קרולינה עם בן דודו בן השש, ברנן סימקינס. רגליו של ברנן כשלו, והחולשה רק הלכה והתגברה. התברר שברנן סובל מלוקמיית ילדות נדירה וקטלנית, שחזרה גם אחרי טיפול. כשברנן נזקק להשתלת מוח עצם שנייה, מספר בתי חולים סירבו לעשות את זה, ומשפחתו התחילה לאבד תקווה - עד שמצאו מומחה שהסכים לעזור. אביו המותש של ברנן שאל את טרנר: למה בית חולים אחד לא יודע מה בתי החולים האחרים מוכנים לעשות? אין מישהו שאוסף את הנתונים האלה?
"נכון", טרנר זוכר את עצמו אומר. "יש המון מידע בעל ערך למטופלים, אבל הוא כלוא בגבולות הדאטה הקליני. אנחנו צריכים להיות אלה שיפתחו את השער".

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון הרופאים הטובים

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

עבור כל בוגר קולג' אחר זאת היתה יכולה להיות סתם עוד "מחשבה עמוקה" שבאה והולכת. אבל טרנר, ביחד עם חברו ללימודים ושותפו העסקי, זאק וויינברג, בדיוק חיפשו הזדמנות להקים חברה שלישית. החברה הראשונה, שירות משלוחים מקוון שהקימו בשנתם הראשונה בוורטון, כשלה. אבל השנייה, שירות פרסום אונליין, Invite Media, נמכרה לגוגל תמורת 81 מיליון דולר ב־2010, כשהיו רק בני 24.

טרנר. "למידע הרפואי שנצבר בבתי החולים יש ערך עצום" | צילום: Flatiron

עכשיו, כשלא היו להם שום דאגות כלכליות וכשהם עובדים של גוגל, הם התחילו למלא את הלוח המחיק במשרד שלהם ברעיונות לגבי הדבר הבא. התחום של טיפול רפואי הפנט אותם. "זה הסעיר אותנו מאוד, כי גילינו עולם מסובך ומורכב שאף אחד מאיתנו לא יודע עליו דבר", אומר טרנר. החוויה של ברנן הפכה למגדלור שהכווין אותם למשימתם הבאה.
החברה החדשה של וויינברג וטרנר, Flatiron Health, נוסדה ב־2012 בשאיפה לרכז מידע רפואי על מטופלים מרישומים אלקטרוניים, באופן שיאפשר לענות על שאלות מדעיות ולשפר את הרפואה. הם גייסו 328 מיליון דולר, ובעקבות הגיוס נכנסו טרנר (המנכ"ל) ו־וויינברג (סמנכ"ל התפעול) לראש רשימת 30Under30 של פורבס האמריקאי בשנת 2015. וזאת היתה רק ההתחלה. פורבס מעריך שההכנסות השנתיות של פלטירון מתקרבות ל־200 מיליון דולר.

באפריל Roche, ענקית התרופות השוויצרית, קנתה את פלטירון תמורת 1.9 מיליארד דולר, לא כולל השקעה ראשונית של 200 מיליון דולר שכבר השקיעה בחברה. העסקה הכניסה לטרנר ולוויינברג 250 מיליון דולר כל אחד, על פי ההערכות של פורבס.

פלטירון שואפת להתגבר על אחת מהמגבלות הגדולות ביותר של המחקר הרפואי. אם חוקרים רוצים לדעת אם תרופה מסוימת יעילה, יש להם בעצם רק אפשרות אחת: לגייס מטופלים שיתנדבו לניסוי קליני, ולחלק אותם אקראית בין שתי קבוצות, אחת שתקבל את הטיפול והשנייה שתקבל פלסבו. אבל לגישה הזאת יש חסרונות. וניסויים קליניים, עם כל הערך הרב שלהם, מערבים רק מטופלים שנבחרו בקפידה. קיים תמיד החשש שהתוצאות בעולם האמיתי יהיו שונות.

אבל קשה מאוד להשיג מידע מהעולם האמיתי. בבתי חולים מסוימים, שבהם מתבצעים טיפולים בסרטן, המנהלנים לפעמים לא יודעים מידע בסיסי ביותר, כמו לכמה מטופלים יש סרטן שד ולכמה מטופלים יש סרטן הערמונית. הפתרון של פלטירון הוא להשיג את הזכות להשתמש במידע שמופק מהדוחות הרפואיים האלקטרוניים, שבהם משתמשות כ־280 מרפאות בארה"ב עם שני מיליון מטופלים. החברה משלמת לאלף קבלני משנה, שקוראים את ההערות שכותבים הרופאים על המטופלים שלהם, והופכים את הרישומים לדאטה לגבי התרופות שהמטופלים מקבלים, ההשפעה שלהן ומה קרה אחרי נטילתן. זה יכול להפוך למאגר מידע גדול יותר, שמודד את האפקטיביות בפועל של התרופות, פוטנציאל שהוביל את פלטירון לשתף פעולה עם יצרני תרופות הסרטן הגדולים בעולם.

"אני מאמין שהציבור רוצה לדעת איך הולך למטופלים עם סרטן", אומר תומס לינץ', ראש מחלקת המחקר והפיתוח בבריסטול מאיירס סקוויב, שתמכו בפלטירון שנים. "הוכחות מהעולם האמיתי חשובות כל כך להבנה של אופן הטיפול והקצאת משאבים נכונה".
זה נשמע טוב, אבל יש פה מהמורות אתיות רבות. העובדה שקבלני משנה בוחנים את התיקים הרפואיים של המטופלים, אפילו אחרי הסרת רוב המידע האישי, היא משונה במקרה הטוב ומהווה חדירה לפרטיות במקרה הרע. ויש גם מדענים שמפקפקים במשמעות של המידע שמופק בצורה כזו. האם באמת ניתן לומר אם תרופה חדשה היא טובה בזכות המידע של פלטירון? אפילו נט וזאק מודים שקשה לקבוע את זה.

יזם מגיל תשע

מבחינת טרנר, הכל התחיל בנחשים. אביו היה גיאו־פיזיקאי שעבד עבור חברת הנפטConco , כך שהמשפחה עברה הרבה בתים בילדותו: הם גרו בלואיזיאנה, הולנד וסקוטלנד. בלואיזיאנה המשיכה שלו כילד לדינוזאורים הובילה אותו לביצה השכונתית, שם יצא לצוד זוחלים. "זה היה כל כך קל!", הוא אומר, "זה היה ממש בחצר האחורית שלנו".
ילד רגיל היה פשוט שומר כמה מהזוחלים הדוחים האלה באקווריום. אבל טרנר התחיל להרבות אותם בשביל כסף. "אחת הנחשות שלי השריצה, אז מכרתי את הנחשים הקטנים לחנות חיות תמורת משהו כמו מאה דולר", אומר טרנר. "בגיל תשע זה היה די מגניב".

הוא גילה אתרים שבאמצעותם יוכל למכור זוחלים בהיקף גדול יותר. הוא המשיך לעסוק במכירה שלהם גם כשהמשפחה עברה ליוסטון והוא נכנס לחטיבת הביניים. עד שהגיע לתיכון, הוא כבר עבד עם חבר שגידל מאות נחשים בקרוון. אבל הוא לא נעצר בנחשים. הוא הקים אתר אינטרנט, שפרסם קלפי בייסבול שאותם מכר באיביי, וכן אתרים למעריצי זוחלים ולעסקים אחרים.

ב־2004, כשטרנר הגיע לוורטון, עסקי עיצוב האתרים שלו כבר היו בשיא פריחתם. לוורטון היתה תוכנית מיוחדת, שנועדה לסטודנטים מתקדמים, ואפשרה להם להיפגש עם יזמים. טרנר היה להוט לפגוש את ג'וש קופלמן, משקיע ב־First Round Capital, שייסד את החברה הראשונה שלו כשהיה סטודנט לתואר ראשון בוורטון. הוא הגיע לפגישה עם רעיון עסקי שהוא רצה להציג, אבל במקום זה הם דיברו על איך אפשר לתקן את האתר של First Round. קופלמן נדהם. "הרמה של הסקרנות, הבגרות המחשבתית שלו, זה היה כאילו כל עצם בגופו זועקת יזם", נזכר קופלמן. בשבע בערב, בדרכו הביתה, הוא הציע לטרנר, שהיה עדיין בשנה הראשונה שלו ללימודים, התמחות בחברה.

את שותפו זאק וויינברג פגש טרנר בקורס שעשו יחד, והשניים הפכו לחברים טובים. מהר מאוד הם גילו ששניהם חולמים לבנות משהו מאפס.
"אחת העוצמות החשובות שלהם היא המהירות שבה הם לומדים והנכונות שלהם להיראות טיפשים כשהם מתחילים", אומר קופלמן. שני אלה, הוא אומר, מוכנים להגיד אחד לשני, "זה הרעיון הכי מטומטם ששמעתי בחיים שלי".

העסקה הגדולה

טרנר אומר שגוגל ביקשה מהם להישאר בסביבה לפני שהם יוצאים להקים חברה נוספת, והציעה להם לקצר את השהייה שלהם משלוש שנים לשנתיים ולאפשר להם לעבוד על הפרויקטים שלהם, כל עוד ל־Google Ventures יש זכות ראשונים לממן את הרעיונות החדשים שלהם. הם מילאו את הלוח המחיק במשרדים שלהם, בגוגל צ'לסי, באינספור רעיונות לקראת ההרפתקה החדשה שלהם. שירותי בריאות - ועדיף טיפול בסרטן - חזרו שוב ושוב. חלק מהסיבה שהתחום משך אותם כל כך היה כי הם האמינו שהטכנולוגיה יכולה להביא לשינוי משמעותי. וחלק אחר היה נעוץ במחלתו של בן הדוד של טרנר.

קרישנה ישוונט, שותף בגוגל ונצ'רס, מספר שפגש את וויינברג וטרנר, משום שענקית החיפוש תמיד רוצה לתת הזדמנות נוספת ליזמים שהיו חכמים מספיק למכור את החברות שלהם לגוגל בפעם הראשונה. הוא הפך לאחד מהמדריכים שלהם לעולם הרפואה. כבר בעולם הפרסום למדו השניים להקשיב לרעיונות של אנשים שהיו מומחים אמיתיים, והשנתיים שלהם בגוגל הפכו למסע האזנה.

וויינברג. לומד במהירות יוצאת דופן | צילום: Flatiron

"כשגוגל ונצ'רס מבקשים ממישהו להיפגש איתך, המישהו הזה בדרך כלל נפגש איתך", אומר וויינברג. בהתחלה הם תכננו להקים ארגון ללא מטרות רווח שיעזור למטופלים לקבל חוות דעת שנייה, בהשראת המסע של בן דודו של טרנר. אבל היתה בעיה עם ה־ללא מטרות רווח. "מהנדסים גדולים לא עובדים בארגונים ללא מטרות רווח", אומר טרנר. "הם נוטים להעדיף מקומות כמו פייסבוק". ככל שהם דיברו עם יותר רופאים, כך חששו יותר שלא יוכלו לפתח ולהצמיח את הרעיון שלהם.

אז במקום זה הם התאהבו ברעיון של המידע מאחורי האינטראקציות בין רופאים למטופלים. ישוונט הציג את טרנר ו־וויינברג לחברה שמימן, Foundation Medicine, חברת ביוטק במסצ'וסטס שרצתה לסייע למטופלי סרטן באמצעות ריצוף הדנ"א שלהם. אבל ב־Foundation אמרו להם שהם מתקשים לעקוב אחרי החלמתם של המטופלים, שכן המערכת הרפואית לא המשיכה לעקוב אחריהם. טרנר זוכר גם שנפגש עם דייוויד אלטשולר, אז חוקר גנטי ב־Broad Institute ב־MIT ובהרווארד והיום המדען הראשי ב־Vertex Pharmaceuticals, חברת ביוטק גדולה. אלטשולר אמר לו לא להתמקד יותר מדי במחקר גנטי. "אני זוכר שהוא אמר שפאונדיישן וכל החברות האלו עשו גנטיקה, אבל אף אחד לא אסף את המידע הקליני", אומר טרנר.

וויינברג וטרנר הקימו את פלטירון ביוני 2012, שנתיים אחרי שהצטרפו לגוגל. בינואר 2013 הם גייסו 8 מיליון דולר מגוגל ונצ'רס, First Round Capital, משקיעים פרטיים כמו אן וואייקיקי מ־23andme וגם קצת הון אישי. הרעיון היה ליצור תוכנה שתספק לבתי חולים מידע לגבי איך העסק שלהם פועל. הדברים הלכו היטב, ובתוך שנה ניהלו השניים משא ומתן על מכירת החברה שלהם - לפאונדיישן. אבל העסקה לא התקדמה הלאה, כי פלטירון קיבלה הזדמנויות גדולות אפילו יותר. בסופו של דבר שתי החברות ימצאו את עצמן יחד. ביוני רכשה Roche, אותה ענקית התרופות שרכשה את פלטירון, גם את פאונדיישן, בעסקה שמוערכת ב־5.3 מיליארד דולר.

גוגל, תקני לי חברה

מהרגע הראשון הרעיון מאחורי פלטירון היה לחבר עסק של תוכנה, שאותה אפשר למכור לבתי חולים, עם עסק אחר שיקבל את המידע מהתוכנה למען מטרה אחרת: לרכז את כל המידע ולאפשר מחקר מדעי מעמיק ומקיף. זה מקביל למודל העסקי של 23andme: הצרכנים משלמים עבור הזכות לבדוק את המטען הגנטי שלהם, אבל אז החברה משתמשת במידע הזה כדי לבצע מחקרים, וזה כולל לחלוק את המידע עם חברות תרופות. וויינברג וטרנר אומרים שהם ידעו מההתחלה שחברות התרופות יהיו לקוחות משמעותיים.

מה שהיה קשה הוא להכניס את המוצר הבסיסי שלהם - במהותו דשבורד משוכלל - למרכזים הרפואיים. החוזה הראשון שלהם, עם אוניברסיטת פנסילבניה, נמרח על פני יותר משנה אחרי שנתקע בגלגלי הבירוקרטיה של האוניברסיטה. המרכז הגדול הראשון לטיפול בסרטן שאימץ את המוצר הראשוני שלהם היה אוניברסיטת ייל. כשהוא נשאל למה זה קרה, וויינברג עונה תשובה קצרה: "טום לינץ'". לינץ', ראש מחלקת המחקר והפיתוח בבריסטול מאיירס, היה אז המנהל הרפואי בבית החולים לסרטן Smilow של ייל. הוא זוכר ששני רופאים שהוא מכיר עוד מימי ההתמחות שלו הציגו בפניו את נט וזאק. הרעיונות שלהם הדהימו אותו.

"מדהים לראות כמה הרפואה ומוצריה מפגרת מאחורי עסקאות בעולם הבנקאות והפיננסים", אומר לינץ'. "לפני שבע שנים לא יכולתי להגיד לכם כמה אנשים מטופלים בייל בסרטן הערמונית ברגע נתון. הייתי יכול להגיד לכם את המידע הזה אחרי שהוא יוגש למדינה. אבל היכולת לדעת בזמן אמת כמה חולים סובלים ממחלה מסוימת, וחשוב יותר - איך אנחנו מטפלים בהם? מה המצב שלהם? האם אנחנו מציעים להם ניסויים רפואיים שעונים על הצרכים שלהם? כשחברה, כמו בריסטול מאיירס או Roche, היתה מגיעה להיפגש איתי ואומרת, 'יש לנו מחקר רפואי על מחלה מסוימת. כמה מטופלים אתה חושב שיש לכם ויתאימו למחקר?', לא היתה לי שום דרך לענות להם".

פלטירון הצליחה יותר בצירוף בתי חולים ומרכזי סרטן שלא היו קשורים לאוניברסיטאות, ועד 2014 היו לה כ־20 מרכזים רפואיים. אבל כשטרנר ו־וויינברג התחילו להיפגש עם חברות תרופות, הם גילו שהמידע שבידיהם עדיין לא מספק. טרנר זוכר פגישה עם החטיבה האמריקאית של רוש, Genetech, כאחת מנקודות השפל של פלטירון. הוא וזאק יצאו להיפגש עם חוקרים שם, ונאמר להם שהטכנולוגיה ומערכת עיבוד הנתונים שלהם "מגניבה", אבל שפשוט אין להם מספיק מידע ממספיק מטופלים כדי שהמערכת כולה תהיה שימושית.

זה הוביל להימור נועז עוד יותר: רכישה של חברה לרישומים רפואיים אלקטרוניים. רוב עסקי הדוחות הרפואיים בארה"ב מנוהלים על ידי חברות ענקיות, כמו Epic Systems ו־Cerner. אבל רופאי סרטן משתמשים בארבעה מוצרים קטנים וספציפיים יותר, ששלושה מהם נמצאים בבעלות חברות שעבורן, ניהול הדוחות הרפואיים הוא רק תוצאת לוואי של העסק המרכזי: Varian Medical Systems ו־Elekta Medical Systems, שמתרכזות בבניית מכונות להקרנה, ו־McKesson, מפיצה של ציוד רפואי. החברה הרביעית, Altos Solutions, פועלת מקליפורניה ומוקדשת כולה לרישום אלקטרוני של דוחות רפואיים.

וויינברג זוכר שהעלו את האפשרות לרכוש אותה. כמה זה יעלה? תהו. אולי 80 מיליון דולר? "נט אמר, 'בוא נלך לראות אם גוגל ונצ'רס רוצים לכתוב צ'ק", מספר וויינברג. "אני זוכר שאמרתי, 'נשאל אותם, אבל אין מצב שהם יעשו את זה'".

זאת גם היתה התגובה של גוגל ונצ'רס. ישוונט, השותף שאליו התקשר טרנר, בדיוק השכיב את בתו הפעוטה לישון בביתו החדש בקיימברידג'. "למיטב זכרוני, כנראה צחקתי בקול רם", הוא אומר. טרנר הגיב: "אני יודע שאתה חושב שאני צוחק, אבל אני לא. אנחנו הולכים לעשות את זה".

במקביל, טרנר ו־וויינברג שכנעו את אלטוס למכור ואמרו להם שיהפכו את רישום הנתונים שלהם לטוב יותר. הם שכנעו את גוגל ונצ'רס להוביל סבב גיוס של 130 מיליון דולר, מתוכו 100 מיליון דולר הוקצו לרכישה עצמה.

תלונות ומחמאות

אחרי שביצעו את הרכישה של אלטוס, וויינברג וטרנר ניהלו משא ומתן כדי לשכור מישהי שתשנה את עסקיהם. איימי אברנת'י ניסתה למצוא נתונים מהעולם האמיתי לגבי סרטן באמצעות דוחות רפואיים במשך יותר מעשור. היא ניהלה תוכנית שהתמקדה בזה באוניברסיטת דיוק, מהמרכזים המובילים בארה"ב לניסויים קליניים, והובילה ניסיון דומה עם האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית. האונקולוגית בת ה־50 זיהתה מיד את הפוטנציאל במידע של פלטירון, אבל סירבה להיות הרופאה הראשית שלהם. נט וזאק שכנעו אותה לעזור להם לראיין מועמדים אחרים לתפקיד. אחד מהם אמר לה, "אם התפקיד כל כך טוב, אז למה את לא לוקחת אותו?". בסופו של דבר, ב־2014, היא הסכימה.

פלטירון התקדמה מאוד במציאת שימושים למידע שלהם. טרנר זוכר שאחד מרגעי השיא שלו היה כשהחוקרים של אברנת'י השתמשו במידע של פלטירון ושכפלו בדיוק את התוצאות של ניסוי קליני. בפלטירון אומרים שהם מסוגלים לשחזר עם אוכלוסיית המטופלים שלהם בדיוק את מה שמתבצע בצורה מפוקחת ומבוקרת בניסויים הקיימים. פלטירון עובדת ישירות מול ה־FDA.

במחקר אחד חוקרים של ה־FDA ופלטירון מצאו שמטופלים עם סרטן ריאות, שטופלו בתרופות האימונותרפיות לסרטן Opdivo ו־Keytruda, היו מבוגרים יותר ונוטים יותר לעשן מאשר המטופלים שעליהם בוצעו הניסויים הקליניים של התרופות האלה. מחקר נוסף של פלטירון, שבוצע ללא ה־FDA, לא הצליח להראות שריצוף דנ"א של מטופלים הוביל לכך שהם שרדו יותר ממטופלים אחרים, כפי שהאמינו שיקרה בחברת Roche. הסיבה? המטופלים פשוט לא קיבלו את התרופות הנכונות לסוג הסרטן המדויק שלהם.

אבל לא כולם מרוצים מהכיוון שאליו הולכת החברה. אייזיקיאל עמנואל, חוקר אתיקה רפואית, היה אחד מהרופאים שהציגו את פלטירון לטום לינץ'. עמנואל עדיין מעריץ את טרנר ואת וויינברגר על המאמצים שלהם, אבל הוא לא מאמין שהם הצליחו ליצור מערכת שמשתמשת במידע כדי לשפר את הטיפול בחולים. הוא מאמין שהם דואגים יותר לשיפור בתי חולים, ושפלטירון הפכה בעצם לשירות איסוף מידע עבור תעשיית התרופות. "הם לא פיצחו את האגוז הזה", אומר עמנואל. "אין להם עדיין חברה שעוזרת לקבוצות האונקולוגיות להיות יעילות יותר ולהציע שירות רפואי איכותי יותר. קיוויתי שהם יעשו יותר בכיוון הזה, אבל הם פשוט לא הלכו בדרך הזאת".
ג

ם לא כל הלקוחות מרוצים. ברברה ל. מק'אני, מנכ"לית מרכז הסרטן בניו מקסיקו, רצתה שפלטירון תעזור למרכז שלה להתקדם למצב שבו מטופלים משלמים רק אם הם מחלימים. "הם לא נתנו לי את כל המידע שאני צריכה כדי להתקדם לעבר טיפול מבוסס ערך, על אף שזה הובטח לי", היא אומרת. יחד עם זאת היא מציינת שהמוצר של פלטירון "טוב מאוד" בשימוש יומיומי.

להרלן קרומהולץ, מנהל המרכז לתוצאות מחקר והערכה בבית החולים ייל־ניו הייבן, יש חשש נוסף: "אני חושב שהשאלה היא: מה יקרה עם החברה הבאה שתקבל גישה למידע הזה ולא תהיה אחראית כל כך?".

כמובן, אפשר גם למצוא מטופלים שמרגישים שמגיע להם נתח מהכסף שפלטירון מרוויחים. "נמאס לנו שאנשי הפארמה וכל מיני אנשים שמשלמים באמצעות גוף שלישי משתעשעים במידע שלנו ומרוויחים על חשבוננו בלי שאנחנו נראה סנט", אומרת קייסי קווינלן, שורדת של סרטן השד ואקטיביסטית למען זכויות מטופלים. בדיוק בקצה השני של הסקאלה אומר קן דויטש, שורד סרטן הערמונית, "אין לי פריבילגיה לדאוג לפרטיות שלי כרגע". הוא רוצה שיבוצע יותר מחקר, ולא אכפת לו שפלטירון תשתמש במידע שלו לצורך זה.

מימון ואינטרסים

ייתכן שכל הסוגיות האלה מיותרות. פלטירון מאפשרת למטופלים הזדמנות לגרוע את עצמם מהמחקר, ואומרת שהיא פועלת לפי חוק הביטוח הרפואי האמריקאי. העסקה עם Roche קעקעה את המודל העסקי הזה. היא רוצה להשתמש בפלטירון כדי ליצור אקו־סיסטם חדש לבחינה של תרופות לסרטן, עבורה ועבור המתחרות שלה, כמו בריסטול מאיירס, שהיא אחד מהלקוחות הגדולים של פלטירון.

העסקה עם Roche התחילה בהערה אגבית שזרק טרנר לדניאל או'דיי, 54, ראש מחלקת התרופות של ענקית הפארמה, חבר דירקטוריון בפלטירון ואחד מהמנטורים הרבים של טרנר. ב"מסעדה אקראית" בניו יורק, התבדח טרנר שהוא לא יתנגד למכירה. בפגישת הדירקטוריון הבאה, באוקטובר האחרון, לקח או'דיי את נט וזאק לארוחת צהריים ב־Clocktower, פאב שיקי ואופנתי עם מנות ב־30 דולר, מול המשרדים הישנים של פלטירון בניו יורק.

הדיון לא היה על התנאים הפיננסיים, אלא על היכולת של Roche לאזן את המאזן כדי לאפשר לפלטירון להתקדם מהר יותר. נט טרנר וזאק וויינברגר מאמינים שבעזרת הכסף של רוש הם יוכלו לבצע את תוכנית החומש שלהם - בשלוש שנים. במסגרת העסקה, הם ממשיכים לשלוט בחברה בצורה מוחלטת - גם אחרי המכירה.

עכשיו פלטירון מגובה בכסף, במומחיות ובאינטרסים של אחת מיצרניות התרופות לסרטן הגדולה בעולם. ובין שזה מוצא חן בעיניכם ובין שלא, ככה מתבצע היום מחקר הסרטן באמריקה.

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון הרופאים הטובים

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media