ח' בטבת ה'תשע"ט   |   16 בדצמבר 2018   |   יום ראשון
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
הסוף למחלות? האתגרים המדעיים והעסקיים בתחום הטיפול הגני
12/12/2018 | יובל הירשהורן
עוד ארוכה הדרך? על מסלול המרוץ לרכב האוטונומי
11/12/2018 | דניאל שמיל
מאדום לכחול: אלו הסיבות לגל ניצחונות הימין בדרום אמריקה
09/12/2018 | סיקור ממוקד, אלון לוין ויובל בוסתן
  טכנולוגיה  < ראשי

מדוע לקנות בזול אם אפשר ביוקר?

עלות הרישוי של מוצרי מיקרוסופט עולה למדינה 100 מיליון שקל בשנה. האם לא הגיע הזמן לעבור לטכנולוגיות קוד פתוח? ממשלת ישראל לא מוכנה לשינוי, השאר כן
16/09/2018 | אלרואי מרום
לפני מספר ימים התפרסמו ידיעות בעיתונות לפיהן ישנה מחלוקת בין מיקרוסופט לבין ממשלת ישראל על גובה עלות הרישוי של מוצרי מיקרוסופט. הסתבר (לי) שעלות הרישוי עומדת על 100 מיליון שקל בשנה (ועוד 20 מיליון למוצרי אופיס במשרד החינוך). 100 מיליון שקל בשנה שווים למיליארד שקל ב-10 שנים.

"נו באמת, הממשלה תעזוב את ווינדוס?", חשבתי לעצמי, "זו בטח טקטיקה למשא ומתן". הרי כבר הקימו ועדה בתחילת העשור על נושא זה, מדברים על חלופות כמו שימוש בקוד פתוח כבר תקופה ארוכה, אבל כפי שכבר שלמה המלך זיהה: "נשיאים ורוח, וגשם אין".

מערכת קוד פתוח. חדשני, עדכני ומתקדם | צילום: shutterstock

כהרף מחשבה, הציניות התחלפה בפרץ אופטימיות שעכשיו תהליכי עומק של שנים יפרצו החוצה בזרם אדיר של שינוי. הרי האימוץ של קוד פתוח בארגונים גדולים, ציבוריים וממשלות הוא כבר עובדה מוגמרת. ארגונים הבינו שאם הם רוצים להישאר רלוונטיים, חדשניים, עדכניים ותחרותיים הם צריכים גם לאמץ טכנולוגיות קוד פתוח.

אפילו מיקרוסופט הבינה שעליה להשתנות ועברה תהליך עסקי משמעותי מאז שמנכ"ל מיקורסופט לשעבר סטיב באלמר, טען ש"לינוקס זה סרטן" ועד שסטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט הנוכחי, הציג שמיקרוסופט אוהבת לינוקס. על פי גיטהאב, ב-2017 הפרויקטים של מיקרוסופט היו הקהילתיים ביותר עם מספר תורמי הקוד הגדולים ביותר. בנוסף, כיום בגרסת ווינדוס 10 יש לינוקס.

מה גרם לשינוי? הרבה אירועים קרו בשנים האחרונות שהביאו לשינוי, את חלקם אני אזכיר:
1. טכנולוגיות קוד פתוח הפכו להיות פופלריות יותר ויותר, והתגלו כאמינות ובטוחות יותר מן האלטרנטיבות הקנייניות.
2. אימוץ של טכנולוגיות ענן והמעבר של יצרני תוכנה ממודל של מכירת רישוי למכירת תוכנה כשירות, נתן דחיפה משמעותית לתוכנות הקוד הפתוח. ספקי שירות ענן ציבורי כדוגמת אמזון ומיקרוסופט החלו להציע בנוסף לכוח מחשוב בענן, גם שירותים מבוססי תוכנה על בסיס קוד פתוח.
3. ה-WEB הפך לכלי עבודה עיקרי בארגונים רבים. צריכת תוכנה כשירות ב-WEB אדישה למערכת ההפעלה של ציוד הקצה.
4. אנדרואיד (קוד פתוח) הפך להיות מערכת ההפעלה הפופולרית בעולם על פי statcounter וגרמה להאצה במעבר של תוכנות גם לפלטפורמות נוספות.
5. לצד השרתים, לינוקס הפכה להיות מערכת ההפעלה הדומיננטית ביותר לפי W3Techs.
6. התבגרות תעשיית הקוד הפתוח ואימוץ מודלים עסקיים ברי קיימא.

כיום, ניתן להטמיע בארגון מערכות פתוחות תוך קבלת שירות ואחריות ברמת enterprise על ידי יוצרי התוכנה, תוך חיסכון בעלויות מבלי להיות לקוח שבוי. אימוץ של מערכת הפעלה לינוקס במחשבים אישיים תוביל לשחרור הקיבעון והמונופול ולשינוי תפיסתי. לצד מגמה זו, מעט יזמות ממשלתית יכולה להניע קדימה אלטרנטיבה מצוינת לווינדוס.

אני קורא למשרד האוצר והממשלה להקצות 10% בשנה מסכום הרישוי שמעבירה הממשלה לטובת רישוי לתוכנות מיקרוסופט, לטובת תמיכה ושירות במשתמשים מהמגזר הציבורי שיעברו למערכת הפעלה פתוחה. הקצאת משאבים אלו תזרז את אימוץ האלטרנטיבה וכפועל יוצא תביא לחיסכון של יותר מ-50% בהוצאה הציבורית בשנים הקרובות - כלומר, חיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנים הבאות. בנוסף, מהלך זה יגרום לפיתוח הכלכלה המקומית ויסייע לפיתוח טכנולוגיות נוספות ומקומות תעסוקה נוספים.

הכותב הוא מנכ"ל לינווייט

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media