ט' בחשון ה'תשע"ט   |   18 באוקטובר 2018   |   יום חמישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
קופה רושמת: איזו קופת חולים הכי טובה בישראל?
11/10/2018 | יובל הירשהורן
מה תרצו להזמין? כך החלו הרובוטים להיכנס לענף המסעדות
12/10/2018 | אנדרו ריג'י
מוריס קאהן: "אני רוצה להפוך את החיים לכאלה ששווה לחיות אותם"
15/10/2018 | רוני קרצנר
  הרופאים הטובים בישראל 2018  
  טכנולוגיה  < ראשי

"התקדמנו הרבה בחקר המוח, אבל יש עוד שאלות שנותרו ללא מענה"

פרופ' נתן אינטרטור חקר במשך שנים את פעילות הנוירונים במוח, עד שהחליט להשתמש בידע שצבר והקים את Neurosteer - חברה המתמחה בניטור מוחי ונותנת לרופאים ולבני משפחה תקווה לתקשר בפעם הראשונה עם מחוסרי הכרה
15/05/2018 | גלית עדות

האישה הצעירה שוכבת כבר שנים ארוכות באחד מבתי החולים השיקומיים בארץ במצב הכרה מינימלי. היא לא מגיבה אל בני משפחתה הפוקדים את מיטתה ולא מקיימת תקשורת עם אנשי הצוות שמטפלים בה מדי יום. אלו וגם אלו לא יכולים לדעת אם היא שומעת או רואה אותם, אם היא בכלל מזהה מי נמצא מולה, ומה עובר לה בראש במשך כל התקופה הארוכה שהיא מרותקת למיטתה. אבל הכל השתנה כשהגיעו אל חדרה חוקרי המוח מחברת Neurosteer.

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים בישראל 2018

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

הם חיברו אל מצחה אלקטרודות, השמיעו לה מוזיקה, הקרינו לה הרצאות ואפילו פרק מהסדרה שהיתה אהובה עליה במיוחד וניטרו את תגובת מוחה לגירויים הללו. התוצאות היו מפתיעות: "ראינו תגובות מוחיות שונות לסוגים שונים של סטימולציה. זה מרמז לנו שהמטופלת רואה וייתכן שהיא מנתחת את המידע, והוא משפיע על הפעילות המוחית שלה", אומרת ליאור מולכו, חוקרת מ־Neurosteer.

אם החזון יתגשם, לא יהיה עוד צורך בבדיקות MRI | צילום: Ken Treloar

"באחת הפעמים, כשראינו שהיא נתונה בלחץ, השמענו לה מוזיקת מדיטציה וראינו איך הפעילות המוחית נרגעת ברגע".

העבודה של החוקרים עם האישה הצעירה כבר מראה את פירותיה, כשהנתונים מעלים שהמוח שלה מעורר יותר. "יש כאן דרך לתקשר ולראות מה עובר על אדם שנמצא במצב כזה ואולי ללמד אותו להגיב לסובבים אותו באמצעות שינוי בפעילות המוחית", מוסיפה מולכו. "זו עבודה קשה ומסע ארוך שיכול לקחת שנים וגם לא להסתיים, אבל אנחנו מנסים".

כמו בסוכרת

המדענים והמומחים טוענים, כי אנחנו יודעים על המוח ומבינים אותו פחות מכל איבר אחר בגופנו. אמנם ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות של השנים האחרונות מאפשרות לחוקרים לנסות להתחקות אחרי רזי המנגנונים הפיזיולוגיים ולהבין יותר תהליכים שמתרחשים במוח, אבל עדיין רב הנסתר על הגלוי.

"התקדמנו הרבה מאוד בחקר המוח, ומצד שני אין עדיין תשובה על אותן שאלות בסיסיות שהתעסקו בהן עוד בשנות ה־40", אומר פרופ' נתן אינטרטור, מייסד Neurosteer. "למשל, אנחנו עדיין לא יודעים בצורה מדויקת איך נוצר זיכרון, ומה הכלל המתמטי לשינוי של סינפסה בודדת, והניסיון להבין כל פיסת פעילות עוד לא נחל הצלחה. יש לנו יותר כלים, אבל אנחנו עדיין מגששים באפלה, והחולים רוצים שנפתור להם את הבעיות היום ולא לחכות עד שהמחקר יסתיים".

לדבריו, התחום שבו חלה התקדמות גדולה הוא בסריקת המוח באמצעות מכשירי fMRI ו־EEG, שמנטרים את פעילות המוח ואת השינויים בו, כשהנבדק מבצע פעילויות שונות.
Neurosteer מתמחה בניתוח אותות חשמליים המופקים מהמוח ותרגומם למידע קונקרטי באמצעות אלגוריתמים מתקדמים. היא עושה זאת על ידי שלוש אלקטרודות קטנות שמוצמדות למצח ומנטרות באופן רציף את פעילותו. הן שולחות את האותות למכשיר קטן ונייד ומשם לענן, שבו מתבצעים העיבוד וכריית המידע.

אם אפשר להקביל את המכשיר הזה למוצר אחר מתחום הבריאות, הרי יהיה זה למד סוכר ולמשאבות האינסולין, שמאפשרות מתן טיפול תרופתי רציף לחולי הסוכרת בהתאם לרמת הסוכר בדם. "בעבר חשבו שאם חולה יזריק אינסולין בבוקר, זה יספיק לו לכל היום", אומר פרופ' אינטרטור.

פרופ' אינטרטור. "התקדמות משמעותית בחקר המוח" | צילום: יוסי אלוני

"בהמשך הבינו שרמת הגלוקוזה בדם משתנה במהלך היום, ואם מנטרים באופן רציף את רמות הסוכר, יכולים לתת את כמות האינסולין הנכונה בזמן הנכון. כיום המחלה, שהובילה בעבר לסיבוכים קשים ואף למוות, נמצאת במצב של שליטה ובקרה".

אמנם העושר והדינמיקה של פעילות מוחית הם לאין ערוך גדולים מהפעילות של הלבלב, שמייצר אינסולין, אבל החשיבה המדעית דומה. הנה לדוגמה מחלת האפילפסיה, שהמקור שלה נוירולוגי. לא פחות מ־21 תרופות קיימות עבורה, וישנם חולים שמקבלים קוקטייל המורכב מחמש תרופות שונות ומדווחים על שלל תופעות לוואי.

"באמצעות ניטור רציף של המוח נוכל לסייע לרופא להחליט איזו תרופה מתאימה יותר לחולה ולדייק במתן הטיפול התרופתי", הוא מסביר. כמו כן, המכשיר של Neurosteer יכול לסייע לזהות התקף אפילפטי ואף להצביע על השלב המקדים לו.

להעיר את הנוירונים

פרופ' אינטרטור מסביר כי המכשיר נמצא יעיל גם בבעיות הכרה שונות וכי הוא כלי שיכול להוות גשר בין מטופל שאין לו שום יכולת תקשורת ובין הרופאים והמשפחה. "כאשר אדם מאבד שליטה על השרירים שלו, בעצם נפסקת התקשורת איתו, ואז מה שקורה אצלו במוח נשאר אצלו במוח, ואין שום דרך לזהות ולדעת שיש פעילות", הוא מבהיר ומספר על ניסוי שערך פרופ' סטיבן לוריס, העומד בראש הקבוצה לחקר התרדמת באוניברסיטת ליאז' בבלגיה.

פרופ' לוריס הכניס אישה שהיתה מוגדרת כמחוסרת הכרה ל־fMRI ונתן לה שתי משימות קוגניטיביות: לדמיין שהיא משחקת טניס ולדמיין שהיא מטיילת בביתה. רישום הפעילות המוחית שלה הראה שיש שוני בין שתי המשימות, מה שמעיד על כך שהיא מבינה מה מבקשים ממנה, שהיא מנסה לדמיין וקיימת פעילות מוחית. מכאן אפשר להסיק, שהנבדקת נמצאת ברמה מסוימת של הכרה.

בדיקה כזו ב־fMRI יקרה ומסובכת, כי המכשיר גדול ולא ניתן למקם אותו ליד המיטה. בנוסף, הנבדקים שנמצאים בהכרה חלקית "נרדמים" בקלות ולמשך שעות ארוכות, וצריך לזהות את זמני הערות שלהם כדי להכניסם לבדיקה.

"אנחנו מנסים לעשות את אותה מדידה עם המכשיר שלנו. המכשיר מזהה את זמני הערות, ואז אנו נותנים לנבדק את המטלות ורואים אם יש שוני בהפעלה המוחית, מה שנותן לנו אינדיקציה שהם מבינים את המשימה ומבצעים אותה".

וזה עוד לא הכל: לדבריו שימוש במכשיר יכול לסייע לחולים לשפר את מצב הכרתם. "כתוצאה מהעובדה שלא הגיע חמצן למוחם של הנבדקים, הנוירונים, אותם תאי עצב, עוברים תהליך מסוים של השתקה כמוצא אחרון לפני מוות, קצת בדומה לשנת החורף של דובים או עטלפים. אנחנו מנסים להעיר את הנוירונים ולסייע להם להתחדש.

"בעבר לא חשבו שזה אפשרי, וכיום אנחנו מבינים שהסטימולציה מעלה את הפעילות הנוירונלית, מסייעת להביא יותר חמצן לאזורים הפעילים ומשפיעה על אזורים שכנים בהגדלת פעילותם, כך שלאורך זמן היא יכולה להעיר ולשקם אזורים שבהם פסקה פעילות, או שהפעילות בהם נמוכה מאוד".

מתחילים הכי גבוה

פרופ' אינטרטור החליט לצאת בשנת 2014 לחופשה ארוכה מאוניברסיטת תל אביב, שם פעל במסגרת בית הספר סגול לחקר המוח ובית הספר למדעי המחשב, ולהקים חברה שתתמחה במתן פתרונות חדשניים לקריאת הפעילות המוחית לצורך שיפור הטיפול. "עשיתי מעבר מלימוד של הנוירון הבודד לחקר מוח פרקטי", הוא אומר.

הפיתוח התחיל באוניברסיטה?
"כן, הוא החל במסגרת מחקר באוניברסיטה. כשהרגשתי שאפשר להפוך אותו למוצר ולתת מענה לבעיות קשות, חשבתי שזה הזמן להקים חברה. כבר ניהלתי חברה בעבר וניסיתי מספר יזמויות. הנושא לא זר לי, ואני תומך בחיבור בין הפיתוח המדעי המתקדם באוניברסיטה לחברות. אין ספק שיותר קל לכתוב מאמר, לעומת הפיכת רעיון לחברה, שם יש הרבה אספקטים בעיקר בינאישיים.

כשאתה כותב מאמר, זה רק אתה והסטודנטים והסוקרים הראשונים, קבוצה קטנה. כשאתה מקים חברה, אתה נפגש עם מספר עצום של אנשים ומפעם לפעם מוצא את אלו שמתאימים לך".

שלוש אלקטרודות מנטרות את פעילות המוח | צילום: יוסי אלוני

ההחלטה להתמקד בבעיות רפואיות קשות לא היתה הבחירה הראשונה שלך.
"אחרי ארבע שנים באוניברסיטה, שבהן העבודה התנהלה עם אנשים בריאים, חיפשנו את הכיוון העסקי המתאים ביותר. כשבדקנו את השוק, מצאנו בעיות רפואיות נוירולוגיות קשות, שבהן הפתרון הקיים לא מספק בכלל, והשוק גדול מאוד. ראינו שהאפליקציה יכולה להתאים לשימושים הרפואיים הללו והגענו למסקנה שזה הכיוון הנכון להתחיל איתו".

החלטתם להתחיל הכי גבוה שאפשר, עם בקשת אישור של ה־FDA.
"אמנם החומה סביב ה־FDA גבוהה ולא קל לעבור אותה, אבל ברגע שאתה עושה את זה, אפשר להשתמש באישור שלהם כמבדל משאר המוצרים שקיימים בשוק, לא רק בתחומים הרפואיים, אלא גם בתחומים של לייף סטייל". 

כיום החברה מעסיקה שמונה עובדים ועוד מספר עובדי חוץ ומספקת פתרונות למספר לקוחות משלמים. המחקר והפיתוח מתבצעים בארץ בעוד מרבית הניסויים הקליניים יתבצעו באירופה ובארצות הברית, חלקם בשיתוף עם חברות תרופות. Neurosteer עומדת כעת בפני גיוס גדול בסבב א', ולאחריו, כך לדברי פרופ' אינטרטור, יושם דגש רב יותר על הניסויים הקליניים מעבר לים.

"אנחנו מחפשים אנשים שמאמינים בדרך שלנו, בהם גם אנשים שחוו על בשרם או באמצעות הקרובים להם את אוזלת היד בטיפול הקיים בפגיעות מוחיות. אנחנו מובילים מהפכה בניטור מוחי", הוא אומר. "אנחנו חושבים שנקבל את אישור ה־FDA לאחר כשנתיים מהגיוס".

קודם כל רפואה

לדברי פרופ' אינטרטור, הקושי הגדול של החברה נמצא כיום בעבודה מול הרופאים. "הסקפטיות היתה אדירה בהתחלה", הוא מודה. "צריך לזכור שהעבודה פורצת הדרך והמשמעותית בתחום ה־EEG נעשתה עוד ב־1924 על ידי הנס ברגר, אבל עד היום משתמשים בשפה שהוא פיתח. אנחנו משתמשים בעיבוד אותות שהתחיל להתפתח בשנות ה־90 ומוצאים יותר אינפורמציה מאותו סיגנל. אבל כשאתה מדבר עם רופאים בכירים שעברו הכשרה לפני כמה עשרות שנים ולמדו את ברגר כתורה מסיני, הסקפטיות אדירה וצריך להילחם בה".

כדי לשנות את דפוסי החשיבה של הרופאים הוותיקים, מנסים אנשי החברה לפתח מדדים אובייקטיביים לפעילות מוחית, בדיוק כפי שיש למשל ללחץ דם. "כיום מחליטים שאדם בדפרסיה לפי אינדיקציה סובייקטיבית של המטופל או הסובבים אותו, זה לא מספיק טוב", מסביר פרופ' אינטרטור.

"כשיהיה מדד אובייקטיבי לדפרסיה, נוכל להתאים למטופל את הטיפול התרופתי. הרופאים כיום נותנים לחולה תרופה ומבקשים ממנו לחזור אליהם לאחר חמישה שבועות כדי לבחון אם יש שיפור. באמצעות המכשיר שלנו הרופא יוכל לקבל למחשב או לטלפון שלו את הנתונים כבר בסוף השבוע הראשון ובאמצעותם יחליט אם לשנות את התרופה או את המינון".

לדבריו, "גם המטופל יוכל לראות את השינוי, וזה ייתן לו מוטיבציה להמשיך לקחת את התרופה. הספרות אומרת ש־50% מהמטופלים בתרופות פסיכיאטריות מפסיקים לקחת את התרופה על דעת עצמם. אם מפני שהיא משפיעה וגורמת להם להרגיש טוב יותר והם חושבים שיוכלו להתמודד בלעדיה, או משום שיש לה תופעות לוואי שהם לא יכולים להתמודד איתן. ברגע שיש מדד אובייקטיבי, ואתה רואה שהמצב משתפר, זה נותן מוטיבציה להמשיך ליטול את התרופה בזמן".

דפרסיה, הכרה, אפילפסיה - איך בחרתם את תחומי העיסוק שלכם?
"מגוון האפשרויות בהחלט אדיר, והיה צורך להתמקד וללכת בצורה זהירה לוורטיקלים, שבהם הפירות תלויים נמוך. בכל ורטיקל יש לנו מתחרים שמפתחים משהו, וזה בריא וטוב. אנחנו לא המצאנו את הבעיה, ולא בהכרח צריכה להיות רק חברה אחת שמייצרת פתרון. יש למשל שבע חברות שבוחנות עומק הרדמה. לעומת זאת, בזיהוי אוטומטי של אפילפסיה יש פחות מתחרים. אנו מתרכזים במספר קטן של תחומים, שבהם יש לנו תרומה משמעותית".

בהתחלה דיברתם על המכשיר ככלי לזיהוי רגשות.
"כן, החלטנו לשים את זה בצד. אבל אם תגיע חברה שהצורך של קריאת רגשות חשוב לה, נשתף איתה פעולה. אנחנו מאמינים שהתקשורת תעבור מהפכה ולא תהיה אותה התקשורת, המדוברת או הוויזואלית. דמייני למשל שבעודנו מתכתבים, המסנג'ר שלי ייתן אינדיקציה של רמת הרגשות שלי באותו רגע. כמובן שבין בני זוג זה יהיה נחמד, אבל המהפכה תהיה רחבה יותר.

"למשל רובוטים שמסייעים לחולים או למבוגרים יוכלו לזהות את מידת הריכוז, החרדה או הדפרסיה שלהם ולהגיב בהתאם. הרובוט יתייחס למצב הרגשי והקוגניטיבי של המטופל בכל רגע בשעות היום. זו תהיה מהפכה מבורכת, שתשפר את התקשורת בין אנשים (בפרט המבוגרים) למכונות.

"ההחלטה שלנו היא להתחיל עם הפן הרפואי ומשם להגיע ללייף סטייל, למשחקי מחשב ולתקשורת בין בני אדם. אני בטוח שנגיע לשם. גם בעבר מד דופק שימש רק לצרכים רפואיים וכיום הוא עובר לשימושים אחרים, למשל בספורט. כך בדיוק יקרה עם קריאה מוחית מתקדמת, שתעבור מהתחום הרפואי החוצה".

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים בישראל 2018

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק


 

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media