ח' בחשון ה'תשע"ט   |   17 באוקטובר 2018   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
קופה רושמת: איזו קופת חולים הכי טובה בישראל?
11/10/2018 | יובל הירשהורן
AR-TECH - סדנה עילית להשבחת רכבי יוקרה ואספנות
10/10/2018 | BrandVoice
מה תרצו להזמין? כך החלו הרובוטים להיכנס לענף המסעדות
12/10/2018 | אנדרו ריג'י
  טכנולוגיה  < ראשי

"אנחנו יודעים לשלוט באור"

חלון רכב שמתכהה כשצריך, חדר אמבטיה שמצליח למלא את החלל באור וגם לשמור על פרטיות, מחיצות זכוכית בבתי חולים ששומרות על היגיינה ומשקפיים שמסוגלים ליצור שקיפות משתנה • הכירו את גאוזי, הסטארט־אפ הישראלי, שהופך זכוכית פשוטה לחומר גלם חכם
07/05/2018 | אורלי כץ, BrandVoice

לא רחוק מאצטדיון בלומפילד בתל אביב, צעד וחצי מהפקקים שלכם, יושב סטארט־אפ שמשלב בין מחקר, פיתוח טכנולוגי וייצור. במקום שולחנות עבודה רגילים, תמצאו במשרד של גאוזי שולחנות שעשויים מדרגשים, מוטיב חוזר בחברה שמבקשת להדגיש את החדשני ביותר, המהפכני ביותר, גם במסורתי ובבסיסי.

גאוזי, סטארט־אפ של מדעי החומרים (material science) וננו טכנולוגיה, רוצה לקחת את חומרי הגלם הפשוטים ביותר ולהכניס אליהם את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר. "אנחנו הופכים את הזכוכית לחכמה", אומר אייל פסו (38, נשוי), מייסד שותף, מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון. "אנחנו מפתחים סוג של ננו טכנולוגיה חכמה, כימיה שבאמצעותה אפשר לשלוט באור דרך מפתח שקוף".

אייל פסו | צילומים: יוסי אלוני

למוצר הסופר מתוחכם שלהם יש מנעד רחב של שימושים באינספור תעשיות: חשבו על חדרי מלון, חדרי ישיבות, מגדלי משרדים וגם - מכוניות. "לכל אחד יש בבית חלון למשל, עם תריס או וילון, ואנחנו יודעים להכניס את כל הטכנולוגיה הזו לתוך הזכוכית ולתת את כל הפתרונות האלה בתוך הזכוכית", אומר פסו.

המדע ממשיך מעולם הבנייה לעולם הרכב: "גם ברכב שלך יש הרבה זכוכית. במיוחד בישראל, את רואה תמיד שאנשים שמים בדים או מין וילונות כדי לחסום את השמש לילדים שיושבים מאחורה. אנחנו מפתחים טכנולוגיה שמחליפה את כל הדברים - בתוך הזכוכית עצמה. אפשר תוך כדי נהיגה להפוך את החלונות לשקופים או פחות שקופים - בין אם זה בחלונות הצדדיים, או כל חלון שישנו ברכב, בהתאם לצורך.

"הכל נעשה בצורה אוטומטית או נשלטת. הטכנולוגיה שלנו יכולה להיות מוטמעת בשמשה הקדמית (סנסור שיכול לזהות מאיפה מגיעה השמש, ואת המקום שאליו מסתכלות העיניים של הנהג) ובאמצעות בקרה להכהות את האזור המסוים בשמשה שמפריע לנו. זה מאוד חשוב בעולם הרכב, כי זה גם תורם לבטיחות וגם לנוחות, אבל זו רק דוגמה אחת ליישום של הטכנולוגיה".

האור, מחולק בעצם לשלושה חלקים: UV, כלומר הקרינה מהשמש, הוא אור שאנחנו מנסים להימנע ממנו; יש את "האור הנראה", כלומר כל מה שאנחנו רואים, ואנחנו שולטים באור הזה במאה אחוז; והמרכיב השלישי הוא הקרינה האינפרא־אדומה, האור המחמם. "היום אנחנו עובדים על דרך לשלוט באור האינפרא־אדום", אומר פסו. "במקומות קרים, כמו קנדה למשל, שיש מינוס 30 מעלות בחוץ אבל יש שמש - יש המון אנרגיה שמבוזבזת בחוץ. אנחנו מפתחים פילטר חכם שלפעמים נותן לאינפרא־אדום להיכנס ולפעמים לצאת, בהתאם לצורך. בקיץ צריך לעצור אותו, ובחורף לתת לו להיכנס".

פיקסל אחד גדול

פסו גדל בדרום אפריקה וחזר ארצה ישר לכיתה ב'. הוא למד הנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב, והמשיך לתואר שני במנהל עסקים. לפני גאוזי עבד בטלקום.
ב־2007, הוא נזכר, גר בדירה קטנה בתל אביב ברחוב ריינס. "יש שם עצי פיקוס מהעתיקים ביותר בתל אביב, עם גזעים גדולים", הוא מספר.

"גרתי בבניין ששופץ עם חזית אחידה: כל המטבחים נמצאים בחזית והתקינו שם זכוכית חלבית בשביל פרטיות וכי לא היה מקום לתריס. יש לי עצים מאוד יפים מחוץ לבית, אבל הזכוכית חלבית אז לא רואים אותם. כל כך הרבה פעמים רציתי להכניס את העצים הביתה, שזה יהיה שקוף, שאוכל לראות את הבחוץ, או לאוורר את הבית. התחלתי לחפש פתרונות וראיתי שקיימים פתרונות מבוססי liquid crystals, אך הם מאוד יקרים ואי אפשר להביא את זה לארץ. מה שקיים בארץ היה מאוד מנוון, רק שקוף או אטום".

פסו גייס שני מהנדסים מהחברה שבה עבד. אדריאן לופר, שותף מייסד וה־CTO, ודמיטרי דוברנקו, שותף מייסד ומהנדס. "התחלנו לחשוב - למה זה כל כך יקר? למה יש כל כך מעט אפשרויות שימוש? קנינו קצת חומר גלם והקמנו מעבדה מאולתרת. התחלנו לשחק עם החומר וגילינו שאפשר לעשות איתו הרבה יותר. אחד הדברים הראשונים שראינו הוא שלא חייבת להיות לו רק שליטה של ‘0' או ‘1', כלומר שקוף או אטום, אפשר לעשות את זה הדרגתי. בנינו דימר ואפשרנו שליטה מלאה באור.

גילינו שאפשר לעשות את זה בצבעים שונים, בהדפסים. זה בעצם סוג של מסך עם פיקסל אחד גדול שיודע להיות אטום או שקוף - אבל אפשר לעשות מזה ממש מסך, שיקרין לוגואים או ייראה כמו תריסים. ראינו את הפוטנציאל הגדול שקיים בדבר הזה".

קחו למשל את הפרויקט של גאוזי בבית החולים לילדים "דנה" באיכילוב. כאן החליפו את כל הווילונות בזכוכיות, פתרון אידיאלי לבית חולים, שבו מנסים תמיד להיפטר מטקסטילים, שסופחים חיידקים. "זכוכית זה החומר שהכי קל לנקות, וצובר הרבה פחות לכלוך", אומר פסו. "הבנו שבאמת אפשר לעשות עם זה המון דברים. לא רק בתי חולים, זה מתאים גם למשרדים - הם יכולים להשתמש בזה כמסכים".

בשנתיים הראשונות המשיכו פסו והמהנדסים שגייס לעבוד כשכירים במקום העבודה הקודם שלהם, ובמקביל קידמו את הסטארט־אפ. רק אחרי שהצליחו לגייס כסף - החלו לעבוד בגאוזי במשרה מלאה. "היה לנו פרויקט, לקוח אחד ומוצר שעובד", נזכר פסו בחיוך.
ב־2012 גייסו השקעת פרה־סיד וסיד. אחר כך הגיעו סבב ראשון ב־2013, סבב שני ב־2016 ופוסט ראונד שני ב־2017, עם המשקיע האסטרטגי אייברי דניסון, חברה ששווייה מוערך ב־10 מיליארד דולר. בסך הכל גייסה גאוזי עד כה 20 מיליון דולר.

פסו, שמרצה בקורס יזמות ליזמים בתחילת דרכם, שם דגש רב על גיוס כספים. "זה עולם מושגים אדיר ואנשים מגיעים אליו בלי שום ידע", הוא אומר. "כשמגיעים לנקודה של גיוס כסף, אנשים שמגיעים מהתחום של הטכנולוגיה, וגם אנשים שעשו MBA, לא בהכרח מבינים את התחום של השקעה בסטארט־אפים. חשוב להתייעץ עם יזמים אחרים ומשקיעים לגבי מבנה ההשקעה בחברה, וחשוב לתכנן את גיוס הכסף קדימה. חשוב לשים לב אילו משקיעים מכניסים בכל שלב, יש חברות שלא מתאים להן אנג'לים, וכמובן שלא צריך תמיד למהר לקחת שותפים אסטרטגיים. חשוב לבדוק טוב מי המשקיעים שאתה מביא ולא להסתכל רק על הכסף שקיבלת עכשיו, אלא גם על הכסף של אחר כך".

טכנולוגיה עם יישום יומיומי

כיום מועסקים בחברה 61 עובדים, במשרדים בישראל, בלוס אנג'לס ובשטוטגרט, קרוב לתעשיית הרכב. "אנחנו עובדים עם דיימלר מרצדס־בנץ כבר למעלה מארבע שנים ולכן החלטנו להתמקם קרוב אליהם", מסביר פסו. "במשרד בשטוטגרט מתנהל כל הפיתוח שלנו מול עולם הרכב. משרד נוסף נמצא בגואנגג'ואו".

מוצרי החברה נמכרים כיום ליותר מ־40 מדינות: אוסטרליה, ברזיל, גרמניה, סין, ארה"ב, קנדה ועוד. "יש לנו מאות לקוחות, אחד מהם הוא מלון קראון פלאזה בסינגפור", מספר פסו. "המלון הזה זכה שלוש פעמים ברציפות בתחרויות עיצוב יוקרתיות. בישראל עבדנו עם בית המלון ריץ קרלטון בהרצליה, והטכנולוגיה שלנו מוטמעת בכל חדריו. במלונות הטמענו את הטכנולוגיה בעיקר בחדרי השירותים, כך שאפשר שיהיה שקוף או אטום, וזה גם נותן יותר מקום בחדר, כי זכוכית תופסת הרבה פחות מקום מקיר".

משרדי גאוזי. "בכל מקום שבו צריך לשלוט באור דרך זכוכית - אנחנו רלוונטיים"

וכמו בסיפור על הרצון של פסו להכניס הביתה את העץ, אבל לא לוותר על ההאפלה, הטכנולוגיה של גאוזי מתחילה בבית. "אני לא מכיר מישהו שלא היה רוצה לשים חלק מהמוצרים שלנו בבית שלו. אנחנו נוגעים כמעט בכל אחד", הוא אומר.

"זה יכול להיכנס הביתה וזה יכול להיכנס לאוטו. זאת לא טכנולוגיה חכמה שיושבת עמוק בתוך המחשב, זה משהו שאתה משתמש בו על בסיס יומי. מעבר לזה, הגענו למצב שאנחנו לא תמיד יודעים מיהו לקוח הקצה, כי לעיתים קרובות אנחנו מוכרים לחברה שמוכרת זכוכיות - והיא עושה המון פרויקטים. אנחנו מגיעים למקומות מפתיעים", הוא מספר.

"אנחנו גאים בזה שפיתחנו יכולות ייצור, פיתחנו תעשייה חדשה בישראל, שלא הייתה קיימת. אנחנו כמעט בלעדיים, בטח באירופה".

בין משקפיים לבניין

גאוזי, עם למעלה משלושים פטנטים בשלבים שונים וטריידמרק, LCG - light controlled glass, אינה החברה היחידה שהופכת את הזכוכיות שסביבנו לחכמות יותר. "יש טכנולוגיות שמאפשרות היום לשלוט באור כמעט בצורה מלאה, אבל זה יקר מאוד", אומר פסו. "כרגע זה נכנס לעולם הרכב ולעולם הבניה, אבל זה יגיע לעוד עולמות, כי צריך את זה. זה תהליך שיקרה".

אז מה מיוחד בגאוזי? "אנחנו לא רק מפתחים את הטכנולוגיה. הרבה סטארט־אפים מפתחים תוכנה, וקל מאוד לעשות פיתוח של המוצר, אבל אין הרבה חברות שמפתחות חומרה או כימיה, שגם מפתחות את הטכנולוגיה - וגם מייצרות אותה. אנחנו מציעים מוצר שלנו, שבנינו מאפס, ובזה אנחנו מאוד מאוד גאים. אנחנו שולטים בהכל. לפעמים אנחנו מסנתזים מולקולות שלנו, שאנחנו המצאנו, וממש מייצרים את המוצר". כל זה נעשה באמצעות טכנולוגיות של liquid crystal ו־SPD.

חוץ מבעולם הרכב והבנייה, עובדים בגאוזי עם חברות מקררים, שביקשו שנפתח דלת שניתן לראות דרכה. "מסתבר שב־80% מהזמן שבו בנאדם משאיר את דלת המקרר פתחה הוא רק בחור מה להוציא ממנו, או שהוא לא יודע מה הוא רוצה. הרבה פעמים אתה בכלל לא לוקח כלום. כל הפתיחות האלה של דלת המקרר גורמות למנוע שלו לעבוד הרבה יותר קשה, ובעצם בלי סיבה. כדי לצמצם את הזמן שהדלת פתוחה, אפשר לעשות דלתות שרואים דרכן. בלחיצת כפתור הדלת יכולה להפוך לשקופה, וככה רק כשאנחנו באמת רוצים להוציא משהו אנחנו פותחים את הדלת".

קבוצה נוספת שפנתה לגאוזי היתה קבוצה של רופאי עיניים. "הם הסבירו לנו שאחרי ניתוח עיניים, לייזר למשל, צריך לשים רטייה על העין ולהוריד ולשים כל פעם כדי להרגיל את העין לאור", אומר פסו. "יש ממש רצפט מרופא והרבה אנשים לא עושים את זה כמו שצריך, לא חובשים נכון וזה גם מסורבל. הם אמרו לנו שהם היו רוצים שהטכנולוגיה שלנו תשב בתוך משקפיים, כך שהעדשות, שיש בהן את הטכנולוגיה, יידעו להאיר ולהחשיך לפי המרשם של הרופא. וכך עברנו מעולמות הרכב לעולם של משקפיים.

"יש לנו מנעד רחב של מוצרים ואנחנו פעילים במגוון גדול של תעשיות, והכל עם אותו סט של טכנולוגיות", אומר פסו לסיכום. "בכל מקום שבו צריך לשלוט באור דרך זכוכית - אנחנו רלוונטיים".

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media