ט"ו בתשרי ה'תשע"ט   |   24 בספטמבר 2018   |   יום שני
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
מחוברות לאדמה: המסעדות שעושות את זה הכי טוב שיש
23/09/2018 | נטלי שפריר, סייעה בהכנת הכתבה: יערה שטנר
עם פטריות וקורי עכביש: כך מתכננת ת'רדס לכבוש את תעשיית הטקסטיל
18/09/2018 | איימי פלדמן
נוודת דיגיטלית: איך זכתה צ'לסי אודופו במשרה הכי שווה בעולם?
21/09/2018 | לורה ביגלי בלום
  טכנולוגיה  < ראשי

מתחת לאפס: כך יכולות סגולותיו הרפואיות של הקור להציל חיים

סגולותיו הבריאותיות של הקור מוכרות בתרבויות שונות כבר שנים רבות, אך גם הרפואה המודרנית לומדת עוד ועוד על השימושים יוצאי הדופן של הקירור – מהקפאת גידולים סרטניים, ועד יישומים בניתוחי לב מסובכים
04/05/2018 | קרני אלדד

חורף והקור שהוא מביא איתו מתקשרים בתרבות ובאינטואיציה שלנו למוות. האדמה קופאת, השמש שוקעת מוקדם, שום דבר לא צומח. את האביב, כמובן, אנחנו מייחסים לפריחה, לאנרגיה, ללבלוב. והנה מתקדמת הרפואה לכיוונים חדשים וטוענת: ההקפאה מצילה חיים. זו לא תובנה לגמרי חדשה.

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים בישראל 2018

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

בפינלנד, למשל, נוהגים תושבי המקום לשהות בסאונה חמה ואז לקפוץ לאגם קפוא וחוזר חלילה. להפרשי הטמפרטורה, בעיני הפינים, סגולות בריאותיות שונות, שבליבן חיזוק המערכת החיסונית. בגני ילדים מסוימים בסיביר שולחים את הילדים החוצה בבוקר למקלחת קרח. הגננות טוענות שזה חיסון מצוין נגד שפעת, ושהקור מחשל את הילדים הקטנים. ומי שגר במדינות מושלגות יישבע: שפשוף הפנים בשלג מבטיח עור פנים חלק ורענן. סלבריטאי הוליווד מקפיאים את עצמם לאחרונה בתאי הקפאה שמגיעים למינוס 150 מעלות ואף נמוך יותר, ומשוכנעים, שעל אף שהנושא טרם הוכח מחקרית, הדבר עוצר את הזדקנות עורם. גם בארץ נראים באחרונה ניצנים ראשונים של הטרנד הקפוא הזה.

"קרח הורג, קרח מחייה". השימוש בקור ברפואה הולך ומתרחב | צילום: shutterstock

אך מעבר למנהגים ולטיפולים ניסיוניים, גם ברפואה עושים שימוש נרחב בטמפרטורות נמוכות. זה מתחיל בהקפאת איברים שנתרמו לפני השתלה וממשיך לצינון או הקפאה של הגוף כולו. הרפואה מכירה מקרים של ניצולים ששרדו בתנאי מזג אוויר קשים, רק כי גופם נכנס למעין תרדמת חורף, שהאטה את קצב חילוף החומרים ובכך הקטינה את הנזק הפיזיולוגי והנוירולוגי שיכול היה להיגרם לגופם: המידע הזה מסייע לטיפול בדום לב, למשל, שבמקרים מסוימים שלו מצננים את גוף המטופל. לאחרונה התחילו גם ספורטאים להיכנס למיכל הקפאה לדקות ספורות על מנת לשקם את גופם לאחר אימונים קשים. שימוש נרחב נעשה גם בטיפולים בגידולים שונים: באמצעות הקפאה נקודתית מושמדים גידולים ללא ניתוח. "קרח הורג, קרח מחיה", אמר פרופ' ירון הר־שי, מנהל היחידה והמחלקה לכירורגיה פלסטית במרכזים הרפואיים כרמל ולין, אחד המומחים המובילים בתחום.

למה ליבך כמו קרח

בניתוחי לב, לרוב, מוזרם דם המטופל דרך מכונת לב־ריאה, המדמה את פעולת איברים אלו, מזרימה חמצן לדם ושולחת אותו לאיברי הגוף השונים. אך ישנם ניתוחים מסוימים שבהם אי אפשר להשתמש במכשיר הזה, ואז קוראים למלכת הקרח להניף את שרביטה.

"כשמתקנים נקודה שצריכה להיות נקייה מדם, למשל החלפת שסתום באבי העורקים, בנקודת הזמן הזו צריך לעצור את מכונת הלב־ריאה ולנתח. אבל אם עוצרים את המכונה, לא יגיע דם למוח, והאיבר הרגיש והחיוני הזה ייפגע", מסביר ד"ר אריאל פרקש, מנתח לב בכיר במחלקת ניתוחי לב באיכילוב. "הורדת הטמפרטורה של הגוף ל־18 מעלות מאטה את פעילות המוח בפרט והגוף בכלל, והוא צורך מעט מאוד חמצן. העובדה שהגוף קר מאפשרת לנו לעבוד במשך דקות יקרות, בין עשר ל־40 דקות, שבסופן מחזירים את פעולת הלב והריאות ומחממים את המנותח".

זה לא פתרון אידיאלי, אך לעיתים אין ברירה. "מובן שיש סיכון מסוים בפעולה הזאת, אבל זה סיכון קטן יחסית", אומר ד"ר פרקש. "החשש הוא כמובן לפגיעה נוירולוגית, משום שאדם לא אמור לחיות בטמפרטורות כאלה, אבל ברוב המוחלט של המקרים האנשים מתעוררים ללא נזק נוירולוגי".

טכניקה זו יכולה להועיל לא רק בניתוח עצמו, אלא גם במקרים שבהם אדם נתקף דום לב מחוץ לבית החולים, למשל. צוותי הטיפול יכולים לקרר את החולים האלו ולהציל את חייהם. בדומה לטכניקה שבה משתמש ד"ר פרקש, ניתן להוריד את טמפרטורת הגוף ובכך להאט את חילוף החומרים בו ולהוריד את הפגיעה הנוירולוגית. קצת כמו שנת חורף של דובים.

הטיפול הקר מגיע גם לכליות. הגידול בכליה הוא השישי בשכיחותו אצל גברים (5%) והשמיני אצל נשים (3%). "יש עלייה מגמתית מתמשכת במספר המקרים החדשים שבהם אנחנו נתקלים, כשרובם קטנים מארבעה ס"מ", אומר פרופ' עופר נתיב, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי בני ציון בחיפה. "יחד עם העובדה שהאוכלוסייה הולכת ומתבגרת, וליותר אנשים יש תחלואת רקע, בעיות של תפקוד כליות וקושי לעמוד בהרדמה ובניתוח - הטיפול המסורתי של כריתה חלקית או מלאה של הכליה הוא פולשני מדי. מה גם שהגושים הקטנים האלה בדרך כלל מתאפיינים על ידי ביולוגיה מתונה ולעיתים רחוקות מתפשטים למחלה גרורתית. זה לא גידול אגרסיבי. לפעמים, גם אם החולה יכול לעמוד בניתוח, הגידול לא יהרוג אותו, אבל הורדה של מסה כלייתית משמעותית - תקצר את חייו".

על הרקע הזה, מסביר פרופ' נתיב, התפתחה שיטת טיפול של אבלציה, צריבה תרמית, בחימום עם גלי רדיו או בהקפאה. "העניין הזה די קסם לי, כי אני מתעסק עם גידולי כליה כבר די הרבה שנים", אומר פרופ' נתיב. "בתהליך אנחנו הורסים את הגידול ואת כלי הדם שמזינים אותו בהקפאה וכך הורגים אותו פעמיים. זה לא ניתוח. אנחנו לוקחים את החולה לחדר הרנטגן ולא לחדר ניתוח, מחדירים מחט לנגע עצמו ומקפיאים את הנגע. הפעולה לא כרוכה בכאבים והיא נעשית תחת סדציה. היא גורמת גם למינימום של פגיעה בתפקוד כלייתי. באותו יום החולה יכול לאכול ולהסתובב במחלקה ולהשתחרר כבר למחרת.

"התוצאות יפות מאוד, והחולים מרוצים. הגידול עצמו הופך להיות רקמה מתה בתוך הגוף, כמו צלקת. גם שיש הישנות של הגידול, אם לאחר הטיפול או לאחר ניתוח - אין בעיה לחזור על התהליך, בניגוד לניתוח שיש בעיה לנתח באותו מקום".


להקפיא את הסרטן

בחודש ספטמבר 2019 תארח העיר חיפה את הכנס ה־20 של האיגוד הבינלאומי לקריוכירורגיה, טיפול בגידולים בעזרת קור, שאליו יגיעו מומחים מרחבי העולם ומדיסציפלינות שונות. בכנס, הנערך פעם בשנתיים, יוצגו עבודות קליניות ומחקריות בנושאי קריוכירורגיה בתחומים רבים, ביניהם אורטופדיה (לדוגמה, גידולי עצם ושלד), רפואת עור, אורולוגיה, כירורגיית שד, כירורגיית חזה (כגון: ברונכוס), גינקולוגיה, קרדיולוגיה ועוד, וכן עבודות במדעי בסיס, כגון קריואימונותרפיה, חידושים במכשור להקפאות ועוד. פרופ' הר־שי פעל להביא את הכנס, זו הפעם הראשונה, לישראל.

"תחום הקריוכירורגיה נמצא תחת הרדאר ואינו מקבל את ההכרה הראויה, אך מי שמצוי בתחום יודע שהוא מעורר התעניינות רבה ברחבי העולם", הוא מספר. "יש מגוון רחב של מומחים המטפלים בקריוכירורגיה וחוקרים את התחום. העבודות הקליניות והמחקריות וכן החידושים במכשור - מרתקים. לאחרונה נוסף טיפול חדש בסרטן המשלב קריוכירורגיה ואימונותרפיה, כלומר מבצעים הקפאה יחד עם תרופות אימונולוגיות, והשילוב הזה מבטיח תוצאות קליניות טובות".

פרופ' הר־שי מספר בהתרגשות על מגוון האפשרויות בתחום הקריוכירורגיה, ומדבריו עולה שהאפשרויות כמעט אינסופיות, והמדע רק החל לחקור אותן: "ישנם מרכזים רבים בעולם המתמחים בטיפולי קריוכירורגיה. במחלקה קרדיולוגית מבצעים קריאואבלציות (הקפאה) בלב באמצעות החדרת תיל, שהקצה שלו קופא, והוא מקפיא אזור בלב הגורם להפרעות קצב. בכך מונעים מהמטופל ניתוח, שלעיתים הינו מסובך ומסוכן. דוגמה נוספת היא סרטן הערמונית. במאות מרכזים במחלקות אורולוגיות ברחבי העולם מחדיר הרופא המטפל מחטים דרך הרקטום לפרוסטטה ומקפיא את הגידולים הסרטניים של הערמונית".

פרופ' הר־שי מסביר שהחידושים הטכנולוגיים מאפשרים לרופאים המטפלים לבצע פרוצדורות ללא ניתוח, דרך העור, בהנחיית אולטרסאונד. "בעבר השיטה נתפסה כמדע בדיוני - אך הטיפול בקריוכירורגיה מתבצע כיום באופן שגרתי מדי יום. הרופאים מחדירים מחטים דרך העור ומזרימים דרכן גז ארגון או חנקן נוזלי, המקפיאים את הגידול או את האזור הרצוי במעקב אולטראסונוגרפי. טמפרטורות העבודה נמוכות מאוד, עד מינוס 180 צלזיוס, כשאנחנו יודעים שכבר מתחת למינוס 40 התאים הסרטניים מומתים".

בכל הנוגע לטיפולים בגידולים, נעשים כיום מחקרים המשווים את התוצאות בין טיפולים בהקפאה ובין אלו שבוצעו בהקרנות או בניתוח. ישנם כיום מספר טיפולים בהקפאות, שהתוצאות הקליניות ארוכות הטווח שלהם משתוות לשיטות הטיפול המקובלות כיום, כגון הקרנות או ניתוח, אומר פרופ' הר־שי. "זו בשורה גדולה מאוד למטופלים, משום שתופעות הלוואי אחרי הקפאה קטנות בהרבה מאשר לאחר הקרנות או ניתוח".

גם בתחום הכירורגיה הפלסטית מביא הקור בשורות רבות. פרופ' הר־שי, בעבודתו כמנתח פלסטי, פיתח מחט מקפיאה המוחדרת לתוך צלקות בעור ומקפיאה אותן מבפנים החוצה, תוך שהיא משטיחה אותן. שיטה זו הוכחה כיעילה ביותר בהשוואה לטיפולים המקובלים, כמו חבישות לחץ, יריעות סיליקון, הזרקת סטרואידים, לייזר ועוד. "הרופאים המטפלים בקריוכירורגיה נוהגים לומר 'קולד קילס', כלומר קור הורג, בהתייחסות לגידולים, ומאידך, 'אייס פור לייף', כלומר הקרח נותן חיים", מסכם פרופ' הר־שי.

לתמימים ועשירים 

ההקפאה מסייעת גם בשימור ובשחזור, כמו המקרה של תרומת איברים. בהדסה עין כרם, למשל, נמצא מאגר העור הלאומי, שהוקם ב־1987 על ידי פרופ' מנחם רון וכסלר ופרופ' תא"ל (במיל.) אריה אלדד (גילוי נאות: אריה אלדד הוא אבי, ק.א) והוא מיועד לאגור 200 מ"ר עור, שתרמו אנשים שהלכו לעולמם. העור הנתרם משמש למצבים שבהם חסר עור במטופלים, בעיקר במצבים שבהם שטח גדול בגופו של הפצוע נשרף, והוא אינו יכול לתרום לעצמו עור.

"יש שלוש דרגות בתחום הזה. הקפאה במינוס 20 מעלות במקרר, במינוס 80־70 מעלות, גם זה בקירור חשמלי, ובמינוס 180 מעלות בחנקן נוזלי", מפרטת פרופ' אמריטוס חנה בן בסט, המנהלת המדעית של מאגר העור הלאומי. "בקירור של מינוס 20 משתמשים לעבודה מעבדתית, ולא כדי להחזיר את התאים לחיים. במינוס 75 כבר ניתן להחיות תאים, ומה שהוקפא בחנקן נוזלי ניתן להחיות לא רק ברמה של תאים, אלא של רקמות שלמות, כמו עור ועצמות, הן לשימוש מעבדתי והן ליישום קליני".

השלב הבא במדרג הזה הוא כבר ממחוזות הפנטזיה - החייאת יצורים שלמים שהוקפאו, או בשמה המקובל - הקריוניקה.

במסגרת זו מוקפא הגוף אחרי המוות, בתקווה שתימצא תרופה למחלה שהרגה אותו. ההיגיון "דובי": אם קיימות חיות שמורידות את טמפרטורות גופן ובכך גם את חילוף החומרים שלהן, ושורדות חורפים שלמים בהשהיית חיים, ואם ניתן להקפיא ולהפשיר איברים, מדוע לא להקפיא אדם שלם יש שיגידו שזוהי פנטזיה בלבד, אך כך אמרו גם על האינטרנט או על חלליות.

עד היום הצליח המדע להקפיא אנשים ואפילו להחדיר לגופם חומרים נוגדי קיפאון כדי למנוע נזק למוח, אך טרם הצליח להפשירם ולהשיבם לחיים. משום כך תגובת רופאים ומדענים רבים בהתייחסם לקריוניקה נעה בין ספקנות לבוז. "החולים אינם מתים מסרטן, למשל, אלא מקריסת כל מערכות הגוף", אומרת פרופסור לרפואה המעדיפה להישאר בעילום שם, "אז מה יעשו אנשי הקריוניקה? יחיו את כל המערכות ההרוסות? זוהי שטות המיועדת לאנשים תמימים מאוד ועשירים מאוד".

פואד סולימן מחיפה לא מתרשם. הוא בחר להקפיא את גופו לאחר מותו. סולימן, בן 40, עוסק בצילום ובהפקת סרטים, מאמין שהבחירה שלו התקבלה לאחר שבגיל צעיר בחייו היה לו מפגש מסתורי, "כנראה עם חייזרים". מאז החליט שהוא לא רוצה למות, וכי עליו למצוא דרך שונה כדי להתמודד עם המוות. והוא ממש לא היחיד.

"ברוב הארצות בעולם זה לא חוקי, והתהליך אפשרי רק ברוסיה ובארה"ב, מספר סולימאן, שמאז חתם על השתתפות בתהליך של הקפאת גופו לאחר מותו, מנסה לשכנע את אהוביו שיעשו כן גם הם. "אבא שלי, פרופסור לפסיכולוגיה, לא רוצה. הוא לא מאמין שזה עובד. גם אשתי לא רצתה. 'כשאני אמות - אני אמות', היא אומרת. היא לא מפחדת מהמוות, לא חשוב לה להמשיך לחיות".

המוות - שלב באמצע החיים

האמון שיש לסולימן ב־Alcor האמריקאית, שאיתה התקשר, נובע מכך שמדובר בעמותה ללא כוונות רווח, הפועלת כבר יותר מ־40 שנה. "אני לא בטוח שזה יעבוד, אבל יש סיכוי גדול שכן. מבחינתי זאת תקווה. ברגע שהחלטתי לעשות את זה - הפסקתי לפחד מהמוות. אני חושב על המוות כעל שלב שאתגבר עליו. הייתי רועד בלילות מהמחשבות מה יהיה כשאמות, לפעמים היה נופל עליי פחד המוות הזה. זה החריד אותי, להפסיק להיות. וזה החריד אותי מספיק כדי שאשלם על זה כסף. זאת נשמעת לי עסקה משתלמת. אולי עוד 200 שנה אני אקום בחדר בארה"ב, ויגידו לי שאני אחרי המוות, אז אני אחשוב שהצלחתי. אני הישראלי היחיד שרשום באלקור".

לקריוניקה תג מחיר גבוה, שנע בין 155־28 אלף דולר להקפאה עצמה, וכמה מאות דולרים כדמי מנוי שנתיים. מרבית הסכום מיועד להוצאות שמירת הגוף הקפוא במשך תרופת זמן לא ידועה. התהליך יחל רק לאחר החתימה על תעודת המוות, אך מהר ככל האפשר, כדי שהנזק המוחי יהיה קטן ככל הניתן. אם כל זה לא הספיק - יש כאלו המקפיאים רק את הראש, מתוך מחשבה שזהו החלק היחיד שיש לשמר, וכשיופשר, יעדיף גוף צעיר ובריא יותר.

עד שיפותחו הטכנולוגיות שיאפשרו את תחיית המתים הזו (אם בכלל), ניאלץ להסתפק בהבטחה המעט פחות דרמטית, אך הוודאית הרבה יותר, של הקריוכירורגיה.

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים בישראל 2018

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק


מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media