ה' בתמוז ה'תשע"ח   |   18 ביוני 2018   |   יום שני
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
לא רק לאספנים: המכוניות שכדאי לקנות ולשמור
15/06/2018 | ג'ים גורזלני
מטוס ה-F-35: בדרך להיות מקור הייצוא הגדול אי פעם של ארה"ב
13/06/2018 | לורן תומפסון
היסטוריה גדולה, בקטנה: האם קים ג'ונג און יוותר על הקלף היחיד שלו?
12/06/2018 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד
  טכנולוגיה  < ראשי

כיצד אפליקציה באה לעולם והאם ניתן למדוד את הצלחתה?

רזולוציית מסך, תקשורת ומהירות תגובה הם רק חלק מהפרמטרים למדידת איכות האפליקציה. אבל אילו פרמטרים יסייעו למדוד ולחזות האם היא תעבור את מבחן הקהל?
04/01/2018 | שלומי שמעוני

בשנת 2017 שוק האפליקציות נושק לכמעט שלושה מיליון יישומים זמינים להורדה בחנויות האפליקציות השונות למגוון מוצרי מובייל, כאשר המובילות הן כמובן חנויות האפליקציה של גוגל ואפל.

ה-PC של שנות ה-90 הוא למעשה הסמארטפון של היום, בתוספת יכולת ניידות. המשמעות עבורנו, המשתמשים, היא שאנחנו צמודים אליו כל היום.

לא פלא כי כיום, המכשיר הסלולרי שלנו הפך להיות החבר הכי טוב וקרוב שלנו - הוא המשרד, היומן, היועץ, המתריע והמרתיע שלנו, הוא תכנית הבידור, הדיג'י, הזיכרון והדרך המועדפת (על רובנו) לתקשר עם אחרים בעולם החיצוני. משרינג, סלפי, שיימינג, ושאר מושגים בשפת הרשת החברתית.

שמעוני | צילום: רועי פלדה

עובדה נוספת לשימוש הגובר באפליקציות היא היכולת להיות מחובר תמיד ויכולות ה-IoT העוטפות את יכולות הטלפון מחוץ לגבולותיו - הולכות וגדלות בעולם. יכולת עיבוד המידע של הסמארטפון, שכבר היום ממש משתווה ליכולת של מחשב שולחני, יחד עם העברת מידע מהיר בענן ורכיבי חומרה וניהולם דרך הסמארטפון כגון: שעון, מקרר, מנורות וכדומה, מעצימות את כמות השימוש שלנו בסמארטפון שהפך למנהל המרכזי של חיינו.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שהאפליקציות הפכו לפשוטות לייצור וניתנות לקהל הרחב לעיתים בחינם. עם פלטפורמות "קלות" לפיתוח שחברות הענק מספקות, גדל גם הפוטנציאל לחברות סטארט-אפ הצצות כמו פטריות אחרי הגשם ברחבי הארץ והעולם.
אז איך נוצרות האפליקציות? על מה מפתחי האפליקציות חושבים ומתכננים? מה מייחד אפליקציות מסוימות כטובות בתחומן ומה מוביל את חלקן לקריסה והתפוגגות?

לרוב, המפתח הממוצע מתעורר בבוקר עם רעיון מקורי לאפליקציה שתכניס לכיסו כסף רב מהמשתמשים או מפרסומות שישתבצו באפליקציה תמורת תשלום. עד כאן הכל פשוט, אבל אתם חושבים בחיוך או בתדהמה, איך אף אחד לא חשב על זה קודם? הרעיון רץ והיישום נראה קל וקצר. האומנם?

ברוב המקרים המשתמש הסופי איננו מומחה ולא פריק של העולם טכנולוגי. הוא מחפש פתרון או סיוע לפעולה יומיומית שתשפר את חייו ברמה כזו או אחרת. אפליקציה טובה ויעילה מכוונת לקהל יעד שבנוי מ-99% משתמשים שאינם מבינים טכנולוגיה. אותו אחוז בודד של פריקים אמיתיים כנראה לא יצטרכו אותה.

ולכן, האפליקציה הממוצעת צריכה להכיל ממשק נוח, אינטואיטיבי ומזמין, תגובה מהירה של נתונים הצפים למשתמש ונתונים אמינים באפליקציה. מילוי נקודות אלו יספקו, בסבירות גבוהה, חווית משתמש טובה (User Experience).

החוק הבסיסי של מפתחי האפליקציות הוא שכל תרחיש שימושי באפליקציה שלכם צריך להסתיים לאחר שלוש לחיצות בלבד. אתם יכולים לנסות בעצמכם ולראות. כל לחיצה מעבר לשלישית נחשבת לרמת משתמש גבוהה שתסבך את המשתמש הממוצע ועלולה להרחיק אותו.

אנו חיים בעולם של "כאן ועכשיו", עולם מרובה אפשרויות ומהירות תגובה מהירה מאוד. ממוצע שימוש ראשוני של משתמש הוא 30 שניות. בזמן הזה נבחנת האפליקציה ובסופה יחליט הקהל האם להשתמש בה או לא.

פרט נוסף וחשוב הוא תאימות (קומפטיביליות) אחורה - אחוז גבוה של משתמשים לא מתמודד טוב עם שינוים. המשמעות היא שאם המפתחים משנים משהו באופן השימוש אליו התרגלתם בעבר באפליקציה שלכם, והשינוי ייצור אי נוחות עבורכם - אתם עלולים להפסיק להשתמש באפליקציה שלכם.

מפתחי האפליקציות רוצים להטמיע פיצ'רים רבים באפליקציה אך אפליקציה ראשונית אינה יציבה מספיק ובעלת "קילומטרז' שימוש" נמוך יחסית כדי שיוכלו לממש הרבה יכולות פונקציונאליות בו-זמנית. לרוב, אפליקציות יכילו עד שלושה פיצ'רים חזקים ויציבים, פשוטים ונוחים למשתמש, דרכם ניתן יהיה לראות שההשקעה משתלמת ושכמות המשתמשים עולה לאורך זמן. רק לאחר מכן נקבל אפשרויות לעדכונים שיכילו תוספות ושיפורים. אפליקציה עמוסה בתחילת הדרך היא מתכון לנטישה.

אפליקציה דומה מאוד למנוע של רכב, אם מלבישים הרבה צינורות מיותרים שמגיעים לאותו מקום במנוע, התוצאה תהיה שנצילות הכוח ומהירות התגובה שלו מול הדלק תהיה נמוכה - והמנוע לא "יסחוב". כך גם במקרה של אפליקציות - ככל שתהיה כפילות בפונקציות ובמבנה הנתונים שלה, כך האפליקציה תהיה כבדה יותר, תחשוב לאט (תתאמץ), תעבוד פחות טוב וכך כמות ההורדות תקטן וכמות הנוטשים תגדל.

סמארטפון. הוא תכנית הבידור, הדיג'י והזיכרון שלנו | צילום: shutterstock 

מהירות תגובה היא נושא חשוב, ותלוי כמובן במבנה הנתונים והארכיטקטורה של האפליקציה. כמו כן, היא תלויה ב"לקוח המשנה" של האפליקציה: מכשיר המובייל שלנו. תאימות עבורו ועבור הסביבה שבה הוא נמצא חשובה לא פחות. אז מה הכוונה?

1. תאימות רזולוציית מסך - אם האפליקציה נכתבת בצורה לא נכונה לוגית לממשק ולא תואמת לרזולוציה מסוימת - חוסר תאימות כזו תהווה מכת מוות עבור האפליקציה. במקרה הטוב הממשק ייראה מעוות, במקרה הרע מהירות העבודה תהיה איטית עד קריסת האפליקציה במכשיר.

2. תקשורת - כדי לתקשר בין המכשיר ל"עולם הגדול" ישנן אופציות רבות שתלויות בדרך כלל בסביבתו של המשתמש והמעברים הרבים בכל רגע 3G/LTE/WIFI/BT . המעבר בין תקשורת ביתית לבין תקשורת סלולארית הוא מעבר קריטי. תכנון לקוי של בניית האפליקציה גורר איטיות וקשיי תקשורת ולנטישה.

3. מהירות תגובה - ככל שהמפתחים מבצעים שינויים בין גרסה לגרסה ומעדכנים בחנויות מהירות התגובה של האפליקציה ויעילותה יעלו. העדכונים לאפליקציות מתבצעים ממשוב ומבעיות שמשתמשים העלו. מפתחים שמתעלמים ולא מבצעים עדכונים יורים לעצמם ברגל.

כיום, כאשר המכשירים שלנו בעלי קיבולת גבוהה של זיכרון (64GB פנימי ו4GB זיכרון רץ כמינימום דרישה), אנחנו שמים דגש פחות על גודל קבצי האפליקציה. במקרים רבים, המפתחים מסתכלים פחות כמה האפליקציה תשקול באמת בזמן ההורדה וההתקנה, ויותר בנוגע לכמה היא תשקול בסמארטפון שלנו לאחר ההתקנה. באופן כללי, משקל האפליקציה בהחלט נותן אינדיקציה למהירות העבודה, לקלות ולכפילות התכונות שבתוכה.

מפתחים שמטמיעים פחות אלמנטים בעלי משקל (כגון סרט או תמונה) על האפליקציה מסייעים לשמור על היברידיות שתגרום לאפליקציה לפעול בצורה מיטבית. דרך מומלצת היא שתמונות או סרטונים באפליקציה יהיו בקישוריות בענן (כגון YouTube) כך שהאפליקציה לא תהיה כבדה על המכשיר ולא תאט את פעילותו.

מפתחי אפליקציות מקצועיים נעזרים בבודקי תוכנה המבצעים בדיקות שונות באופן רציף, כך שיוכלו לבנות תרחישי בדיקות לפני כל שינוי וגרסה היוצאת למשתמש. בדיקות אלה כוללות מעבר על שורות הקוד, חשיפת בעיות אבטחה או שימוש, קליטה וכדומה.

אם הבעיות מתגלות על ידי משתמשים - יש לקחת בחשבון שהסבלנות והסובלנות שלהם לבעיות באפליקציות היא נמוכה ביותר ומובילה לנטישה ודירוג נמוך בחנויות האפליקציות, לעיתים בבת אחת. בדיקות אפליקציות נעשות על גבי מגוון מכשירים, בשפות שונות ובמקומות שונים בעולם.

חשוב מאוד לבצע בדיקות פונקציונאליות המאפשרות לבדוק GUI - Graphics User Interface והתנהגות הפונקציונאליות User Experience , בדיקות עומסים - כדי לבדוק כמה משתמשים יכולים להשתמש במערכת שלכם בו זמנית ובדיקות קהל (Crowd Testing) שמאפשרות להריץ מספר רב של בדיקות על פני מספר מכשירים באמצעות בודקים אמיתיים בתנאי אמת, מה שמספק יתרון בזכות הלוקליזציה והשימושיות של הבדיקה, לצד קבלת משוב אמיתי מהמשתמש.

הכותב הוא מנהל מחלקת האוטומציה,QualiTest ישראל

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media