ג' בכסלו ה'תשע"ח   |   21 בנובמבר 2017   |   יום שלישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
מתחת לרדאר: החברה שיודעת על איזה גג ירד גשם בעוד 6 שעות בדיוק
16/11/2017 | גל כהן
מה קרה ל-50 החברות האמריקאיות הגדולות מאז 1917 ועד ימינו?
15/11/2017 | ג'ף קאופלין ומייקל נויר
האם ראש ממשלת יפן יצליח לשנות את חוקת המדינה בת 70 השנה?
14/11/2017 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד
  טכנולוגיה  < ראשי

הכירו את החברה שפתחה בית ספר ליזמות טכנולוגית באפריקה

כשיורן לייסגן, הקים חברה שמאפשרת ללקוחות לעקוב אחר אזכורים שלהם ברשת, הוא לא תאר לעצמו שבתוך שנים בודדות המתחרה הגדולה ביותר שלו תהיה גוגל. כעת הוא מגמד את יתרון הגודל באמצעות כישרון – אותו הוא מוצא באזורים נידחים באפריקה
13/07/2017 | זאק או'מלי גרינבורג

לפני כעשור, כשגוגל ויאהו מאיימות על שטח המחייה שלה, עמדה מלטווטר (Meltwater), החברה הצעירה לעיבוד וניתוח מידע תקשורתי של יורן לייסגן, בפני אתגר קיומי. להשיג לקוחות שישלמו לה כדי שתעקוב עבורם אחר אייטמים באינטרנט, הפך פתאום לעניין לא פשוט, כאשר Google Alerts החל להציע את אותו שירות בחינם. במקום לעשות צעד אחורה, לייסגן החל במסע של גיוס עובדים, וראיין בעצמו 3,000 מועמדים מ-12 מדינות, במהלך תקופה של חמש שנים.

הוא היה חייב למצוא פתרונות לא שגרתיים, ולשם כך גייס לחברה שלו קבוצה אקלקטית למדי של אנשים. כך למשל גייס מנכ"ל בשם קווה רוסטמפור, פליט איראני שהגיע לאמריקה דרך שבדיה. עובד נוסף שגויס, בשם סבסטיאן גיידס, הוא שחקן כדוריד תחרותי, שהיה לקראת סיום לימודי תיאולוגיה. כששאל אותו לייסגן למה הוא מעדיף לעבוד במלטווטר במקום להפוך לכומר, ענה גיידס כי את המוצר של מלטווטר יהיה קל יותר למכור.

לייסגן. נורבגי מסוג אחר | צילום: Natashanissar

"כישרון הוא כישרון, בכל מקום", אומר לייסגן בן ה-48. הפילוסופיה הזו סייעה לו לא רק לשרוד את האתגרים שהציבו בפניו גוגל ויאהו, אלא גם להפוך את מלטווטר לחברה המייצרת הכנסות שנתיות שמתקרבות לכ-300 מיליון דולר, עם שולי רווח משוערים של 15%. למלטווטר, שמשרדיה הראשיים נמצאים בסן פרנסיסקו, יש כ-25 אלף לקוחות - מבית הספר לעסקים של הרווארד ועד קבוצת הפוטבול דנבר ברונקוס - וכל אחד מהם משלם עבור שירות שהוא בעצם Google Alerts. השירות מודיע ללקוחות כאשר מתפרסמים אייטמים שאחריהם ביקשו לעקוב, אך מציע גם כלים שמטרתם להבדיל בין אזכורים חיוביים לבין אזכורים שליליים. המחירים עבור השירות של מלטווטר נעים בין 5,000 דולר ל-25 אלף דולר לשנה.

נורבגי מסוג אחר

לייסגן לא היה צריך לחפש רחוק מדי הוכחה עבור הפילוסופיה לגבי כישרון. הוא נולד בדרום קוריאה בשנת 1968, אומץ על ידי משפחה נורבגית וגדל בכפר חקלאי קטן ליד הגבול השבדי. "כשאנשים פוגשים אותי, הם קצת מופתעים שאני לא גבוה ובלונדיני", אומר לייסגן. "הייתי ילד מאוד פשוט, לא ידעתי הרבה על העולם. יש לי חברים שעדיין עובדים בתחנות דלק".

לייסגן הלך בדרך אחרת ונרשם ללימודי הנדסה באוניברסיטת ברגן ב-1988, שם הוא בזבז כמעט את כל הלוואות הסטודנט שלו - בערך 10,000 דולר - כדי לקנות את המחשב האישי המהיר הזמין ביותר, והחל לעסוק בעיצוב תוכנה. לאחר שסיים את לימודיו, החל לעבוד עבור ה-Norwegian Computer Center (קרן מחקר עצמאית ופרטית בנורבגיה), שם התאהב בשפת התכנות Java. לאחר מכן עזב וייסד יחידה לייעוץ אינטרנטי בשם EU Net Media. בדצמבר 1995 נרשמה העסקה המקוונת הראשונה של נורבגיה בעזרתו של לייסגן. שנתיים לאחר מכן הוא כבר מכר חברת הייעוץ שלו ב-7 מיליון דולר.

זה היה כסף קטן. אחרי המכירה השיק חברה דומה וקיבל עבורה 40 מיליון דולר בשנת 1999. המכירות המוצלחות פתחו את התיאבון של לייסגן, שהקים חברה נוספת שהונפקה בשבדיה והמריאה עד לשווי שוק של 500 מיליון דולר, רק כדי לצנוח בתקופת בועת הדוט קום.

המכה הזו לא הפריעה לו להמשיך במסלול היזמות וכך ב-2001 הקים לייסגן את מלטווטר, במשרד קטנטן באוסלו, עם השקעה של 15 אלף דולר בלבד. לא שלא היו לו סכומים גדולים יותר להשקיע, אך לדבריו, הוא העדיף להפנות אותם להשקעות בחברות סטארט-אפ אחרות שבהן האמין. בשלב זה, גוגל היתה בת שלוש בלבד ועדיין לא השיקה את .Google Alertsלדעתו של לייסגן, העולם "טובע במידע", והוא רצה למצוא דרך להשתמש בתוכנה כדי שתעזור לפשט דברים. "הרעיון היה רכישת מנוי לשירות שעוקב אחרי כל החדשות שפורסמו באינטרנט", הוא אומר. "בכל פעם שהתפרסמו חדשות שרלוונטיות ללקוחות, הם היו מקבלים הודעה".

להבין את החולשה

בתחילה לייסגן וצוות המכירות המצומצם שלו הציגו את מלטווטר ל-1,500 חברות. הם קיבלו סירוב מ-1,499 מהן, והחברה הנותרת אמרה "אולי". לייסגן הבין שהוא לא יצליח לשכנע אף אחד לרכוש את המוצר עד שלא יבין מהן נקודות החולשה של הלקוחות הפוטנציאליים שלו. וכך הצוות הונחה להמשיך במאמצי השיווק האינטנסיביים, כשהקונטקסט הזה נמצא בראשם.

לייסגן גם התעקש כי כל דמי המנוי ישולמו מראש עבור כל השנה, כדי שיוכל להמשיך לקדם את העסק בכוחות עצמו. שני כיווני הפעולה האלו עבדו: עד סוף 2003 מלטווטר החתימה אלף לקוחות, וההכנסות הגיעו לשבע ספרות.

בשנה שלאחר מכן החברה התרחבה לשבדיה. לאחר שכבר צבר ניסיון עם החברה בנורבגיה, לייסגן הביא עובדים חדשים לאוסלו ואימן אותם במשך שלושה חודשים, לפני שהעביר אותם לשטוקהולם לפתיחתו של המשרד החדש, שהחל לשגשג כלכלית כבר בתום שבועיים. הוא חזר על התהליך והחל להפיץ את מלטווטר ברחבי צפון אירופה, עד שבסוף 2005 הגיעה ההכנסה השנתית ל-11 מיליון דולר.

ככל שמלטווטר המשיכה להתרחב, לייסגן המשיך עם הגישה הממצה והמתישה שלו לגיוס - 3,000 הראיונות האישיים. ביחד עם צוותי כוח האדם שלו, הוא התרכז באוניברסיטאות מובילות וניסה למצוא רק מועמדים שיש להם פוטנציאל ניהולי, נוסף לאינטליגנציה גבוהה, אומץ ומוטיבציה. הגיוסים החדשים עזרו לחברה להישאר רלוונטית בשוק, בזמן ש-Google Alerts ו-Yahoo News הציפו את מרחב המידע האינטרנטי. לייסגן הצליח לגרום למתחרים החדשים שלו להיראות כמו גרסאות מסורבלות של השירות המשודרג שלו - תוך שהוא ממשיך כל העת לשפר את השירות שלו (שבעצמו היה מסורבל למדי בתחילת הדרך).

בן האנט, מנהל המדיה הדיגיטלית של דנבר ברונקוס, מעיד כי "הממשק עבר דרך ארוכה". אבל לא רק הממשק התקדם - כאשר קוקה קולה היתה צריכה פתרון אנליטי שיקל על זיהוי המגמות המשפיעות על מותגים מתחרים, מלטווטר יצרה אותו עבורה. לקוחות אחרים מצאו יישומים חדשים בכוחות עצמם. כך למשל, מנכ"ל חברת חלונות שבדית סיפר ללייסגן שהוא השתמש ביכולות של מלטווטר כדי לאתר ברשת פיקים של פריצות לבתים באזורים מסוימים במדינה, כדי למקד את בהם את מאמצי השיווק.

בחזרה לבית הספר

במהלך אותה התקופה לייסגן החל לחשוב מה צעירים אפריקאים היו יכולים לעשות עם מחשב בעל אינטרנט במהירות גבוהה כמו זה שקנה בתור סטודנט. "הגעתי למסקנה שאם אני רוצה לעשות משהו בעל השפעה", הוא אומר, "אני צריך לעשות משהו שמתבסס על המומחיות המרכזית שלי".

כישרון הוא כישרון

וכך בשנת 2008 הוא יסד באקרה, בירת גאנה, את בית הספר היזמי לטכנולוגיה של מלטווטר, שכלל תוכנית שבה כל ההוצאות משולמות מראש ומטרתה היא לסייע ליזמים באפריקה ללמוד כיצד להקים חברות. זו לא היה עבודה קלה.

לייסגן הסתובב ברחבי העולם וקיים 200 ראיונות עם ארגונים לא ממשלתיים, מכללות, חברות תוכנה ותלמידים פוטנציאלים. כיום התוכנית מקבלת כ-60 מתוך 6,000 מועמדים בשנה. מדריכי התוכנית מעבירים תחילה לימודי בסיס, כמו איך לכתוב מייל עסקי ואיך לעבוד עם LinkedIn. לאחר מכן תוכנית הלימודים עוברת לעסוק בקידוד, שיווק, חשבונאות ורעיונות להגשת המיזמים.

"אפריקה יכולה להיות מקום שבו כל חברה תוכל למצוא מפתחי תוכנה", אומר לייסגן. "זו אוכלוסייה של מיליארד איש, שהולכת להכפיל ולשלש עצמה בעשורים הקרובים. יש אנשים שחושבים שזה מפחיד, וכמובן שישנם דברים מדאיגים בנוגע לגידול באוכלוסייה, אבל אם נסתכל על הפוטנציאל הטמון באוכלוסייה גדולה כמו זו - מדובר במאגר כישרונות יוצא מן הכלל".

בינתיים לייסגן שמח לעשות שימוש במאגר הזה עבור מלטווטר. הוא שכר לאחרונה קומץ מבוגרי בית הספר היזמי לטכנולוגיה לעבודה בצוות המובייל.

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media