כ"ח בניסן ה'תשע"ז   |   24 באפריל 2017   |   יום שני
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
מיוזיק-טק: תוכניות יזמות למוזיקאים צצות כמענה לעתיד המעורפל של תעשיית המוזיקה
17/04/2017 | צופית הרלינג
סם המוות: ההתמכרות הגרמנית שהביאה לנפילת המשטר הנאצי
23/04/2017 | רון מיברג, מעריב
סקר חדש מאתגר את תעשיית הרכב: 70% מדור המילניום לא רוצים רכב חשמלי
18/04/2017 | ג'ון קוטשייר
  טכנולוגיה  < ראשי

מופע שנות ה-90: הכירו את אימפריית השכרת הווידאו ששרדה הרבה אחרי בלוקבסטר

ניצחונו של דונלד טראמפ שם על המפה את אמריקה האחרת – הפרברית, הענייה, שנותרה מאחור כאשר ערי החוף הגדולות התקדמו לעבר המאה ה־21. שם, בעיירות הקטנות שנותרו תקועות בשנות ה־90 של המאה הקודמת, עדיין משגשגת תרבות שחשבנו שנעלמה מן העולם
16/04/2017 | נח קירש

בגרניט סיטי, עיר קטנה ומנומנמת של 29 אלף תושבים באילינוי, נראה כי הזמן קפא מלכת. חזית סניף חדש של רשת ספריות הווידאו Family Video, מציגה לראווה שלטים של שוברי הקופות האחרונים מהוליווד. בפנים שורות ארוכות של מדפים עמוסים בסרטי די.וי.די, פלקטים שמציעים השכרה של שני סרטים בדולר, וקופאית חייכנית שמקבלת את הלקוחות הקבועים בשמם הפרטי.

כן, השנה היא 2017 - וכל נתוני הפתיחה פועלים נגד הסניף בגרניט סיטי - שהוא חלק מתעשייה שרוב האנשים חושבים שעברה מן העולם. למעשה, "הולך לנו מעולה", אומר הבעלים של Family Video, קיית' הוגלנד, שהצמיח את החברה לרשת משגשגת של 759 סניפים, הפרוסים על פני 19 מדינות בארה"ב ובקנדה, בייחוד באזורים כפריים. "אני בן 57", אומר הוגלנד, וזו התקופה הכי מרגשת שהיתה לי בחיים".

Family Video, הפועלת ממשרד צנוע בעיר גלנוויו, 20 דקות נסיעה משיקגו, משכירה סרטי די.וי.די ללקוחות נאמנים, שמוקסמים מהתחושה הכפרית המסורתית של הרשת. בשנה שעברה הכניסה החברה, לפי הערכות, כ־400 מיליון דולר, ושורת הרווח עמדה על כ־40 מיליון דולר. הרשת, שהוקמה על ידי אביו ב־1978, גדלה באופן דרמטי בתקופתו של הוגלנד, אשר מחזיק כ־70% מהחברה (השאר מחולק בין בני המשפחה). 

אמנם ההכנסות הצטמצמו בשנים האחרונות, אך עשורים של צמיחה אפשרו להוגלנד לחיות ברמת חיים גבוהה למדי, עם שני מטוסים פרטיים של החברה, כמה נכסי יוקרה והון מוערך של כ־400 מיליון דולר. כשהוא יושב מאחורי שולחן העבודה שלו, הוא מציג בגאווה תמונות של מתחם רחב ידיים, הכולל עשרה חדרי שינה, שאותו הזמין לאחרונה באיי טרקס וקייקוס בקריביים. "החוף מספר אחת בעולם", הוא מציין.

הוגלנד האנרגטי מסביר כיצד הפלא הזה אפשרי. אחרי הכל, עברו יותר מחמש שנים מאז נפילתן של רשתות הווידאו הגדולות בארה"ב - בלוקבסטר ו־Movie Gallery - שלא הצליחו לשרוד בעידן הדיגיטלי. בשיאה, החזיקה בלוקבסטר ביותר מ־9,000 חנויות, עם הכנסות של 6 מיליארד דולר בשנה. היום נותרו רק כמה עשרות.

הוגלנד. מרוויח מהנוסטלגיה | צילום: מתוך סרטון החברה

זה לא הדיגיטל

לדברי הוגלנד, לFamily Videos לא היתה שום בעיה להתחרות עם השחקנים הגדולים יותר, והוא רואה מעט מאוד קווים מקבילים בינם לבין החברה שלו. "כולם חשבו שהדיגיטל הוא הסיבה שבגללה הם חלפו מן העולם", הוא אומר, "אבל במציאות זה לא מה שקרה. הם היו עסקים שנוהלו לא נכון. היו להם המון חובות, חוזי שכירות שלא נוהל לגביהם משא ומתן טוב מספיק, וברווחים השתתפו גם אולפני הסרטים. הם עשו הרבה מאוד החלטות אומללות".

ל־Family Video יש גישה שונה. במקום לקבל סרטים בהנחה בתמורה להסכם חלוקת ההכנסות העתידיות, כמו שעשתה בלוקבסטר, היא העדיפה לקנות סרטים באופן ישיר ולהחזיק ב־100% מהכנסות ההשכרה שלהם - דבר שהשתלם בטווח הארוך.

הוגלנד גם הותיר את חנויות הרשת בבעלותו והוא משאיר את המחירים נמוכים באמצעות אספקת חלק ניכר מהציוד הנדרש כדי לפתוח חנות חדשה - ממדפים ועד תוכנות מכירה. אך הדבר החשוב ביותר הוא שהחברה מחזיקה בכל שטחי הנדל"ן שעליהם בנויות החנויות ברשת. בזכות העובדה הזו, הוגלנד היה יכול לעשות שינויים נחוצים, עכשיו כשהמכירות בנסיגה. הוא צמצם את שטחן של רבות מהחנויות באמצעות חלוקתן והשכרת השטח שהתפנה לעסקים אחרים, כמו סניפים של רשתות מזון מהיר.

הוגלנד אף התנסה במיזמים נוספים, כשהוא משתמש בנכסי הנדל"ן שלו כדי לפתוח רשת מרכזי הרזיה עם 11 סניפים, רשת מעבדות תיקון למוצרי אלקטרוניקה ו־149 סניפי זכיינות של רשת הפיצריות Marco's Pizza. שלל העסקים האלה מנוהלים תחת חברה בשם Highland Ventures.
Family Video עדיין אחראית על קרוב ל־90% מהכנסות חברת האם, שמסתכמות בכ־450 מיליון דולר. פורבס מעריך, כי שווי נכסי הנדל"ן של הרשת מגיע לכ־750 מיליון דולר.

בשיאה, החזיקה בלוקבסטר יותר מ-9,000 חנויות | צילום: fotolia

מלכי הכפר

תחילתה של Family Video עוד ב־1946, אז סבו של קיית', קלרנס, פתח עסק להפצה בספרינגפילד, אילינוי. שבע שנים לאחר מכן אביו של קיית', צ'רלי, לקח פיקוד על העסק. בשנות ה־70 החל העסק להצטמק, כשהלקוחות המרכזיים שלו, חנויות מוצרי חשמל קטנות, החלו לצאת מהשוק. הספקים המרכזיים, מצד שני, ויתרו על הפצה לטובת מכירה ישירה. ב־1978, כשבאמתחתו כמה נכסי נדל"ן בודדים ועודף גדול של קלטות וידאו, הקים צ'רלי את "מועדון סרטי הווידאו של ספרינגפילד", החברה שממנה תצמח בעתיד Family Video ואחת מחנויות השכרת סרטי הווידאו הראשונות בארה"ב.

אבל צ'רלי לא היה בטוח שהעסק ישרוד. בעוד שהקלטות שהשכיר נחשבו להייטק בזמנו, הוא חשש שחידושים מתקדמים יותר יחתרו בקרוב תחת היוזמה שלו. כדי לגדר עצמו מפני התפתחויות מסוג זה, הוא החליט שהנדל"ן שבבסיס הרשת, אשר ערכו צפוי להישמר, יהיה רשת ביטחון. הוא החזיר את המשכנתאות שלקח על נכסי הנדל"ן בתוך חמש שנים ושמר מאז על בעלות מלאה על הנכסים.

הדאגות הראשוניות של צ'רלי התבררו כמוגזמות - קלטות הווידאו שלטו במרחב ההשכרה במשך עשורים, אך הזהירות הראשונית של הרשת הניחה את התשתית להתפשטות העתידית שלה: כאשר קיית' נכנס אל העסק ב־1983, בגיל 23, אביו דחף לכיבוש השוק באזורים הכפריים, מתוך הנחה שהמתחרים הגדולים ובעלי הממון מחזיקים ביתרון בערים הגדולות.

כיום Family Video שולטת לחלוטין באמריקה הפרברית, שבה מרוכזות כ־90% מחנויותיה. שם ללקוחות רבים אין גישה לאינטרנט מהיר או שהם מהססים לעבור לחלופות כמו נטפליקס.

פעמים רבות הצוות בחנויות מברך כל לקוח שנכנס בשמו הפרטי. סרטי ילדים תמיד ניתנים להשכרה בחינם, ואופן התשלום נתון למשא ומתן. כאשר נפתחת חנות חדשה, טקס גזירת הסרט הוא אירוע קהילתי, שמלווה באטרקציות לילדים ובדוכני גלידה.

כמעט כל המנהלים הבכירים של הוגלנד החלו באחת מחנויות הרשת, ועובדים רבים נהנים מהטבות שונות כמו מימון מלא ללימודי ילדיהם. אחת התוצאות של כל זה היא שחנויות Family Video הפכו למקומות מפגש פופולריים בעיירות קטנות. "אם הייתם נכנסים ביום שישי או בשבת בערב, הייתם נדהמים עד כמה החנויות מלאות", אומר הוגלנד. "אנשים אוהבים את החוויה. זה כמו שיש להם בית הקפה השכונתי שלהם".

אבל Family Video מציעה יותר מאשר נוסטלגיה. הדבר המרכזי הוא שבשל העובדה כי זכויות היוצרים עבור העתקים פיזיים של סרטים רופפים יותר מאשר אלה שעל תוכן בסטרימינג, חנויות השכרת הווידאו משיגות עותקים של סרטים חדשים שבועות ואפילו חודשים לפני שהם מגיעים לנטפליקס ודומיה.

היתרון הזה עוזר לרשת למשוך עסקים אל מחוץ למדבר הפס הרחב ולפנות לקהל נוסף מלבד לקוחות מזדקנים ונאמנים. הקהל הממוצע שלה נע בין הגילאים 35 ל־45, אבל ב־Family Video מאמינים שיותר ויותר צעירים יצטרפו אליהם. חנות ממוצעת ברשת עדיין מכניסה כחצי מיליון דולר בשנה.

סניף של family video. הנדל"ן הוא העיקר | צילום: flickr, Nicjolas Eckhart

נוסחת הזהב

כשהוא להוט לשמור על המומנטום, הוגלנד ממשיך לעבוד שבעה ימים בשבוע, אף שהוא מפנה מעט זמן לאחרונה, כדי להכניס את ילדיו לעסק. בינתיים רק בנו הבכור, מקליין, עובד ב־Highland Ventures. הוא אחראי על כמה מהפרויקטים הקטנים יותר של החברה, כמו Highland Pure Water & Ice, שמוכר מים מטוהרים בקיוסקים הצמודים לחנויות הווידאו, באזורים שבהם קיימות בעיות בתשתיות.

קיית' יודע שאימפריית השכרת הסרטים שלו לא תשרוד לנצח, אבל הוא רואה ב־Family Video דרך קלה להרחיב את פורטפוליו נכסי הנדל"ן שלו, שלהם אין תאריך תפוגה. הנוסחה פשוטה: לפתוח חנות, להשתמש ברווחי המכירות כדי לשלם את המשכנתה ולהחזיק בנכס. "בעוד חמש שנים אנחנו עדיין נהיה כאן", הוא מסכם בחיוך רחב. אחרי הכל, כמו שאמרה הסופרת לואיזה מיי אלקוט, מחברת "נשים קטנות": "הישן והטוב משאיר לבבות חמים, ראשים שפויים וידיים עסוקות".

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media