כ"ז בניסן ה'תשע"ז   |   23 באפריל 2017   |   יום ראשון
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
מיוזיק-טק: תוכניות יזמות למוזיקאים צצות כמענה לעתיד המעורפל של תעשיית המוזיקה
17/04/2017 | צופית הרלינג
סקר חדש מאתגר את תעשיית הרכב: 70% מדור המילניום לא רוצים רכב חשמלי
18/04/2017 | ג'ון קוטשייר
מופע שנות ה-90: הכירו את אימפריית השכרת הווידאו ששרדה הרבה אחרי בלוקבסטר
16/04/2017 | נח קירש
  טכנולוגיה  < ראשי

מדוע יש כל כך הרבה מוצרים שאף אחד לא רוצה להשתמש בהם?

כיצד יתכן שיש היום בשוק כל כך הרבה מוצרים שאף אחד לא משתמש בהם? איך יתכן שחברות ויזמים משקיעות כל כך הרבה זמן בפיתוח, עיצוב ושיפינג של מוצרים שבסוף אין להם כל דרישה מצד המשתמשים?
15/03/2017 | הדס שיזף, גיקטיים
האם התסריטים הבאים מוכרים לכם? הורדתם אפליקציה, השתמשתם בה פעם אחת וזהו. רכשתם מוצר שנראה לכם סופר אטרקטיבי או טרנדי אבל בסוף הוא לא שימושי בכלל ועובר לאט לאט למחסן, או תופס מקום מיותר בבית. כמשתמשים, זה אמנם מבאס, אבל לא משהו שיקרע לנו את הכיס או ישפיע משמעותית על חיינו. עבור יזמים, לעומת זאת, זה עלול להיות סיפור גדול. הרבה יזמים באים עם רעיון מהפכני, אחד שבאמת לא שמעו עליו קודם, משקיעים המון זמן בתכנון, עיצוב, פיתוח ושיווק ובסוף אף אחד לא קונה את המוצר. איך זה קורה? פגשתי את אורן שמיר, מנהל תחום חוויית משתמש ב-Uniq UI לשיחה על הנושא, בניסיון להבין כיצד אפשר מראש להימנע ממצבים כאלו.

1. חברות לא שואלות את עצמן את השאלה הכי חשובה: מה המוטיבציה של המשתמשים שלהן

הבסיס ליצירת אסטרטגית מוצר טובה מתחיל עם הבנת המוטיבציה של המשתמשים לשימוש במוצר. השלב הראשון הוא מחקר, ככל שתבינו יותר מה המשתמשים שלכם רוצים וצריכים, תוכלו לייצר מוצר טוב ויעיל יותר עבורם.

דוגמא לא מוצלחת לכך הם גוגל גלאס. למשקפים של גוגל לא הוגדרה אסטרטגיית מוצר מתוכננת, לא נשאלו השאלות למה המוצר נועד, איזה בעיה הוא פותר ולכן בסוף המוצר לא תפס - זאת בניגוד למוצר מאוד דומה, משקפי ה-Varia Vision של חברת Garmin להם פונקציונליות דומה, אך מראש יועדו לקהל משתמשים מצומצם יותר, רוכבי האופניים, להם הוא עונה על צורך אמיתי. היופי באסטרטגיית המוצר של Varia, לדוגמא, הוא היכולת להתרחב לקהלים אחרים (דוגמת ענפי ספורט אחרים) - היכן שגוגל כשלו עם הגלאס.

דוגמא נוספת היא Apple TV. על פניו - מוצר של אפל, חברה שברזומה שלה ניתן למצוא לא מעט מוצרים עם חוויית משתמש מעולה, אך בפועל למעטים מאיתנו יש את המכשיר בבית. זאת, עקב חוויית משתמש לא מספיק טובה. מה שיכול להעיד על כך שגם לחברות שמקפידות לשים את הדגש על המשתמש, יכולות לפספס עם מוצרים לא מהודקים מספיק שעברו, כך נוצר הרושם, בחינה לא מספיק מדוקדקת של צרכי המשתמש.

2. חוסר הבנה של ההבדל בין מוטיבציה פנימית לחיצונית, והמשמעות שלהן למוצר

מוטיבציה חיצונית ופנימית הם מושגים שבאים מעולם הפסיכולוגיה. החיצונית הינה פחות משמעותית ושיטחית יותר, ומתייחסת למניעים סביבתיים - לדוגמא "אני אשתמש במוצר כי הבוס ביקש ממני" או "כי זה יחסוך לי כמה דקות". מוטיבציה פנימית לעומת זאת, הינה עמוקה ומשמעותית יותר למשתמש ומתייחסת לאדם או לפעולה שבה הוא עוסק - לדוגמא "אני אשתמש במוצר כי הוא יעשה אותי תותח בסייבר" או ״אני אשתמש במוצר כי הוא יגרום לי שמחה". המוטיבציה הפנימית דורשת יותר משאבים כדי לגלות אך היא החשובה יותר למשתמש. דוגמא למוטיביציה כזאת הם אפליקציות חברתיות של ריצה בהן אתה יכול לשתף את תוצאות הריצה שלך, לראות משתמשים אחרים על גבי המסלול ולקבל חיזוק חיובי מהם.

לסטארט-אפים מומלץ להשקיע את הזמן בשיחות עם המשתמשים שלהם | צילום: fotolia

3. חוסר הבנה של תפקיד וחשיבות ה-UX בחברה

הנושא הזה הוא בעיה דו צדדית, הן של מנהלים והן של אנשי ה-UX.

מצד המנהלים, אין מספיק הבנה לחשיבות של תפקיד ה-UX וכמה הוא יכול לתרום לקידום החברה. ממש אפשר לראות את זה במודעות הדרושים בהם תפקידי UX\UI מופיעים כמשרה אחת - זה מעצבן ממש, אלו שני תפקידים מהותית שונים אחד מהשני, איפיון זה לא על הדרך, זה מקצוע שונה ממעצב, אכן יש קווים משיקים, אך לסווג את זה כמשרה אחת זה לא נכון, זה חוסר הבנה של המקצוע.

בנוסף, אפשר לראות את זה גם בהתרחבות תפקידם של מנהלי המוצר, שכיום דורש הבנה מאוד רחבה באיפיון ממשקים, כלומר התפיסה כי איפיון הוא חשוב מאוד לבנייה של מוצר החברה מחלחלת - שינוי חיובי ומבורך. עדיין, סל ההחלטות נשאר אצל מנהלי המוצר, ואין מספיק שיתוף של אנשי ה-UX בשלב קבלת ההחלטות.

בקרב אנשי ה-UX, קיים פער בהבנה של העולם והטרמינולגיה העסקית. הרבה ממאפייני חוויית המשתמש מגיעים מרקע עיצובי, פסיכולוגי, תכנותי או אחר, אך צריכים לגשר על הפער בהבנה של המושגים והעקרונות העסקיים, דבר זה מונע מהם לשבת בשולחן עם מקבלי ההחלטות, למרות שמקומם הוא לחלוטין שם. לא משנה כמה מקצועיים הם בתחום האיפיון ובניית חווית משתמש נכונה, אם הם לא ילמדו את השפה של מקבלי ההחלטות, הם לא ישבו שם איתם - פספוס גדול לחברה.

אז מה יכולים סטאראטפים, עם תקציב וזמן מוגבל לעשות כדי לשפר את המוצר שלהם?
יותר מ-90% מהסטאראטפים נכשלים. מומלץ להשקיע את הזמן שלכם בהבנת המשתמשים שלכם, כדי לשפר את הסיכויים שלכם להיות בחלק העליון של הטבלה עם מוצר מוצלח.

אז תקדישו את הזמן ואל תוותרו על שיחות עם המשתמשים שלכם, אם זה על ידי איש UX מקצועי, או מישהו מהחברה שלוקח על עצמו את המשימה ברצינות. תראיינו 10-12 משתמשים, תקדישו 20 שעות כדי להקשיב למשתמשים שלכם, תבינו באמת מה מניע אותם, מה כואב להם ותגבירו את הסיכויים לייצר מוצר שיהיה לו צורך אמיתי. גם אם זה ישפיע על דחיית ההשקה בשבועיים או שלושה, יהיה מדובר במהלך חכם שיוכיח את עצמו - כדברי המשקיע המפורסם מארק אנדריסן "אם אין לכם שוק, יכול להיות לכם את המוצר הכי טוב בעולם וצוות מעולה אבל זה לא משנה - אתם הולכים להיכשל"

לכתבה בגיקטיים

עוד בגיקטיים:

עדכון שמשחררת iRobot לרומבה יהפוך את השואבים לחכמים הרבה יותר

חדש בג׳ימייל: העברת כספים ללא עמלות לכל אחד בקליק

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media