כ"ח בניסן ה'תשע"ז   |   24 באפריל 2017   |   יום שני
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
מיוזיק-טק: תוכניות יזמות למוזיקאים צצות כמענה לעתיד המעורפל של תעשיית המוזיקה
17/04/2017 | צופית הרלינג
סם המוות: ההתמכרות הגרמנית שהביאה לנפילת המשטר הנאצי
23/04/2017 | רון מיברג, מעריב
סקר חדש מאתגר את תעשיית הרכב: 70% מדור המילניום לא רוצים רכב חשמלי
18/04/2017 | ג'ון קוטשייר
  טכנולוגיה  < ראשי

זו היתה 2016 בעולם הטכנולוגי: עשרת הרגעים הגדולים

בפן הטכנולוגי 2016 הייתה שנה של פריצות דרך בתחומים שנחשבים למהפכה הבאה - פיתוחים רבים הבשילו, מחירם ירד והם הפכו לחלק מהיומיום שלנו. רגע לפני שנפרדים, בואו נראה מה הביאה איתה 2016?
27/12/2016 | רונה חזקיה, גיקטיים
נראה כי כבר יש קונצנזוס ש-2016 היא שנה לא טובה - הגירה מאסיבית של פליטים, התקפות טרור מסביב לעולם, הרבה אמנים ומנהיגים גדולים שמתו, סדקים באיחוד האירופאי והעולם כולו כמרקחה. לפחות בתחום הטכנולוגי יש ל-2016 במה להתגאות - הרכב האוטונומי הראשון הושק, וחברות אחרות כבר החלו להציג את הדגמים שלהן; המציאות המדומה תפסה תאוצה וכך גם טכנולוגיית האינטרנט של הדברים; מצד שני גם תוכנות הכופר הרימו ראש וההבטחה הטכנולוגית הגדולה, "עמוס 6", התפוצצה והותירה אותנו עם ההשלכות. רגע לפני שמתחילים שנה חדשה עם המצאות וחידושים משלה, בואו נסתכל אחורה ונראה מה השתנה בשנה שחלפה.

1. כל המכשירים חכמים פתאום

האינטרנט של הדברים (IoT) הוא "התחום הבא" כבר כמה שנים, אבל ב-2016 פיתוחים רבים הבשילו, מחירם כבר לא היה כל כך גבוה והם באמת הפכו לשימושיים ולחלק מהיומיום שלנו. התחום חולש כמעט על כל האספקטים של החיים שלנו, וכמות המכשירים שמחוברים לרשת רק הולכת וגדלה. טלוויזיה חכמה בסלון היא כבר משהו ברור מאליו; שואב האבק שולח הודעה כשהוא מסיים; המקרר מעדכן על התכולה שבו ומודיע על מזג האוויר; הארון מרענן, מגהץ ומסיר קמטים מהבגדים, את האור אפשר לכבות מהטלפון ואת המזגן אפשר להדליק; ויש גם גלאי עשן ותרמוסטט של גוגל. למעשה כל הבית כבר יכול להיות חכם. לא מדובר רק על חפצים, גם הבגדים שלנו מחוברים לרשת: שעונים וצמידים - לריצה, לקבלת נתונים על המצב הבריאותי, לניטור נשימות התינוק, לתשלום עבור מוצרים, לצילום ועוד שימושים כיד הדמיון; משקפיים חכמים למציאות רבודה ומציאות מדומה, ז'קט שעשוי מאריג חכם שמפתחות ליוויס וגוגל; חזיות חכמות ונעליים חכמות.

ישראל במיוחד היא חלוצה בתחום ה"חקלאות החכמה", וכיום עובדים על פיתוחים לגידול חכם וביתי של קנאביס, ניטור תנאי הקרקע ואפילו חיבור של פרות לרשת. יש מצלמות אבטחה חכמות שמתריעות על פריצות; רחפנים, מכוניות, צעצועים לילדים - הכל מחובר; וגם פיתוחים מוזרים, כמו מטרייה, קופת חיסכון או מגש ביצים שמתריע שצריך לקנות עוד ביצים.

כל אלה סופר מגניבים וחלקם גם יכולים ללמד אותנו הרבה על היומיום שלנו, לגרום לנו לשנות הרגלים ואולי להפוך לבריאים יותר, אבל ל-IoT יש גם צד אפל. כיוון שהתחום הוא חדש יחסית, גם נושא אבטחת המידע בו עדיין בחיתולים, מה שהופך את כל המכשירים החכמים הללו לכר פורה עבור האקרים, שיכולים פשוט לפרוץ לכם למקרר ולהוציא ממנו מידע עליכם או להשתמש במצלמות ובמיקרופונים שבצעצועים כדי לרגל אחרי הילדים. רק באוקטובר האחרון היה "פיגוע אינטרנט"שהתאפשר בשל החיבור של מכשירים רבים כל כך לרשת. מתקפת ה-DDoSS המסתורית הפילה אתרים כמו טוויטר, ספוטיפיי ונטפליקס וה-FBI פתחה בחקירה של המקרה.

אז כן, אפשר וכדאי ליהנות מההתקדמות הטכנולוגית הזו, אבל חשוב גם להיזהר ולהתחשב בחשיפה שמגיעה באופן טבעי עם החיבור לרשת. נתון מעניין קובע שכבר בשנת 2008 היו יותר מכשירים שמחוברים לרשת בעולם מאשר אנשים. נסו לספור כמה מכשירים כאלה יש אצלכם בבית.

2. בכל 40 שניות יש מתקפה של תוכנת כופר

ואם בתקיפות סייבר עסקינן, ב-2016 נרשם זינוק אדיר בהתקפות של תוכנות כופר: בין ינואר לספטמבר מתקפות הכופר על עסקים זינקו פי שלושה. כלומר, אם בתחילת השנה נרשמה מתקפה בכל 2 דקות, לקראת סופה מתועדת מתקפה אחת בכל 40 שניות. גם אצל משתמשים פרטיים המצב גרוע - קצב המתקפות זינק השנה מכל 20 שניות לכל 10 שניות, ואם זה לא מספיק - השנה התגלו יותר מ-62 משפחות של תוכנות כופר חדשות, והן הופכות למתוחכמות ומגוונות יותר.

בבדיקה שערכה מעבדת קספרסקי התגלה כי אחד מכל חמישה עסקים ברחבי העולם סבל מאירוע אבטחת ITT כתוצאה מהתקפה של כלי כופר, ואחד מכל חמישה עסקים קטנים מעולם לא קיבל את הקבצים שלו חזרה גם לאחר ששילם לעבריינים. בנוסף, חלק ממגזרי התעשייה נפגעו קשה יותר מאחרים - 23% הם עסקים מתחום החינוך ו-16% מתחום הקמעונאות והפנאי - אבל המחקר מראה כי הסיכון גבוה אצל כל המגזרים. ב-2016 גם התגלו גישות חדשות להתקפות כופר, כמו הצפנת דיסק, כלומר נעילה של כל הקבצים בבת אחת, אך מצד שני נרשם גידול בתוכנות כופר באיכות נמוכה וללא תחכום, עם פגמים בתוכנה ושגיאות רשלניות.

בבדיקה התגלה גם היקף הפעולה של מודל "תוכנת כופר כשירות" והדרך שבה הוא משרת עבריינים שחסרים את היכולות, המשאבים או הרצון לפתח כלים משלהם. יוצרי הקוד מציעים את המוצר הזדוני "על פי דרישה" ומוכרים גרסאות שונות לעבריינים, שבתורם מפיצים קוד זדוני דרך הודעות ספאם ואתרים ומשלמים עמלה ליוצרי הקוד. "נראה כי המודל העסקי הקלאסי של 'אפילייט' עובד ביעילות בתחום תוכנות הכופר וסוגים אחרים של קוד זדוני", אומר פדור סיניצין, אנליסט אבטחה ראשי במעבדת קספרסקי, "מרבית הקורבנות עדיין משלמים את דמי הכופר, כך שהכסף ממשיך לזרום במערכת, והתוצאה היא הופעתם של מצפינים חדשים כמעט על בסיס יומי".

לשמחתנו, ב-2016 העולם גם התחיל להילחם חזרה. פרויקט No More Ransom הושק ביולי השנה ומאחד גופי אכיפת חוק וספקי אבטחה כדי לאתר ולשבש את הפעילות של משפחות הכופר הגדולות, לסייע למשתמשים לאחזר את הנתונים שלהם ולפגוע במודל העסקי המכניס של העבריינים.

3. הרכישות הגדולות של העולם

שלושה אקזיטים ענקיים הושלמו השנה בעולם: ורייזון רכשה את יאהו תמורת כ-5 מיליארד דולר; SoftBank היפני רכש את ARM Holdings הבריטית ב-32 מיליארד דולר; ומיקרוסופט רכשה את לינקדאין תמורת כ-26 מיליארד דולר. שתיים מתוך שלוש העסקאות קשורות לעולם התוכן והפרסום, כולן נעשו במזומן וכולן ענקיות שרכשו ענקיות אחרות.

יאהו-ורייזון: לפני ארבע שנים מונתה מריסה מאייר למנכ"לית יאהו, אך התפקיד האמיתי שלה היה להחזיר את יאהו למעמד מלכת האינטרנט, כמו בימי הדוט.קום. אחרי ארבע שנים בראש החברה וכמה רכישות לא מוצלחות (כמו טמבלר בכמיליארד דולר), דו"חות החברה הראו שהמשימה לא הושלמה: הפסד של כ-440 מיליון דולר וצניחה של 19% במכירות. נוסף על אלה התמודדה יאהו עם שתי פריצות ענק, באחת מהן נחשפו פרטים של מיליארד משתמשים, מה שמדרבן את ורייזון להמשיך להתמקח על המחיר.

אולי הפעם הרכש החדש של מיקרוסופט יצליח | צילום: fotolia

אם כך מה המוטיבציה של ורייזון לרכוש את יאהו המדשדשת? אחרי שרכשה את AOL בשנה שעברה תמורת 4.4 מילארד דולר, 300-200 מיליון משתמשים וגישה לפלטפורמת התוכן והפרסום, ענקית התקשורת האמריקאית צירפה את יאהו כדי להוסיף מעל מיליארד משתמשים ולשפר את יכולות מוניטיזציית הפרסום שלה. הצירוף של שירותי המייל של AOL ויאהו, טק קרנאץ', האפינגטון פוסט והערוצים יאהו פיננסים וספורט, יוצרת פלטפורמת תוכן מגוונת, אך בעיקר מעצמת פרסום, ומקווה להוות איזושהי קונטרה לפייסבוק.

מיקרוסופט-לינקדאין: מיקרוסופט מעוניינת למצב את עצמה כספקית של כל האספקטים שנדרשים לארגון - תשתיות ענן (Azure), חבילות תוכנה (Office 365 ו-OneDrive) ושירותי תקשורת ווידיאו (סקייפ). ללינקדאין, שמומחים אומרים עליה שהיא לא מממשת את הפוטנציאל שלה כבר כמה שנים, יש כ-400 מיליון משתמשים ברחבי העולם, רובם הם בדיוק הלקוחות של מיקרוסופט. כך, מיקרוסופט רכשה לעצמה עוד אספקט של מכלול השירותים לארגון בדמות רשת חברתית לעסקים, ומידע עסקי על מאות מיליוני משתמשים שאפשר לעשות לו מוניטיזציה ולהניב תובנות ואפילו אולי מוצרים חדשים.

מיקרוסופט ידועה בהיסטוריית הרכישות הלא מוצלחות שלה (נוקיה, סקייפ), אך נראה שהפעם יש סינרגיה בין החברות והפוטנציאל למינוף של שתיהן נראה לעין, ונקווה שמשהו חדש באמת ייצא מזה. 26 מיליארד הדולרים האלה מאששים את מה שהישראלים כבר הבינו מזמן: עובד הוא לא רק סך הכישורים שלו, אלא גם סך הקשרים שלו.

SoftBank-ARM: התאגיד היפני סופטבנק ביצע את הרכישה הגדולה ביותר בין חברות באסיה ואירופה, כשהשתלט ביולי האחרון על חברת השבבים הבריטית ARM. סופטבנק, קונגלומרט שידו כמעט בכל, החליט להשקיע בתחום האינטרנט של הדברים, ותוך שבועות ספורים הגיש הצעה, ביצע בדיקות ורכש את מעצבת השבבים למובייל שבין לקוחותיה נמצאות סמסונג, אפל וקוואלקום. ARM אינה מייצרת את השבבים, אך מוצריה נמצאים ב-95% מהטלפונים הניידים בעולם, ולכן יש אפילו מי שאומר שזו החברה החשובה ביותר בעולם השבבים למובייל. הרכישה, שמשקפת פרמיה של 43% על מחיר המניה באותו היום, מסמלת רק דבר אחד: ה-IoT הוא הדבר הבא וצריך לתפוס בו אחיזה כמה שיותר חזקה, כמה שיותר מהר. ARM הצליחה לעצב שבבים שצורכים מעט אנרגיה ויש לה אחיזה חזקה בשוק, סופטבנק כנראה מקווה שאותו דבר יקרה לשוק האינטרנט של הדברים.

4. נטפליקס הגיעה לישראל

שוק הטלוויזיה הישראלי עובר בשנים האחרונות מהפכה של ממש. הדואופול של יס והוט והמחירים האסטרונומיים שהן גובות עבור התכנים והשירות - בעיקר בהשוואה למחירים בחו"ל - הרגיזו את הצרכנים והפך את שוק הטלוויזיה לאטרקטיבי עבור מתחרים חדשים. סלקום TV כבר הגיעה ל-100 אלף משתמשים; פרטנר עובדת על מיזם טלוויזיוני משלה; עידן פלוס על כל בעיותיו משרת את הצרכנים הקלים; וסטרימרים למיניהם הם כבר מוצר בסיסי אצל כל גיק בבית.

על רקע זה קל להבין את ההתלהבות הגדולה מכניסתה לישראל של נטפליקס אפילו בגרסת הלייט שלה. כשנתיים אחרי שדווח ששירות הצפייה הישירה של החברה האמריקאית עשוי להגיע לישראל, בינואר השנה זה באמת קרה, אבל לא בדיוק כמו שציפינו.

אחרי הרשמה של כ-5 דקות ובחירה בין מסלולים שעלותם נעה בין כ-50-30 שקל לחודש בלבד, מגלים שההיצע קטן עבור הצרכן הישראלי. כתבתנו הילה יחימוביץ' נרשמה עוד באותו יום לשירות, וסיפרה אז כי כשחיפשה קומדיה קלילה לצפות בה בסוף יום עבודה היא מצאה רק שלוש סדרות ששווה לצפות בהן ("סמוך על סול", כתום זה השחור החדש" ו"העשב של השכן") מתוך 400 תוצאות, וגם הן ללא תרגום בעברית. חצי שנה לאחר השקת השירות בארץ חזרנו לבדוק אם משהו השתנה, אבל המחסור בתכנים מעניינים וחדשים עדיין בלט. יתרה מכך, אפילו סדרות הדגל של נטפליקס, כמו "שחור זה הכתום החדש", היו זמינות רק בעונות הראשונות. עם זאת, נטפליקס רכשה סדרות ישראליות, כמו "פאודה", "בני ערובה" ו"החממה", ותשדר אותן בגרסתן העברית.

אם כך, נטפליקס אמנם הגיעה לארץ, והיא עובדת טוב בשילוב מכשירים אחרים שמציעים עוד תכנים, אבל היא לא הצליחה לסחוף את הצופה הישראלי או להרעיד את המעמד הבטוח של יס והוט. אנחנו מקווים שנטפליקס תשפר את ההיצע שלה בישראל בקרוב כדי שגם אנחנו נוכל להרגיש אמריקה.

5. ה-VR משתלט על המציאות

נטפליקס הביאה לישראל את ניחוח חו"ל, אבל בחו"ל כבר מזמן עברו לדבר הבא. השנה כמעט כל הענקיות השיקו מוצר שקשור ל-VR: גוגל השיקה את ה-Google Cardboard הפשוטים; סמסונג את משקפי ה-Gear VR שפיתחה יחד עם חברת אוקולוס; LG השיקה באפריל את משקפי ה-360 VR שלה; וואווי הסינית לא נשארה מאחור ופיתחה גם היא משקפי מציאות מדומה משלה; חברת אוקולוס, שהתחילה כפרויקט קיקסטארטר, נרכשה על ידי פייסבוק ביותר מ-2 מיליארד דולר וכיום נחשבת חלוצת התחום, התחילה למכור השנה את משקפי ה-VR המתקדמות שלה; HTC הטייוואנית פיתחה את מוצר ה-Vive ובנתה יחד עם Steam, את פלטפורמת האונליין הגדולה בעולם, את החנות הווירטואלית SteamVR להורדת משחקי מציאות מדומה; סוני השיקה השנה את הפלייסטיישן VR, שנתפס כ-game changer בתחום; ומיקרוסופט פיתחה את ה-HoloLens, שמשלב גם מציאות רבודה. המוצרים המתקדמים יותר (אוקולוס ריפט, Vive וסוני פלייסטיישן VR) עדיין די יקרים ומחירם נע בין 400-800 דולר ללא אביזרים נלווים, אבל מחירם של שאר המוצרים נגיש למדי ונע בין עשרות שקלים לכ-1,200 שקלים.

אבל אלה רק חברות הטכנולוגיה, שמתמקדות בעיקר במשחקים, מלבדן עובדים על פיתוחים בתחום גם אולפנים וחברות הפקה שכבר בודקים הפקת סרטים ב-VR, ובאמסטרדם ופריז כבר נפתחו אולמות הקרנה ב-VR. בנוסף, השמועה אומרת שנראה את הטכנולוגיה גם בתיאטרון, במוזיאונים ובמקומות אחרים בעולם מבלי לצאת מהבית.

חברות הטכנולוגיה, האולפנים וחברות ההפקה - כולם במרוץ אחר ה-VR | צילום: fotolia

מה זה בעצם VR? הרעיון הוא לאפשר למשתמש להרגיש שהוא במרכז של חוויה, בעיקר באמצעות מצלמות 360 מעלות. לשם השוואה, אם ב-3D יכולנו לראות דינוזאור מתקרב אלינו, ב-VR נוכל לשוטט בין דינוזאורים כמו בפארק היורה; ואם נחזור 20 שנה אחורה למתקן בלונה פארק שבו ראינו על מסך רכבת הרים מזווית מסוימת וקצת הרגשנו שאנחנו עליה, במציאות מדומה נוכל גם להסתכל למטה ולהרגיש את הגובה הרב, להסתכל אחורה ולראות את שאר האנשים מפחדים או לצדדים וליהנות מהנוף.

המבול של פיתוחים ומוצרים שהושקו השנה, יחד עם העובדה שכולנו חיים כבר שנים בין הרשת למציאות והשילוב שלהן רק מתבקש, מעידים שבקרוב ענף המציאות המדומה יהיה מהותי בחיינו לפחות כמו הסמארטפון.

6. הבוט מקבל בוסט

החידוש הטכנולוגי שתפס את כל הבאזז השנה הוא ללא ספק הצ'טבוט - תוכנת שיחה שמתבססת על AI. פתאום כולם מפתחים בוטים, מדברים על בוטים ומשקיעים בבוטים. אמנם הם היו פה לפני 2016, ובטוח יהיו פה גם אחרי, אבל באמצע השנה הם תפסו תאוצה של ממש וזה לא הגיע משום מקום.

בחודש אפריל השנה חגגה פייסבוק 10 שנים להקמתה וכ-1.6 מיליארד משתמשים פעילים בכנס ה-F8, כנס המפתחים השנתי שלה בסן פרנסיסקו. הכנס היה רווי הודעות, אך המשמעותית מכולן כנראה היא ההכרזה על השקת צ'טבוט בפייסבוק מסנג'ר. על במת הכנס מארק צוקרברג הזמין זר פרחים ללא שיחה ובאמצעות בוט בלבד, ושלושה חודשים לאחר מכן הושקו בפייסבוק למעלה מ-11 אלף בוטים ונודע כי יותר מ-200 אלף מפתחים כבר עובדים על הבאים. כאמור, הבוט של פייסבוק הוא לא הראשון ולא האחרון, אבל ההבדל בינו לבין האחרים הוא כמות המשתמשים - למעלה מ-900 מיליון אנשים שמשתמשים במסנג'ר מדי יום, מה שמזניק את הפוטנציאל של הצ'טבוט והופך אותו למשמעותי ורלוונטי.

ומה עם המוצר עצמו? בואו נגיד שאין פלא שבינתיים ההתלהבות נרשמת בעיקר בקרב מפתחים, ולא מצד משתמשים. מדובר בדור הראשון של הבוטים שמציג חוויית משתמש בינונית למדי, פעולה איטית, תשובות לא רלוונטיות ומנגנון NLP - עיבוד שפה טבעית - בסיסי שלא תמיד מתפקד. עם זאת, חשוב להדגיש שהצ'טבוטים ילמדו עם הזמן מהשיחות ויפענחו את הבקשות שלנו כך שנחשוב שאנחנו מתכתבים עם בן אדם ולא עם תוכנה. בנוסף, עם הזמן הבוטים יוכלו להגיב עם תמונות, לינקים ואפילו כפתורי הנעה לפעולה כמו "הזמן מקום", ואנחנו נוכל לצמצם קצת יותר את כמות האנשים שאנו באמת צריכים לדבר איתם.

7. ההפיכה נעצרה באייפון

"ה-15 ביולי יהפוך מעתה ליום חג לדמוקרטיה". כך הכריז נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, יום אחרי ניסיון ההפיכה הכושל במדינה. בליל שישי, 15 ביולי 2016, מעט לפני 23:00 טסו מטוסי צבא טורקיים מעל אנקרה ושני הגשרים הראשיים שמובילים לאירופה נסגרו. ארדואן נסע אז לנופש בדרום המדינה והדיווחים לגבי מקום הימצאו היו רבים וסותרים, וכללו גם דיווח לפיו הוא עזב את המדינה. כשהטורקים ניסו להיכנס לרשת ולהבין מה קורה הם גילו שפייסבוק, יוטיוב וטוויטר נחסמו לשימוש.

זמן קצר לאחר מכן נסגר שדה התעופה אטאטורק ונשמעו יריות ברחבי אנקרה. התושבים היו בפאניקה ועטו על הכספומטים. במקביל חיילי צבא טורקיה השתלטו על שידורי תחנת הטלוויזיה הממלכתית והכריזו כי במדינה שולט כעת משטר צבאי. העולם כולו ניסה להבין מה עובר על טורקיה והיכן בדיוק נמצא השליט שלה ארדואן.

כשעתיים בלבד לאחר תחילת ניסיון ההפיכה, בעוד עיר הבירה הטורקית תחת אש ותושביה מצויים בחוסר ודאות אדיר, ארדואן יצר קשר עם ערוץ CNN הטורקי באמצעות אפליקציית FaceTime ומגישת החדשות בערוץ שידרה את דבריו מתוך האייפון שלה. ארדואן קרא לעם הטורקי לצאת לרחובות ובכך להביע את תמיכתם בו ובשלטונו. העם הטורקי הקשיב לנשיא, ומיליוני אנשים יצאו לכיכרות. ניסיון ההפיכה נכשל רשמית כבר לפנות בוקר. כ-265 אנשים נהרגו במהלך ניסיון ההפיכה ו-1,440 בני אדם נוספים נפצעו. מאז ארדואן "טיהר" את שורות הצבא והביא למעצרם של לפחות 2,839 חיילים וקצינים בכירים, וכן הביא לסגירתם של עשרות כלי תקשורת במדינה.

האייפון של מגישת החדשות הטורקית הפך לסמארטפון המפורסם בעולם, וההפיכה הצבאית, שאמנם נכשלה, הטילה על הטכנולוגיה עוד תפקיד מהפכני.

8. "עמוס 6" התפוצץ

1 בספטמבר היה השנה יום גורלי במיוחד. בשעה 9 בבוקר (שעון ישראל) נערך בבסיס קייפ קנרוול שבפלורידה הליך שגרתי של הכנות אחרונות (הפעלת מנועי הרקטה) לקראת שיגורו של הלוויין "עמוס 6" ב-3 בספטמבר. אלא שטיל השיגור, ועליו הלוויין הישראלי, התפוצצו והשיגור מעולם לא קרה.

"עמוס 6" היה הבטחה גדולה, ועל כך יעידו גם 200 מיליון הדולרים שהושקעו בפיתוחו. השיפורים הטכנולוגיים שהוכנסו בו יועדו לשדר תקשורת בפס רחב ובקצב נתונים גבוה (HTS) בתחום התדרים 26.5GHz ועד 40GHz, ולאפשר אספקה של מגוון שירותי תקשורת, כולל אינטרנט לווייני לבתים.

גם בשיגור עצמו היה שיפור טכנולוגי בזכות השימוש ברקטת ה-Falcon 9, של חברת SpaceX של היזם אילון מאסק. מדובר בטיל משגר שניתן לשימוש חוזר. כלומר, לאחר הצבת הלוויין בחלל נוחת הטיל על כן הנחיתה. הפאלקון 9 אמור היה לשאת את הלוויין "עמוס 6" לחלל, אך הוא התלקח והוביל לפיצוץ עז.

עמוס 6 מתפוצץ | צילום: יוטיוב

"עמוס 6" המתקדם נועד להחליף שני לוויינים - "עמוס 5" שאיתו אבד הקשר ב-2015 ו"עמוס 2" שמסיים את חייו - ולספק תקשורת ללא מעט חברות. לפיצוץ היו השלכות רבות במגוון תחומים. מהבחינה הכלכלית מנייתה של "חלל תקשורת", מפתחת הלוויין, צנחה בכ-9% באותו היום; ההסכם של החברה עם פייסבוק, שהוערך בכ-100 מיליון דולר ומטרתו הייתה לחבר 14 מדינות באפריקה לרשת, התפוגג גם הוא כנראה; וחברת yes הודיעה כי ייתכן ששידוריה ייפגעו.

בנוסף, חברת SpaceX השעתה כל פעילות של רקטת הפאלקון 9, מה שמשפיע על כל תחום השיגורים לחלל בארצות הברית ועל המוניטין שלה.

בינתיים המניה של חלל תקשורת התאוששה והשידורים ב-yes נמשכים כרגיל, אבל לאחרונה פרסמה ועדה של משרד המדע שחקרה את השלכות הפיצוץ, כי לתעשיית החלל בישראל דרושה תוספת תקציב של 120 מיליון שקל לשנה רק כדי לשמר את הידע, המומחיות ויכולות התקשורת. סביר שמסקנות אלה הן רק הסנונית הראשונה של תוצאות הפיצוץ של "עמוס 6", ושנשמע בהמשך על השלכות נוספות שלו.

9. סמסונג מפסיקה לייצר את הגלקסי לנוט 7

כחודש לפני הפיצוץ העז של "עמוס 6" התמודדה סמסונג אלקטרוניקס עם סדרת פיצוצים משלה. בתחילת אוגוסט השיקה החברה את הפאבלט החדש שלה - גלקסי נוט 7, ומאז התמודדה עם דיווחים ותלונות על סוללות שהתלקחו והתפוצצו.

כחודש לאחר ההשקה החגיגית, ב-1 בספטמבר, הודיעה החברה הקוריאנית באופן רשמי כי היא מפסיקה להעביר לייבואנים מכשירי נוט 7 חדשים, ובמקביל יצאה בקריאה למעל ממיליון רוכשי הפאבלט החדש להחזירו ולקבל מכשיר חלופי עד סוף החודש (ריקול). באותו זמן הנוט 7 עוד לא הושק בארץ, וסמסונג הודיעה כי היא דוחה את ההשקה בישראל בשבוע.

אך גם המכשירים החלופיים לא עמדו בתקן. במקרה אחד התלקח מכשיר כזה בעת טיסה 994 של Southwest Airlines מהעיר לואיוויל (Louisville) שבמדינת קנטקי אל העיר בולטימור שבמרינלד. הנוסעים פונו מהמטוס ואף אחד לא נפגע, רק בשטיח במטוס נפער חור במקום בו המכשיר נפל. במקביל, חברות תעופה אוסטרליות אסרו על שימוש במכשיר הנוט 7 במהלך טיסה, רשות התעופה הפדרלית בארה"ב ומשרד התחבורה הישראלי יצאו בסדרת המלצות לגבי השימוש במכשיר בשדות תעופה ובמטוסים וה-MTA - Metropolitan Transportation Authority בניו יורק הפצירו בנוסעי האוטובוסים והרכבת התחתית לכבות את המכשיר בכניסה לתחנה.

באמצע אוקטובר הודיעה סמסונג כי היא מפסיקה לייצר את הנוט 7 וקוראת למיליוני המשתמשים לכבות אותו ולהפסיק להשתמש בו. החברה אף נאלצה לשלוח לרוכשים אריזות חסינות אש משום שחברות שילוח סירבו לשלוח את המכשירים אפילו כשהם כבויים. הריקול השני בתוך חודשיים העלה ספקות רבים לגבי בקרת האיכות בחברה ולצניחה של כ-8% במנייתה בבורסה של סיאול, צניחה של 17 מיליארד דולר בשווי החברה, מחיקה של כ-2.3 מיליארד דולר מתחזית הרווחים והתרסקות של המוניטין שלה.

10. המירוץ לרכב האוטונומי

טכנולוגיה בענף הרכב מעלה בשנת 2016 רק קונוטציה אחת - רכב אוטונומי. ואם נדייק - המירוץ לרכב האוטונומי. השנה Uber קיבלה השקעה מטויוטה ובעצמה רכשה את Otto הישראלית, שמפתחת ערכה להפיכת משאיות רגילות לאוטונומיות; GM רכשה את cruise Automation שפועלת בתחום בסכום של כמיליארד דולר; גוגל חשפה לפני שבועיים את הרכב שלה; ואפל עובדת על פיתוח משלה. אך ללא ספק החברה הראשונה שיצאה בהצהרה דרמטית בנושא הייתה טסלה, שהודיעה באוקטובר השנה שכל הרכבים שלה יכללו חומרה שתאפשר נהיגה אוטונומית, ללא נהג.

המשמעות היא שמעתה כל מכונית של טסלה תכלול שמונה מצלמות לכיסוי של של 360 מעלות ומרחק של 250 מטר; 12 חיישנים אולטרא-קוליים שיכולים לזהות עצמים שונים; רדאר קדמי משופר שמסוגל להבחין במתרחש בדרך גם בגשם כבד, ערפל , אבק ואפילו מכונית מלפנים; ומחשב מרכזי משודרג שמתבסס על כרטיס ה-Titan של Nvidia. כל אלה יאפשרו למכונית לנסוע לבדה, ללא התערבות מצד הנהג.

אבל המירוץ עוד לא נגמר ואף חברה עוד לא הגיעה לגביע. באותה הודעה אמרה טסלה כי היכולות האוטונומיות יהיו בשלב הראשון במתכונת של "שירות צללים". כלומר, הן ירוצו ברקע, יצברו מיילים של למידה, יעזרו לטכנולוגיה של החברה להגיע לרמת הבשלות הרצויה, ולאחר מכן בעדכון OTA פשוט ניתן יהיה להפעילן.

אנחנו לא נתחייב לגבי מתי בדיוק ייגמר המירוץ; בטר פלייס שהבטיחה מכונית חשמלית לכל נהג קרסה בקול גדול, ובדגם טסלה S כבר הייתה תאונה קטלנית. אבל אנחנו לא אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל טסלה, שהתחייב כי עד סוף 2017 תציג החברה נסיעה אוטונומית מלאה מלוס אנג'לס לניו יורק. לא משנה מי תגיע ראשונה, מה שבטוח הוא שענף הרכב ימשיך לספק כותרות ושבשנים הקרובות חוויית הנהיגה שלנו תהיה שונה לגמרי.

לכתבה בגיקטיים

עוד בגיקטיים:

הסתדרו העובדים: אילו שינויים חשובים נעשו השנה בתנאי העבודה?

אלג׳י מציגה רמקול מרחף, יחשף רשמית בשבוע הבא

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media