ד' בתמוז ה'תשע"ז   |   28 ביוני 2017   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
ביטקוין או רופי: ממשלת הודו פועלת להסדרה רגולטורית של הביטקוין
23/06/2017 | סינדהוג'ה בלאג'י
הכירו את אושיית הרשת שהגיעה לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס
21/06/2017 | קלרה אוקונר
חם לכם? זה עוד כלום לעומת מה שיהיה עוד 100 שנה
21/06/2017 | אריק מק
  טכנולוגיה  < ראשי

המודל ההפוך: החברה שמפתחת תרופות למחלות הנדירות ביותר

המודל של חברת BioMarin נשמע כמעט מטורף – היא מפתחת תרופות למחלות נדירות, שבהן לוקים רק בודדים ברחבי העולם. בתחילה היה נדמה שמדובר במאמץ אבוד, אך אז, רגע לפני שנמכרה, הגיע מנכ"ל חדש שטרף את הקלפים והפך אותה לאחת מחברות הביומד היקרות בעולם
15/12/2016 | מת'יו הרפר ושרה הדג'קוק
עוד לפני שהחל ללכת לגן הילדים, ראיין דנט הקטן היה מסוגל לחבוט בכדור בייסבול בכישרון של ילד גדול בהרבה. אביו, קצין משטרה מאזור דאלאס, נצמד לעובדה הזו כשהרופאים אמרו לו שמשהו אינו כשורה. "יכולתי לזרוק כדור בייסבול בכל הכוח לילד הזה בן השלוש וחצי, והוא היה מצליח לחבוט בו", אומר דנט. "הוא היה בסדר גמור".

אבל ראיין ממש לא היה בסדר גמור. היתה לו מחלה נדירה בשם מוקופוליסכרידוזיס 1 (MPS 1), שבה רצועות רעילות, דמויות גומי, נבנות בתוך גופו. החומרים הללו היו מעכבים את גדילתו באופן חמור, גורמים לאיבריו להתנפח ועד ליום הולדתו העשירי היו הורגים אותו. גרוע מכך, הרופאים אמרו לדנט האב שאף חברת תרופות לא תיקח על עצמה להתמודד עם המחלה. איפה טמון הרווח, כשרק תריסר ילדים אמריקאים נולדים עם ההפרעה מדי שנה?

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון נובמבר של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

מארק דנט סירב לוותר. הוא מצא רופא שעבד אז על טיפול ל־MPS 1 והשתמש בכסף ממכירת מאפים ומטורנירי גולף, כדי לנסות להתחיל את הניסויים הקליניים. לא היה בכך די. אבל אז סטארט־אפ ביוטכנולוגי בשם BioMarin קיבל רישיון על המוצר, והניסויים החלו. ראיין היה המטופל השלישי בתרופה.

כיום BioMarin רושמת מכירות שנתיות בשווי 890 מיליון דולר על ארבע תרופות מאושרות, המטפלות בכ־8,000 חולים בלבד ברחבי העולם. עבור חולים מסוימים עלותה השנתית של תרופה מבית BioMarin יכולה להגיע עד מיליון דולר, ומשלמות אותה בדרך כלל ממשלות (מחוץ לארצות הברית) או חברות ביטוח (בתוכה). BioMarin, שהמטה שלה ממוקם בסן רפאל, קליפורניה, צפויה לגרוף רווח ראשון מפעילותה המתמשכת רק בשנה הבאה, אך כבר כיום שווי השוק שלה הוא כמעט 15 מיליארד דולר, ומתבסס על התרופות שהיא מוכרת ועל תקוות לתרופות נוספות, לרבות טיפול גנטי שעשוי לרפא המופיליה. מניות החברה עלו ב־460% במשך עשר השנים האחרונות.

"מה שיש לנו זו מומחיות במונחים של הבנה בפיתוח ובמסחור של תרופות לתסמונות נדירות ביותר", אומר ז'אן־ז'אק ביאנימיי, יושב ראש ומנכ"ל BioMarin.

ראיין דנט הוא עדות לכך. בכל שבוע במשך 18 שנה הוא התחבר לעירוי כדי לקבל את התרופה הראשונה שייצרה BioMarin - Aldurazyme. כעת ראיין בן ה־28 לומד באוניברסיטת לואיוויל, יש לו חברה והוא מגשים חלום ילדות - הוא נוהג במוסטנג, שאותה קנה מכסף שהרוויח כמנהל ציוד הסטודנטים בקבוצת הפוטבול של אוניברסיטת סאות'רן מתודיסט, ומעבודות נוספות.

בסגנון צרפתי

הקו, שמקשר בין אישור התרופה Aldurazyme לבין הצלחתה של BioMarin, הוא הכל חוץ מישר. כשביאנימיי הגיע לחברה בשנת 2005, התרופה כבר היתה שנתיים בשוק, ובכל זאת - BioMarin נראתה כאילו היא עומדת לפשוט רגל.

חלק גדול מהבעיה, היה שבשנת 2004 ההנהלה הקודמת של החברה החלה מפקפקת בפוטנציאל הרווח שטמון בטיפול במחלות נדירות, והוציאה 175 מיליון דולר על קניית גרסה של הסטרואיד פרדניזון (prednisone), שהיתה אמורה להיות טעימה יותר, כך שגם ילדים יסכימו לקחת אותה. אבל חברה אחרת לתרופות גנריות מצאה מיד דרך לעקוף את הפטנט על התרופה, ומכירותיה הסתכמו ב־19 מיליון דולר בשנה בלבד. המשקיעים הנזעמים פתחו במלחמה על דרך התנהלותה של החברה.

ראיין דנט. ניצל בזכות התרופה של BioMarin | צילום: קרן ראיין

היא הגיבה בפיטוריו של המנכ"ל והביאה במקומו את ביאנימיי, צרפתי ששבר את השיניים בזמן ששיווק את התרופה ממוססת הקרישים אקטיווייס (Activase) בחברת ג'ננטק (Genentech) בשנות ה־80 המאוחרות. לאחר מכן הוא התקדם וכיהן כמנכ"ל של שתי חברות ביוטכנולוגיה (SangStat ו־Genencor), שכל אחת מהן נמכרה עבור מאות מיליוני דולרים. הרעיון היה שהוא יכין את BioMarin למכירה.

אך במקום זאת, ביאנימיי החל לעבוד על מהפך. הוא פיטר 100 מתוך 300 העובדים של החברה - בגדול, כל מי שהיו מיועדים להיות חלק מצוות המכירות של התרופה הטעימה - ואז הגיש לצוות המנהלים שנותר לו עותקים מספרו של ג'ים קולינס, "מטוב למצוין" ("good to great"), שבו טוען המחבר כי על מנהיגים להיות צנועים, אך גם ממוקדים, ושהתמודדות עם בשורות רעות באופן ישיר היא המפתח לבנייתה של חברה חזקה.

אמיל קקיס (Emil kakkis), הדוקטור המבריק מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) אשר פיתח את ה־Aldurazyme, היה אחראי תחת ההנהגה הקודמת של החברה לא רק על פיתוח התרופה (שבו הצטיין), אלא גם על המכירות שלה, פן שבו היה טוב הרבה פחות. ביאנימיי אמר לו שיתמקד במדע.

"מה שז'אן־ז'אק הביא איתו היתה יד הרבה יותר רגישה ויציבה", אומר קקיס, כעת מנכ"ל אולטרה־ג'ניקס (UltraGenyx), חברת ביוטק נוספת המתמקדת במחלות נדירות. "הוא היה יותר רציונאלי והגיוני, ולא בומבסטי ודורשני".

בעת ההיא BioMarin שיווקה את Aldurazyme בשותפות עם חברת Genzyme, שכעת היא חלק מ־Sanofi, בעסקה שבמסגרתה ניתנו ל־Genzyme מחצית מהרווחים (והעלויות) מהתרופה. בינתיים, המנהלים ניהלו משא ומתן על עסקה אחרת עם Genzyme, על תרופה שתטפל בסוג אחר של מחלת ה־MPS, המכונה 6 MPS. העסקה הזו היתה אפילו גרועה יותר: היא היתה אמורה להעניק ל־Genzyme את הזכויות הבינלאומיות על התרופה, Naglazyme שמה, כשרוב החולים במחלה חיים מחוץ לארצות הברית. החלטתו של ביאנימיי היתה פשוטה וחותכת: תשכחו מזה.

"זה ככל הנראה הציל את החברה", אומר ביאנימיי. "אם היינו מוכרים את הזכויות על Genzyme, כבר לא היינו חברה עצמאית".

הקלף המנצח

זה היה הימור מטורף. משמעות הדבר שהיה עליהם לבנות כוח מכירות בינלאומי מאפס. נציגי המכירות הראשונים של BioMarin באירופה פעלו בכלל מבתי קפה. אבל זה הצליח. לאחר שאושרה בשנת 2005, Naglazyme מייצרת כעת ל־BioMarin מחזור מכירות של 303 מיליון דולר. היא עולה 304 אלף דולר לשנה לחולה הממוצע, אבל היות שהמינונים תלויים במשקל, היא עשויה להיות יקרה אף יותר. בשנת 2012 העריכו האנליסטים של פירמת המחקר הפיננסי Bernstein, כי עלות התרופה עבור חולים מבוגרים עשויה להגיע ליותר ממיליון דולר בשנה. ב־BioMarin אומרים שהמספר הזה גבוה. נכון להיום כמעט כל 1,100 החולים מחוץ להודו ולסין הלוקים ב־MPS 6, לוקחים את התרופה, כמו גם 85% מכל החולים שחיים מחוץ לארצות הברית.

המכונה של BioMarin, המתמודדת עם מחלות נדירות, הוציאה עוד להיט ב־2007: Kuvan, שאושרה לטיפול בפנילקטונוריה (PKU), הידועה יותר לרוב בני האדם בתור המחלה שאזהרות מפניה מצויות על פחיות של דיאט קולה. החולים בה לא יכולים לעבד חומצת אמינו כמו פנילאלנין (חומצה המצויה בבשר ובממתיקים מלאכותיים), והדבר הורס להם את המוח. כ־7,500 חולים מטופלים כיום באופן פעיל נגד PKU במרפאות, כשטיפול בחולה טיפוסי עולה 100 אלף דולר לשנה. מכירות התרופה בשנת 2015 הגיעו ל־240 מיליון דולר.

ז'אן-ז'אק ביאנימיי. יצר מודל כלכלי שאפשר את קיום החברה | צילום: BioMarin

אבל BioMarin היתה כל כך חסרה במזומנים בתקופה שבה Kuvan אושרה, עד שצינור הניסויים הקליניים שלה התייבש. קקיס, שהוביל את שלוש התרופות של החברה מול מינהל המזון והתרופות בארצות הברית, עזב כדי למצוא קבוצת אינטרס שתקדם את הנושא עבור החולים (ולאחר מכן גם הקים חברה חדשה). ביאנימיי הביא במקומו קולגה ותיק מימיו ב־Genentech - הנרי פוקס.

הבחירה הראשונה של פוקס היתה תרופה נוספת ל־MPS, הפעם מסוג MPS 6A, ששמה Vimizim, וזה הפך לקלף המנצח החזק ביותר של BioMarin עד היום. כבר כשהושקה התרופה ב־2014, היא ייצרה מחזור מכירות של 228 מיליון דולר. לחולה טיפוסי היא תעלה 380 אלף דולר בשנה, ובחברה סבורים שישנם כ־3,000 חולים ב־MPS 6A ברחבי העולם; היא זיהתה כבר 60% מהם.

עד שהמדע יתקדם

מי משלם עבור התרופות האלה? בארצות הברית מדובר בעיקר בחברות ביטוח, או, אם המטופל עני, במערכת ביטוח הבריאות הפדרלית Medicaid. ברוב המדינות האחרות ממשלות הן אלה שמשלמות עבור התרופות. מדוע הן מוכנות לשלם כל כך הרבה? חלקית, משום שהתרופות הללו אכן משנות חיים, אף שהן לא מרפאות. מארק דנט אומר ש־Aldurazyme היא איננה מרפא לראיין, בנו, אבל היא שומרת אותו בחיים ובתפקוד עד שהמדע יתקדם. "הנה המתנה של BioMarin: ראיין יהיה כאן וימתין לזה", הוא אומר.

וראיין לא לבד. "ביום הולדתי ה־22, לראשונה בחיי, אכלתי בשר", מספר ביילי פלמינג, מטופל ב־Kuvan בן 24. קנדרה גוטסלבן (31), מטופלת ב־Naglazyme מדרום דקוטה, מתנשאת לגובה של 99 סנטימטרים ומשתמשת בכיסא גלגלים. אבל לדבריה, היא יודעת שרק בזכות BioMarin היא לא זקוקה לו בתוך הבית. "אני מרגישה שזה נס שמישהו ייצר תרופה בשבילנו, כי אנחנו כל כך נדירים", היא אומרת.

נס, אולי, אבל אחד שמונע ממניעים מסחריים. עם כל כך מעט חולים, BioMarin יכולה לתת יחס אישי לכל אחד מהם ולוודא שהטיפולים משולמים. גוטסלבן אומרת שכשהיו לה בעיות ביטוח עם נושא שאינו קשור לתרופות - השתלת קרנית - היא טלפנה לנציג שירות הלקוחות של BioMarin המטפל בה, והוא עזר לסדר את העניין.

סכנה: ירידת מחירים

האם חברות הביטוח חיות בשלום עם השיטה הזו? שינוי הוא ללא ספק לא בעדיפות הראשונה שלהן. חולים במחלות הללו הם כל כך נדירים, עד שהם אחראים, לפי BioMarin, רק ל־1% מההוצאות על תרופות בארצות הברית, ושלא כמו יצרני תרופות לסרטן, ל־BioMarin "אין כל כוונה" להעלות מחירים בשיעורים דו ספרתיים, אומר ביאנימיי. אך מבחינת החברה, הסכנה היא כפייה של מחירי תרופות נמוכים יותר מגורמים חיצוניים.

ראסל טיגרדן, לשעבר סגן נשיא הארגון הלאומי לתסמונות נדירות וכעת יועץ לחברות תרופות, חושב שלחץ כלשהו על רמות המחירים עומד להתרחש בקרוב, כשתרופות למחלות נדירות יתחילו להיכרך בתודעה יחד עם תרופות אחרות שהן יקרות מאוד. "ישנה כנראה אי־נוחות הולכת וגדלה בקרב מי שמשלמים, ומתחילים כעת לנסות לשלוט על העלויות של מחלות נדירות", אומר טיגרדן.

בהינתן האפשרות שבאמת ייווצר לחץ על המחירים, חלק מההימורים הבאים של BioMarin נראים מסוכנים למדי. למשל, פיתוח תרופה לילדים שלוקים באקונדרופלסיה, אחת מהסיבות המובילות לגמדות. אנשים עם אקונדרופלסיה הם קטנים יותר ויש להם בעיות שלדיות, אבל להבדיל מחולי MPS, יש להם תוחלת חיים כמעט נורמלית. ביאנימיי מכיר בכך שהתרופה תהיה חייבת להימכר בתמחור נמוך בהרבה בהשוואה לאחרות.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון נובמבר של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media