כ"ז בניסן ה'תשע"ז   |   23 באפריל 2017   |   יום ראשון
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
מיוזיק-טק: תוכניות יזמות למוזיקאים צצות כמענה לעתיד המעורפל של תעשיית המוזיקה
17/04/2017 | צופית הרלינג
סקר חדש מאתגר את תעשיית הרכב: 70% מדור המילניום לא רוצים רכב חשמלי
18/04/2017 | ג'ון קוטשייר
מופע שנות ה-90: הכירו את אימפריית השכרת הווידאו ששרדה הרבה אחרי בלוקבסטר
16/04/2017 | נח קירש
  טכנולוגיה  < ראשי

ממעבדת המחקר אל שדה הקרב: הפיתוחים שיחליפו את המערך הלוחם

לווינים זעירים וחרקים מרגלים הם כבר לא מראה חריג מאחורי קווי האויב. מלבד היתרונות הטכנולוגיים המובהקים כמו איסוף מידע ואבטחתו, הם חסכוניים יותר מבחינה כלכלית ומצמצמים את השימוש בבני אדם בשטח
10/11/2016 | פרופ' בועז גולני

"המלחמה התחילה בהפתעה. הכול התרחש בו זמנית ובמהירות כזו שהמוח האנושי לא היה מהיר מספיק כדי להבין מה קורה. בחלל נרשמה תנועה חפוזה של לוויינים זעירים שנערכו בתצורה קרבית והחלו לפלוט קרני לייזר לעבר מטרות שונות בסביבה, באוויר החלו לחוג אלפים רבים של כטב"מים, חלקם זעירים כגודל חיפושית וחלקם גדולים מספיק כדי להוביל מאות נוסעים, מאות מהם נשאו חימוש קטלני ונעו במדויק אל מטרות שהוגדרו להם מראש כמשימות התאבדות, על הקרקע נעו כלי רכב בלתי מאוישים נושאי מקלעים, טילים וחימושים מדויקים אחרים, מתקפת סייבר קטלנית הביאה לנפילתה של רשת החשמל הארצית ואיתה גם כל רשתות התקשורת הסלולרית, מספר סכרים נפתחו "על דעת עצמם" ויצרו שיטפון שהחריב ערים וכפרים במורד הזרם ..."

התסריט הזה הוא אמנם פרי דמיונו של כותב שורות אלה, אך האמצעים והטכנולוגיות המוזכרים בו אינם מדע בדיוני. הטכנולוגיות הללו כבר קיימות והן עושות את דרכן ממעבדות המחקר אל שדות הקרב של מחר, לאט אך בבטחה. חלקן נמצאות עדיין בשלבי מחקר מוקדמים, אחרות בשלבים שונים של ניסויים ופיתוח אבות טיפוס וחלק אחר כבר בייצור. המכנה המשותף של כל האמצעים מציתי הדימיון הללו הוא העובדה שהם נולדו מתוך מחקר מדעי-אקדמי, בעל השלכות יישומיות.

הניסיונות לחזות אילו טכנולוגיות ימצאו דרכן מן המעבדה אל חיי היומיום שלנו, עתיקים כמעט כמו המחקר המדעי עצמו. מרבית ספריו של ז'ול ורן - דוגמת "2000 מיל מתחת למים" או "מסע אל הירח" - הם למעשה ניסיון שכזה. תחזיות על רובוטים שיהיו מסוגלים לבצע משימות אנושיות נרשמו כבר ע"י ליאונרדו דה וינצ'י. לפני כ-60 שנה הייתה תמימות דעים בקרב חוקרים רבים כי עד סוף המאה ה-20 כבר יהיו רצפות הייצור התעשייתיות רובוטיות לחלוטין. בפועל, הדבר לא קרה ורובוטים תעשייתיים, הגם שהם ממלאים תפקיד גדל והולך בתהליך הייצור, עדיין לא החליפו את פועל הייצור באופן מלא. זה קרה מפני שכפי שגילו גם חסידיו של ורן, עיכובים טכנולוגיים בלתי צפויים, חשדנות מצד קהלי היעד וכמובן שיקולים כלכליים, מעכבים בדרך כלל את תהליך אימוץ הטכנולוגיה הצפוי ומשנים אותו ללא הכר.

צימצום השימוש בבני אדם בקו החזית | צילום: fotolia

אל מול גורמים מעכבים אלה, אפשר לזהות מעת לעת צמתים קריטיים שבהם, בעקבות פריצת דרך מחקרית או גורם מזרז אחר, מואץ קצב חדירתה של טכנולוגיה מסוימת לשוק והיא הופכת לחלק מנוף חיינו. כך למשל, המירוץ לחלל בין ברה"מ וארה"ב בחסותה של המלחמה הקרה, גרר בעקבותיו השקעות אדירות במחקר וכתוצאה מכך פריצות דרך בתחומי האלקטרוניקה, המחשבים, התקשורת, חומרים מרוכבים, ועוד. דוגמה מעניינת נוספת, קרובה יותר לימינו, היא בתחום התקשורת הקוונטית. המחקר התיאורטי בתחום החל כבר לפני כמאה שנה, עם פרסומה של תורת היחסות, אולם רק בעשור האחרון הפך המחקר ליישומי יותר, כשבנייתם של מעבדים ולווייני תקשורת קוונטים הפכה למציאות. 

כל ניסיון לחזות במדויק מהם תחומי המחקר מהם יבואו הפיתוחים לשדה הקרב העתידי נדון מראש לכישלון. אולם, את העקרונות המנחים את הפיתוחים העתידיים ניתן לחזות בקלות רבה יותר. אציג לדוגמא שני עקרונות כאלו. 

העיקרון הראשון הוא הניסיון לצמצם את השימוש בבני אדם בקו החזית. מעבר לעניין ההומאני, ישנו אינטרס כלכלי מובהק היות שעלותו של המשאב האנושי גבוהה מכל משאב אחר. משך הזמן הנדרש על מנת להכשיר לוחמים ובעלי תפקידים מיוחדים בצבאות מודרניים ותקופת שירותם הקצרה יחסית הופך אותם ליקרי מציאות באופן חסר תקדים. זהו מניע מרכזי לפיתוחן המואץ של מערכות רובוטיות אוטונומיות שיחליפו חיילים בקו הראשון באוויר, ביבשה ובים: כטבמי"ם, לצד צוללות וסירות רובוטיות וכלים יבשתיים, נמצאים כבר בשימוש בצבאות רבים כשתכיפות והיקף השימוש בהם נמצאים בתהליך של גידול מתמיד. כך למשל דיווחה התקשורת לאחרונה על תרגיל משותף, ראשון מסוגו בעולם, של חברת לוקהיד מרטין וצבא ארה"ב, בו פעלה צוללת אוטונומית ששיגרה רחפן במהלך פעילותה, במשותף עם סירה רובוטית.

הרצון לחסוך בחיי אדם משפיע גם על פיתוחו המואץ של תחום המיגון. כאן אנו צפויים לראות עלייה בשימוש בחומרים מרוכבים רכים וחדישים, בעלי תכונות מהפכניות בכל הנוגע לגמישות, חוזק ומשקל. הללו יאפשרו תכנון של מערכות מיגון אישיות קלות, גמישות ועמידות מאד. ננוטכנולוגיה שפותחה רק בעשור האחרון כבר מאפשרת יישומי מיגון שונים. למשל, חוקרים באוניברסיטת רייס ביוסטון פיתחו חומר בו ניתן "לצבוע" בשכבה ננומטרית משטחים שונים. גלי רדאר או קרינה אחרת הפוגעת במשטח הצבוע מתפזרים ואינם מסוגלים לזהות את קיומה של המטרה וכך ניתן להפוך כלי רכב, סירות ופלטפורמות אחרות לחמקנים. ננוטכנולוגיה מאפשרת גם ייצור של התקנים זעירים, יעילים וזולים לצרכי בקרה וניטור בסביבות שונות. למשל, ננו-מצנחים המבוססים על מבנה זרע הסביון ותנועתו באוויר ואשר משנים את צבעם במגע עם חומרים שונים באויר. הללו יופרחו לאוויר בכמות גדולה ויהוו אינדיקציה זולה, מדויקת ומידית להמצאותו של נשק בלתי קונבציונאלי בסביבה. אב טיפוס של ננו-מצנח שכזה כבר קיים ואף הונצח על בול שהנופק במלאת מאה שנה לייסוד הטכניון.

הדרישה לפיתוחים ואנשי מקצוע בתחום צפויה לגדול בשנים הקרובות | צילום: fotolia

העיקרון השני נוגע לסוגיית המידע והמודיעין על שני צדדיה: הרצון לאבטח את המידע והתקשורת מחד, ומאידך הצורך לאסוף, לאגור, למיין ולהפיק תובנות ממידע אודות היריב. כאן נכנסים לתמונה שני תחומים חדשים. הראשון, הוא תחום התקשורת הקוונטית אליו התייחסתי קודם לכן. יתרונה הגדול של תקשורת זו נעוץ בכך שכל שיחה בין שני צדדים המתבצעת דרכה מייצרת "לחיצת יד" ייחודית וחד פעמית בין הצדדים והופכת את התשדורת ביניהם למאובטחת כמעט באופן מוחלט. את מקומם של מכשירי ערבול כבדים ומסורבלים לתפעול יחליף לווין תקשורת קוונטי שיאפשר את ההתקשרות המאובטחת. מס' אוניברסיטאות כבר הכריזו על כוונות לבצע ניסויים מעשיים באמצעות בנייה ושיגור של לוויינים כאלו. בינתיים, ממשלת סין הודיעה כבר לפני מספר חודשים על שיגור של לוויין ראשון מסוג זה לחלל.

בצידה השני של המשוואה - הצורך למיין את כמויות המידע העצומות הנאספות כיום מן התווך האלקטרומגנטי והמקוון ולגבשן לכלל תמונה מודעינית עדכנית בזמן אמת. כאן עתיד לבוא לידי ביטוי גובר והולך השימוש בכלים שפותחו לאחרונה בתחום המכונה Big Data. מהנדסי Big Data נמצאים כיום בביקוש גובר והולך, כאשר הדרישה לפיתוחים ואנשי מקצוע בתחום צפויה לגדול באופן תלול בשנים הקרובות. הדור הבא של מערכות שו"ב ומודיעין ידרוש משאבים ומומחיות בתחומים הללו, שכיום עדיין נמצאים בתחילת הדרך.
המכנה המשותף לתחזיות אותן הצגתי כאן על קצה המזלג נעוץ בכך שכל הפתרונות המוצעים בהן, קשורים קשר הדוק למחקר המדעי המבוצע באקדמיה. מכאן ניתן להסיק לגבי חשיבותו של המחקר האקדמי לחוסנה של המדינה, לא רק מן ההיבט הכלכלי, כי אם גם בכל הנוגע לתחום ההגנה מפני איומים, צבאיים ואחרים. גם כאן, כמו תמיד, שם המשחק הוא משאבים וגם כאן "המעז להשקיע, ינצח".

 

פרופ' בועז גולני הוא סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים בטכניון

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media