ו' בכסלו ה'תשע"ט   |   14 בנובמבר 2018   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
"מכרתי את הפרטיות של משתמשי וואטסאפ בתמורה לרווח גדול יותר"
08/11/2018 | פרמי אולסון
איך הפכה פלטפורמת גיימינג לאימפריית מתכנתים משגשגת?
09/11/2018 | אלכס נפ
אירופה תסתדר בלי העגבניות הישראליות - אבל להייטק אין תחליף
11/11/2018 | אלעד בלובשטיין
  טכנולוגיה  < ראשי

לא תמיד שווה להצליח: על ערכם האמתי של כשלונות

אנחנו רגילים להתייחס אל הצלחה וכישלון כאל טוב ורע, אך למעשה הרבה מהדמויות המרשימות ביותר בהיסטוריה - מאריסטו, דרך ניוטון ועד מרקס, אחראיות להצלחות גדולות שצמחו מתוך כישלונות מהדהדים. אז מהי הדרך הנכונה להסתכל על כישלון?
18/11/2014 | גרג סאטל

הסופר הצרפתי אלכסנדר דיומא נחשב למי שהגה את המשפט "שום דבר לא מצליח כמו ההצלחה", אך למען האמת קשה לדעת מי היה הראשון שחשב עליו. זה אחד מאותם פתגמים שנראים כל כך ברורים מאליהם ובכל זאת נשמעים שוב ושוב על ידי כל כך הרבה אנשים.

מצד שני, כישלון הוא סמל ללוזרים. אף אחד לא מתרברב בפני חבריו שבנו נזרק מהלימודים או שהסטארט-אפ שלו נכשל. כישלון הוא דבר שצריך להתחמק ממנו, לנסות לשכוח ולעשות הכל כדי שהוא לא יחזור.

יחד עם זאת, לא כולם מסתכלים על כישלון בצורה הזו. כאשר תומס אדיסון נשאל על ניסיונותיו הכושלים הרבים ליצור את הנורה החשמלית, הוא התעקש כי מעולם לא נכשל - הוא רק מצא 10,000 דברים שלא עבדו. האמת היא שכמה מהרעיונות החשובים ביותר, התגלו כך, כאשר משהו שחשבנו שהוא נכון התברר כמאוד לא נכון.

מותה של הלוגיקה

מעט מאוד רעיונות בהיסטוריה של העולם יכולים להתחרות בלוגיקה של אריסטו. רק הגיאומטריה האאוקלידית נמצאת באותה ליגה מבחינת שרידותה לאורך זמן. בעוד שדיון פילוסופי בריא היה קיים גם לפני אריסטו, הוא היה זה שהוציא אותו מתוך תחום המיסטיקה בכך שיצר מערכת שהצליחה להעריך את הקונסיסטנטיות הפנימית של אמירה מסוימת.

מערכת הלוגיקה של אריסטו הפכה לבסיס של החשיבה המערבית ושרדה קרוב ל-2,000 שנה ללא שום שינוי מהותי. אך לקראת סוף המאה ה-19, מתמטיקאים כמו גאורג קנטור וגוטלוב פרגה זיהו כמה בעיות וניסו לתקן אותן. לאחר מכן הגיע ברטראנד ראסל והראה כי הבעייתיות היא עמוקה ובסיסית הרבה יותר ממה שכולם חשבו.


אפילו גדול הפילוסופים בהיסטוריה יכול לטעות. אריסטו | צילום: מתוך ויקיפדיה

במהרה, הפגמים בלוגיקה הפכו למשבר של ממש ודיוויד הילברט, גדול המתמטיקאים באותה תקופה, יצר תוכנית ובה סט של בעיות שיש לפתור. למרבה הצער, המאמץ כשל: בהתחלה הגיע קורט גדל עם משפטי אי השלמות שלו ולאחר מכן אלן טיורינג עם המספרים הרקורסיביים - שתי התפתחויות מתמטיות שהבהירו כי הלוגיקה חוסלה באופן סופי.

אבל אז קרה דבר מוזר. בעוד שגדל וטיורינג הראו שהלוגיקה כבר אינה בסיס מוחלט וחסר פגמים, המערכות שהם יצרו במקומה הובילו להתפתחות של המחשוב. באופן אירוני, מתוך ההריסות של הלוגיקה של אריסטו, צמח עידן האינפורמציה. עולם חדש נולד.

עצירת הפתע של חוקי התנועה

מה שאריסטו עשה מתחום המחשבה, ניוטון עשה בעולם הפיזיקה. המכניקה שלו תארה כיצד באמצעות מידע בסיסי על עצם, ניתן לחזות היכן הוא יהיה, מתי, באיזו מהירות וכיצד הוא ישפיע על גופים אחרים אותם יפגוש. כיום, הביניינים בהם אנו גרים והגשרים אותם אנו חוצים, חבים חוב גדול לחוקי ניוטון.

אך בעוד חוקי ניוטון מתארים את מה שאנו חשים וחווים מדי יום, אלברט איינשטיין הראה שיש ביקום הרבה מעבר למה שאנו רואים. בתוך שנה מופלאה אחת, הוא הראה שהמכניקה הקלאסית היא לא תיאוריה שתקפה על כל הטבע ועובדת רק מכיוון שאנחנו חיים בקונטקסט של מקרה מאוד ספציפי בו דברים לא זזים מהר מדי והמימדים שלהם לא גדולים מדי ולא קטנים מדי.

למעשה, בעוד ניוטון הסביר את המוחשי, איינשטיין הראה שיש גם עולם אבסטרקטי - דברים שנראה כאילו אין להם השפעה על חיינו אך בעצם בעלי השפעה עצומה. בלי איינשטיין, החיים המודרניים לא היו מתאפשרים. לא היה כוח גרעיני, לא לייזר, ולא אייפון.

מדע בדיוני או מציאות?

בשנות ה-20, איינשטיין והפיזיקאי נילס בוהר היו מעורבים בסדרה של ויכוחים על עתיד הפיזיקה. בסופו של דבר הפסיד איינשטיין והיה כל כך עצבני עד שבזבז את המשך הקרירה שלו בניסיון להראות שהוא דווקא צדק.

הנושא היה התחום החדש של "המכניקה הקוונטית" שגילוייו של איינשטיין הביאו לעולם. יחד עם זאת, הוא התנגד לרעיון שחומר הוא למעשה "סדרה של הסתברויות" והציג ניסוי (הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן) שהבהיר לדעתו את הנקודה.

הרעיון הבסיסי היה שאם בוהר צדק, אז חלקיקים יכולים ליצור מצב שיאפשר שיגור חומר ואנרגיה באמצעות טלפורטינג - דבר שמנוגד לחוקי הפיזיקה. ב-1993, הצליחו מדענים במעבדות IBM לשגר פוטונים מרחק קצר אמצעות טלפורט, ולאחרונה הצליחו מדענים יפנים לשגר פוטונים למרחק של 300 קילומטרים.

הכישלון של איינשטיין רק מתחיל לשאת את פירותיו, אך בעשור הבא, כאשר פרדיגמת המחשוב הנוכחית תגיע לשיאה, הוא צפוי לשחרר גל חדש של טכנולוגיה וחידושים, כולל מחשוב קוונטי שמהיר באלפי מונים ממה שאנחנו מכירים כיום, הצפנה קוונטית שלא ניתנת לפריצה ואפילו אינטרנט קוונטי.

הרס יצירתי

כנראה שמעולם לא היה רעיון שנכשל בצורה כל כך מדהימה כמו זה של מרקס. למרות התנגדויותיו שלו, חסידיו הצליחו לשעבד חלק ניכר מאוכלוסיית העולם לחיי עוני ודיכוי. למרבה הצער, מעטים יכולים ללמוד מטעויותיו של מרקס מכיוון שפעמים כה רבות הם מוצגים בצורה לא נכונה.

המקור של הרעיון לא היה שוויון, אלא שקפיטליזם כפי שהיה מוגדר באותה תקופה, סבל מסתירה פנימית: אם כמות הסחורות מצד אחד והדרישה מצד שני נמצאים במצב של איזון, אז רווח לא יכול להתקיים. לכן, הדרך היחידה לעשות כסף היא לרמות את המערכת. זה מה שהפך את הרעיון של מרקס לכל כך מסוכן - הוא הצביע על בעיה שלאף אחד לא היה פתרון אליה.


מרקס. טעה לגבי הבעיתיות המובנית בשיטה הקפיטליסטית | צילום: מתוך ויקיפדיה  

יחד עם זאת, הוא טעה ובשנות ה-50 הכלכלן האוסטרי ג'וזף שומפטר הראה מדוע. יזמים שמעורבים בתהליך המכונה "הרס יצירתי" מותירים את המערכת במצב מתחדש תמידי, כך שכל עוד יש חדשנות, קיים מצב בו יש למישהו יתרון שמאפשר לו להרוויח ואין סתירה כפי שחשב מרקס. בתהליך למדנו משהו חשוב: זה לא העסק שיוצר ערך, אלא החדשנות.

צריך לדעת גם לטעות

אף אחד לא אוהב לטעות. זה אפילו גרוע יותר, כאשר טועים בוויכוח מול עמיתים, כפי שקרה לאיינשטיין. אך אם אתם מנסים לעשות דברים גדולים וקשים, הסיכוי שלכם לטעות גדל בהתאם. מה שהופך את המוחות הגדולים באמת לשונים, זה שהם מתייחסים לעבודתם בצורה עיקשת.

איינשטיין העביר 10 שנים בחשיבה על תיאוריית היחסות הפרטית ועוד עשר על היחסות הכללית. הוא חיפש במשך עשורים תיאוריה אחידה לשווא. הוא תקף בעיות באומץ יוצא דופן, ועדיין הוויכוח שלו עם בוהר היה חלק מחיפוש כנה אחר אמת ולא תחרות מזויפת או התחכמות.

צריך לדעת גם איך לטעות או כפי שניסח זאת הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן "הרעיון הוא לתת את כל המידע על מנת לאפשר לאחרים לשפוט את הערך של התרומה שלך; לא רק את המידע שמוביל לשיפוט בכיוון כזה או אחר". היום לצערנו, השיטה הזו לא כל כך מיושמת.

אנחנו נוטים להפריד בין הצלחה וכישלון לשתי קטגוריות נפרדות, אך למעשה הם קשורים מאוד האחד בשני. כאשר מתבוננים יותר לעומק על סיפורים של הצלחה מסחררת, מגלים שקדמו להם פעמים רבות סיפורים של קושי וכישלון. 

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media