כ"ח בניסן ה'תשע"ז   |   24 באפריל 2017   |   יום שני
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
מיוזיק-טק: תוכניות יזמות למוזיקאים צצות כמענה לעתיד המעורפל של תעשיית המוזיקה
17/04/2017 | צופית הרלינג
סם המוות: ההתמכרות הגרמנית שהביאה לנפילת המשטר הנאצי
23/04/2017 | רון מיברג, מעריב
סקר חדש מאתגר את תעשיית הרכב: 70% מדור המילניום לא רוצים רכב חשמלי
18/04/2017 | ג'ון קוטשייר
  נדל"ן ותשתיות  < ראשי

מתווה ריגס: האם התחרות בשוק הגז תיפתח בסיוע ממשלתי?

האם כניסתה של חברת האנרגיה היוונית אנרג'יאן למשק הגז תשפיע על כיסו של הצרכן הישראלי? ולאן באמת מגיעים כחצי מיליארד שקל שנגבים ממשלמי הארנונה לטובת "הקרן לשמירת הניקיון"?
13/01/2017 | הדר חורש, סופהשבוע

¬ביום רביעי בבוקר נראה היה שחזונו של שר האנרגיה, יובל שטייניץ, מתחיל לקרום עור וגידים: לרגל השקת פעילותה של חברת האנרגיה היוונית אנרג'יאן בישראל, התייצב היו"ר והמנכ"ל מתיאוס ריגס בפני עיתונאים, הודיע שהוא מוכן להיכנס לתחרות במשק הגז הטבעי, והציע ללקוחות גז במחירים נמוכים ממחיר הגז המגיע ממאגר "תמר".

התחרות על פי ריגס תיפתח ב־2020, ובעצם כבר בשנה הבאה. אומנם אנרג'יאן תספק את הגז רק ב־2020, אולם היא כבר החלה לבדוק את השוק, וחוזים ראשונים עם לקוחות צפויים להיחתם בתחילת השנה הבאה. כשאנרג'יאן תתחיל לפעול, איש לא יוכל להמשיך להאשים את הממשלה כי הקימה, באמצעות מתווה הגז, מונופול הגובה מהציבור מחירים גבוהים.

אנרג'יאן היא חברת אנרגיה יוונית קטנה יחסית שרכשה מבעלי המונופול, נובל אנרג'י ודלק, את מאגרי הגז "כריש" ו"תנין". המאגרים, שנובל ודלק חויבו למכור במסגרת מתווה הגז, נחשבים קטנים יחסית, אבל יכולים לספק תחרות למאגרים הגדולים שבידי המונופול. אף על פי שאנרג'יאן השקיעה כבר למעלה מ־40 מיליון דולר בעסקה, הדרך לתחרות בענף עדיין ארוכה, והסיכוי שההוזלה תגיע לכיסי האזרחים קטן. אנרג'יאן עדיין לא התחייבה לפתח את המאגרים ולספק גז. היא ממתינה לראות כיצד מתכוונת הממשלה לסייע לה להיכנס לשוק, שרובו חתום על חוזים עם מאגרי "תמר" ו"לווייתן".

אסדת קידוח של אנרג'יאן היוונית | צילום: ערוץ היוטיוב של החברה

ריגס אומר אומנם שהוא אינו בונה על סיוע ממשלתי, אבל מדבריו השתמע ההפך הגמור. הוא הודיע שאנרג'יאן לא תיכנס לשוק אלא אם כן יובטחו לה חוזים למכירת גז בכמות של 3 מיליארד מ"ק בשנה - כרבע מהצריכה השנתית של המשק. זהו יעד שאפתני, ומאחוריו מסתתרת למעשה דרישה לתמיכה ממשלתית משמעותית, שתגרום ללקוחות גדולים לעבור לאנרג'יאן. הלקוח הגדול והמשמעותי ביותר הוא חברת החשמל, שחתומה על חוזה עם שותפות "תמר" עד 2022. באנרג'יאן לוחצים על הממשלה למצוא דרך יצירתית לשנות את תנאי החוזה, אבל ספק אם הדבר אפשרי חוקית.

גם אם יתגברו על המכשולים ומחירי הגז במשק יירדו, לא תהיה לכך השפעה על משקי הבית: אלה אינם צורכים גז, אלא חשמל שאותו מפיקה חברת החשמל בעיקר מגז. על פי החוזה שעליו נאלצה החברה לחתום, היא תשלם בשנים הבאות את המחיר הגבוה ביותר במשק תמורת הגז שהיא רוכשת מ"תמר". החוזה נכפה על החברה על ידי הממונה על ההגבלים לשעבר, דיוויד גילה, ויו"ר רשות הגז המודחת, אורית פרקש. מי שייהנו מהמחיר המופחת הם העסקים והמפעלים הרוכשים גז מיצרני חשמל פרטיים.

פה נטמן הכסף

באוגוסט האחרון בישר המשרד להגנת הסביבה על עוד הישג תקציבי מרשים של זאב אלקין: השר, שמונה לתפקיד רק שבועיים קודם להודעה, הצליח להשיג מהאוצר 260 מיליון שקל שיחולקו ביד נדיבה לבעלי משאיות דיזל ישנות שיסכימו לגרוט את רכבם, ולהמיר אותו ברכב חדש יותר ומזהם פחות. חלק מהסכום ישמש גם לסבסוד מסננים שיותקנו על מפלטים של רכבי דיזל. "יישום התוכנית במלואה יחסוך למשק חצי מיליארד עד מיליארד שקל בשנה בעלויות אשפוז, ימי עבודה ועוד", נמסר מהמשרד להגנת הסביבה.

אל תנסו לשאול אפילו איך הם הגיעו למספר הזה, מפני שהמאבק הצודק להגנת הסביבה רצוף מספרים ונתונים בלתי ניתנים לאימות או להפרכה, וכל מספר זוכה. מה שאפשר בכל זאת לברר הוא כיצד השיג אלקין את ההקצאה התקציבית הנדיבה הזו, בעוד שמשרדי ממשלה אחרים נאנקים תחת קיצוצים רוחביים לצורך מימון פיצויים לעמונה, דחיית הקמת תאגיד השידור ועוד.

התשובה העולה מספר התקציב וממכתב שנשלח למשרד להגנת הסביבה מפתיעה: הכסף הועבר לאלקין מתוך משרדו שלו, מקופה שנועדה למיזמים שהמשרד להגנת הסביבה מתקשה להוציא לפועל.

כיצד מנותב הכסף שאמור היה להביא להתייעלות ירוקה? | צילום: Fotolia

המכתב נשלח על ידי עו"ד שרון ארצי, המייצגת את מרכז השלטון המקומי, המנסה כבר שנים רבות להחזיר למשלמי הארנונה את מאות מיליוני השקלים שהם משלמים מדי שנה ללא תמורה וללא סיבה נראית לעין, לקרן עלומה המנוהלת על ידי המשרד להגנת הסביבה.
הכספים נעלמים לתוך "הקרן לשמירת הניקיון": מדי שנה מצטברים בקרן למעלה מחצי מיליארד שקלים, הנגבים על פי חוק מהרשויות המקומיות. ההיטל מכונה "היטל הטמנה" - הרשויות משלמות את ההיטל בהתאם לכמות האשפה שמייצרים תושביהן. האשפה מועברת לאתרי הטמנה, שבהם קוברים את הפסולת. העיריות משלמות את עלויות ההטמנה של הפסולת ובנוסף הן משלמות לממשלה היטל מיוחד. ההיטל נועד לגרום לרשויות לחשוב פעמיים לפני שהן שולחות פסולת המזהמת את הקרקע, ולאלץ אותן לשקול הקמת מפעלי מחזור המקטינים את הצורך בהטמנה.

כספי ההיטל, המשולמים מכספי הארנונה של כולנו, נכנסים על פי חוק ל"קרן הניקיון", שתפקידה להשקיע את הכסף אך ורק בפתרונות שימנעו את הצורך להמשיך לטמון את הפסולת העירונית ובכך לזהם את קרקעות המדינה. אילו היו אנשי המשרד להגנת הסביבה עושים את מלאכתם, יש להניח שמזמן לא היה צורך בהטמנת אשפה בישראל. אבל השנה ימלא עשור להקמת הקרן, והפקידים לא עשו כמעט דבר למימוש ייעודה. היחידות שהתקוממו היו הרשויות המקומיות, שאף עתרו לבג"ץ כנגד הגבייה של מאות מיליוני שקלים היורדים לטמיון. הממשלה כמובן סירבה להחזיר את הכסף או להפסיק את הגבייה, במשרד להגנת הסביבה הבטיחו שבקרוב יעשו משהו בכסף, אבל להבטחות לא היה כיסוי.
בשנתיים האחרונות חל שינוי מסוים במדיניות האוצר, העומד למעשה מאחורי הקמת הקרן המיותרת, ואנשיו החלו למצוא שימושים לכספים. בחוק ההסדרים שמלווה לתקציב הקודם "לווה" האוצר מהקרן 200 מיליון שקל, שבמקרה חסרו בתקציב. כעת נמצא שימוש נוסף, והמשרד "לווה" 260 מיליון שקל כדי לצ'פר בעלי משאיות במשאית חדשה.

ומה יהיה על זיהום קרקעות המדינה וכספי הארנונה שנועדו לממן שירותים עירוניים? עד כמה שזה תלוי באוצר ובמשרד להגנת הסביבה, הם ימשיכו לזהם את המדינה במאות אלפי טונות של אשפה, ולהשתמש בכספי הארנונה שלנו כקופה קטנה לכל מטרה חולפת. למשרד להגנת הסביבה אין כל תוכנית לשימוש בכספי קרן הניקיון, ובתגובה למכתבה של עו"ד שרון ארצי נמסר לקונית: הנושא בבדיקה.

לאתר מעריב

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media