הרופאים 2019
   
כ' בתשרי ה'תש"פ   |   19 באוקטובר 2019   |   שבת
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
בקצב משלו: הצצה אל עולמו המסחרר של סטיב איוקי
13/10/2019 | זאק אומלי גרינברג
כבר לא מיליארדר: הונו של אדם נוימן נחתך ל-600 מיליון דולר
15/10/2019 | מערכת פורבס
שקיעה בבוץ הסורי: כשהאמריקאים נסוגים הטורקים עלולים להסתבך
17/10/2019 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד
  עולם  < ראשי

בחזרה למקורות: האם ספרד צועדת לכיוון עברה הקודר?

80 שנה חלפו מתום מלחמת האזרחים שקרעה את ספרד והעלתה לשלטון את הדיקטטורה של פרנסיסקו פרנקו • כעת, המערכת הפוליטית בספרד מפוצלת ורעועה מאי פעם, ומפלגות בעלות אידיאולוגיה קיצונית יותר תופסות את מרכז הבמה מימין ומשמאל
27/05/2019 | סיקור ממוקד, אלון לוין ויובל בוסתן

תוצאות הבחירות בספרד, שנערכו בפעם השלישית בארבע שנים האחרונות, תאמו את המגמה שהחלה שם ב־2015. ספרד עברה מעידן שתי המפלגות שאפיין את הפוליטיקה שלה מאז הבחירות הראשונות שלאחר עידן פרנסיסקו פרנקו, במשך 38 שנה, לעידן רב־מפלגתי.

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון היהודים העשירים 2019

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

השמאל התפצל לשתי מפלגות, והימין לשלוש. בדומה לישראל, המפלגה הגדולה ביותר בספרד קטנה באופן משמעותי מבעבר ונזקקת לחסדיהן של מפלגות רבות כדי להקים קואליציה. המעבר של הבוחרים מרצועה צרה יחסית, שהשתרעה בין המרכז־שמאל למרכז־ימין, לעבר המרחבים שמימין ומשמאל, לא רק שמבטיח חוסר יציבות ובעיית משילות כתוצאה מהקושי להקים קואליציה, אלא גם קיטוב פוליטי שמאיים להוביל את החברה הספרדית למחוזות אלימים.

העבר הקשה עשוי לחזור? | צילום: shutterstock

שני תהליכים מרכזיים הובילו לפיצול הזה. הראשון הוא תוצאה של המשבר הכלכלי של 2014־2008. צמיחה שלילית, גידול מהיר של החוב הלאומי ושיעורי אבטלה גבוהים בעיקר בקרב הצעירים הולידו את מפלגת פודמוס השמאלית, ברוח המחאה החברתית של 2011 שממנה הושפעו גם דפני ליף, סתיו שפיר וחבריהן.

התהליך השני הוא תוצאה של ניסיונות המיעוטים (כמו הקטלונים והבאסקים) להשיג עצמאות ובכך לפגוע באחדותה הטריטוריאלית של ספרד. התהליך הזה נתפס בעיני אנשי ימין ככזה שלא נתקל בתגובה חריפה מספיק מצד השלטון של המפלגה השמרנית. וכך נולדו שתי מפלגות חדשות: האחת היא מפלגת ווקס, המוגדרת לעיתים כימין קיצוני, והשנייה היא מפלגת האזרחים שמייצגת, למעשה, קטלונים שלא מעוניינים להתפצל מספרד. כיום זו המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט הקטלוני. הקיטוב הפוליטי כבר הביא את ספרד לעברי פי פחת בעבר, וכעת היא תיאלץ להתמודד שוב עם השדים שלה.
"האדומים" נגד "הפאשיסטים"

מלחמת האזרחים הספרדית, שהשתוללה בשנים 1939־1936, הציבה משני צדי המתרס הפוליטי שני מחנות גדולים, שכל אחד מהם הורכב מכמה סיעות. השמאל הספרדי היה מאוגד במסגרת הרפובליקנים, שהיו נאמנים לרפובליקה השנייה שהוקמה ב־1931 וכונו בפי מתנגדיהם מימין "האדומים". אליהם חברו האנרכיסטים והקומוניסטים.
התמיכה הגיאוגרפית של הרפובליקנים הגיעה מחבל הבאסקים, מחבל הקטלונים ומדרום מזרח ספרד.

הימין הספרדי נשען על הפלנגות, הסיעה של פרנקו, המלוכנים והכנסייה הקתולית. התמיכה בימין הספרדי הגיעה מאזורים מערביים יותר במדינה. הם כינו עצמם "הלאומנים", והשמאל כינה אותם "פאשיסטים".

מאחורי כל אחד מהמחנות עמדו מעצמות - ברית המועצות וצרפת בצד הרפובליקני. גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית בצד הפלנגיסטי.
המלחמה נמשכה שנתיים ושמונה חודשים והחריבה את כל ספרד, כאשר קרוב לשני מיליון בני אדם מצאו את מותם כתוצאה מכך. לבסוף הוכרז הצד הלאומני כצד המנצח, וספרד שקעה בחיים תחת הדיקטטורה של פרנקו, למשך 36 שנה.

כרוניקה של קיטוב פוליטי

הפוליטיקה הספרדית בעידן שאחרי פרנקו השתדלה להישאר בגבולות גזרה של שתי מפלגות גדולות, מפלגת מרכז־ימין ומפלגת מרכז־שמאל. במשך 11 מערכות הבחירות שהתנהלו במדינה בשנים 2011־1977 גרפו שתי המפלגות הגדולות 93%־81% מהמושבים בפרלמנט, כשבחמישה מקרים אחת מהמפלגות אף זכתה ברוב מוחלט ויכלה להקים ממשלה ללא שותפות קואליציוניות. אולם מתחת לפני השטח כבר רחש תהליך של קיטוב פוליטי, בדרך חזרה למקומות שאליהם קיוותה ספרד שלא תצטרך לשוב.

הממשלה השמרנית ששלטה בספרד ב־2004־1996 העלתה את המדינה מחצי האי האיברי על פסים של צמיחה. הפופולריות של ראש הממשלה אסנאר היתה בשיאה בתחילת הקדנציה השנייה שלו. אולם אז הוא קיבל החלטה, שלהגדיר אותה כלא פופולרית תהיה לשון המעטה.

ספרד היתה אחת מהמדינות שהצטרפו למלחמה האמריקאית בטרור ב־2001 ושלחה כוחות הן לאפגניסטן והן לעיראק. הציבור יצא בהמוניו להפגין נגד המלחמה - בכל סקרי דעת הקהל ההתנגדות היתה מהגבוהות בעולם - עד 90%.

מפלגת הפועלים הסוציאליסטית, מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר באותה שעה, ניצלה את העובדה הזאת כדי לנהל קמפיין נגד הנוכחות הספרדית באפגניסטן ובעיראק. אם לא די בכך, שלושה ימים לפני הבחירות ב־2004 בוצע פיגוע הטרור הגדול בתולדות ספרד ואחד הגדולים בתולדות אירופה - 192 הרוגים בסדרת פיצוצים ברכבת במדריד.

הממשלה ניסתה לשכנע, כי מי שעומד מאחורי הפיגוע זו המחתרת הבאסקית. הסיבה להאשמה השקרית היתה, שמי שביצע בפועל את הפיגוע היה ארגון אל־קעידה, שהצהיר כי עשה זאת כנקמה על המעורבות הספרדית במלחמה בטרור. הממשלה נתפסה כאחראית לפיגוע וכמי שניסתה לטייח ולשקר.

וכך הסוציאליסטים שבו לשלטון לשבע שנים, שבמהלכן התרחש המשבר הכלכלי הקשה ביותר בספרד מאז מלחמת האזרחים. המשבר ב־2008 התרחש במקביל למשבר בשאר מדינות המערב, וספרד, שכלכלתה היתה נגועה בשחיתות ובהוצאה ציבורית גבוהה במיוחד, נאלצה לבצע צעדים קשים ביותר, כולל קיצוצים כואבים ונטילת הלוואות בריבית גבוהה כדי להישאר בחיים.

בזמן שבשנות הממשלה השמרנית ירד החוב הלאומי מ־65% תוצר ל־45% תוצר, הרי שבתוך המשבר הכלכלי עבר החוב את 100% תוצר. גם המשבר הזה פורר את החברה הספרדית - תנועת מחאה בשם M־15, שנקראה על שם ההפגנה הראשונה שהתקיימה ב־15 במאי 2011, תנועה ששימשה השראה למחאה החברתית בישראל כמה חודשים מאוחר יותר - הוציאה מיליונים לרחובות.

התנועה הפכה בבחירות 2015 למפלגת פודמוס ששינתה את פני הפרלמנט הספרדי. פודמוס היתה למפלגה הגדולה הראשונה בספרד שאינה אחת משתי המפלגות הגדולות. בבת אחת ירד חלקן של שתי המפלגות הוותיקות מ־85% ל־61%, ופודמוס היתה ללשון המאזניים.

סוף המערכת הדו מפלגתית

המצע של פודמוס הוא קידום דמוקרטיה ישירה בספרד, משום שלדעת המפלגה, המדינה נשלטה כל השנים על ידי קאסטה שמורכבת מאנשי שתי המפלגות הגדולות, שלמעט כמה הבדלים אידיאולוגיים נתפסים על ידי פודמוס כמפלגות מאותו שבט.

במסגרת הדמוקרטיה הישירה, הציעו פודמוס שכל סוגיה חוקתית בספרד תהיה חייבת לעבור משאל עם, כמו כן הם היו למפלגה הראשונה בספרד שתמכה בזכות המיעוטים הלאומיים, כמו הקטלונים והבאסקים, לקיים משאל עם על הישארותם בספרד או הליכה לדרך עצמאית. הם גם הציגו עמדות שמאל מסורתיות, כגון צמצום פערים ומאבק לשוויון.

גם הימין החל בתהליך משלו עם הקמתה של מפלגת האזרחים, שראשיתה בברצלונה ב־2006, אולם בבחירות 2015 כבר הגיעה עם מסר כלל־ספרדי. מפלגת האזרחים מייצגת את הקו של קטלונים שאינם מעוניינים להתנתק מספרד. או במילות הסיסמה של המפלגה - קטלוניה מולדתנו, ספרד ארצנו ואירופה עתידנו. עם יותר מ־11%, ולצד פודמוס שגרפה כ־20%, שקעה ספרד בעידן אי היציבות הפוליטית.

ההתעוררות הלאומית של קטלוניה וחבל הבאסקים התחוללה פחות או יותר במקביל לשנות המשבר הכלכלי. בשנת 2006 עבר חוק בפרלמנט הספרדי שביקש להסדיר את האוטונומיה הקטלונית. ארבע שנים לאחר מכן הודיע בית המשפט העליון בספרד, כי הוא מבטל סעיפים בחוק שאינם חוקתיים, 14 במספר, וכן משנה 27 אחרים. הדבר גרר מחאה מקיפה והוביל לקריאות להתנתק מספרד ולהכריז על עצמאות. מכאן הדרך היתה מהירה למשאל עם ולהכרזה על עצמאות שהובילה לעימות בין הממשלה לבין הקטלונים.

הבאסקים, לעומת זאת, עברו תהליך שונה. ב־2011 הודיעה המחתרת הבאסקית eta כי היא מתפרקת סופית. במקביל קמו מפלגות באסקיות שהחלו להתמודד בפרלמנט הספרדי. הבאסקים מעוניינים להגיע להרחבת האוטונומיה שלהם ואף לעצמאות באמצעות דיאלוג.

משבר קואליציוני

בחירות דצמבר 2015 לא הצליחו להצמיח מנצח ברור. השמרנים ניסו ללא הצלחה להקים ממשלה וכך גם הסוציאליסטים. חצי שנה לאחר הבחירות האלה הלכה ספרד לבחירות חדשות. המפלגה השמרנית התחזקה, אולם חלפו ארבעה חודשים עד שקמה ממשלה שהצליחה להחזיק רק 20 חודשים. ביוני 2018 עברו הסוציאליסטים לממשלה במקום השמרנים, אך הם נכשלו כבר בתקציב הראשון, ושוב הוקדמו הבחירות, הפעם לאפריל 2019.

תוצאות הבחירות האחרונות מראות כי המגמה מתחזקת. שתי המפלגות הגדולות השיגו ביחד רק 54% מהמושבים, התוצאה הנמוכה אי פעם. בימין צצה כאמור מפלגה חדשה, ווקס, מעין סיעה שהתפצלה מהמפלגה השמרנית. ווקס מציגה למעשה עולם ערכים ספרדי ישן - ערכי הדת הקתולית, כולל התנגדות להפלות ולנישואים חד מיניים; שאיפה לשלטון מרכזי חזק והתנגדות לפרישה של מחוזות מספרד; כלכלה ליברלית ועוד.

בלי משים הפכה הפוליטיקה הספרדית לכזו הנחלקת לפי קווים דומים למלחמת האזרחים ההיא - בשמאל ישנה מפלגת ציר נאמנה למסגרות כמו האיחוד האירופי, ישנה מפלגה בעלת מאפיינים אנרכיסטיים ומפלגה קטלונית בעלת אידיאולוגיה שמאלית. בימין ישנה מפלגת ציר שמרנית קתולית, מפלגה קטלונית ימנית ומפלגה לאומנית.

הסוגיות שמעסיקות את ספרד הן רבות: חלומות העצמאות של הקטלונים והבאסקים, ההגירה והטרור המוסלמיים, נזקי המשבר הכלכלי שעוד נותנים אותותיהם בכלכלה הספרדית, והמתח בין הדת לחברה האזרחית. אבל בראש ובראשונה חוסר היציבות הפוליטית וחוסר היכולת להקים ולתחזק ממשלה יציבה הם אולי האיום הגדול על ספרד.
תוצאות בחירות 2019 היו, כאמור, התגברות תהליך היחלשותה של המדינה. המפלגה הסוציאליסטית ופודמוס השיגו ביחד 165 מושבים, כשיש צורך ב־176 מושבים לפחות. מספר האפשרויות שלהם מוגבל מאוד, והם יתקשו להקים קואליציה ולתחזק אותה לאורך זמן.

חילופי דורות

שלושת ראשי הממשלה שהנהיגו את ספרד בדור האחרון, בשנים 2018־1996, היו ילידי שנות ה־50. הם גדלו בזמן הדיקטטורה של פרנקו, והוריהם חוו את מלחמת האזרחים. הדמוקרטיה והיציבות הפוליטית בוודאי לא היו מובנות מאליהן.
לעומת זאת, מנהיגי חמש המפלגות הגדולות כיום הם ילידי 1981־1972, ולהוציא את ראש הממשלה הנוכחי פדרו סאנצ'ז שהיה בן שלוש במותו של פרנקו, כולם נולדו לאחר מכן.

הנהגה הפוליטית הספרדית גדלה בעידן הדמוקרטי, וייתכן שבשל כך הקמה של מפלגות נוספות ונענוע הסירה הפרלמנטרית לא נתפסים בעיניהם כבעיה. אבל ספרד נמצאת בתקופה רגישה מאוד ועשויה למצוא עצמה תוך זמן קצר יחסית במערכת בחירות חדשה, אלא אם תפעל לביצוע שינויים עמוקים הן בשיטת הממשל והן בנושאים השונים שנזכרו. סדרה של מערכות בחירות תפגע בצורה קשה באיזון המפלגתי והיא עשויה להוליד אלימות רבה.

היבט נוסף שעולה מן המפלגות החדשות, בעיקר פודמוס ו־ווקס, הוא יורוסקפטיזם שלא התקיים במערכת הפוליטית הספרדית עד לפני ארבע שנים.
פודמוס תוקפת את האיחוד האירופי משמאל, משום שהוא נתפס בעיניה כגוף מושחת וכמי שאחראי על הצעדים הכלכליים החריפים בזמן המשבר, תוך פגיעה במדינת הרווחה הספרדית.

ואילו ווקס מעוניינים בצמצום ההשפעה של בריסל על הספרדים, בדומה לרצונם בשלטון מרכזי חזק, שבו המחוזות האוטונומיים השונים מחזירים סמכויות לשלטון המרכזי במדריד. במילים אחרות, הם רואים באיחוד האירופי כמי שפוגע בריבונות הספרדית.

בבחירות הקרובות לפרלמנט האירופי, שייערכו ב־26 במאי, צפויות המפלגות היורוסקפטיות להתחזק בצורה משמעותית, בעיקר מימין. פודמוס ו־ווקס הן כרגע המפלגות היחידות בספרד שמשמשות כתובת לנתח האוכלוסייה היורוסקפטי הגדל בספרד, מי שהיתה עד למשבר הכלכלי אחת מהאוהדות הגדולות ביותר של האיחוד האירופי.

ספרד, כך נראה, מתרחקת מהשלב המודרני בהיסטוריה שלה, זה ששזור בדברי ימי האיחוד, ומבקשת לחזור לתקופות מוקדמות יותר - תקופות של קיטוב פוליטי אלים.

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון היהודים העשירים 2019

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media