הרופאים 2019
   
כ' בתשרי ה'תש"פ   |   19 באוקטובר 2019   |   שבת
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
בקצב משלו: הצצה אל עולמו המסחרר של סטיב איוקי
13/10/2019 | זאק אומלי גרינברג
כבר לא מיליארדר: הונו של אדם נוימן נחתך ל-600 מיליון דולר
15/10/2019 | מערכת פורבס
שקיעה בבוץ הסורי: כשהאמריקאים נסוגים הטורקים עלולים להסתבך
17/10/2019 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד
  עולם  < ראשי

מלחמת הסחר ה־II: כך משחק טראמפ משחק פוקר אגרסיבי עם סין

נשיא ארה"ב הצית מחדש את מלחמת הסחר העולמית ושלח את השווקים למטה • בעוד הכלכלה האמריקאית בשיא וזו הסינית ממשיכה לגלות סימני מצוקה, נראה שידו של טראמפ חזקה יותר – אך במשחק המתמשך בין המעצמות לארה״ב יש הרבה מה להפסיד
26/05/2019 | איתי זהוראי

היתה זו יד הגורל או אולי דווקא יד מכוונת, שתזמנה הכל במדויק. צירוף המקרים שהתרחש בימיה הראשונים של שנת 2018 היה טבול באירוניה: שעות ספורות בלבד לאחר שקרן המטבע הבינלאומית פרסמה תחזית צמיחה אופטימית לשנה החדשה, חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הצו הנשיאותי שהיה יריית הפתיחה למה שתתפתח להיות "המלחמה הכלכלית הגדולה בהיסטוריה".

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון היהודים העשירים 2019

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

קרן המטבע, וגם מוסדות כלכליים רבים אחרים, כשלו בחיזוי הכרזת המלחמה של ארה"ב על האויב הסיני - זאת על אף שבשום שלב, במהלך קמפיין הבחירות וגם לאחריו, לא הסתיר טראמפ את כוונותיו.

טראמפ. נאמן לסגנון ניהול המשא ומתן שלו | איור: shutterstock

את הצהרותיו הלוחמניות של טראמפ כנגד מי ש"אונסת את ארצנו" ומי ש"אחראית לגניבה הגדולה ביותר בהיסטוריה" פיזר טראמפ הרבה לפני שנכנס לבית הלבן. עוד ב־2011, כשעדיין פיזז בין עלמות חן על הבמות בתחרויות "מיס יוניברס" והיה מועמד עצמאי, טען מי שעתיד להיות מנהיג המעצמה הגדולה בעולם, כי סין זוממת "להביס אותנו ולהשתלט על מדינתנו".

לאחר שנה של מלחמה וכמעט חצי שנה של הפסקת אש מתוחה המוסדות הכלכליים כבר הרבה יותר זהירים ופסימיים. תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה, ומושג המפתח "מתיחויות סחר", שנעדר לחלוטין עד לאחרונה מהדוחות, מככב כעת בכל עדכון.

קרן המטבע, למשל, חתכה לאחרונה את תחזית הצמיחה של הכלכלה העולמית בפעם השלישית ברציפות לקצב הגידול הנמוך ביותר בעשור האחרון, תוך שהיא מזהירה מפני "מצבה העדין" של הכלכלה הגלובלית ומפצירה בצדדים ליישב את המחלוקות ולהגיע להסדר. את עדכון הצמיחה השלילי פרסמה הקרן שבועות בלבד לפני ששלף טראמפ את התרגיל האחרון והצית בכך את המלחמה הגדולה מחדש.

דו קרב בחצות

ימים ספורים לפני נחיתתה של המשלחת הסינית, שהיתה אמורה לסכם סופית את פרטי "הסכם השלום" המתגבש בין המעצמות, נחתה על ראשם של הסינים פצצה מפתיעה. בציוץ בטוויטר הודיע הנשיא האמריקאי, כי בכוונתו ליישם באופן מיידי את מדרגת ההסלמה הבאה - העלאת המיסוי על סחורות מסין בהיקף של 200 מיליארד דולר משיעור של 10% ל־25%.

אבל טראמפ לא הסתפק בכך והודיע גם, כי הסנקציה תיכנס לתוקפה ביום שישי, 10 במאי, 12:01 לפי שעון וושינגטון - יומיים בלבד אחרי מועד הגעתה המתוכנן של המשלחת הסינית לארה"ב. בכך כפה הנשיא על הסינים להיכנס למשא ומתן תחת לחץ ובתנאים לא נוחים. טראמפ גם דאג למלכד את יציאות החירום, כשהוא מפזר איום מאוד לא מרומז ומאוד לא מעודן לגבי השלב הבא: "325 מיליארד דולר של סחורות שנשלחות אלינו מסין נותרו בינתיים ללא מיסוי - אבל בקרוב גם אלו ימוסו בשיעור של 25%".

שי ג'ינפינג. נכנס למלכודת שטמן לו טראמפ | צילום: shutterstock

אמנם בייג'ינג הכריזה בתגובה, כי היא שוקלת לבטל את השיחות ולהשאיר את המשלחת בבית, אך היה זה איום סרק. משרד החוץ הסיני שחרר הודעה, כי הוא "מקווה ששני הצדדים יגלו גמישות וייפגשו באמצע". מאופטימיות פרגמטית, כי שני הצדדים עומדים בפני סבב הדיונים האחרון והכרזה על ההסכם המיוחל, עברו הצדדים לחילופי האשמות, סנקציות הדדיות וחשש גדול ממה שצפוי בהמשך.

זוג אס

אף שהסינים ציפו לתרגילים, הם הופתעו מהעוצמה שבה השתנו פני הדברים תוך זמן קצר כל כך. ייתכן שחשבו שהם משחקים שחמט ולא הפנימו שטראמפ משחק משחק אחר לגמרי. רק לפני שנה תיאר טראמפ את הנשיא שי ג'ינפינג כ"שחקן פוקר ברמה עולמית". כן, פוקר זה המשחק של טראמפ, ומה יותר משובב את הנפש לשחקן אגרסיבי כמותו מלהתבונן בערימת האסימונים הנחותה של היריב ואז לדחוף בהינף יד (או בציוץ של פחות מ־100 מילים) את צרורות האסימונים למרכז השולחן תוך הכרזה מלאת פאתוס. 

הסינים יכולים לאיים עד מחר שהם קמים מהשולחן ומפסיקים לשחק, אבל ערימת הז'יטונים שלהם מדולדלת, והם מושקעים עמוק בקופה השמנה. את ההכרזה, כי "כל פעולה שתנקוט ארה"ב נגדנו תגרור תגובה דומה", יכולים אמנם הסינים לפדות, אולם לאחריה תיוותר בידם ערימת אסימונים דלילה למדי, שכן הם כבר מיסו יותר מ־90% מסחורות אמריקאיות. האמריקאים, לשם השוואה, הטילו עד ממש לאחרונה מכס רק על עשירית מהיקף הסחורות השנתי בשיעור של 25% (עוד 200 מיליארד דולר מוסו "רק" ב־10%). גם לאחר הצעד האחרון שהעלה את רף המכס לרמה של 25% נותרו עדיין רוב הסחורות המיובאות לארה"ב מסין ללא מכס. במילים אחרות, בצד השולחן של הנשיא האמריקאי נותרה עדיין ערימה גדולה של ז'יטונים.

אבל פוקר הוא לא רק משחק של "למי יש יותר". זהו משחק קלפים שיש בו הרבה פסיכולוגיה. טראמפ הוא "בריון פוקר", שחקן אגרסיבי שדוחק את יריביו, מפעיל עליהם לחץ בלתי פוסק ומגדיל את סכומי ההימור תדיר. לשחק מול בריון פוקר שכזה זו חוויה קשה ומתסכלת תמיד, אבל זה הופך לסיוט כשהבריון גם מחזיק בזוג אסים ביד. ולרוע מזלו של הנשיא ג'ינפינג, טראמפ הוא בדיוק אותו בריון אגרסיבי, שבסבב חלוקת הקלפים האחרון קיבל ידיים חזקות. חזקות מאוד.

הכלכלה האמריקאית מפגינה ביצועים פנטסטיים לאחרונה ושוברת את כל התחזיות העגומות שהוצמדו לה מאז פרצה מלחמת הסחר. שיעור האבטלה נמצא בשפל של 50 שנה (3.6% בלבד), קצב יצירת המשרות החדשות שוב עלה באופן מפתיע (263 אלף משרות באפריל), והשכר הריאלי ממשיך לטפס (עלייה של 3.2% לעומת התקופה המקבילה ב־2018). ומעל לכל מרחף הנתון המפתיע והחשוב הבא: במהלך הרבעון הראשון של 2019 צמחה הכלכלה האמריקאית בקצב מהיר של 3.2% - כמעט אחוז שלם מעל קונצנזוס התחזיות. על אף שהתחזיות צופות קצב צמיחה צנוע יותר ברבעונים הבאים, לפי כל ההערכות, 2019 תהיה השנה שבה ייקבע שיא היסטורי נוסף: רצף הצמיחה הארוך ביותר בהיסטוריה של כלכלת ארה"ב - למעלה מ־40 רבעונים רצופים של צמיחה.

מנגד נמשכת בלימתו המהירה של הקטר הסיני. ממשלת סין הורידה לאחרונה את תחזית הצמיחה השנתית שלה, וקרן המטבע צופה האטה נוספת בצמיחה ל־6.3% - קצב הצמיחה האיטי ביותר זה קרוב ל־30 שנה. הייצוא וההשקעות המקומיות, מנועי הצמיחה האדירים שהטיסו את הכלכלה בעשורים האחרונים, האטו בצורה משמעותית, זאת כאשר שיעור החוב הנוסק נמצא כבר שנים ברמות סיכון גבוהות. ראש הממשלה הסיני לי קקיאנג הודה בכינוס השנתי של הפרלמנט, כי "חיכוכי הסחר עם ארה"ב מעיבים על הצמיחה הסינית".

נורות אזהרה

לא במקרה קשר טראמפ את הביצועים המעולים שמפגינה הכלכלה האמריקאית למלחמת הסחר. לדבריו, אחת הסיבות למצבה הכלכלי הטוב של ארה"ב היא הגידול בהכנסות ממיסים בעקבות הטלת המכסים. ההכנסות הללו אכן רשמו גידול של יותר מ־16 מיליארד דולר, אבל ההשפעה של זה על הכלכלה האמריקאית זניחה - מה גם שלא הסינים שילמו את המס הזה, אלא דווקא היבואנים האמריקאים, שגלגלו את ההתייקרויות על הצרכן האמריקאי.

כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע. הבינה באיחור | צילום: shutterstock

וכאן בדיוק צריכה להידלק נורת האזהרה - שעון החול אוזל גם בצד האמריקאי. אמנם האינדיקטורים הכלכליים חזקים, אך המומנטום עלול להשתנות במהלך הרבעונים הבאים. הירידה בייבוא לארה"ב, המעידה על קיטון בביקושים המקומיים, מדאיגה. לכך יש להוסיף כי נתון הצריכה הפרטית, מנוע הצמיחה של הכלכלה (האחראי על כשני שליש מהצמיחה), רשם גידול מתון של 1.2% בלבד - פחות מחצי מקצב הגידול שנרשם ברבעון הרביעי של 2018 (2.5%). הנתון הזה לבדו צריך להדאיג מאוד את קברניטי הכלכלה האמריקאית. העלאת המכסים האחרונה וההתייקרות הצפויה בעקבותיה על אלפי מוצרי צריכה עלולות לגרוע כמיליון משרות משוק העבודה ולעלות לכל משק בית כ־800 דולר בממוצע בשנה. פגיעה לא פשוטה בלב מנוע הצמיחה האמריקאי.

ההסכם הטוב

נראה כי חלק בלתי מבוטל מ"הטילים" ששיגרה ארה"ב אל עבר סין נחתו בסוף בחצר האחורית שלה - ועוד לא דיברנו על הפגיעה הישירה הצפויה מהתגובה הסינית. העלאת המכס הראשונה על הסחורות האמריקאיות כבר פגעה פגיעה קשה ביצואנים. ההעלאה השנייה תהיה פגיעה אנושה בבטן הרכה של וושינגטון.

במהלך הרבעונים האחרונים ספגו היצואנים החקלאיים ירידות קשות וכואבות, וענפים אחרים כמעט נמחקו כליל. ירידות חדות חוו גם מגזרי התעשייה המסורתית, כמו הפלדה והברזל, והפגיעה הקשה לא פסחה גם על לב ליבה של התעשייה האמריקאית - תעשיית הרכב והאנרגיה. מגזרים אלו הם ה"בייס" הפוליטי של המפלגה הרפובליקנית, שם מתחילים להפנים כבר כי מלחמת הסחר מאיימת לגבות מחיר פוליטי לא קטן.

ולכל הקלחת הרותחת הזו מצטרפות הנפילות בבורסה, המוסיפות עוד קיטור לסיר הלחץ הדחוס ממילא. השווקים הפיננסיים, אשר גם כך נוטים לסבול ממניה דיפרסיה כרונית, אוהבים כידוע ודאות ויציבות - שני אלמנטים אשר לא צפויים לאפיין את המערכת הכלכלית הגלובלית בתקופה הקרובה. העצבים הרופפים בוול סטריט לא יוסיפו שקט נפשי לאיש שמאייש את החדר הסגלגל.

בסופו של דבר בהתנגשות הטיטאנים הזו כולם חוטפים. סין וארה"ב, הכלכלות הגדולות בעולם, הן מרכז הדופק של הכלכלה הגלובלית, וביחד אחראיות על למעלה משליש מהתפוקה העולמית, כרבע מהייבוא העולמי ועל יותר מחמישית מסך הייצוא הכולל. הסחר המצרפי של שתי הענקיות הללו, בסחורות בלבד, הסתכם ב־2018 בכ־8 טריליון דולר, ויחד הן אחראיות ליותר מ־50% מהצמיחה העולמית השנתית.

לכן, ככל שהמחלוקת המטלטלת את הכלכלה העולמית תיפתר מהר יותר, כך ייטיב לכולם - במיוחד לבורסות ברחבי העולם, הנמצאות ברכבת הרים מתמשכת בשנה האחרונה. עם זאת חשוב לזכור, כי לטווח הארוך הסכם טוב עדיף מהסכם מהיר - ייקח כמה זמן שייקח, גם במחיר של הפסדים נוספים במגזרי הפיננסים והתעשייה. הסכם הסחר, לכשייחתם בין המעצמות, ישדרג את הסחר העולמי ועתיד לפתור, או לפחות להקל, על הקשיים והאתגרים החשובים העומדים בפני הכלכלה הגלובלית.

לא רק גירעונה המסחרי של ארה"ב מול סין עומד פה על הפרק, אלא גם נושאי ליבה מהותיים הנוגעים בלב ליבן של סוגיות בעלות חשיבות קריטית לכלכלות רבות בעולם, וישראל ביניהן. אלו קשורות בין השאר גם לענייני קניין רוחני והעברת ידע טכנולוגי בכפייה.
גם אם נכון לעכשיו יש לו ידיים טובות יותר, כשחקן פוקר מנוסה אמור טראמפ להכיר עוד תובנת פוקר ידועה, הרלוונטית מאוד לגבי יריבו הסיני ג׳ינפינג: "החיים לא תמיד מחלקים לך קלפים טובים, החוכמה היא לשחק טוב עם הקלפים הגרועים".

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון היהודים העשירים 2019

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media