ח' בטבת ה'תשע"ט   |   16 בדצמבר 2018   |   יום ראשון
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
הסוף למחלות? האתגרים המדעיים והעסקיים בתחום הטיפול הגני
12/12/2018 | יובל הירשהורן
עוד ארוכה הדרך? על מסלול המרוץ לרכב האוטונומי
11/12/2018 | דניאל שמיל
מאדום לכחול: אלו הסיבות לגל ניצחונות הימין בדרום אמריקה
09/12/2018 | סיקור ממוקד, אלון לוין ויובל בוסתן
  עולם  < ראשי

היעד הבא - קזחסטן

ראיון מיוחד עם שגריר קזחסטן בישראל, דולעת קוענישאב, שמסכם 25 שנים של יחסים טובים בין המדינות, ומספר על התכניות להידוק הקשרים בעתיד • ובעוד קזחסטן שואפת להפוך למעצמה טכנולוגית ופיננסית – יזמים ישראלים צריכים כבר להתחיל ללטוש עיניים לעברה
03/12/2018 | BrandVoice

אני מאמין שגם ישראל וגם קזחסטן ימשיכו לעשות את המיטב בשביל לפתח דברים משותפים נוספים בעתיד", אומר שגריר קזחסטן בישראל, דולעת קוענישאב, שמסכם למעלה מ־25 שנים של יחסים בין שתי המדינות, שהתהוו הרבה בזכות ביקורו של נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, בישראל בשנת 1995. "הביקור של הנשיא שלנו היה מוצלח מאוד", אומר קוענישאב. "לאחר מכן הקשר הלך והתחזק הרבה בזכות שמעון פרס, שביקר בקזחסטן בשנת 1995 כאשר כיהן כשר החוץ, אחרי זה ביקר שוב ב־2002 כסגן ראש הממשלה, ושוב פעם כנשיא מדינת ישראל ב־2009".

קזחסטן, המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שטח, משנה את פניה בימים אלו. היא מנסה לצאת מתדמית המדינה הצעירה שיצאה בתחילת שנות ה־90 מתוך ברית המועצות, ורוצה לייצב עצמה כמעצמה בתחום הטכנולוגי והפיננסי. לשם כך, יזם נשיא המדינה, נורסולטן נזרבייב, שני פרויקטים ענקיים בבירה אסטנה, במטרה למשוך אליה משקיעים ויזמים ולשפר את רווחת האזרחים.

נתניהו ונשיא קזחסטן, נזרבייב | צילום: Akorda press service

ובזכות הקשר החזק בין המדינות, יש עתה הזדמנות גדולה עבור ישראלים רבים להגיע אל העולם החדש שנפתח. "אני חושב שביטול הדדי של הצורך בוויזות כניסה, יהיה צעד משמעותי בשיפור היחסים. כמו גם יצירת טיסה סדירה קבועה בין נתב"ג לאסטנה", אומר קוענישאב. וחשוב לציין כי קזחסטן כבר ביטלה את הצורך בוויזה עבור ישראלים החל משנת 2016, אבל ישראל טרם ביטלה את הוויזה עבור הקזחים. עם זאת, השגריר מדגיש כי "יש יחסים מאוד טובים בין המדינות בתחום הכלכלי וזה תודות לפיתוח של שני הצדדים. כמובן שאי אפשר להתעלם מההישגים העצומים של הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים", מסכם.

השגריר הקזחי מעריך מאוד את ישראל ויודע כי חשוב למדינתו לשמור על הקשר הטוב עם המדינה הקטנה מהמזרח התיכון על אף אי אילו מחלוקות. "היום ישראל היא שם נרדף לחדשנות, חברות סטארט־אפ ופריצות דרך טכנולוגיות. בגלל זה גם אנשי עסקים מקזחסטן באים לכאן בחיפוש אחר אימוץ של טכנולוגיות. זה שיש לנו גם מחלוקות עם האג'נדה הישראלית, שהרבה פעמים נראית בהצבעות בארגונים בינלאומיים כמו האו"ם, לא מונע מאתנו לשמור על הידידות הטובה ולהמשיך לשתף פעולה", מסביר השגריר.

שני הפרויקטים שעומדים היום במרכז החשיבה לפיתוח קזחסטן הם AIFC (המרכז הבינלאומי לפיננסים), שאמור לייצב את המדינה במרכז השקעות ענק, וה־Astana Hub (המרכז הבינלאומי לטכנולוגיה), שמכוון כולו לעולם היזמות והטכנולוגיה.

"בכלכלה אנחנו לא יכולים להיות 100% בטוחים בהצלחה. עבורנו, מדובר בניסיון לקפוץ על הטרנדים הקיימים החדשים שיש היום בכלכלה העולמית. חשוב לדעת שהכלכלה העולמית מפתחת את עצמה מחדש ובעוד 10 שנים מהיום יהיו דברים שונים מאשר מה שאנחנו מכירים. מקווה שיגיעו לפרויקט שהקמנו משקיעים חלוצים ושבסוף נגיד כמו שאמר וורן באפט: 'בהתחלה באו היזמים המחדשים, אחרי זה המחקים ובסוף האידיוטים שלא באו בהתחלה". בינתיים הפרויקט הזה כבר התחיל, ונרשמו כבר כמה הצלחות", אומר קוענישאב.

בואו לבקר

על פי הנתונים, 12 אלף קזחים מגיעים מדי שנה לישראל, ורק כ־7000 ישראלים עושים את הדרך ההפוכה. עולם התיירות הקזחי עדיין לא הכי מפותח, אבל קוענישאב מאמין שזה רק ילך וישתפר. "לעתים המצב בישראל נתפס כמשהו בעיתי ומונע מהרבה אנשים להגיע לפה. אתם לא מרגישים את זה בתוך המדינה, אבל מבחוץ זה נראה אחרת. בקשר לתיירות בקזחסטן, רק עכשיו התחלנו לפתח תכנית לפיתוח הענף. קזחסטן יכולה להיות מוקד תיירות מאוד גדול. בשביל למסד את התיירות עבור שני הצדדים, חשוב מאוד כרגע להגיע להסכם על הטיסות הקבועות הישירות".

וכשזה יקרה, יהיה למטייל הישראלי הרבה מאוד מה לראות במדינה הזאת, שהיא אמנם עצמאית מעט מאוד שנים בגלל השתייכותה לברית המועצות, אבל מחביאה בתוכה המון היסטוריה, וכמובן נופים מרהיבים, כך שאם הגעתם בשביל ההשקעות, תוכלו להישאר בשביל הטיולים.

"לקזחסטן יש היסטוריה ענקית", מספר השגריר. "במדינה, שהייתה חלק מדרך המשי ההיסטורית, יש מונומנטים מימי הביניים ואתרים ארכיאולוגים רבים. ובשל הגודל שלה, אפשר למצוא בה את כל הנופים האפשריים - ממדבר, דרך יערות, הרים, אגמים ועד טיול לחופיו של הים הכספי. העובדה כי ההבדל במזג האוויר בקזחסטן יכול להגיע ל־80 מעלות (מפלוס 40 באוגוסט למינוס 40 בינואר), מאפשרת במקום אחד לעשות סקי ולשחק הוקי, ובמקום אחר לטייל ולשחק כדורגל בחוץ", מתאר השגריר.

קוענישאב מספר על המסורות השונות שניתן לחוות במדינה: "בקזחסטן יש יותר מ־100 קבוצות אתניות שונות. הגיוון הרב מצביע על אינספור מאכלים שונים, צורות התיישבות שונות, תלבושות ומנהגים מסורתיים שונים וכדומה". עם זאת, חשוב לו להדגיש כי קזחסטן היא לא מדינה ישנונית, ולא נעה רק על טהרת ההיסטוריה והמסורת. "יש סצינת חיי לילה אדירה במדינה", אומר קוענישאב.

דברים שרואים משם

מלבד קשר פוליטי ועסקי טוב בין המדינות, ישנה גם התפתחות של התדמית החיובית של ישראל בקרב העם הקזחי. "בתקופה הסובייטית, ישראל לא נראתה טוב בגלל דברים שעשתה נגד העם הפלסטיני. אולם היום, מלבד העמידה של קזחסטן על הזכות של העם הפלסטיני למדינה, אנחנו מבינים באותו זמן שישראל היא מדינה עם דמוקרטיה מפותחת וכלכלה מפותחת. בנוסף, יש היום לא מעט אזרחים קזחים שהגיעו מקזחסטן לישראל, והם פטריוטים של המדינה ומספרים דברים טובים עליה ־ כל השלושה האלה יוצרים תדמית הרבה יותר חיובית עבור ישראל", מסביר השגריר.

"כמו כן, ישראל תורמת המון בקידום התדמית הזאת בעזרת פרויקטים של המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ הישראלי. ישראל כמובן מיוצגת גם כמעצמה בעולם הרפואה. זה מאוד חשוב לקזחים. יש כמה קליניקות לרפואה בקזחסטן - שיש בהם יהודים ולא רק - אבל חשוב להם לכתוב על השלט שזה קשור לישראל - שמה של ישראל על השלט אומר שיש כאן איכות טובה".

לפי קוענישאב, העתיד של קזחסטן וכן של הקשר בין ישראל למדינתו ורוד, ועוד מצופות שנים רבות של עשייה. "ההסכם בין ישראל לקזחסטן בדבר ביטול ויזות הכניסה והטיסות הקבועות הישירות מאוד חשוב. אני חושב שגם הפן הפוליטי קובע כאן. הביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקזחסטן ב־2016 היה מאוד חשוב לקשרים, אבל נדרשים עוד צעדים בנושא. אני מאמין שבעתיד יהיה אפילו קשר עסקי הדוק יותר בין המדינות, וכמובן קשר חזק יותר בין האזרחים", מסכם קוענישאב.

בשירות משרד החוץ

ב־5 באוקטובר נשא נשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את נאום "מצב האומה" שלו. הנושא המרכזי בדבריו היה: "גידול הרווחה של האזרחים הקזחים: גידול ההכנסה ואיכות החיים". שר החוץ הקזחי, קיירת אבדרחמנוב, מי שיהיה אחראי במידה ניכרת למשיכת יזמים ומשקיעים למדינה, הגיב על נאומו של הנשיא וטען כי: "ראש המדינה הדגיש את הצורך להגביר את מדיניות הסחר של קזחסטן לקידום יעיל של המוצרים שלנו בשווקים אזוריים ובשווקים שונים בעולם, במסגרת הכללים המשתנים של הסחר הבינלאומי".

לצורך המטרה הזאת, קזחסטן מגבירה את שיתוף הפעולה עם ארגון הסחר העולמי. יעדים אלה צריכים להיות מושגים עד המפגש השנתי של ארגון הסחר העולמי (WTO) שיתקיים בשנת 2020 באסטנה. "אנחנו צריכים אסטרטגיית מסחר יותר אקטיבית בשביל לקדם מוצרים עבור שווקים זרים. עבור זה, אנחנו חייבים לדעת את הצרכים והיכולות שלנו. כל המשימות בשווקים הזרים והמבנה של היחידות הממשלתיות צריכות להיות מכוונות לעבודה הזאת", אמר השר.

עניין נוסף בעל עדיפות גבוהה עבור משרד החוץ הקזחי הוא פיתוח תשתית לוגיסטית אירופאית־רוסית. על פי הנאום שנשא הנשיא נזרבייב, קזחסטן צריכה להפוך לבורג מרכזי בכל הקשור לתחבורה ולוגיסטיקה שבין מדינות חבר העמים לשעבר, האיחוד האירופי, המזרח התיכון ודרום־מזרח אסיה.

במטרה ליישם את התוכנית, ידון השר על האפשרות שקזחסטן תצטרף לארגון ה־OECD. "העבודה של קזחסטן עם ה־OECD היא הכרחית ובעלת חשיבות פוליטית, משום שאף אחת מהמדינות באזור שלנו אינה חברה בארגון הזה, ואינה משתפת פעולה בצורה אקטיבית עם הארגון יותר מאשר המדינה שלנו", סיכם השר.

מטרות ריאליות

גם פרופ' זאב חנין, המדען הראשי של משרד הקליטה, התייחס לנאומו של הנשיא: "בהתחשב במצב הנוכחי ויכולותיה של קזחסטן, שני התחומים המוגדרים בהצהרת הנשיא - פיתוח של תחום החדשנות והשירותים (אנרגיה חלופית, ביו־רפואה, בינה מלאכותית וכדומה), ובניית מתחם הייטק תעשייתי - נראים מוצדקים כמו הרפורמות המבניות ושיפור איכות ההשכלה הגבוהה והתיכונית.

"להשגת המטרה, ככל הנראה, אמורה לסייע הצמיחה של השוק המקומי, פחות על ידי הגדלת התקציב הממשלתי, אלא יותר בעזרת הגדלת ההכנסות של האוכלוסייה עקב הגידול של פריון העבודה. הקצאת המשאבים לפרויקט זה נראית בבירור כהשקעה בפיתוח חברתי ותעשייתי, ולא צדקה מהמדינה, מה שיכול להיות צעד בכיוון הנכון.

"על מנת להגיע למטרה הזאת חייבים לערוך תהליך ייעול של מערכות הממשל הציבורי, ונטישה הדרגתית של השיטה 'הפיכת השלטון לנכסים עצמאיים' שעדיין קיימת במדינות רבות במזרח אירופה ואסיה. התוכנית המוצעת על ידי הנשיא נורסולטן נזרבייב לצמצום השחיתות השלטונית באופן משמעותי היא נקודת מפתח מרכזית בכל המהלך, אשר מרכיביו דורשים העמקה ודיון נוסף בפרטים. השאלה כיצד הוא יישום.

כמו כן, ההצהרה של הנשיא לפיה 'העדיפות העיקרית צריכה להיות צמיחת הרווחה של אזרחי קזחסטן', מוצדקת הן מבחינה מוסרית, והן מבחינה כלכלית. יישומה של מטרה זו מהווה תנאי הכרחי לגיוס תמיכה ציבורית בהנהגת המדינה, שתלווה את יישום תכנית הרפורמה המבנית במשק ואת המעבר ההדרגתי ממודל של 'אוטוריטריות רכה' לגיבוש חברה אזרחית מלאה, שבלעדיה יהיה קשה מאוד להגיע להשגת יעדים חברתיים וכלכליים שאפתניים, כמו גם יעדים גאופוליטיים.

"האם המטרות המוצבות אכן מציאותיות? נביט לרגע על ניסיונה של ישראל, דמוקרטיה ליברלית מפותחת הנמצאת בעשיריה הראשונה־שנייה בין המדינות המפותחות ביותר בעולם, אשר בתחילת דרכה הייתה במובנים רבים דומה לקזחסטן של ימינו.

"ב־25 שנות קיומה, הפכה ישראל למדינה תעשייתית־חקלאית מפותחת, ולאחר מכן בנתה את הכלכלה הפוסט־תעשייתית של הדור השלישי־הרביעי. ישראל היא המדינה המערבית היחידה, פרט לארה"ב, עם שיעור האבטלה הנמוך מ־4% והמדינה היחידה עם אוכלוסייה של פחות מעשרה מיליון שלה יש חברות שמניותיהן נסחרות בנאסד"ק. לכך יש להוסיף מספר שיא של תיירים נכנסים, דירוג האשראי הגבוה ביותר בכל ההיסטוריה של המדינה, ופריצת דרך בתחום האנרגיה, התחבורה, המים, וכמובן תעשיות ביטחוניות, הנדסיות, כימיות וחקלאיות עתירות ידע. וכל זאת למרות האתגרים הביטחוניים הקשים שעומדים בפתחה. לפני עשר שנים ישראל זכתה בהכרה במאמציה על ידי הצטרפותה לארגון ה־OECD. ואין שום סיבה שקזחסטן לא תוכל ללכת באותה דרך".

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media