כ' באלול ה'תשע"ט   |   20 בספטמבר 2019   |   יום שישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
נלחם בחזרה: הסופר שלא מוכן להכנע למעבר הקונים לאון-ליין
16/09/2019 | אנדריאה צ'אנג
איך הפכו מייסדי סטארט-אפ מחשוב הענן למיליארדרים?
15/09/2019 | אליזבת ברייר
מחיר הדמוקרטיה: אלו הן העלויות הגבוהות של יום הבחירות
18/09/2019 | איתי זהוראי
  בארץ  < ראשי

יום הבוחר: מתי נוכל לשוב ולהאמין לסקרים?

בשנים האחרונות התרגלנו לפערים משמעותיים בין התוצאות שמנבאים סקרי הבחירות ובין תוצאות האמת • מהן הסיבות לכך, כיצד ניתן בכל זאת לצמצם את התופעה והאם זה נכון שמצביעים בקלפיות המדגם משקרים בכוונה בכדי לנקום בערוץ כזה או אחר?
28/08/2019 | ד"ר משה שמא

המבוכה השוררת בציבור בכל פעם שמתגלה חוסר הדיוק המשווע של מדגמי הטלוויזיה, משרה חוסר אונים בקרב הסטטיסטיקאים. הכיצד סקרי טרום הבחירות ומדגמי הטלוויזיה של ליל הבחירות טועים פעם אחר פעם ואין הפקת לקחים או לפחות הכאה על חטא?

אם נשקלל את סך הפערים במנדטים שבין הסקרים לבין האמת נגיע לפערים גדולים מדי מכדי להצדיק טעות דגימה אקראית. הדוגמה הבולטת ביותר היא ממערכת הבחירות האחרונה, שבה מדגם טלוויזיה מעניק לכחול לבן את ההובלה עם 37 מנדטים אל מול 32 שהוענקו במדגם זה לליכוד. נתון מוטעה שגרם לבני גנץ לשחרר תמונת ניצחון, בעוד שבפועל תמונת המנדטים היתה שונה בתכלית.

מעל ל-30 מפלגות מתמודדות בממוצע. ראוי להגדיל את המדגם | צילום: shutterstock

הרצון העז לנבא מראש תוצאות בחירות ולהפחית את אי הוודאות השוררת בקרב בעלי העניין הוא מובן כשלעצמו. שוחרי הסטטיסטיקה והחקירה השיטתית טוענים, ובצדק, שאם דבר כלשהו לא ניתן לביטוי כמספר, אזי זו רק דעה.

ואולם, בכדי לממש זאת ולהעניק מידע בעל ערך לבעלי העניין (הן המועמדים לבחירה והן הציבור הרחב) חשוב לקיים סקרים מבוססים, שאינם מוטים ומעניקים תמונת מציאות אמיתית.

סטודנטים למחקר לומדים בשנתם הראשונה שהמדע מהותו הטלת ספק במומחים וביודעי כל. וכך גם צריך להיות ביחס לסקרי הבחירות ומומחי הפאנלים למיניהם, שמסתמכים על נתונים שרבים מהם מסתברים בסופו של התהליך כלא מדויקים בעליל.

צמצום ההטיות

כיצד אם כן ניתן לשפר את מערך הסקרים, המדגמים וקבוצות המיקוד שמתייחס לבחירות? ישנן שיטות רבות.

ראשית, וכעיקרון כללי, יש לוודא שסקרים אלו אינם מוטים. כלומר, שהסוקר דבק בכללים הסטטיסטיים והמחקריים ואינו משקלל את דעותיו האישיות או את הרצונות הסמויים או הגלויים של מזמין הסקר.

לעיתים הרצון של מבצע הסקר להשביע את רצונו של הלקוח המממן יכול לגרום להטיה משמעותית והכנסת דעות, פרשנויות והנחות שאינן מתיישבות עם הממצאים הכמותיים.

לפני הבחירות, מפלגות רבות מקבלות סקרים מחמיאים אודות מספר המנדטים הצפוי להן, שאינם מתיישבים עם המציאות הפוליטית. זוהי הטיה שראוי שסוקרים יתגברו עליה ויעבירו נתון כמותי כפי שהשתקף במציאות מבלי לשקלל הנחות רבות מדי שאינן במקומן.

הגדלת גודל המדגם אף היא יכולה לשפר מאוד את הדיוק בניבוי תוצאות הבחירות. שהרי מדגם הוא למעשה ניסיון להכליל מקבוצת משיבים קטנה על כלל האוכלוסייה. אם כך, ככל שנגדיל את המדגם אזי הדיוק יעלה. כמובן, במגבלות של תקציבים, זמני ביצוע וכדומה.

מספר הקסם למדגמי טרום בחירות, כפי שמקובל מזה שנים רבות, הוא קצת מעל 500 משיבים. ואולם במדינה כמו ישראל שבה במערכות הבחירות האחרונות, וגם זו הנוכחית, מתמודדות בממוצע מעל ל-30 מפלגות שונות ראוי שמספר המשיבים יהיה גדול משמעותית מזה שמקובל כיום.

כבר שמענו שבמדגמי הטלוויזיה הואשמו (על ידי עורכי סקרים) המצביעים בקלפיות המדגם שהם "משקרים" בכוונה בכדי לנקום בערוץ כזה או אחר. האם ניתן בכלל להשמיע טיעון שכזה? ראוי שלא.

עורכי המדגמים, הן אלו טרום הבחירות והן מדגמי הטלוויזיה ביום הבחירות, חייבים לשקלל משתנים רבים ובכלל זאת גם את האפשרות הנזכרת מעלה. כפי שעורך מדגם חייב לוודא שהוא מפלח את האוכלוסייה כראוי, שהמשיבים הם אקראיים ומאשכולות שונים המייצגים נכון ובהתאמה את האוכלוסייה הכללית, שנלקח בחשבון כי רבים אינם משיבים כלל, ועוד משתנים רבים - כך גם יש לקחת בחשבון שישנם משיבים שאינם עונים אמת. אם נתון זה הוא אכן משמעותי בהיקפיו - הוא חייב להילקח בחשבון.

אלמנט נוסף שיכול לשפר את הדיוק במדגמי הבחירות היא התייחסות לסוגיית הלא מצביעים. כידוע, אחוז ההצבעה הממוצע בישראל עומד על כ-65%-70%. מכאן שמעל ל-30% מבעלי זכות הבחירה אינם מצביעים. ראוי שסקרי טרום הבחירות ינטרלו משתנה זה: מי שלא הצביע במערכות בחירות אחרונות, לפחות בשתי המערכות האחרונות, יש להוציא אותו מכלל המשיבים המשוקללים בסקרים או לכל הפחות להעניק לו משקל מופחת.

יש להתמקד באלו שכן מצביעים, אחרת אנחנו חשופים לאחוז גבוה של משתתפי סקר שכלל לא יגיעו לקלפי. לעורכי סקר אין בעיה לבדוק משתנה זה ולשקלל אותו כמו שצריך.

עקרון נוסף שיכול לשפר את הדיוק בתחזיות הוא התייחסות מתאימה למתלבטים. שיעורם של אלו שבמהלך מערכת הבחירות אינם יודעים לומר בוודאות מוחלטת למי יצביעו הוא גבוה יחסית. הדבר נובע, בין השאר, מהעובדה שמפת המפלגות, החיבורים, הפילוגים וה"אופנות" משתנה דרמטית בכל מערכת בחירות. די אם נראה מה קורה כעת בין הבחירות שהיו באפריל השנה לבחירות בספטמבר - מפת מפלגות שונה. הדבר מייצר מן הסתם מתלבטים, ואלו עלולים לגרום לתוצאות הסקרים להיות שגויות.

ישנם פתרונות סטטיסטיים ומתודולוגיים שיכולים לסייע בפתרון הבעיה, אך האם הסוקרים משקללים זאת בנתוניהם? לא בהכרח.

לסיכום, סטטיסטיקה מבוססת גם על הסתברויות - ואלו אינן תמיד מדויקות לחלוטין. זוהי עובדה מחקרית. יחד עם זאת חייבים עורכי הסקרים לדבוק באמת המחקרית, לנטרל דעות אישיות ופרשנויות, להניח פחות הנחות, ולהפחית מאוד את "שיקולי הדעת" שלהם. עליהם להשתמש במתודולוגיה, שיטה, בעלת אמינות ותוקף שאינה מוטה באמצעות נוסחי שאלות, רצון ליישר קו עם מזמין הסקר או עם קו תקשורתי מסוים. הציבור בישראל זכאי לקבל סקרי טרום בחירות ומדגמי טלוויזיה שאכן משקפים את רצון הבוחר ואופן ההצבעה שלו בקלפי - כי הרי זהו יום הבוחר.

ד"ר משה שמא הוא מומחה לניהול אסטרטגי, מנהל בכיר במגזר העסקי והציבורי, אל"מ (במיל.), דירקטור ומרצה באקדמיה ובפורומים למנהלים. shemmamsm@gmail.com

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media