הרופאים 2019
   
ט"ו בתמוז ה'תשע"ט   |   18 ביולי 2019   |   יום חמישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
יזמי הגנום: הכירו את המדענים הצעירים שנמצאים בצמרת הענף
11/07/2019 | מיכאלה טינדרה ואלי קינקייד
משחקי הכס-ף: הצצה אל ההון האדיר של בית המלוכה הבריטי
13/07/2019 | רניז קם
Airbnb עולה קומה: פיצ'ר חדש באתר להשכרת וילות ודירות יוקרה
15/07/2019 | מערכת פורבס
  בארץ  < ראשי

כנראה שאנחנו פשוט יותר מדי

האם יכול להיות שכמעט 10 מיליון אזרחים על חלקת ארץ לא גדולה הם פשוט יותר מדי כדי לקיים מערכת תחבורה מתפקדת? ⋅ וגם: באיחור אופנתי, גם בישראל מתחילים להבין את החשיבות בצמצום השימוש בכלים חד פעמיים
01/07/2019 | אביב לביא

העובדה שחג השבועות התפרס השנה על פני סוף שבוע ארוך שיגרה המוני ישראלים צפונה, אל שמורות הטבע ומקורות המים. ההודעות של רשות הטבע והגנים נורו מתוך מכשיר הסלולר שלי בקצב מסחרר: גנים לאומיים נסגרו בזה אחר זה בשל עומס מבקרים, שמורות טבע קרסו תחת כמויות המטיילים. לעם ישראל יש נטייה להצטופף, על אף שזה לא הכרחי. גם במדינה הקטנה שלנו יש מספיק אתרי טבע קסומים ומקווי מים שעומדים כמעט ריקים, ממתינים להמון שלא מגיע.

צריך להתאמץ קצת כדי למצוא מידע עליהם, ולעיתים גם להשקיע מאמץ פיזי מסוים כדי להגיע אליהם - ורוב הישראלים לא אוהבים להתאמץ. למשל הר ורדה: הפסגה הכי גבוהה בצפון רמת הגולן (חוץ מהחרמון כמובן) מציעה תצפית מרהיבה עמוק לתוך סוריה, ובכל זאת אם תטרחו לטפס אליה (לא אתגר קשה במיוחד), תמצאו את עצמכם בבדידות מזהרת.
  
אם בטבע עוד אפשר למצוא חלופות, בכבישים אין שום מרחב תמרון: וכך קרה שהדרך בין המרכז לשפיץ הצפוני של המדינה ארכה בחג הזה ארבע שעות לכל כיוון. פקקי ענק השתרכו וסתמו את כל הכבישים והמחלפים החדשים, אלה שעלו לנו עשרות מיליארדים ושעליהם גאוותו של שר התחבורה. גם בכביש 6 התנועה עמדה, והמחשבה שעל התענוג הזה גובים מאיתנו כסף היתה מתסכלת למדי.

תוך כדי זחילה בחוצה ישראל נזכרתי בכתבה שעשיתי בתחילת העשור הקודם על המאבק של הירוקים נגד סלילת הכביש. הם טענו אז שממילא יום אחד הוא ייסתם, ושהמדינה צריכה להשקיע בתחבורה ציבורית ולא באספלט. בשיחת רקע שערכתי עם אחד מבכירי הפרויקט, הוא אמר: "אתה חושב שאנחנו לא יודעים שבעוד 20 שנה אי אפשר יהיה להכניס סיכה בכביש?" ובכן, חלפו 18 שנה, ונבואת הזעם התגשמה במלואה.


כשל תחבורתי שמצריך חישוב מסלול מחדש | צילום: shutterstock

בשעות הארוכות בפקק היתה לי גם הזדמנות להרהר בקמפיין של מומחה הקיימות פרופ' אלון טל, שיחד עם כמה עמיתים בכירים באקדמיה מנסה לקדם את רעיון צמצום הילודה בישראל. עם כל הביקורת על סדר העדיפויות של שר התחבורה בעשור האחרון ושל ממשלות ישראל לדורותיהן, כשמדינה שלמה מחליטה לנסוע צפונה, גם תחבורה ציבורית יעילה לא תעזור.

כשהסתכלתי אחורה וקדימה וראיתי נחיל ענק של מכוניות, לא נותר לי אלא להגיע למסקנה שפרופ' טל צודק: אנחנו פשוט יותר מדי. כמעט 10 מיליון על חלקת ארץ לא גדולה, והיד הדמוגרפית עוד נטויה. בקצב הזה מה שקרה בשבועות יהפוך לשיגרה, ולמעשה כבר היום ככה נראית מדי בוקר הדרך לעבודה של ישראלים רבים. זה כמובן כשל תחבורתי ענק, אבל הגיע הזמן להודות: זה גם מתחיל להיראות כמו התפוצצות אוכלוסין. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש - בכל המובנים.

לוקחים את הזמן

סוף סוף זה מתחיל לחלחל לישראל: אחרי שהאיחוד האירופי, בריטניה וצרפת חוקקו שורה של חוקים לצמצום ואפילו חיסול של השימוש במוצרי הפלסטיק החד פעמיים (חד"פים) כבר בשנה-שנתיים הקרובות, ההפנמה שאנחנו מכסים את עצמנו בהררי פלסטיק עצומים הגיעה גם לכאן.

עיריות הרצליה ואילת הודיעו שבכוונתן לחוקק חוק עזר עירוני שיאסור על שימוש ושיווק חד"פים בחופי הים. באילת מסבירים שזיהום הפלסטיק פוגע אנושות בדגה העשירה של המפרץ, ומי כמו האילתים מכיר בחשיבות מכמני הטבע הימי כאטרקציה תיירותית. בפרפרזה על האימרה הוותיקה - יותר מששמרה אילת על הים האדום, שמר הים האדום על אילת.

היישום, כמקובל אצלנו, צפוי להיות מורכב: עדיין לא ברור איך אוכפים, מה הסנקציות ואיך יתמודדו פקחי העיריות עם עמך ישראל, שרואה בחופש לזהם זכות אדם בסיסית; אבל לפחות הכיוון נכון. מהצד הפחות מעודד, הקפיצה של העיריות למים הקרים האלה מחדדת את השאלה: איפה הממשלה? איפה המשרד להגנת הסביבה? למה הם בדיוק מחכים? בהתחשב בעובדה שישראל מתמודדת עם ארצות הברית על פסגת המערב בצריכת חד"פים לנפש, היה ניתן לצפות מממשלת ישראל להיות הרבה יותר אקטיבית בנושא. בפועל, היא נגררת הרחק מאחור.

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, אמר לאחרונה כי במשרד מתבשלת תוכנית לאומית לצמצום מגיפת החד"פים, אבל היא מתעכבת כבר זמן רב, משום שאין ממשלה ואין כנסת. סמט איש רציני, אבל התשובה מעוררת תהיות. ההחלטה ללכת לבחירות התקבלה רק בסוף 2018, עד אז הממשלה נהנתה מכמעט ארבע שנים יציבות למדי. מה מנע מזאב אלקין לפעול? האם הכל מנוסח, מוכן וערוך ורק מחכה שיהיה מי שיחתום? או שמא העבודה תצא לדרך רק כשיהיו ממשלה חדשה, שר חדש וכנסת חדשה, מה שמבטיח עוד שנים של גרירת רגליים?

השימוש בפלסטיק חד פעמי הוא תמצית תרבות הזרוק (לפח) ודפוק (את הסביבה): משתמשים בצלחת, בכוס או במזלג כמה דקות, והם יישארו כאן כמה מאות שנים. אבל זה לא רק הכלים. גם את חוק השקיות צריך להרחיב. לפי הנתונים השאפתניים שמציג המשרד להגנת הסביבה, ההחלטה לגבות 10 אגורות לשקית הפחיתה ב־80% את כמות השקיות שהציבור הישראלי גורף בקופות של רשתות המזון. אם זה עובד כל כך טוב, למה לעצור ברשתות המזון? בתור התחלה, מה עם רשתות הבגדים והפארם? במשרד להגנת הסביבה מדברים גם על זה, אבל בינתיים רק מדברים ומחכים לממשלה הבאה. החקיקה נעצרה, אבל הזיהום לא: הפלסטיק מהווה כ־90% מהפסולת בחופי הים. הבקבוק שהושאר בחוף במערכה הראשונה יימצא במערכה השלישית בתוך בטנו של דולפין או צב ים ויגרום למותו. הוא כבר לא יזכה לראות את ישראל הופכת למעצמה ירוקה.

הכותב הוא מגיש התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל aviv67@gmail.com

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media