הרופאים 2019
   
ט"ו בחשון ה'תש"פ   |   13 בנובמבר 2019   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
"הישראלים מבינים איך עובד עולם ההשקעות. זה עדיין לא אומר שכל אחד יכול להיות משקיע"
07/11/2019 | רוני קרצנר
יצרן קטן וחכם: חברת השבבים הזו ערכה מהפכה בתהליך הייצור
06/11/2019 | איימי פלדמן
הדיסוננס של יהודי בריטניה עלול לשלוח אותם אל מחוץ למדינה
10/11/2019 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד
  בארץ  < ראשי

מעבדה רפואית: ההמצאות שמקלות את שגרת העבודה בבתי החולים

המשימה הראשונה של כל רופא היא כמובן לרפא – אבל עבור רבים מהם זהו לא העיסוק היחיד • מערכת הבריאות שלנו היא גם מרכז תוסס של מחקר ופיתוח של טכנולוגיות רפואיות חדשות: מתרופות חדשניות ועד שימוש בבינה מלאכותית כדי לשפר את יכולות האבחון של הרופאים
06/05/2019 | דרור שאייר ואלעד בלובשטיין

הקונוטציה הראשונה שעוברת לכולנו בראש כאשר אנחנו שומעים את המילה בית חולים היא מטופלים שוכבים במיטות, ורופאים ואחיות שעמלים על השבת בריאותם. קופת חולים? כאן עולה אצל רובנו תמונה של רופא המשפחה, שבודק, מאבחן ונותן מרשם, או אחיות שלוקחות דם.

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון הרופאים הטובים

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

כל זה טבעי למדי. אחרי הכל תפקידה הראשון של מערכת הבריאות הוא שמירה על בריאותנו. אך בתוך המערכת הגדולה הזו מתרחשת גם לא מעט פעילות מחקרית ואפילו יזמית. הפעילות הזו, שמקורה בידע ובמומחיות הרבים של רופאי המערכת, במסגרות תמיכה ייעודיות ובשיתופי פעולה עם גופים חיצוניים, מבשילה לעיתים לכדי טכנולוגיות רפואיות חדשות, שחלקן פורצות דרך ממש.

"האחות היא יצרן הדאטה הגדול ביותר" | צילום: shutterstock

CAR-T, אחת מהטכנולוגיות הרפואיות המרשימות והמדוברות ביותר בעולם, סוגרת בימים אלה מעגל, כששני מרכזים רפואיים בישראל - איכילוב ושיבא תל השומר - קיבלו לאחרונה אישור לביצוע טיפול המבוסס עליה.
מדובר בטיפול לסרטן, שבמידה רבה החל את דרכו כאן בארץ במעבדתו של חתן פרס ישראל פרופ' זליג אשחר, אז במכון ויצמן וכיום מנהל מעבדת המחקר האימונותרפי באיכילוב.

הטכנולוגיה - שמבוססת על הוצאת תאי T של מערכת החיסון מהחולה, הינדוסם במעבדה והחזרתם אל הגוף כשהם מצוידים ביכולת משופרת להילחם בתאים הסרטניים - הבשילה עד כה לשני טיפולים מסחריים. האחד של חברת Kite Pharma, שהוקמה על ידי פרופ' אריה בלדגרין הישראלי ונמכרה בשנה שעברה ל־Gilead תמורת 12 מיליארד דולר, והשני של חברת Novartis.

הטיפול של Novartis נכנס השנה לסל התרופות (בעלות של כ־82 מיליון שקל - הטיפול היקר בסל) עבור חולי לימפומה אגרסיבית שלא הגיבו לשני קווי טיפול קודמים לפחות ועבור ילדים חולי לוקמיה חוזרת או עמידה. המהלך הזה הוביל את שיבא ואיכילוב לקבל את אישורה של Novartis לביצוע הטיפול, ובימים אלה מתחילים החולים הראשונים לקבלו במסגרת זו.

מי שאחראים כעת על הטיפולים האלה בישראל הם שורה מצומצמת מאוד של רופאים. בשיבא אלה ד"ר אברהם אביגדור, מנהל המכון ההמטולוגי (שמופיע השנה על שער המגזין), פרופ' אביחי שמעוני, מנהל המחלקה להשתלות מוח עצם ושירות איסוף תאי אב וד"ר אלעד יעקובי, מנהל המרכז לאימונותרפיה בילדים ורופא בכיר במחלקה להמטו־אונקולוגיה ילדים, יחד עם מנהל המערך ההמטולוגי פרופ' יעקב נגלר ומנהל המערך להמטולוגיה ילדים, עמוס תורן.

מקבילתו, מנהלת המערך ההמטולוגי באיכילוב, היא פרופ' עירית אביבי (שמופיעה גם היא על שער המגזין). יחד איתה מעניקים את הטיפול באיכילוב ד"ר רונית אלחסיד, מנהלת המחלקה להמטו־אונקולוגיה ילדים, וד"ר רון רם, מנהל היחידה להשתלות מוח עצם.

ממשיכים לחקור

המטופלים שזוכים כעת לטיפול במסגרת הסל אינם הראשונים שנהנים מהטכנולוגיה החדשנית בארץ. בשני המרכזים הרפואיים פועלות זה זמן קבוצות מחקר שבוחנות את יעילות הטכנולוגיה במסגרת ניסויים קליניים. באיכילוב זה נעשה בין היתר במסגרת ניסויים של Kite Pharma, ובשיבא במסגרת ניסוי פנימי של מוצר נוסף שעליו עובדים בבית החולים, במכון אלה, בשיתוף ה־NIH (המכון הלאומי לבריאות בארה"ב). "לו היינו חברת תרופות, יכול להיות שהמוצר הזה היה הופך תרופה על המדף", מסביר פרופ' דרור חרץ, מנהל תחום מחקר ופיתוח בשיבא.

"עד היום טיפלנו במסגרת המחקר בכ־100 חולים. למעשה, שיבא מימן את הפרויקט - לא גבינו כסף, שילמנו על הייצור ועל התאים ועל כל מה שכרוך בזה, סכומים לא מבוטלים על חשבון בית החולים. כמובן, אם יש עכשיו תרופה בסל התרופות, שיבא לא יכול להיות מוסד פילנתרופי, ואנחנו כמובן נרצה לתת את מה שקיים בסל התרופות".

הנקודה הזו חשובה, מכיוון שבזמן שבשני בתי החולים מעניקים מעתה את טיפול ה־CAR-T של Novartis לחולים העומדים בקריטריונים שהוגדרו בסל, במרכזי המחקר שלהם ממשיכים לעבוד על הרחבה של הטיפולים הקיימים כיום לסוגי סרטן נוספים ולאינדיקציות נוספות. באיכילוב למשל עובדת המעבדה של פרופ' אשחר על טיפול CAR-T עבור חולי מיאלומה.

"פרופ' זליג אשחר וצוותו, בשיתוף המערך ההמטולוגי, מפתחים כעת טיפולי CAR-T חדשים למחלות המטולוגיות נוספות. במקביל נבדק השימוש ב־CAR-T כנגד גידולים ממאירים סולידיים [כלומר גידולים מוצקים, שאינם תאי דם; ד.ש]. המטרה היא לפתח CAR-T 'חכמים' שיהיו אפקטיביים יותר ויפעילו את מערכת החיסון בצורה מיטבית כנגד גידולים רבים ככל הניתן", מסבירה פרופ' אביבי, מנהלת המערך ההמטולוגי באיכילוב.

פרופ' אביבי וד"ר אלחסיד | צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב

"השאיפה היא להביא טיפולים מחקריים מהר ככל הניתן אל הקליניקה ולאפשר למטופלים הזקוקים להם לקבל אותם. השילוב של הקצאת משאבים וזמן למחקר, שיתופי פעולה בין חוקרים לרופאים והנגשת טיפולים מחקריים הנמצאים בפיתוח מאפשר מתן טיפולים חדשניים והבאת מזור למטופלים רבים", אומרת פרופ' אביבי.

"היום אנחנו נציע את המוצר של Novartis", מוסיף ד"ר יעקובי, "אבל יש חולים שלא רשום להם הטיפול הזה באינדיקציה. למשל, בלוקמיה Novartis עשו רישום עד גיל 25. אז אם יש חולה בן 30 - הוא לא יכול לקבל את המוצר, אז נציע את המוצר שלנו, זה שבמחקר".
לדבריו, מחקר בבית חולים הוא קריטי. "כל הפיתוח של CAR-T בוצע בבית החולים", הוא אומר. "כל מה שחברות הפארמה עשו זה לבנות פלטפורמות ייצור יותר גדולות. זה תפקידן - לקחת את הדברים האלה ולהפוך אותם ליותר נגישים. אבל כל המחקרים הראשוניים בוצעו בבתי חולים ומשם זה התבסס".

לא בשביל האקזיט

איכילוב ושיבא אינם, כמובן, המרכזים הרפואיים היחידים שבהם נעשית פעילות מחקר ופיתוח. ברמב"ם, למשל, פועלת MedTech - זרוע חדשנות שמנהלת מאות תוכניות פיתוח של מוצרים רפואיים, המתבססות על המצאות של רופאי וחוקרי בית החולים. מעבדות ייעודיות מוקצות עבור החוקרים, והם זוכים לפגישות קבועות עם מהנדסים כדי להבין כיצד ניתן לתרגם את הרעיונות למכשור רפואי.

מרכז נוסף קיים גם בבתי החולים של הדסה, שם הוא פועל כחלק מאגף הסיעוד, והוא אחד המרכזים היחידים בישראל ששוקדים על פיתוחים בתחום. אחד מהם, למשל, היא התנהלות חדשנית שתפחית נפילת מטופלים מהמיטות במהלך אשפוזם, בעיה שכיחה במחלקות בתי החולים.

גם בבילינסון פועלת בחודשים האחרונים חממת חדשנות ייחודית, שמעניקה לעובדי בית החולים קרקע פורה לפיתוח המצאות רפואיות, משלב הרעיון הראשוני ועד למימושו וליישומו הקליני.

"המטרה שלנו היא לא לייצר את האקזיט הגדול הבא", אומר ד"ר בעז תדמור, מנהל רשות המחקר של בית החולים. "אנחנו מייצרים סביבה פרו־אקטיבית של סקרנות לכל עובדי בית החולים, מהגנן ועד אחרון הרופאים".

פרופ' יעקב נגלר, מנהל המערך ההמטולוגי בשיבא | צילום: יוסי אלוני

החממה הטכנולוגית פועלת כארבעה חודשים, ויש בה כבר כ־40 פרויקטים: מפיתוח שיצמצם את הסיכונים בלקיחת ביופסיות ריאה, דרך חומר שיצמצם פגיעות נפוצות במהלך לידה ועד רובוט שיסיע את המטופלים בין מחלקות בית החולים. שבעה־שמונה מהפרויקטים נמצאים בשלב ההיתכנות ההנדסית, שניים־שלושה בשלב בדיקת הפטנט.
"עוד בזמן ההתמחות עבדתי בחברת ווקטוריוס טכנולוגיות רפואיות, שם נחשפתי לעולם החדשנות", מספר ד"ר ליאור פרל, שעומד בראש החממה. "שם הבנתי עד כמה חשוב להיות קלינאי שחשוף לתעשייה, כי רק ככה נעשים דברים כמו שצריך.

"הקלינאים שלנו יודעים לבוא אלינו עם דברים שמציקים להם, ואנחנו מייצרים מספר קונספטים לפתרון - אנחנו יודעים מי קהל היעד שלנו ואנחנו כל כך בקיאים בבעיה, שהפתרון מתחיל לצוץ מתוך האפיון. אנחנו מייצרים אב־טיפוס לכל קונספט ורואים אם זה עובד. זה השלב שאנחנו נמצאים בו עכשיו".

הנתונים מדברים

לא רק מוקדי ידע נמצאים במערכת הבריאות - נמצאים בה גם הררי נתונים, תוצר הניסיון ארוך השנים של המערכת עם הבעיות הרפואיות של כלל האוכלוסייה. "האחות היא יצרן הדאטה הגדול ביותר. שלוש פעמים ביום היא מזינה במחשב את המדדים השונים לאחר בדיקת החולה", מבהירה ד"ר סיגל שפרן־תקוה, מנהלת המרכז למחקר ולחדשנות בסיעוד בהדסה.

"אומרים שהדאטה הוא הנפט של העידן המודרני", מוסיף פרופ' רן בליצר, מייסד ומנהל מכון כללית למחקר, גוף המחקר הוותיק והגדול בישראל לתחום הביג דאטה ברפואה. המכון הוא מרכז המחקר של שירותי בריאות כללית - ארגון בריאות המבצע אלפי מחקרים מדי שנה. לדבריו, באמצעות הדאטה ניתן לייצר תובנות רבות, שעל בסיסן יתפתחו טכנולוגיות חדשות.

פרופ' בליצר מסביר כיצד ארגון הבריאות האינטגרטיבי כללית, ארגון שאחראי על 14 בתי חולים (שליש ממיטות האשפוז בישראל) וכ־1,500 מרפאות, עושה שימוש במידע הרב המצטבר אצלו. לדבריו, אחד התחומים שבהם עוסק מכון כללית למחקר הוא רפואה יוזמת, מנבאת ומונעת. בזכות הנתונים הרבים והמדויקים ובעזרת בינה מלאכותית, מסוגלים במכון לחזות, למשל, מי נמצא בסיכון לחלות במחלות מסוימות בעוד כמה שנים. הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת להפעיל התערבות מראש ולמנוע זאת.

תחום נוסף שבו עוסקת חדשנות בביג דאטה הוא ניתוח האותות השונים שמתקבלים בבדיקות - בדיקות שמכילות הרבה מאוד מידע. בינה מלאכותית יכולה למצוא בבדיקות כאלה תבניות חוזרות, שאותן העין האנושית מתקשה לזהות. "בזכות שיתוף פעולה עם הסטארט־אפ Zebra Medical Vision, אנחנו מצליחים לסרוק בדיקות CT רבות ולזהות בתוכן סיכון למחלות לב ולשברי ירך בשל דילול עצם, למשל", מספר בליצר.

והם לא היחידים. כמה וכמה סטארט־אפים ישראליים עוסקים בדיוק בסוג זה של ניתוחים כדי לשפר את יכולות הרופאים המפענחים. אחד מהם הוא Dia Imaging Analysis הוותיק, שמתמקד בסריקות ובניתוח של בדיקות אולטרסאונד. אחד אחר, שעוסק בפענוח בדיקות CT, הוא Aidoc, ששלושת מייסדיו (אלעד וולך, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר) נמנים עם מחזור 2019 של Forbes 30Under30.

במקרה של Aidoc מדובר בשיתוף פעולה עם מרכז החדשנות של בית החולים שיבא, שבו גם ניסו היזמים את המוצר שפיתחו על בדיקות של מטופלים אמיתיים. Dia היא תוצר של שיתוף פעולה עם שערי צדק.

המודל הזה, של שיתוף פעולה בין סטארט־אפים ומוסדות רפואיים, הפך לנפוץ מאוד. המודלים מגוונים - החל מחללי עבודה שפועלים בסמיכות למרכזים רפואיים (כמו למשל מתחם BIOHOUSE שנפתח לפני פחות משנה בסמוך לבית החולים הדסה עין כרם), דרך חממות ומרכזי חדשנות שמיועדים ליזמים חיצוניים ועד שיתופי פעולה נקודתיים בין יזמים ובין רופאים ומחלקות בבתי חולים ובמערך הרפואה הקהילתית.

נראה שכל הצדדים נהנים משיתוף הפעולה הזה: בתי החולים מקבלים טכנולוגיות חדשות, והיזמים מקבלים גישה לתשתיות ולדאטה - וחשוב לא פחות, ל"מעבדת ניסוי" בעולם האמיתי. "אנחנו נעזרים בשערי צדק לביצוע מחקרים קליניים, ולידציה קלינית, ייעוץ טלפוני שוטף ושימוש בדאטה של בית החולים", מעידה הילה גולדמן־אצלאן, אחת ממייסדות Dia. "נוסף על כך, עצם השימוש של שערי צדק בטכנולוגיה שלנו, העובדה שרופאים ששמם הולך לפניהם מוכנים להצהיר שהם משתמשים במכשור שלנו - אלו פנינים שאנו אוספים בדם, יזע ודמעות".

הדרייב המחקרי

לדברי ד"ר אביבי, יש בשנים האחרונות מודעות הרבה יותר גדולה למחקר ושיתופי פעולה עם גורמים שונים - הן עם סטארט־אפים, הן עם האקדמיה, והן עם תעשיית הפארמה. "יש בארץ אנשים חדורי מוטיבציה למחקר, מרובי כשרון ומסורים מאוד למטופלים. הקצאת זמן ומשאבים נוספים למחקר והעמקת שיתוף הפעולה בין הרופאים לחוקרים, הם המפתח להצלחה".

"בסוף אנחנו תמיד רואים מול העיניים את החולה", מסכם ד"ר יעקובי. "אנחנו פוגשים את המצוקות בבסיס היומיומי ומתוך זה מגיע הדרייב המחקרי".

הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון הרופאים הטובים

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media