י"ט בניסן ה'תשע"ט   |   24 באפריל 2019   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
ההגדה לבית מקסוול: מבעיה הלכתית להצלחה שיווקית מסחררת
19/04/2019 | רוני קרצנר
העשיר שנלחם בעשירים: הסנאטור הסוציאליסט שצבר 2.5 מיליון דולר
18/04/2019 | צ'ייס פיטרסון-ווית'ורן
הלקח מנוטרדאם: חייבים ללמוד לשמור על אוצרות התרבות שלנו
17/04/2019 | קלואי דמרובסקי
  בארץ  < ראשי

כתום זה הירוק החדש: אז מה אפשר לזרוק לפחי המחזור הכתומים?

מערך המיחזור בישראל עבר בשנים האחרונות לא מעט שינויים • כעת זוהי שעתם היפה של הפחים הכתומים – שצצים בכל פינה ומעוררים שאלות רבות • וגם: האם מחאת האילתים על סגירת שדה דב מוצדקת?
28/03/2019 | אביב לביא

לפעמים נדמה שהישראלים מתקשים לעמוד בקצב השינויים של עולם המיחזור. ברשויות רבות חילקו פחים חומים לטובת שאריות מזון - וחלקן כבר הספיקו לוותר על הרעיון; פעם מיחזוריות הבקבוקים הוצבו בכל קרן רחוב - לאחרונה יש עיריות, בראשן תל אביב, שמצמצמות את הנוכחות שלהן על המדרכות.

רוצים למחזר בקבוקים? מוזמנים להתאמץ ולצעוד. ומה עם פח סגול למיחזור זכוכית - מישהו ראה אחד כזה בסביבה? בתוך כל המהומה הזו הפחים הכתומים הולכים ונפרסים ברחבי הארץ, מפגינים נוכחות יותר ויותר גדולה במרחב הציבורי. יכול להיות שזה פח אחד יותר מדי?

שדה התעופה רמון. יחליף את השדה הישן באילת | צילום: shutterstock

המדריך לממחזר

רני איידלר, 51, מנכ"ל תאגיד מיחזור האריזות תמיר, משוכנע שלא. להפך: כיום, לפי נתוני התאגיד, הפחים הכתומים ממוקמים בסביבתם הקרובה של כ־4 מיליון ישראלים, כמעט מחצית מתושבי המדינה.

כל הערים בישראל כבר חתמו עם תמיר על הסכם לפריסת פחים כתומים, למעט שלוש - ירושלים, נהריה ובני ברק. מבחינת איידלר, זו רק ההתחלה, ותהליך פריסת הפחים נמשך במסגרת היישום של חוק האריזות, החוק שמטיל על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים (כלומר, כמעט כל המוצרים) אחריות לוודא שהאריזות מגיעות למיחזור. או במילים אחרות: המדינה הבהירה להם, שהם לא יכולים לשגר את תועפות הפסולת הזו לחלל הציבורי מבלי לקחת עליה אחריות.

מכיוון ש"אריזות" הן מושג כללי יותר מנייר או זכוכית, באופן טבעי לציבור יש שאלות רבות לגבי השימוש הנכון בפחים הכתומים ומה בעצם אמורים להשליך לתוכם. התאגיד עושה מאמץ להעביר לציבור את המידע - באמצעות תשדירים מחויכים בכיכובו של ציון ברוך ואפליקציה שמציעה משחק אינטראקטיבי - ועדיין עבור רבים הפח הכתום הוא תעלומה.

כדי לפזר את התהיות, הפניתי לאיידלר את השאלות הנפוצות ביותר שהגיעו אליי בחודשים האחרונים. התשובות מוגשות כאן על תקן "המדריך לממחזר המתחיל":
שאלה: "יכול להיות שעובדים עלינו? המשאית שאוספת את הפחים הכתומים זו אותה משאית שאוספת את האשפה הרגילה. בשביל מה אנחנו מתאמצים?"
תשובה: "לא עובדים עליכם. הפחים הכתומים נאספים בנפרד על ידי קבלן אחר. היות שהפחים הכתומים והירוקים הם באותו גודל, הם נאספים על ידי אותו סוג של משאית, וזה מבלבל. לעיתים רחוקות, ורק באישור, אם עובדי התברואה שמפנים את הפח הירוק רואים שהכתום מלא באשפה רגילה, הם מורשים לרוקן אותו יחד עם הירוק".
שאלה: "לאן האריזות מובלות?"
תשובה: "יש שני מרכזי מיון גדולים: מנתניה וצפונה האריזות מגיעות למתקן מיון בעפולה. מהמרכז והדרום למתקן מיון בראשון לציון, ליד הסופרלנד".
שאלה: "מה עושים איתן? מה יוצא מהמיחזור שלהן?"
תשובה: "הן מופרדות - בשילוב של אמצעים טכנולוגיים וידניים - לשבעה מסלולים: קרטון, קרטוני משקה, מתכת וארבעה סוגי פלסטיק. כל חומר מועבר למפעל, שמשתמש בו כחומר גלם לייצור מוצרים חדשים".
שאלה: "המפעלים האלה בארץ או בחו"ל?"
תשובה: "חוץ מקרטוני המשקה, שמועברים למפעלים בהודו ובמדינות אחרות, כל השאר מגיעים למפעלים בארץ".
שאלה: "יש מיחזור לשקיות פלסטיק? יש טעם לשים אותן בפח הכתום?"
תשובה: "בוודאי. כל סוגי השקיות מתקבלים בברכה. הן נשלחות למפעל בבית שאן, שמכין מהן גומי לתעשיית הבנייה ועוד מוצרים".
שאלה: "מה לגבי בקבוקים? הרחיקו את המיחזורית מהבית שלי, ולעומת זאת הפח הכתום עומד בכניסה. תעשו בהם שימוש?"
תשובה: "כן. בקבוקים משתייכים לאחד מארבעת זרמי הפלסטיק. ההסתייגות - האיסוף במיחזוריות עובד מאוד יפה כבר הרבה שנים, ואנחנו לא מאמינים בלהרוס משהו שעובד טוב, לכן אנחנו לא מדגישים את עניין הבקבוקים בפנייה אל הציבור. אבל אין לנו בעיה לקבל אותם".
שאלה: "זכוכית?"
תשובה: "לא. הן חותכות את הידיים של הממיינים ועושות לנו צרות. זכוכית צריך להשליך למכלי האיסוף הסגולים, 4,700 כאלה פזורים ברחבי הארץ. באתר שלנו יש מפה, שבה ניתן למצוא בקלות את מכלי האיסוף הקרובים למקום מגוריכם".
שאלה: "אם המיחזור אצלכם מתקדם כל כך יפה, איך זה שהיקפי הטמנת הפסולת רק עולים כל הזמן, ומבחינת היקפי מיחזור ישראל מדשדשת במקום?"
תשובה: "כי הנתונים נבדקים על פי משקל, בעוד אריזות הן פסולת עם נפח עצום ומשקל מועט. למיחזור שלהן יש השפעה גדולה על כל שלבי התהליך - מהפחתת כמות המשאיות שנדרשת כדי לפנות את האשפה ועד השטח שהן תופסות באתרי ההטמנה. כל אחד יכול להרגיש את זה בפח הפרטי שלו - ברגע שמפרידים את האריזות, הפח פתאום מתמלא הרבה יותר לאט".

חוששים בצדק

אין מחלוקת שיש הרבה סיבות טובות להחלטה לסגור את שני שדות התעופה הקטנים, העירוניים, שחיברו בין מרכז הארץ לאילת - שדה דב בתל אביב והטרמינל הישן באילת - ולהעביר את הטיסות לנתב"ג ולשדה התעופה החדש על שם אילן רמון. היתרונות ברורים ומוכרים, אבל לא בטוח שנלקחו בחשבון גם החיים האמיתיים - אלה שגורמים לאילתים להשבית את עירם במחאה על הסגירה המתקרבת של שדה דב.

והנה סיפור קטן מהחיים האמיתיים: בתחילת מרץ הוזמנתי להרצות בכנס שארגן משרד ממשלתי באחד מהמלונות באילת. בגלל אילוצי לו"ז נותר חלון זמנים צר וקשיח, שבתוכו היה ניתן לקבוע את הטיסה. אחרי כמה בדיקות ותמרונים המפיקה הודיעה לי שזה יסתייע, אבל רק בזכות העובדה שבאותו יום, במקרה, הטיסה עדיין נחתה בשדה הישן באילת וכמובן, המריאה משדה דב. אם הייתי צריך לטוס מנתב"ג לרמון, לא היה שום סיכוי שאספיק לנחות, להרצות ולהמריא בזמן. כשחלקתי את התובנה הזו עם אחד המארגנים, הוא אמר שבמקרה כזה ספק גדול אם הכנס עצמו היה מתקיים באילת. מה שאומר שהאילתים בהחלט יודעים ממה הם חוששים.

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media