הרופאים 2019
   
י"ח באייר ה'תשע"ט   |   23 במאי 2019   |   יום חמישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
לחלום גבוה: המיליארדר מאחורי פרויקט הנדל"ן הגדול ביותר בארה"ב
17/05/2019 | סמנתה שרף
הקרב מול אמזון עולה שלב: גוגל משיקה מחדש את Shopping
16/05/2019 | ג'יליאן דאונפרו
לבנות במקום לפרק: המהפך של ענקית ניהול הנכסים KKR
20/05/2019 | אנטואן גרה
  בארץ  < ראשי

כל מקרה לגופו: על המהפכה בפסיקת המזונות ועל אי השוויון שהיא מייצרת

עד לפני שנים בודדות שיחק המגדר תפקיד מרכזי בתביעות מזונות • הזמנים השתנו, וכיום ההלכה השיפוטית מעניקה משקל רב יותר ליכולתם הכלכלית של בני הזוג הגרושים • אך על אף שנראה כי השינוי משרת את הצדק, הוא גם יצר כמה בעיות חדשות
11/03/2019 | עו"ד ורד רוס־מרוז

במדינת ישראל נפסקים דמי מזונות לילדים בעיקר על פי הדין הדתי, הן בבתי המשפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים. משכך, במקרה של הורים יהודים, היו אלו האבות שחויבו לשאת במזונותיהם ההכרחיים של ילדיהם הקטינים, לפחות עד גיל 15. באופן זה אפילו אם היתה האם בעלת רכוש והשתכרות נאה, בעוד האב השתכר מחצית ממנה - הוא שחויב לשלם לה מזונות.

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

עם השנים החלו לנשב רוחות מגדריות חדשות, שהתערבבו אלו באלו. גברים החלו ליטול חלק משמעותי בטיפול ובגידול ילדיהם כחובה וכזכות, בעוד נשים זכו למקומן הראוי במקצועות שהיו נחלת גברים, אשר שכרם בצדם. מגמות אלו הובילו למבנים של משמורת משותפת והסדרי ראייה רחבים וגם הציפו ביתר שאת את סוגיית חלוקת נטל מזונות הילדים בין ההורים בבתי המשפט.

רוחות מגדריות חדשות | צילום: shutterstock

קריטריונים חדשים

בחודש יולי 2017 ישב בית המשפט העליון על המדוכה בשאלת הנשיאה בנטל מזונות ילדים בשני מקרים, שבהם שהו הילדים זמן שווה אצל כל אחד מהוריהם היהודים, אשר גם השתכרו שכר דומה.

הרכב מיוחד של שבעה שופטים יצר מהפך, כשקבע כי כבר מגיל שש, ולא רק מגיל 15, יחול חיוב שוויוני על ההורים, מכוח דיני הצדקה היהודיים.

נקבע, כי חלוקת תשלומי המזונות בין ההורים תיקבע, כבר מגיל צעיר זה ואילך, על פי יכולותיו הכלכליות של כל צד מכל מקורותיו, לרבות שכר עבודה, ובהתאמה להסדר המשמורת הפיזית שנקבע. כל מקרה על פי נסיבותיו.

לשם החישוב המתמטי נעשתה הבחנה בין הוצאות הילד הנוגעות ל"פעילות היומיומית השוטפת", כגון כלכלה, הוצאות אחזקת בית והסעות, אשר ממומנות ישירות על ידי כל הורה לעת שהילדים אצלו, בהינתן שהיכולת הכלכלית דומה, ובין הוצאות אחרות בנות דחייה. הכוונה לביגוד, צורכי חינוך, מתנות לחברים וכו', שימומנו יחדיו על ידי שני ההורים, לפי מפתח יכולת, וימשיכו להתנהל על ידי ה"הורה המרכז", שממילא טיפל בהן גם טרם הגירושין, כמעין גזבר.

הלכה חדשה זו, שבה התייחס בית המשפט העליון למקרים של משמורת משותפת והשתכרות דומה, חלחלה כעיקרון מנחה לפסיקות מזונות בבתי המשפט לענייני משפחה. כך בית המשפט המחוזי בתל אביב אף קבע מפורשות, שההלכה המהפכנית אינה נשמרת רק למקרים של משמורת שוויונית וחלוקת זמן זהה, אלא תחול בכל פסיקת מזונות מעל גיל שש. בכל מקרה כזה שיעלה לפניו, ידון בית המשפט שלא על פי מגדר, כי אם לאורו של שוויון מהותי בין ההורים. הקריטריונים לחישוב שקבע בית המשפט המחוזי הם: צורכי הילדים, יכולותיהם הכלכליות של ההורים, יחס היכולת ביניהם וחלוקת המשמורת בפועל.

ואכן מדובר בלא פחות ממהפכה. אם בעבר נגזר על מרבית האבות לשלם לידי האימהות מינימום של כ־1,400 שקל בחודש לצורכי כל ילד, בתוספת השתתפות במדור (מגורי) הילדים והוצאות חריגות נוספות (גם בין הגילים 6־15), אזי כיום סכומי המזונות לאחר גיל שש נמוכים יותר ומשתנים ממשפחה לרעותה, לפי נסיבותיה.

כך לדוגמה, במקרה של אם בעלת אמצעים ודירה, אשר הילד נמצא אצלה 75% מהזמן, חייב כב' השופט יהורם שקד את האב להשלים לידי האם סכום של 300 שקל בחודש עבור הצרכים תלויי השהות, ונוסף על כך לשאת רק ב־40% מהצרכים שאינם תלויי שהות.

במקרה אחר, שבו חלוקת הזמנים שוויונית, ולנוכח בחינת הכנסות ההורים, חייבה כב' השופטת מירה רום פלאי אב להשלים לאם עבור מזונות בתם בת ה־11 סכום של 240 שקל בחודש, וכן לשאת ב־55% מההוצאות החריגות, לרבות רפואה וחינוך.

במיוחד ניכר השינוי המהפכני בהיפוך היוצרות, כך שאימהות חויבו לשלם מזונות ילדים מעל גיל שש לאבות, בנסיבות המתאימות. מה שהיה נדיר ביותר קודם לכן, אפילו אם היו הילדים במשמורת אביהם.

בעיית אחידות

יחד עם מגמת השוויון המגדרי מתעוררות שתי בעיות של אי שוויון בין הורים שונים. האחת היא רבגוניות הסכומים הנפסקים ואופן חישובם, תוך הבדלים בין השופטים השונים. מכאן שקשה כיום לצפות ולהעריך מראש איזה סכום ייפסק, ואפשר שהיה נפסק אחרת, לפי שיקול דעתו של שופט אחר.

הבעיה השנייה מתייחסת לאי השוויון בין אבות המשלמים מזונות לפי ההלכה הישנה ובין אבות ששפר עליהם גורלם להישפט לאחריה. ואכן הסוגיה הבוערת כיום בבתי המשפט היא האם ההלכה החדשה מהווה "שינוי נסיבות", שמצדיק פתיחת דלתות בית המשפט כדי לדון מחדש ולהקטין סכומי מזונות שהוסכמו בהסכמי גירושין מלפני יולי 2017.

רוב שופטי המשפחה נוקטים משנה זהירות בפתיחת הסכמי גירושין, שקיבלו תוקף פסק דין, ובוחנים האם פונה האב בתום לב. לעומתם, קבע כב' השופט עובד אליאס, כי אי ראיית ההלכה החדשה כ"שינוי נסיבות" המצדיק פנייה מחודשת לבית המשפט, תביא לתוצאה של "אבות משני סוגים".

לעת הזו מנחה הלכת ביניים שקבע בית המשפט המחוזי באוקטובר 2017, כי בתביעת אב להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין טרם יולי 2017, לא תשמש ההלכה החדשה כעילה יחידה לשינוי נסיבות, אלא רק אם עומד לצידה שינוי נסיבות נוסף שחל בקרב אותה משפחה, גם אם אינו נוקשה כמו שנדרש בעבר. כלומר ניכרת מגמת ריכוך, וברור שעוד נכונו ימים, טרם תשרור הרמוניה שיפוטית בנושא, שאז שוב ניתן יהיה לצפות תוצאה מראש ולתכנן מהלכים משפטיים בהתאם.

הכותבת הנה עורכת דין מומחית בתחומי משפחה וירושה. מובהר כי אין באמור בכתבה זו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור בה הנו תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מומחה לענייני ירושה.

 

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media