ט' בחשון ה'תשע"ט   |   18 באוקטובר 2018   |   יום חמישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
קופה רושמת: איזו קופת חולים הכי טובה בישראל?
11/10/2018 | יובל הירשהורן
מה תרצו להזמין? כך החלו הרובוטים להיכנס לענף המסעדות
12/10/2018 | אנדרו ריג'י
מוריס קאהן: "אני רוצה להפוך את החיים לכאלה ששווה לחיות אותם"
15/10/2018 | רוני קרצנר
  בארץ  < ראשי

כך הופכים הרחפנים לאחד התחומים החמים של ההייטק הישראלי

הם משמשים חקלאים, כבאים, מנהלי בטיחות בתחום הבנייה ואפילו את צה״ל במרדף אחר עפיפונים מעזה • ענף הרחפנים האזרחיים גדל משנה לשנה וצפוי להניב לחברות העוסקות בו יותר מ־12 מיליארד דולר בעוד פחות מעשור
25/05/2018 | גל כהן ועדי פרידמן

אם תרימו את הראש, כנראה שתיתקלו ברחפן: הצבא משתמש בהם כדי לפזר הפגנות, עיתונאים משתמשים בהם כדי לתעד את אותן ההפגנות, אמזון מבטיחה לשלוח לנו את הנוטלה שלנו עד לפתח הבית באמצעות רחפן, ובינתיים מתאמנים ילדים במדשאות בלהטיס אותם. הזמזום שלהם נשמע מעל הראשים, ועד שלא תתערב הרגולציה - הזמזום הזה יתגבר. זה לא רק אחד הפיתוחים הטכנולוגיים המכניים ביותר של זמננו, בעולם שבו הטכנולוגיה מתאמצת להיות בלתי נראית, יש לו גם פוטנציאל אדיר לשנות את אורחות חיינו.

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

בשוק העולמי מוערך תחום הרחפנים כיום בכ־125 מיליארד דולר. בישראל, שממצבת את עצמה כאחת המובילות העולמיות, מדובר בשוק גדל והולך. חברות ומיזמים ישראליים שוקדים על חידושים טכנולוגיים פורצי דרך, שמשמעותם מהפכה בשווקים בינלאומיים שונים.

הנתונים היבשים תומכים בכותרות העולמיות. הגרדיאן דיווח שישראל אחראית על יותר מ־60% מייצוא הרחפנים העולמי מאז 1985, כשהרוכשות העיקריות היו אנגליה, הודו ואיטליה. הרקע הצבאי וההון האנושי הנרחב של ישראל הביאו את המפתחים המקומיים לחוד החנית של התחום, הרבה לפני שהנושא הגיע לכותרות. מספר החברות המקומיות שעובדות על פיתוחים בתחום, לא כולל חברות ממשלתיות וציבוריות, עמד בסוף 2017 על כ־50, רובן סטארט־אפים במימון פרטי.

״זה תחום מאוד מתפתח בארץ, בעיקר בשלוש השנים האחרונות״, אומרת אירן רזניקוב, מנהלת השקעות בקרן YL האמריקאית שמשקיעה בתחומים טכנולוגיים בשלבים מוקדמים. "הוא משלב אנשים עם ידע איכותי מאוד בתחומים של עולם הטיסה והתוכנה. הוא מתכתב עם הגיוון הישראלי מבחינת חוזקות טכנולוגיות״.

וכיתתו חרבותם לאתים

איך הפכה ישראל למובילה עולמית בשוק המתפתח? את התשובה, כך נדמה, ניתן לחלק לשני חלקים. הראשון מובן מאליו: צה"ל. כמו טכנולוגיות רבות נוספות, גם זו העומדת בבסיס תחום הרחפנים החלה את דרכה בעולמות הצבא והביטחון, כשצבאות שונים, ובהם צה"ל, עושים שימוש ברחפנים מסוגים שונים כבר תקופה ארוכה. רק לאחרונה פורסם סרטון, שבו נראה רחפן צה"לי משליך רימון גז אל עבר מפגינים פלסטינים בגבול רצועת עזה.

החשיפה לפיתוחים הטכנולוגיים המרשימים ולאפשרויות השימוש בהם הוציאה לשוק יזמים ומהנדסים רבים, אשר החליטו להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה ולמצוא לה שימושים נוספים גם בשוק האזרחי.

הסיבה השנייה גם היא, במידה רבה, מובנה מאליה. אנחנו אומת סטארט־אפ, ראשונים לאמץ טכנולוגיות ולפתח באמצעותן פתרונות מבריקים לבעיות שאיש לא ידע שקיימות. כששוק הרחפנים העולמי החל לתפוס תאוצה לפני מספר שנים, והטכנולוגיה הפכה זמינה ונגישה, עלה הצורך ביישומים שירתמו את הטכנולוגיה המסקרנת. היזמים והמהנדסים הישראלים זיהו את הצורך ועטו על ההזדמנות. האקו־סיסטם הישראלי הגיב במהירות עם מוצרים שונים ומגוונים.

היזם רועי דגני (32), מושבניק ששירת ביחידת המזל"טים של חיל האוויר במשך שש שנים, נחשף לתחום עוד במהלך התיכון, אז פיתח כרטיס ייצוב לרחפנים. לאחר שירותו הצבאי המשיך ועבד במשך מספר שנים בתעשייה הביטחונית, עד שהקים את חברת אירודרום, שמביאה את טכנולוגיית הרחפנים אל עולם החקלאות. "חייתי כל חיי את העולם הביטחוני, צבא ומלחמות", הוא מספר. "פתאום ראינו שהמל"טים יכולים לתת הרבה מאוד תועלת גם בעולם האזרחי, וכך גם הרחפנים".

את התועלת הזאת משווק דגני לחקלאים בארץ ובעולם. החברה, שהקים בשנת 2014 עם שותפים נוספים, כולם יוצאי חיל האוויר, מאפשרת סריקה של שטחי גידול חקלאיים גדולים באמצעות חיישנים שונים, המותקנים על גבי רחפנים ומספקים מידע על מצב השדה וחריגות שונות שדורשות טיפול. "בכל רגע ובכל מקום שנדרש ניתן לשגר רחפן בקלות ובמהירות", הוא מסביר את היתרון בשימוש ברחפנים על פני צילומי מסוק, למשל.

"החקלאי יכול לקחת איתו את הרחפן ברכב, לפרוס אותו בתוך פחות מ־40 שניות ולשלוח אותו לסרוק ולצלם את השדה בצורה אוטונומית לחלוטין. הרחפנים מייצגים דרך חדשה לאיסוף מידע בחקלאות ביעילות רבה, זמינות גבוהה, עלות נמוכה ותוצאה איכותית ומיידית".

לדברי דגני, הפוטנציאל הזה מביא לכך שכיום כ־75% מההשקעות ברחפנים לשימושים אזרחיים מופנים לפיתוחים בתחום החקלאות. "שוק הרחפנים בעולם החקלאות צובר תאוצה ומגלגל כמיליארד דולר בשנה. מדובר במהפכה של ממש בתעשיית החקלאות", מסביר דגני בהתלהבות. "ישנה עלייה מתמדת במספר החקלאים שנחשפו ליתרונות בשימוש ב'חקלאות מדייקת' באמצעות רחפנים, לשיפור ומקסום התוצרת והתשואה הכספית".

לייתר את הגורם האנושי

תחום החקלאות הוא כאמור קרקע פורייה במיוחד לטכנולוגיית הרחפנים המתפתחת, אך זה אינו התחום היחיד. את עיקר ההד התקשורתי יצרה קמעונאית הענק אמזון, שכבר ב־2016 ביצעה פיילוט מוצלח למשלוח באמצעות רחפן, כשחבילה נשלחה ממחסני החברה לבית הלקוח והגיעה ליעדה בהצלחה בתוך 13 דקות בלבד. התהליך כולו התבצע באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם. אמזון משקיעה מאמצים רבים בהפיכת חלום המשלוחים המרחפים למציאות, וסומנה כאחד הכוחות המשמעותיים בקידום התחום והטכנולוגיה.

"שוק הרחפנים המסחרי העולמי עמד על שישה מיליארד כולל פנאי ומשלוחים ב־2017. באותה שנה נרכשו מיליון יחידות של רחפנים, עלייה של 39% מ־2016", אומרת רזניקוב. "הסטארט־אפים הישראליים גייסו כ־90 מיליון דולר בהשקעות מאז 2015, והיד עוד נטויה".

השוק הישראלי מתחלק לארבעה תחומים עיקריים: תוכנה ורכיבים, אנטי־דרון וסייבר, פלטפורמות אוטונומיות וספקים. הדוגמאות רבות ומגוונות: Edgybees, שגייסה השנה 5.5 מיליון דולר בסבב סיד, התחילה בפיתוח משחק מבוסס מציאות רבודה (AR) למרוץ רחפנים ועברה לשימוש בטכנולוגיה שלה למטרות מבצעיות - תגובה ראשונה של צוותי חילוץ בזמני משבר ועזרה לצוותים להתמצא במרחב בעזרת הרחפנים. חברה אחרת, Siteaware, נכנסה לתחום הבנייה המשווע לחידושים עם רחפנים שיהיו אחראים על תחום אבטחת אתר הבנייה, נושא שעולה רבות לאחרונה.

רחפן של אירודרום. סורק שטחי גידול חקלאיים גדולים | צילום: יח"צ

אחת החברות המסקרנות הפועלות בתחום האבטחה בארץ היא Percepto, שמפתחת רחפנים אוטונומיים בעלי יכולת ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לביצוע משימות שונות, שמבוצעות כיום על ידי בני אדם. "אחת הסיבות לכך ששוק הרחפנים לא הצליח להתרומם בעבר היתה התלות בגורם האנושי", מסביר אריאל אביטן, מנהל השיווק בחברה.

"לא משנה איזו משימה ביצעו הרחפנים, הם התבססו על מפעיל שהטיס אותם. בסוף, במקום עובד שיבצע את המשימה, החברות היו צריכות עובד שיפעיל את הרחפן. אם לא נצליח לייתר את הגורם האנושי בתהליך, בעצם לא נביא לשינוי ממשי בפעילות החברה. זה מה שאנחנו רוצים לשנות".

הרחפנים של Percepto יכולים לסרוק באופן עצמאי תוואי שטח מסוים, למשל - לאורך גדר אבטחה של מתקן מסוים. אם הרחפן יזהה דבר מה חריג, הוא יוכל מיד לעדכן את מרכז הבקרה ולשדר מלמעלה את ההתרחשות בזירה. אם, מנגד, חיישן קרקעי יזהה אירוע חריג (למשל נגיעה באותה גדר אך בצידו השני של המתקן), הרחפן יוכל "לקבל" את המיקום באופן אוטומטי, להגיע לנקודה בתוך פרק זמן קצר במיוחד ומיד לעקוב אחר הנעשה בשטח.

בידיים הלא נכונות

לצד היכולות האזרחיות המדוברות, הרחפנים הנגישים לכל דורש יוצרים גם אתגר של ממש לכוחות הביטחון. בעוד בעבר טכנולוגיית הרחפנים נשמרה בידי גורמי ביטחון מערביים בלבד, כיום כל משתמש פרטי יכול לרכוש רחפן מתקדם באופן פשוט ואנונימי, בעלות נמוכה ובאין מפריע. היכולות החדשות מביאות כאמור גם איומים חדשים, כשהן בידיהם של גורמי טרור, למשל.

כך הוזכרו בעבר איומים מצד ארגוני טרור שונים בדבר שימוש ברחפנים שיישאו מטעני נפץ ויופעלו עם ההגעה ליעד. רחפן פשוט יכול להוות גם איום על מטוס נוסעים בהתקרבו לנחיתה או המראה, ולסייע לגורמים עוינים לאסוף מודיעין צילומי אוויר של שטחים ומתקנים שונים ברחבי הארץ.

"זה לא סוד שבעתיד יפעלו רחפנים באופן תוקפני מצד גורמי טרור שיאיימו על ישראל", אמר חבר הכנסת חיים ילין במהלך דיון מיוחד של ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, שהתקיים בחודש נובמבר האחרון. "זהו הנשק העתידי שעלול להגיע מעזה אחרי המנהרות. החוזקה שלנו זה להיות צעד אחד קדימה מהאויב, ולא מן הנמנע שנפתח בעתיד מעין כיפת ברזל נגד רחפנים".

גם אביטן, שכאמור מכיר היטב את השוק הביטחוני, מסכים שהאיום קיים. "כל פיתוח טכנולוגי יכול לשמש לטובה - וגם לדברים רעים", הוא אומר. "גם דשן, שמועיל לגידולים חקלאיים, יכול לשמש להכנת פצצות ומטעני חבלה. לשמחתנו, יש גם הרבה אנשים טובים שמגנים עלינו במיוחד מפני השימושים האלה".

הסכנה מביאה איתה פוטנציאל שוק נוסף, הגנה מפני רחפנים. מספר חברות בישראל עוסקות כבר כיום בפיתוח פתרונות לסכנות השונות שרחפנים יכולים להביא איתם. אחת הבולטות בהן היא חברת Convexum (בלטינית: כיפה/ מגן), שמספקת פתרונות לזיהוי ולניטור רחפנים מאיימים באמצעות השתלטות על הרחפן העוין והבאתו לנחיתה ללא גרימת נזק.

"הבעיה היא ברורה ונרחבת", מסביר ניב מגן, מנהל הטכנולוגיה של החברה, שפועלת בישראל, באירופה ובארה"ב. "בתחום אבטחת האיצטדיונים והמופעים, גני שעשועים, אפילו בתי כלא - כולם מודאגים היום מהפוטנציאל של רחפנים למטרות איום שונות. עד לאחרונה היה אפשר להגן על כל מתחם באמצעות גדר. היום כל גדר אפשר לעקוף באמצעות רחפן. פה אנחנו נכנסים לתמונה".

כאב ראש רגולטורי

על פי מחקר של חברת Tractica, סך הרווחים של תחום הרחפנים המסחריים בעולם, שעמד בשנת 2015 על 452 מיליון דולר, צפוי לזנק עד ללמעלה מ־12.5 מיליארד דולר בשנת 2025. יד ביד עם המחיר הנגיש וקלות התפעול, עוד ועוד משתמשים פרטיים ומסחריים רוכשים רחפנים מסוגים שונים ומשתמשים בהם למטרות שונות - החל בצילום אירועים, דרך בחינת שדה יבולים ועד להגנת מתקנים. העלייה החדה במספר הרחפנים בשמי הארץ יוצרת גם אתגר רגולטורי לא פשוט, שעה שהמדינה נדרשת לספק מענה מהיר לטכנולוגיה המתפתחת.

"בשימוש מסחרי, צריך לקבל רשיון גם למטיסים וגם לכלים. זה תהליך ארוך מאוד שנמשך כמה חודשים וגם עולה המון כסף", מסביר אביטן. "ברור מאליו שבישראל, שבה המרחב האווירי נשלט על ידי חיל האוויר, יש המון שכבות שקשורות למערכת הביטחון, וזה מאוד מסבך את העניינים".

מטרת הרגולציה היא כמובן לשמור על ביטחון הציבור, ולכן אסורה הטסת רחפנים בסמוך למתקנים אסטרטגיים, דוגמת שדות תעופה או מתקנים ביטחוניים שונים. כמו כן אוסרת הרגולציה על הפעלת רחפנים אוטונומיים בשמי ישראל ללא קשר עין מצד מפעיל אנושי. חריגה מיוחדת לתקנה זו ניתנה בחודש מרץ 2017. אז, בצעד שעורר כותרות ברחבי העולם, קיבלה חברת איירובוטיקס היתר מיוחד להפעלת רחפנים אוטומטיים ללא קשר עין - צעד ששם את ישראל כמובילה עולמית בתחום.

האתגר הרגולטורי נמצא תחת עיניים בוחנות, וגופים כמו רת"א (רשות התעופה האזרחית) ואפ"י (אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני) מבלים שעות נוספות בכנסת כדי ליצור מציאות נוחה יותר מבחינת החקיקה.

"תהיה הקלה משמעותית בהליכי הרישוי לכלים ששוקלים מתחת לארבעה קילו ומהווים כ־80% מהשוק", אמר ראש אגף כשירות אווירית ברשות לתעופה אזרחית בני דוידור במהלך אותו דיון מיוחד של ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת: "אנחנו עוסקים בביטול הדרישה לרישוי מסחרי לכלים מתחת ל־25 קילו. אנחנו גם בתהליך סיום גיבוש אגרות חדשות, במטרה להוריד את האגרות של הכלים הקטנים מאלפי שקלים למאות. בנוגע לתקנות ההפעלה - אנחנו בוחנים לאמץ את התקנות האמריקאיות, שלפיהן מי שמחזיק כלי בטווח שבין 300 גרם ל־25 קילו יחויב לרשום אותו און ליין ויהיה חייב לעבור מבחן של כללי ההטסה. מצב כזה ייצור לנו תמונת מצב אלקטרונית של מרבית הכלים בשוק".

"זה שוק שמונע על ידי רגולציה", אומרת רזניקוב. "אפשר לראות ממש פריחה של חברות חדשות, אחרי שיוצאת חקיקה מסוימת, כמו פטריות אחרי הגשם. הבטיחות מובילה את הרגולציה, וברור מאוד למשקיעים ולמפתחים כאחד שברגע שהרגולציה תצליח להדביק קצב עם תחום הבטיחות, השמיים הם הגבול".

רחפנים מובילים אנשים

לאן עפים מכאן? "הטכנולוגיה לעולם לא תעצור", מסכם דגני. "אנחנו מתמודדים כל יום עם אתגרים חדשים, האנושות מגלה את העולם כל פעם מחדש. כשהשוק משתנה, אנחנו פונים לדרכים יצירתיות, והכל כמעט מתנקז לטכנולוגיה. בתחום של הרחפנים חייבים לשמור על המינון הנכון. כשדוחפים משהו מוקדם מדי ביחס לצרכים של השוק, הוא יסיים בתור טכנולוגיה שאנחנו עלולים לפגוש אותה במגירה".

"אני מאמין שבמהלך חמש השנים הקרובות נראה את הרחפנים ממלאים יותר ויותר משימות בחיי היומיום שלנו", מסכים אביטן. "זה יתחיל עם המשלוחים ויגיע לתחומים שמטורף עדיין לדמיין אותם. אותי מדליק במיוחד הרעיון של תחבורה אנושית מבוססת רחפנים, אף על פי שקצת מפחיד אותי לחשוב מה יקרה ביום שהילדים שלי יוציאו רישיון נהיגה".

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media