ה' באב ה'תשע"ח   |   17 ביולי 2018   |   יום שלישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
לוקחות סיכון: הגיוון המגדרי בעולם הסטארטאפ עולה מדרגה
10/07/2018 | אלכס קונרד וביז קרסון
"אני מזיזה את הספינה לכיוון הנכון"
12/07/2018 | יובל הירשהורן
"למרות המוביליות האישית, היחס עדיין מוגדר על פי השייכות האתנית"
15/07/2018 | ניצן לונברג
  בארץ  < ראשי

הרעשה כבדה: ישראל מגבירה איומיה לעבר איראן ולבנון

מה גרם לבכירים במערכת הביטחון לצאת השבוע נגד איראן וחיזבאללה, אף על פי שאין כיום מפעלי טילים איראניים בלבנון? האם אסד באמת איים להפציץ את נתב"ג? וגם - מכירות נשק ישראלי לעולם הערבי פורחות ללא שקיפות
02/02/2018 | יוסי מלמן, סופהשבוע
ישראל הגבירה השבוע את איומיה נגד איראן, חיזבאללה ולבנון. דובר צה"ל תת־אלוף רונן מנליס פרסם מאמר בכמה אתרים ערביים שבו קבע כי "לבנון הפכה למפעל הטילים של איראן". במאמרו הוא הזהיר את הלבנונים כי איראן משחקת בגורלם. ואילו בישיבת סיעת ישראל ביתנו אמר שר הביטחון אביגדור ליברמן כי "יש ניסיון איראני ליצור טבעת חנק סביב ישראל. ניסיון לבנות בסיסים בסוריה ולהקים מפעלים לייצור טילים בלבנון, כאשר האיראנים הפכו אולי למממנים הראשיים של הזרוע הצבאית".

האיומים האלה, שבכיר בחיזבאללה ביטל כ"דברי הבל" ושמטרתם העיקרית היא מניעת הקמת מפעלים איראניים לייצור ולהרכבה של טילים מדויקים בלבנון, מפתיעים. רק לפני כמה חודשים, בשיחות סגורות, ביקשו קצינים בכירים ביותר בצה"ל, בעלי תפקידים ונגישות למידע מודיעיני, "להרגיע". הם טענו כי אין בלבנון מפעלים לייצור טילים. אז מה קרה בחודשים האחרונים? הרי לא ייתכן שאיראן הספיקה להקים בפרק זמן כה קצר מפעל שמהווה סכנה חמורה לישראל, שהוציא את כל הצמרת הביטחונית והמדינית למתקפת איומים מתוזמרת.

האם לבנון הפכה למפעל הטילים של איראן? | צילום: shutterstock

הסוגיות האלה עמדו גם במרכז שיחותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. ישראל מתנגדת לנוכחות צבאית של איראן ושלוחיה (חיזבאללה והמיליציות השיעיות) בסוריה, בוודאי בקרבת הגבול, כמו גם להקמת מפעלי טילים בסוריה ובלבנון או להעברת טילים מדויקים וארוכי טווח מסוריה לחיזבאללה.

גם נתניהו הצטרף למאיימים, ובתום שיחותיו עם פוטין הצהיר: "אם איראן תתבסס בסוריה והתהליך הזה לא ייבלם מעצמו, אנחנו נפעל לבלום אותו. דיברנו גם על לבנון, אמרתי לו שנשק מדויק זה איום חמור שאנחנו לא מוכנים לקבל אותו, ואם נצטרך לפעול, נפעל". לדברי נתניהו, מפעלי טילים בלבנון מצויים כעת בשלבי הקמה. אם כך הם פני הדברים, הרי שמדובר בהתפתחות של השבועות האחרונים, שבהם החלו האיראנים לעבור משלב התוכניות והכוונות לביצוע.

בזכות מערכת הקשרים שיצר נתניהו עם פוטין - במיוחד על רקע החלל שנפער במזרח התיכון בשל נסיגת ארה"ב מהאזור - יש לישראל חופש פעולה מסוים בסוריה. אפשר להעריך שרוסיה עוצמת עיניים ומאפשרת לחיל האוויר לפעול בסוריה נגד משלוח הטילים המדויקים. חיל האוויר ביצע יותר ממאה תקיפות נגד מחסני נשק ובסיסים ולפי פרסומים זרים גם נגד מפעלים לייצור טילים שאיראן הקימה או ביקשה להקים בסוריה והיו מיועדים לחיזבאללה. התקיפות האלה הן חלק ממה שצה"ל מכנה מערכה בין מלחמות (מב"ם) - בעיקר פעולות חשאיות שישראל ממעטת לקחת עליהן אחריות.

ההישגים של ישראל וחופש הפעולה היחסי שהושג בסוריה מאתגרים את איראן וחיזבאללה. כדי לעקוף את הבעיה ולהתגבר עליה הם מנסים לקבוע מציאות חדשה בלבנון. הם מאמינים כי הקמת מפעלים לטילים מדויקים תצמצם את חופש הפעולה הישראלי, תקטין את פגיעותם ותחסוך מהם את הצורך לשנע אותם מסוריה ללבנון. במילים אחרות, "הם מנסים ליצור לעצמם מרחב חסינות", כפי שניסח זאת שר החינוך נפתלי בנט, שהוא חבר בקבינט וחשוף למידע סודי.

"לא סתם התעוררנו", מוסיף בנט, "האיראנים וחיזבאללה מנסים להפוך את לבנון לבסיס לייצור טילים מדויקים. מבחינתנו זו קפיצת מדרגה. עד כה ההתקדמות שלהם הייתה כמותית - מלאי עצום של 130 אלף טילים, וגם אם זו הייתה טעות שאפשרנו להם לעשות זאת, זו כבר עובדה מוגמרת - עכשיו יש מאמץ שלהם להתקדם איכותית עם טילים מדויקים, שיהיו קטלניים במיוחד. לא נוכל לאפשר זאת". בנט מזכיר כי לאחר מלחמת לבנון השנייה, בגלל תגובת ישראל הודה מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שזו הייתה טעות לחטוף את החיילים ולהתגרות בישראל. מטרת האיומים מישראל היא למנוע מנסראללה לחזור על טעותו. "אנו מנסים להיות בהירים וחדים כדי שיבין את ההשלכות על לבנון כולה, ובמיוחד על דרום לבנון, אם תהיה מלחמה. ההשלכות יהיו קטסטרופליות", אמר בנט.

מקור ביטחוני בכיר הודה באוזני כי עדיין לא נבנים מפעלי טילים בלבנון, "אך יש תהליך שאנו מזהים שהחל בחודשים האחרונים". ולכן צריך להרגיע. המלחמה לא בפתח. לישראל אין כרגע כוונה לצאת למלחמה יזומה. בישראל מבינים היטב את ההבדל בין סוריה ללבנון. בינינו לבין סוריה מתקיימת הרתעה. עובדה היא שישראל פועלת זה שנים באין מפריע בסוריה. מול חיזבאללה בלבנון יש מאזן הרתעה. אומנם זה 11 וחצי שנים יש שקט בגבול, שמתאפשר בגלל העוצמה הצבאית של ישראל שמרתיעה את הצד השני. אך מצד שני מלאי הטילים העצום של חיזבאללה, שיכולים לפגוע בכל נקודה בישראל ולגרום לקורבנות רבים ולנזק כבד, מרתיע את ישראל מלהיגרר למלחמה. בקיצור, כל צד מרתיע את השני, אך גם בוחן את סף ההכלה שלו ועד כמה אפשר להרחיק לכת, בלי להסתחרר לעימות, ששני הצדדים אינם רוצים בו.

אמר או לא אמר?

השבוע גם מיהרו מומחים ופרשנים בישראל להגיב על האיום לכאורה שהשמיע נשיא סוריה. בשאר אסד צוטט כאומר כי אם ישראל תמשיך בתקיפות בארצו, הוא יגיב בשיגור טילי סקאד לעבר נמל התעופה בן־גוריון. אבל מבירור יסודי שערך גורם ביטחוני רשמי עולה כי הדברים שיוחסו לאסד ככל הנראה לא נאמרו, והמקור שלו יוחס המידע ידוע כלא אמין. הנה גלגולו של מידע, או אם תרצו - פייק ניוז.

הידיעה פורסמה על ידי תסנין, סוכנות ידיעות איראנית שנתונה להשפעת משמרות המהפכה. נאמר בה כי אסד שוחח עם פוטין והודיע לו כי אם תקיפותיה של ישראל יימשכו הוא יגיב בשיגור טיל לנתב"ג. לפי הידיעה, פוטין הבטיח לאסד לשוחח על כך עם נתניהו. תסנין ציינה כי הדיווח מסתמך על פרסום מוקדם באתר החדשות הרוסי ספוטניק. אבל חיפוש שערך אותו גורם רשמי לא מצא סימוכין לפרסום בספוטניק. מה גם שהאתר פרסם בעבר ידיעות לא מדויקות, והוא נחשב בישראל כזרוע של הממשל הרוסי ושל גורמים מסוימים במזרח התיכון העוסקים בלוחמה פסיכולוגית ובהפצת ידיעות ספקולטיביות.

העיתון בשפה הערבית "א־דיאר" מחזר את הידיעה של תסנין, וממנו היא הגיעה לישראל, והפרשנים החלו לחגוג עליה. אך כאמור, אסד ככל הנראה לא השמיע כלל את האיום המיוחס לו. ובכל מקרה, הוא מודע היטב למצבו, לחולשתו, ליחסי הכוחות שלו מול ישראל, ולמה שצפוי לו אם ישגה.

לא מעט נכתב בשנה האחרונה על הציר ירושלים־ריאד, שמכוון בראש ובראשונה נגד החתירה האיראנית להגמוניה במזרח התיכון. האינטרס המשותף הזה הוא גם הרקע לרמזים שמפזרים ראש הממשלה ושרים אחרים על שיתוף פעולה עם המדינות הסוניות. וכוונתם לא רק למצרים ולירדן, שעמן יש לישראל קשרים דיפלומטיים.

בחודש שעבר פרסם כתב העת הצרפתי לענייני ביטחון "אינטליג'נס און ליין" ידיעה שמספרת על "ביטוי קונקרטי" לציר, שארה"ב מעודדת אותו ושותפה למהלכיו. לפי הידיעה, ערב הסעודית מממנת לצבא מרוקו רכישת ארבעה מטוסי ביון והתרעה. המימון הוא חלק מהכרת התודה הסעודית על השתתפות צבא מרוקו בקואליציה הערבית הנלחמת בתימן נגד החות'ים, הנתמכים בידי איראן.

את המטוסים תספק החברה האמריקאית גולפסטרים אירוספייס. חברת רייתאון, ששותפה עם רפאל בפיתוח ובייצור "קלע דוד", מערכת ההגנה נגד טילים לטווח בינוני, תהיה מעורבת גם היא במיזם. אך המעניין מכל הוא שאת המכשור המודיעיני - חיישני האזנה, אלקטרוניקה וציוד ללוחמה אלקטרונית - יספקו התעשייה האווירית והיצרנית המרכזית אלתא, חברת בת בישראל של רדארים. ראוי לציין שבין מרוקו לבין ישראל התקיימו קשרי מודיעין הדוקים שהחלו כבר בשנות ה־60, ובעבר נמכר למדינה ציוד צבאי ישראלי - כולל עודפים של צה"ל. מהתעשייה האווירית לא נמסרה תגובה.

באותו גיליון של כתב העת הצרפתי יש עוד ידיעה על מעורבות עקיפה של חברה ישראלית עם מדינה ערבית. זוהי אבו דאבי, שהיא חלק מאיחוד האמירויות הערביות. האיחוד ואבו דאבי ייצרו בשנים האחרונות מטוס תקיפה ששמו B־250, וכעת הם מנסים לשווקו לכמה מדינות, בהן מצרים, ולצבאו של גנרל חליפה האפטר ששולט על חלק מלוב. את המטוס פיתחה חברה מקומית בשם קאלידוס, שהיא בבעלות איחוד האמירויות. בפיתוח ובייצור השתתפו חברות מכמה מדינות, ובהן קוריאה הדרומית וברזיל. איחוד האמירויות גייסו למיזם גם מהנדסים מדרום אפריקה ומברזיל, חלקם מחברת AEL מהעיר פורטו אלגרה, שבשליטת אלביט מערכות. בתגובה נמסר מאלביט כי רק מהנדס אחד שעזב את חברת הבת הצטרף למיזם של אבו דאבי.

אבו דאבי מככבת זה כמה שנים בתקשורת הבינלאומית בשל קשריה עם אנשי מערכת הביטחון, חברות ובכירים מישראל, כולל מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו (כיום יו"ר אירונאוטיקס מערכות הגנה). לפי אותם דיווחים, פריצת הדרך הראשונה הושגה בעזרת קשריו בנסיכות של איש העסקים מתי כוכבי. לפי פרסומים זרים, החברות של כוכבי סיפקו לאבו דאבי ציוד להגנה על מתקני הנפט שלה. בשיא הפעילות התפרסם כי החברות של כוכבי הטיסו עובדים ישראלים במטוס מיוחד שטס מנתב"ג דרך קפריסין לאבו דאבי. מאז, לפי אותם דיווחים, רובם ב"אינטליג'נס און ליין", דעך שם מעמדו.

אך - שוב בהסתמך על הפרסומים האלה - את מקומו תפסו ישראלים אחרים, ובהם אבי לאומי, ממייסדי אירונאוטיקס מיבנה וכיום בעל מניות בחברה. שם נוסף שהוזכר הוא של שחר קרביץ ושותפו מדרום אפריקה רולנד לינד. גם קרביץ קשור לאירונאוטיקס, שנגדה מנהלים משרד הביטחון ומשטרת ישראל זה כחמישה חודשים חקירה פלילית בקשר לקשריה ולפעילותה במדינה אחרת ("לקוח מהותי"), שצו של בית משפט השלום בראשון לציון אוסר לפרסם את שמה (כותב שורות אלה, יחד עם עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, עתר להסרת הצו).

לפי הפרסומים, אירונאוטיקס, יחד עם אלביט, מנהלת מגעים עם אבו דאבי על עסקת ענק לאספקת כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים). באחת מאותן ידיעות נמסר כי אף שמדובר בקשרים של ממשלה לממשלה (G2G), משרד הביטחון הורה לכל מי שמבקש לעבוד עם אבו דאבי לפעול באמצעות הקשר הזה. במילים אחרות, מדובר בספק יחיד. אבי לאומי ושחר קרביץ לא הגיבו על פניית "מעריב,. מאירונאוטיקס ומאלביט לא נמסרה תגובה.

לאחרונה הוגשה תלונה למשרד הביטחון נגד חברת אירונאוטיקס, ולפיה היא זוכה להעדפה במשרד. המגיש הוא אלון ולך, בעל חברה קטנה לתקשורת ביטחונית, שתלונתו הקודמת הניעה את פתיחת החקירה נגד החברה בפרשה שאסורה לפרסום. ולך נחשב במשרד הביטחון למתלונן סדרתי ול"טרבל מייקר". מקורות באירונאוטיקס טענו כי הוא פועל בשירות אחד המתחרים שלהם - חברת המל"טים בלובירד. ולך מכחיש שהיה אי־פעם יועץ של בלובירד, אף שהוא מכיר את המנכ"ל זה 15 שנים. לדבריו, בעבר הרחוק הוא היה קבלן משנה שפיתח עבורם מוצר בתחום התקשורת. "מטרת תלונותי אינה לעזור לבלובירד אלא לחשוף את ההתנהלות הקלוקלת של משרד הביטחון בנושאי יצוא ביטחוני ואיפה ואיפה בין חברות", הוא אמר לי. מנכ"ל בלובירד רונן נדיר אמר כי ולך פעל גם נגד חברתו, ובשלב מסוים, כך אמר, "חסמתי אותו שלא ישלח לי הודעות".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "טענותיו של מר ולך נבחנו לעומקן עם כל הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון. נמצא כי ההתנהלות של הגופים המוזכרים בפנייה נעשתה בהתאם לתהליכים המקובלים ועל פי דין".

מתגובת משרד הביטחון ברור כי רב הנסתר על הגלוי. וזו הבעיה. משרד הביטחון, מעין מדינה בתוך מדינה, מרבה להסתיר מידע בנימוקים של "ביטחון המדינה", ומסתייע בבתי משפט ובצנזורה כדי למנוע פרסומים. בהיעדר מידע ושקיפות סבירה קשה לבחון, לאשש או לסתור את טענותיו.

להגביר את הפיקוח

תקציבה של מערכת הביטחון (כולל צה"ל) הוא עצום - כ־70 מיליארד שקל בשנה, כאשר סכום נכבד מכך מוקדש לרכש. לפי "גלובס", המדהים הוא שכ־70% מכלל הרכש נעשה ללא מכרז. רק כדי לסבר את האוזן, לפני כשנה פורסם כאן לראשונה על ההחלטה כי עסקה של מיליארדי שקלים לאספקת תותחים חדשים הוענקה לאלביט ללא מכרז. נכון, למשרד הביטחון יש זכות במקרים רבים להכריז על חברה או יצרן כעל "ספק יחיד", ולא להוציא את הרכש למכרז. זה כשר אך מסריח.

ובדיוק בשל כך יזם חבר הכנסת (תא"ל במיל') עמר בר־לב מהמחנה הציוני הצעת חוק שתכליתה להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי והשקיפות של המשרד. על ההצעה חתומים עוד 18 חברי כנסת, בהם שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, האלופים בדימוס אייל בן ראובן, ד"ר נחמן שי, ניצב (בדימוס) מיקי לוי, עליזה לביא ועוד.

לפי ההצעה, שר הביטחון יצטרך לדווח פעמיים בשנה לוועדת החוץ והביטחון על כל עסקת רכש מעל 200 מיליון שקל לשנה או 400 מיליון שקל מעל לשנה. "המטרה היא למנוע את המצב הקיים שבו אנו, חברי הכנסת, לא מקבלים כל דיווח או עדכון על עסקאות הענק הנדונות במשך חודשים ואף שנים במערכת הביטחון, אלא מקבלים אותו ימים ספורים לפני שנחתמים חוזי הרכש, בשלב שבו אין זמן להתעמק, לבדוק או לשנות. איננו רוצים להיות חותמת גומי", אומר בר־לב.

לאתר מעריב

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media