ח' בתמוז ה'תשע"ח   |   21 ביוני 2018   |   יום חמישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
לא רק לאספנים: המכוניות שכדאי לקנות ולשמור
15/06/2018 | ג'ים גורזלני
שווייץ: כמעט חצי מיליון איש הצביעו בעד מערכת פיננסית דמוית ביטקוין
14/06/2018 | בילי במברו
בהיסח דעת: מה עושים צרכנים בעודם עורכים קניות און ליין?
17/06/2018 | ריצ'רד קסטנבאום
  בארץ  < ראשי

"בעולם בו צעירים בני 20 יוצרים אפליקציות משנות חיים, גם אנחנו חייבים לעצור ולחשב מסלול מחדש"

האקדמיה של היום הופכת למחוברת יותר לעולם התעסוקה, חברתית יותר, קשובה ועדכנית ביחס לעולם המשתנה. במרכז האקדמי רופין ערים למגמות אלו ושוקדים על יצירת השכלה גבוהה נגישה שאינה מתפשרת על ערכי המצוינות המסורתיים ריאיון מיוחד עם נשיאת רופין
30/01/2018 | Brand Voice, מכללת רופין

הסטודנטים להנדסת תעשייה וניהול מרופין תכננו וייצרו אפליקציה שתפקידה לייעל את פעילותה של עמותה המדפיסה במדפסות תלת ממד כפות ידיים עבור אנשים חסרי כף יד. מבחינת נשיאת רופין, פרופ' גליה צבר, זו דוגמה אחת מני רבות לחזון האקדמי החדש: מצד אחד, הבנה שעולם הלימודים הגבוהים השתנה, ושחייבים להצטרף לשינוי ואולי אף להובילו ומצד שני, מודעות עמוקה לכך שהמכללה פועלת בתוך ולמען הקהילה, ושהסטודנטים, כמו גם הסגל, חייבים לתרום ולהיתרם בתוכה. "העשייה החברתית היעילה ביותר בחיבור בין אקדמיה לקהילה היא כזו שיש בה פעילות שהיא תוצאה של מחקר והדדיות", מבהירה צבר.

קמפוס רופין

"הרבה שנים דיברו על ה'אני' במרכז, (I-phone, I-message) ועכשיו הגענו למסקנה שהבודדים צריכים מחדש את הקהילה. חשוב לנו לדבר גם על ה"אנחנו", ברופין קראנו לזה .WeLearn זה מתכתב נהדר עם המונח WeWork מעולם התעסוקה וכמובן עם העולם השיתופי החדש ששוקק ברשת בכל המישורים. בעידן שבו הידע נגיש ושוק התעסוקה משתנה ללא הרף אנו מאמינים כי חייבים לשים דגש על הקניית מיומנויות חיוניות שמאפשרות לבוגרים להיות 'זמישים' - זריזים, זמינים וגמישים. מתוך התפישה הזו אנו מחויבים ליצור חוויית לימודים חיובית וכוללת עבור הסטודנט הבא בשערנו ולרתום את כל ארבעת המרכיבים המשתתפים בעשייה האקדמית: המרצים, הסטודנטים המעסיקים והקהילה", מספרת צבר.

פרויקטים המפתחים אפליקציות לטובת ייעול תהליכים בארגונים ומפעלים זו רק דוגמא אחת לפרויקט אקדמי טהור אך הוא מייצג ערך נוסף חשוב של חיבור מאוד הדוק לסוגיות חברתיות.

העשייה ברופין לא נשארת בגבולות התיאוריה באף אחד מארבעת בתי הספר ברופין. לדוגמא: בבית הספר לכלכלה ומנהל עסקים מלווים הסטודנטים עסקים קטנים של עולים חדשים ומייצרים עבורם תכנית שיווק ופרסום המיושמת בשטח; במדעי הים הסטודנטים לומדים על בעלי החיים בסביבה הימית, עובדים ומתנדבים ב"מרכז להצלת צבי ים", פעילים במבצעים להצלת החופים ומדריכים בפעילויות של "נוער שוחר מדעי הים"; במחלקה לעבודה סוציאלית, נערך קורס אקדמי משותף שבו לומדות נערות פנימייה וסטודנטיות, והמשתתפות משני המעגלים זוכות לחוויה מעצימה ומרגשת; בבית הספר למדעי החברה והקהילה נערכים מודלים דומים עם אוכלוסיות של קשישים ופגועי נפש. שלל הפעילויות האלו מייצרות דפוס לימודים אחר ודפוס מחקר אחר, ומעניקות חוויה אחרת לסטודנטים".

מאוניברסיטה למכללה ומאפריקה לישראל

בגיל 20 נכנסה צבר לאוניברסיטה - ומאז נשארה במרחב האקדמי. "עשיתי ברצף את התואר הראשון, השני והשלישי", מספרת צבר, "כל המחקרים שלי מבוססים על עבודת שדה במדינות שונות ביבשת אפריקה. את דרכי המחקרית התחלתי בשנות ה־80 באתיופיה בקרב יהודי אתיופיה ומאז שילבתי בין מחקר תיאורטי לבין מחקר בשדה. הסוגיות המרכזיות אותן חקרתי נגעו ליחסי דת ומדינה בעולם שלישי, להיבטים הסוציו־פוליטיים של מגפת האיידס ולתפקידן המשתנה של נשים בחברות מסורתיות באפריקה".

פרופ' גליה צבר

צבר (55), המשמשת בתפקיד נשיאת רופין מזה כשנה וחצי, היא פרופסור מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת ת"א. "עבדתי באוניברסיטה כמעט 24 שנים, ולפני כשנתיים התמודדתי על תפקיד נשיאת רופין. לשמחתי, קיבלתי את אמונו של הוועד המנהל, וזה לא מובן מאליו. מעט מאוד נשים משמשות כיום כנשיאות של מוסדות אקדמיים. רוב הנשיאים הם גברים בעשור השביעי לחייהם. אני רואה בזה אתגר, אחריות גדולה וכמובן הזדמנות להשפיע על האופן שבו אנו מלמדים וחוקרים את סביבתנו".

בעשרים השנים האחרונות המחקרים שלה מתמקדים בהיבטים השונים של הגירה אפריקאית לישראל. "לאורך השנים שילבתי בין עבודה מדעית, הוראה באוניברסיטה ועשייה חברתית. היה לי מאוד חשוב לצאת ממגדל השן האקדמי, ללמוד מהשטח וגם ליישם את מה שלמדתי בעמותות ובארגונים חברתיים. אני מאמינה שלנו, אנשי המדע, יש פריווילגיה מאוד גדולה: לחשוב, לייצר ידע ולחקור. לא חשוב באיזה תחום אתה נמצא, ההכשרה המדעית הופכת אותנו לאנשים ביקורתיים שאמורים להסתכל באופן פתוח על העולם. לפתח מיומנויות ולשכלל כלים שיביאו לשינוי אמיתי ממקום שמבין את המגבלות של כל אחד ואחת מאיתנו. אני מרגישה שאנחנו יכולים לייצר שינוי", היא אומרת.

האקדמיה ודור ה־Z

על רקע המודל הקלאסי, של מרצה מול סטודנטים בכיתה, משולבות ברופין בהדרגה שיטות הוראה חדשניות, שתכליתן לגרום למעורבות גדולה יותר של סטודנטים, בני דור ה־ Zוזו משימה מאתגרת כהגדרתה. "כחלק מהפיכת הסטודנטים מפסיביים לאקטיביים, אנו שוקדים על הכנסת שיטות מתקדמות לקורסים וטכנולוגיות חדשות - שנועדו לשתפם בתהליך ייצור הידע.
"אנחנו משתמשים ככל הניתן בהדמיות, ובמשחוק - gaming. לדוגמא, תלמידי הMBA־ שלנו משקיעים, באמצעות חדר העסקאות שהקימונו עבורם בשיתוף אחד הבנקים, כסף אמיתי בשוק ההון, ותלמידי הנדסה לומדים תהליכי קבלת החלטות באמצעות משחקי מחשב שפותחו במיוחד עבור מהנדסים לעתיד. בעולם בו צעירים בשנות העשרים לחייהם שלא למדו באקדמיה יוצרים אפליקציות שמשנות לנו את החיים חייבים לעצור ולחשוב על תהליך הלמידה וההכשרה האקדמית והמקצועית ולשאול 'מה, עם מי ואיך ללמוד?' השאלה המרכזית כבר אינה רק - 'איך כורים את המידע?', אלא 'מה עושים אתו?'. אקדמיה שלא תשאל את השאלות הללו - תיוותר, בוודאות, לא רלוונטית בעולם לא וודאי", מסבירה צבר.

איך מתכננים קדימה, בעולם של אי ודאות?
"הסיסמא שלנו 'לראות מעבר לאופק ביחד' ואפשר לראותה מיושמת בתחומי הלימוד שאנו מניחים שיהיו חשובים בעתיד. לדוגמה, במסגרת התואר השני ב'פסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית' (הזדקנות וזקנה), המכינה דור של מטפלים לעולם הולך ומזדקן. כיוון אחר שאנחנו מתמקדים בו הוא הגירה. בלימודי התואר השני ב'הגירה ושילוב חברתי' אנו מלמדים איך להתמודד עם אחד האתגרים החשובים ביותר הניצבים לפתחה של האנושות בעתיד. שתי תכניות המאסטר הללו, כמו גם 'ניהול משאבי ים', שהוא נושא קריטי לפיתוחה של המדינה בעתיד, הן לא רק פורצות דרך בתחומן, אלא גם הבלעדיות בישראל המעניקות תארים אקדמיים בתחומי ידע חדשים אלו. לצד זה אני יכולה לציין את חקר הים, הנערך על הים בקמפוס שלנו במכמורת. לימודי הים, גם בתארים הראשונים, מבוססים על ההכרה כי עתיד האנושות נמצא בסביבה הימית והים מהווה מקור לסוגים שונים של אנרגיות, מזון וחומרים גנטיים.

צלילה מדעית וקורס משיטים במסגרת לימודי התואר הראשון במדעי הים

"דוגמא נוספת היא, שבשנים האחרונות יש שני נושאים חשובים ומדוברים שהרמנו את הכפפה האקדמית לגביהן. הראשון, נוגע למספר הגבוה של התאבדויות. ולשם כך הקמנו את 'המכון לחקר האובדנות והכאב הנפשי' אשר מייצר חיבור ייחודי בין חוקרים, מטפלים ועמותות שמסייעות לבני משפחות המתאבדים. החיבור המשולש הזה מהווה עבור הסטודנטים מודל יוצא דופן ללמידה, למחקר ולעשייה מחוללת שינוי. השני, מתחום שונה לגמרי, עוסק בדיון על מסחר ושיווק בעולם מקוון. גם כאן אנו מעניקים כלים שיאפשרו לבוגרים להצליח לפרסם ולשווק בעולם תחרותי ובינלאומי. באופן טבעי, בקורסים אלו הקהל הצעיר והטכנולוגי היושב בכיתה משמש כיצרן ידע לא פחות מהמרצה ונוצרת למידה משותפת חשובה. בכל 18 תארי הבוגר והמוסמך כאן נעשה ניסיון אמיתי להקנות את אותן מיומנויות חשובות שדברנו עליהם ולעשות זאת כחלק מחוויית למידה משותפת".

אז את אומרת שהאקדמיה מתנהלת בפחות קשיחות?
"חלק גדול מתחומי הלימוד שלנו משלבים טכנולוגיה עם אמפתיה. שתי מיומנויות ליבה קריטיות לעולם העתידי. וכן, גם אמפתיה אפשר ללמד, לתרגל ולשכלל. מעבר לעובדה כי אנו כל הזמן עוצרים ובודקים את מה שאנחנו עושים יש כאן חיבור מאוד מיוחד בין הסטודנטים לחברי הסגל ובינם לבין הקהילות והמעסיקים מסביבנו. אין לי ספק, כי זה אחד המפתחות החשובים להצלחה שלנו".

welearn - פרויקטים בהנדסה

האם לימודים אקדמיים הכרחיים? לא עדיף לעשות קורס UX וזהו?
"עדיין לא. יש חשיבות למגוון התחומים שלומדים, ולאפשרות ללמוד עם קהלים מרקעים שונים וכמובן ישנה חשיבות מאוד גדולה למרצים בהכוונה ובתרגול בתהליכי למידה עמוקים יותר. את זה לא מקבלים בקורסים מקצועיים קצרי מועד. כאמור, חלק מתפיסת העולם שלנו היא גם ליום שאחרי ועל כן אנחנו מכינים את הבוגרים שבדרך לשוק התעסוקה לא רק במקצוע שלמדו, אלא גם מקנים להם מיומנויות חיוניות, ובכלל זה איך מגבשים חזון תעסוקתי, איך מכינים קורות חיים ומה צריך לדעת לפני ראיון עבודה. חלק גדל והולך מהם עושה התמחויות במקומות עבודה תוך כדי הלימודים ולא רק בהנדסה".

כמי שבאה מהאוניברסיטה, מה היתרונות של מכללה על פני אוניברסיטה?
"קודם כל הגמישות. המבנה של מכללה מאפשר לנו להגיב מהר יותר לצרכים משתנים מבלי לאבד את המקצועיות והמצוינות. התחרות מול האוניברסיטאות הובילה את המכללות להשקיע ולהתמחות בהוראה מיטבית ומעודכנת לצד המחקר הפעיל של חברי הסגל. אך מעל הכל, במכללות נוצרו קשרים אישיים מעולים בין הסטודנטים לחברי הסגל שהיא מקור עוצמה שמייצר חוויית למידה מיטבית".

יש משהו מיוחד בסגל של המכללות?
"המקצועיות, העדכניות והמחויבות להוראה, לסטודנטים וגם למחקר. חייבים לומר באופן ברור. העומס על הסגל של המכללות הוא לעיתים לא סביר. הם מחויבים ללמד כמעט כפול מאשר באוניברסיטאות, ומצופה מהם לעשות מחקר לא פחות טוב מעמיתיהם באוניברסיטאות. רובם של המרצים כאן הם גם חוקרים וזה מאתגר. אני מורידה בפניהם את הכובע".

עד כמה הסטודנטים שלכם מרוצים?
"תחושת השייכות לרופין, והרצון לייצר חוויית לימודים והוראה מיוחדות הם ערכים שנמצאים בראש ובראשונה. יש כאן כמה אלפי סטודנטים, ומושם דגש על גיוון, כי אנחנו מאמינים שגיוון זה כלי שגורם למצוינות. אם כולם באים מאותו מקום - יש מונוליתיות מחשבתית ולכן, סגל מגוון וסטודנטים שמגיעים מחלקים שונים של החברה הישראלית - זו עוצמה גדולה מאוד. יש לנו סטודנטים, ממרכז הארץ, מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ממשפחות יוצאות אתיופיה, מהחברה הערבית, חילונים, דתיים, ואפילו חרדים.

"שני הקמפוסים היפים שלנו גם ברופין וגם במכמורת, משלימים עבור הקהילה הפועלת כאן תמונה מנצחת. ולראייה, מזה שלוש שנים ברציפות הסטודנטים מצביעים ברגליים ובוחרים במרכז האקדמי רופין במקום הראשון מבחינת שביעות רצון וחוויית לימוד כוללת וזאת לפני כל האוניברסיטאות והמכללות בישראל. ואני מצטטת את סקר התאחדות הסטודנטים הארצית - 2017 שמשכלל את תשובותיהם של כעשרת אלפים סטודנטים בישראל".

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media