ח' בתמוז ה'תשע"ח   |   21 ביוני 2018   |   יום חמישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
לא רק לאספנים: המכוניות שכדאי לקנות ולשמור
15/06/2018 | ג'ים גורזלני
שווייץ: כמעט חצי מיליון איש הצביעו בעד מערכת פיננסית דמוית ביטקוין
14/06/2018 | בילי במברו
בהיסח דעת: מה עושים צרכנים בעודם עורכים קניות און ליין?
17/06/2018 | ריצ'רד קסטנבאום
  בארץ  < ראשי

מורה טוב, מורה לומד

חשבתם שמכללות מתמקדות בהוראה? טעיתם. בשנים האחרונות מתקיים יותר ויותר מחקר אקדמי במכללות, ופותח אותן להוראה טובה יותר ולפריצות דרך מדעיות. שלושה מרצים מהמכללה האקדמית אשקלון מספרים על המחקרים השימושיים, המעניינים והמפתיעים שלהם
30/01/2018 | Brand Voice, מכללת אשקלון

מורה טוב הוא מורה השולט בחידושי המחקר ויכול להעביר אותם לתלמידיו: לכן, בשנים האחרונות, פיתחו המכללות בארץ את התשתיות המחקריות שלהן, ואיפשרו לאנשי הסגל האקדמי לקדם מחקרים. כך, בעשור האחרון מתחילה להיסדק החלוקה הקלאסית לפיה המחקר האקדמי מתבצע באוניברסיטאות וההוראה האקדמית מתקיימת במכללות.

מכללת אשקלון

את התובנה הזו מובילה המכללה האקדמית אשקלון, שקיבלה לפני שנים אחדות החלטה אסטרטגית לפתח את הזרוע המחקרית של המכללה, לטפח סגל של מרצים העוסקים במחקר ומגישים הצעות מחקר לקרנות תחרותיות בארץ ובחו"ל. במכללה הוקמה רשות מחקר, בראשה עומד פרופ' יצחק רייטר, בעל ניסיון במחקר ובהוראה באוניברסיטאות בחו"ל וזכה במענקי מחקר יוקרתיים.

בשנים 2015-16 פרסמו חוקרי המכללה 549 מאמרים אקדמיים, רובם בכתבי עת מדעיים שפיטים ו־44 ספרים. כמו כן, פועלת רשות המחקר בקידום שיתוף הפעולה המדעי עם אוניברסיטאות בחו"ל במחקרים משותפים, בחילופי סגל ובבניית תוכניות לימודים חדשניות.

המכללה פועלת נמרצות לחיזוק ולקידום הבינלאומיות של פעילותה, במטרה לחשוף את הסטודנטים לסביבת למידה ועבודה בינלאומית.

בחרנו שלושה חוקרים מובילים בתחומים שונים, שעבודתם מציגה את המחקר הענף שמתקיים בגבולות המכללה.

להתחדש כל הזמן:

ד"ר אסתר דוד, החוג למדעי המחשב

מדעי המחשב, מטבעו, הוא תחום תובעני, שמחייב את אנשי הסגל להתחדש ולקיים פעילות מחקרית תמידית עם תלמידיהם ובשיתוף פעולה ביניהם ועם מומחים ממוסדות אחרים בארץ ובעולם. ד"ר אסתר דוד, מהחוג למדעי המחשב במכללה האקדמית אשקלון, היא חוקרת פורצת גבולות של מצוינות מחקרית, פריון אקדמי ומגדר.

אחד המחקרים של ד"ר דוד בחן אפשרויות להארכת ריכוז העובדים באמצעות אירועי דמה. "ההנחה היא שכאשר אדם עושה עבודה ספציפית, הריכוז שלו יורד עם הזמן", מסבירה ד"ר דוד. "למשל, אדם שעובד בביטחון בשדה התעופה, וצריך לצפות באתר רנטגן המשקף את כבודת הנוסעים, יתחיל לאבד עניין בשלב מסוים, למרות שהוא עדיין חייב להיות בריכוז רב כדי לאתר מזוודות חשודות. רצינו למצוא לכך פתרון".

ד"ר אסתר דוד

ד"ר דוד וצוותה לא היו הראשונים להמציא אירועי דמה שתולים, אבל "החידוש המחקרי שלנו הוא במתודה", היא מסבירה. "בתגובה לאירועי דמה, המתודה מאפשרת לנו ללמוד באופן דינמי את רמת הריכוז של המשתמש. ככל שיש יותר אירועי דמה, העובד נדרש ליותר עבודה והעלות שלו למעסיק עולה. האלגוריתם שלנו מאפשר לתזמן נכון יותר את מספר האירועים שנשתול לו. אם הראנו למשתמש אירוע דמה והוא לא שם לב כתוצאה מריכוז נמוך, האלגוריתם שפיתחנו יודע לשתול יותר אירועי דמה רק כאשר הדבר נדרש ולא באופן אקראי ומרובה. השיטה מגיעה להישג של 80% הצלחה ומעלה את יעילות העבודה. ניתן להשתמש בתוצאות המחקר שלנו להפחתת עלויות של עבודה סיזיפית של צפייה במסך ושמירה על ריכוז ודריכות של העובדים".

להגן על הבית החכם

ד"ר דוד עובדת בשיתוף פעולה עם ד"ר גיא לשם ועם אנשי סגל אחרים בחוג למדעי המחשב. לשם ודוד זכו בשנים קודמות במענקי מחקר משותפים עם חוקרים מטיוואן, ולאחרונה זכו במענק המשך למחקריהם.

אחד המחקרים של דוד ולשם עסק בניתוח לוגי של פגיעות סייבר והגנה מפני פריצה למחשב. "מערכות של בית חכם או רכב חכם חשופות לפגיעה, מאחר והן מבוססות על תקשורת אלחוטית", מסבירה דוד. "בעיר חכמה, הרמזור, למשל, לא מתוכנן באופן קבוע מתי להתחלף, אלא באופן דינמי, על פי עומס שמערכת המחשב של הרמזור יודעת לזהות מהאותות שמשדרות המכוניות. כל אלה הן יחידות שפתוחות לאינטרנט אלחוטי, כמו הטלפונים הניידים שלנו. השידור הזה חשוף לפגיעת סייבר.

"מי שרוצה לפגוע במערכת חכמה צריך לחפש את החוליה החלשה, ודרכה הוא נכנס לכל המערכת. ברגע שהוא שולט באחד המרכיבים של המערכת, הוא יכול להשתלט ולפגוע בכל המערכת. למשל, המכונית החכמה בונה על זה שהיא קולטת את השטח ונוסעת באופן עצמאי. הפצחן (האקר) יכול לחדור למערכת שלה ולגרום לתאונות קטסטרופליות.

"מערכות ההפעלה ניתנות לפריצה בתוך 8 שעות, זה לא הרבה זמן. מה שאנחנו עושים הוא להסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת, אולי הרבה יותר נאיבית. אנחנו מניחים שלבית חכם יש סט של חוקים שהוא מתנהל על פיו. אנחנו מנסים לסדר את זה ברמה הלוגית, האם החוקים האלו עקביים? אנחנו צריכים לוודא שלא יהיו שתי הוראות מנוגדות.

"דבר נוסף הוא לבדוק האם יש איזשהו מצב רגיש מבחינתנו. לדוגמה, אם פורצת אש, הפעולה היא לפתוח את הדלת. יכול להיות שיש פורץ בחוץ, שהבין שיש חוק כזה בבית. עכשיו הוא משתלט על יחידת בקרת המזגן וגורם למזגן לחמם במקום לקרר, הדלת נפתחת והוא נכנס. מה שאנחנו עושים זה לנתח את המערכת ולוודא שהפעולות שאנחנו לא רוצים שיקרו אכן לא יקרו.

מחקר נוסף שעליו שוקדים לשם ודוד עוסק בחיפוש מודל מיטבי לפרסום באתר אינטרנט. דוד מסבירה ש"כיום יש הרבה מודלים של פרסומות באינטרנט, זה שוק מאוד גדול ומאוד מכניס, ולכן כל שיפור שאנחנו מצליחים להכניס בו המשמעות שלו היא כסף", היא אומרת. "בכל רגע נתון מתקיימים מכרזים באינטרנט שמטרתם להחליט איזו פרסומת להציג? מה להציג? למי להציג? מתי להציג? כל הדברים האלו עובדים ברקע.

"המודל הדומיננטי בשיטה הקיימת מבוססת על כך שכמישהו עושה חיפוש ב־google, מופעלים קישורים ממומנים על ידי מפרסמים. רוב המחקרים עוסקים בסוג המכרז הזה. לאחרונה התפתח שוק נוסף: אנשים שמחזיקים כל מיני אתרים, אומרים ל־google קנה אצלנו שטח פרסום ותוכל לפרסם אצלי פרסומות ובתמורה google משלם להם על כך. הבעיה היא שעד היום ההתאמה של פרסומות לאתרים האלו הייתה מבוססת על למידת המשתמש, אבל לא הביא בחשבון שהוא לא יכול לשים פרסומת של המתחרה באתר של המפרסם, לדוגמה באתר של פוקס תופיע פתאום פרסומת של המתחרה הוניגמן. עד היום התעלמו מהנושא הזה, עד שנוצרו בעיות. גוגל היתה שואלת את הלקוח איזה פרסומות הוא מסרב להכניס לאתר. אבל היום זאת יכולה להיות רשימה אינסופית.

"פיתחנו מכאניזם שלא מביא בחשבון את המשתמש, אלא רק את בעל האתר. לדוגמה, אם בעבר נכנסת לחפש משהו באתר של פוקס, המודל שלנו מנסה למצוא פרסומות שקשורות לפוקס. בדרך הזו אנחנו מאתרים פרסומות שיהיו טובות גם למפרסם וגם למשתמש. אנחנו די ראשונים בתחום, אף אחד עוד לא הסתכל על סוג הבעיה הזו".

מימד חי למקורות:

פרופ' יצחק רייטר, ראש החוג ללימודי ארץ־ישראל

"במהלך עשרים השנים האחרונות, יש הבנה הולכת וגוברת בקרב חוקרים, כי סכסוכים במקומות קדושים שונים מסכסוכים טריטוריאליים אחרים", אומר פרופ' יצחק רייטר, היסטוריון של האסלאם והמזרח התיכון המתמחה בפוליטיקה של המזרח התיכון בן־זמננו במכללה האקדמית אשקלון. "לאתר קדוש יש משמעות עמוקה של אמונות, רגשות חזקים, ערכים קדושים ותפיסות של זהות עצמית. לכן, כדי לפתור קונפליקטים במקומות הקדושים, צריך להיות מצויד בידע מורכב.

"ידע זה כולל את ההבנה של המשמעות התרבותית, הדתית, החברתית והפוליטית של המקום הקדוש לכל אחת מהקבוצות המתחרות, כמו גם היכרות עם סכסוכים דומים בעולם. החוקרים שלמדו את המצב במקומות קדושים משותפים מדגישים במחקריהם את אופי הסכסוך ואת הסבירות לפתרון, אך רובם לא מתייחסים ליעילות ולאפקטיביות של הכלים השונים לפתרון סכסוכים. המחקר שלי, מעבר לתרומה לגוף הידע האקדמי, נועד לסייע למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב להבין טוב יותר את המורכבות של יישוב סכסוכים במקומות קדושים משותפים".

פרופ' יצחק רייטר

פרופ' רייטר משלב את הכשרתו הרחבה באסלאם הקלאסי ובן זמננו ושיטות מחקר ממדעי הרוח והחברה גם יחד בשילוב קשריו בחברות ערביות בארץ ומחוצה לה, קשרים שמאפשרים לו תצפית משתתפת המוסיפה מימד חי וביקורתי למקורות הכתובים. מחקריו הבין־תחומיים (היסטוריה, תרבות, מדע־המדינה, יישוב סכסוכים) משלבים ידע מתרבות האסלאם ומהמשפט המוסלמי לניתוח הפוליטיקה המזרח תיכונית בת־זמננו, היחסים בין ערבים ליהודים בארץ־ישראל והפוליטיקה של מקומות קדושים המשותפים לבני דתות שונות.

פרופ' רייטר חיבר וערך 18 ספרים ועשרות מאמרים.

במחקר האחרון שלו מיין את הכלים העיקריים לטיפול בסכסוכים על מקומות קדושים לארבע קבוצות: הראשונה, אמצעים שתורמים למניעת הסכסוכים, כמו שמירה על הסטטוס קוו, אכיפה קפדנית של חוק וסדר ותועלות כלכליות. השנייה, שיטות בקרת נזקים, כמו שימוש בוועדות חקירה לעיכוב ולהפסקת אלימות ושקיפות. השלישית, כלים לניהול סכסוכים, כמו דיאלוג, גישור ופיוס, ועדות ותביעות משפטיות. הרביעית היא שיטות לפתרון סכסוכים, כמו הקצאת זמני שימוש או הגדלת המרחב הקדוש.

הסקי, הגלישה והאקדמיה:

ד"ר יעל רם, החוג ללימודי תיירות

מה הקשר בין תיירות להתחממות גלובלית? הרבה, אם תשאלו את ד"ר יעל רם מהחוג ללימודי תיירות. אחד התחומים פורצי הדרך במחקרה הוא הקשר בין תיירות לבין השינוי האקלימי, שהרי התיירות היא גם קורבן וגם מחולל של השינוי האקלימי. מצד אחד, התיירות נפגעת מהשינוי האקלימי: מקווי מים נעלמים, עונות הסקי מתקצרות וגובה פני הים עולה ומציף איים וערים תיירותיות. אך מצד שני, התיירות מאיצה את השינוי האקלימי, במיוחד בשל פליטת גזי חממה כתוצאה של התחבורה התעופתית. ד"ר רם הייתה שותפה למאמץ של עשרות חוקרים להביא לשינוי תפיסה, ולהציב את הנושא על סדר היום התיירותי, באמצעות פרסום סדרת מאמרים בכתבי עת תיירותיים.

ד"ר יעל רם

ד"ר רם, אחת החוקרות הפעילות במכללה האקדמית אשקלון, פרסמה כבר 17 מאמרים בכתבי עת שפיטים, היתה שותפה בכתיבת שני ספרים ועובדת כיום על הצעות מחקר נוספות. כיוון נוסף במחקר הסביבתי־תיירותי שבו היא עוסקת מתמקד בפתרונות לניידות דלת־פחמן לתיירים. הפתרון האידיאלי, בעיקר בתוך היעדים, הוא הליכה: הליכה בריאה לפרט, לא מזהמת את הסביבה, ותורמת להעשרת החוויה של התייר. ביחד עם פרופ' מייקל הול מניו זילנד, חקרה יעל רם לעומק את ה־Walk score, שהוא כלי כמותי המדרג את המידה שבה סביבה עירונית מאפשרת הליכה. בעקבות המחקר התפרסמו מספר מאמרים בתחום.

הממשק בין סביבה לתיירות הביא את ד"ר רם לעסוק גם בנושא שירותי מערכות אקולוגיות. היא השתתפה בפעילות של האיחוד האירופי שהתמקדה בשירותי תרבות של מערכות אקולוגיות ורווחת האדם. תוצרים ראשוניים של הפעילות התפרסמו ב־2017 במאמר שנכתב עם ד"ר מלני סמית ההונגרייה. במקביל שותפה ד"ר רם בפרוייקט הישראלי להערכת שירותי המערכות האקולוגיות (מטעם "המארג", התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע) ככותבת מובילה של פרק שירותי התרבות.

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media