ה' בתמוז ה'תשע"ח   |   18 ביוני 2018   |   יום שני
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
לא רק לאספנים: המכוניות שכדאי לקנות ולשמור
15/06/2018 | ג'ים גורזלני
מטוס ה-F-35: בדרך להיות מקור הייצוא הגדול אי פעם של ארה"ב
13/06/2018 | לורן תומפסון
היסטוריה גדולה, בקטנה: האם קים ג'ונג און יוותר על הקלף היחיד שלו?
12/06/2018 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד
  בארץ  < ראשי

שומר הסודות: הסיפור על איש סודם של האנשים הבכירים במדינה

יוסף צ'חנובר, שבין שאר עיסוקיו הרבים משמש גם כראש הוועדה המאשרת את הסדרי האבטחה לבכירים, מייצג סוג של משרת ציבור חסר פניות, המתייצב למשימות לאומיות וחברתיות. וגם: וההברקה הגדולה של תקציב 2019 שכולנו נשלם בקרוב: מס זבל
13/01/2018 | הדר חורש, סופהשבוע

מחלוקת סביב אבטחת בניו של ראש הממשלה שב ועלה שמו של איש העסקים יוסף צ'חנובר, העומד בראש ועדה ממלכתית המאשרת את נוהלי האבטחה לאישים רמי דרג על ידי השב"כ. הוועדה בראשותו אישרה גם את נוהלי האבטחה לבני משפחתו של בנימין נתניהו. על פי עדותו של צ'חנובר, החלטת הוועדה הייתה מקצועית ומנותקת מהשפעתו של ראש הממשלה עצמו.

"איני יכול להיכנס לשיקולי הוועדה. אבל אנחנו לא מתערבים בשיקולים המקצועיים של אופן האבטחה, ועל כך אחראי השב"כ בלבד. הוועדה הוקמה לאחר רצח רבין, והיא מאשרת את רשימת האישים שיש לאבטח אותם. לכן היא אינה אחראית לאופן שבו הוחלט לאבטח את בני משפחת ראש הממשלה. הוצג לנו חומר שעל פיו היו בניו של ראש הממשלה מאוימים" - אומר צ'חנובר בתגובה ראשונה על פרשת האבטחה ליאיר נתניהו.

צ'חנובר הפך לאחד מהבכירים בממסד הבטחוני | צילום: shutterstock

צ'חנובר (84) נהנה ממוניטין רבים במסדרונות השלטון ובעולם העסקים. הוא עמד כבר לפני שנים רבות על היתרונות שמהם נהנה מי שיודע לחבר בין קרבה אמיצה לאנשי השלטון ועסקים. הוא קונצנזוס המייצג סוג של משרת ציבור חסר פניות, המתייצב למשימות לאומיות וחברתיות. הוא חבר בעשרות הנהלות של ארגונים ומוסדות ציבוריים, בחלקם הגדול בהתנדבות. קשריו במערכת השלטון הם על בסיס אישי, והוא אינו מזוהה עם מפלגה מסוימת. הוא איש נעים, בעל חוש הומור דק, דיסקרטי מאוד, המקפיד שלא להתעמת עם קרובים ורחוקים. גם כשהואשם בהתנהלות פוגענית, קשה היה למצוא לכך עדויות. הוא אוהב מאוד את מעמדו כיועץ סתרים לאנשי עסקים, פקידים בכירים ופוליטיקאים, כשהוא משאיר לאחרים את מלאכת ההוצאה לפועל.

את דרכו בשירות הציבורי התחיל עוד בהיותו סטודנט, כאשר התקבל למשרה מנהלית בדרג בינוני במשרד החקלאות. כוכבו דרך כאשר הגיע למשרד משה דיין. המשפטן המוכשר צד את עינו של השר. זה קירב אותו אליו והזניק אותו לעמדת היועץ המשפטי של המשרד. ערב ששת הימים מונה דיין לשר הביטחון, וזמן קצר לאחר המלחמה החליט למנות את צ'חנובר ליועץ המשפטי של המשרד. הוא החליף את הפרקליט הצבאי באותה עת, מאיר שמגר, שכיהן במקביל גם כיועץ המשפטי. שמגר מונה בהמשך לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה והפך לשופט ולנשיא בית המשפט העליון.

צ'חנובר, איש רעים הדורש ממכריו לקרוא לו יוסי ("אני לא עונה כשקוראים לי יוסף"), הפך לאחד האנשים הבכירים בממסד הביטחוני ומקורב אישית לראשיו. עד כמה מקורב? כאשר התגרש דיין מאשתו רות, ערך צ'חנובר את הסכם הגירושים. בשנותיו האחרונות צירף אותו ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון לחבר הנאמנים על קיום צוואתו. מאז פטירתו של שמעון פרס, צ'חנובר הוא הנאמן היחיד על קיום הצוואה.

מפת דרכים

לאחר סיום תפקידו כיועץ המשפטי הועבר צ'חנובר לתפקיד שיסלול את דרכו עד הלום: ראש משלחת משרד הביטחון בארה"ב. אנשי משלחת הרכש אינם ידועים בציבוריות הישראלית, אבל רבים מהם חוזרים בתום שירותם לישראל עם חבילת קשרים שלא תסולא בפז. בארה"ב פגש צ'חנובר את האחים הנדבנים צ'רלס ואדגר ברונפמן. בסמוך לסיום תפקידו בארה"ב מינה ראש הממשלה מנחם בגין את דיין לשר החוץ. דיין מיהר לקרוא אליו את מקורבו צ'חנובר ומינה אותו למנכ"ל המשרד. צ'חנובר היה חבר בצוות שהוביל לחתימת הסכם השלום עם מצרים והפך לאישיות מדינית־ביטחונית מרכזית.

ב־1986 נחת באחד הצמתים החשובים בדרכם של פקידים בכירים מהשירות הציבורי לשירות ההון: בעקבות משבר הבנקאות הולאמו הבנקים הגדולים, וצ'חנובר מונה על ידי המדינה ליו"ר בנק דיסקונט. בתקופה זו הצטלבו דרכיהם של צ'חנובר ונתניהו. נתניהו היה שגריר ישראל באו"ם, וצ'חנובר שימש במקביל לתפקידו כיו"ר הבנק גם כיו"ר השלוחה הגדולה של דיסקונט בארה"ב. "התיידדנו והכרתי את ביבי, את בני משפחתו ואת אשתו השנייה", מספר צ'חנובר.

לאחר פרישתו מהבנק הפך לאיש עסקים פרטי, אך נשאר מחובר ומקושר היטב לראשי המדינה ולמנגנוני הביטחון. הוא חבר במספר רב של דירקטוריונים של חברות ציבוריות ופרטיות, יועץ בסתר ובגלוי: דירקטור בחברת הראל השקעות וקניוני עזריאלי, מפעל הפיס ומוזיאון ישראל.

לא הרחק מביתו בסביון שכנו משרדיה של קרן ההשקעות אתגר: קרן שהיקף נכסיה כ־200 מיליון דולר ושמה מזכיר את שמו של המשקיע הבולט בה - אדגר ברונפמן. צ'חנובר משמש יו"ר הקרן ולמעשה כנציגו של המיליארדר הנדבן בישראל. אתגר, שנסגרה ב־2010, הייתה קרן פרטית שתשואותיה לא התפרסמו לציבור. אחד השותפים המרכזיים בה היה סוחר הנשק המנוח, ברוס רפפורט. בשנת 2003 ניהל רפפורט מאבק משפטי ארוך, שבמהלכו מתח ביקורת קשה על התנהלות הקרן ובסופו של דבר פרש משותפות בהמשך השקעותיה.

מעמדו של צ'חנובר כנציגו של ברונפמן החזיר אותו לדירקטוריון בנק דיסקונט. ב־2005 החליטה המשפחה לעמוד בראש קבוצת משקיעים שרכשה את השליטה בבנק מידי המדינה. צ'חנובר מונה לדירקטוריון הבנק כנציג הבעלים. ב־2009 הודיע במפתיע יו"ר הדירקטוריון, שלמה זהר, על החלטתו לפרוש מהחברה על פי דרישת הבעלים. כל העיניים הופנו לצ'חנובר, שהוגדר כנציג הבעלים. צ'חנובר מכחיש עד היום שהוא עמד מאחורי ההדחה ואף טוען שכלל לא ידע על הבקשה שזהר יפרוש. זהר אישר השבוע שצ'חנובר לא היה האיש שבישר לו על החלטת הבעלים, אולם הוא משוכנע שצ'חנובר ידע על הכוונה הזו. גורמים המקורבים לבנק בטוחים שהיה לו חלק בגיבוש ההחלטה. זהר הוחלף ברואה החשבון יוסי בכר, הצפוי בימים אלה לסיים את כהונתו. צ'חנובר, שכיהן לצד בכר בדירקטוריון חברת נייר חדרה, אמר שלא הייתה לו יד גם במינויו של בכר לתפקיד.

למרות הקריירה העסקית הנוחה לא משך צ'חנובר את ידו מפעילות ציבורית. זו אף הואצה מאז מונה ידידו נתניהו לראשות הממשלה. ב־1997 הוא עמד בראש ועדה שחקרה את ניסיון ההתנקשות הכושל של המוסד בח'אלד משעל. בעקבות הפרשה פרש ראש המוסד דני יתום. צ'חנובר אמר שמסקנות הוועדה לא כללו המלצה להדיחו.

ב־2016 מונה צ'חנובר לחבר בכיר בצוות שניהל את המו"מ לפיוס עם טורקיה, בעקבות אירועי משט המרמרה. בהסכם שנחתם התחייבה טורקיה להסיר את איומי התביעות נגד ישראל ונציגיה, וישראל שילמה 20 מיליון דולר כפיצוי נוסף למשפחות הטורקיות שבניהן נפגעו בתקרית. טורקיה לא קיימה עד כה את התחייבותה להקים תחנת כוח ומתקן להתפלת מים בעזה. כמו כן, לא התקיימה ההתחייבות ההדדית של המדינות להחזיר את הנציגויות לדרג של שגרירות.

גם לתפקידו כראש הוועדה המאשרת הסדרי אבטחה לבכירים מונה צ'חנובר בזכות קשריו הטובים וניסיונו, אף על פי שמומחיותו העיקרית היא בניהול עסקי ולא בתחום האבטחה.
החלטותיו ומערכת השיקולים בהכרעה על רשימת המאובטחים על ידי שירותי המדינה אינן מתפרסמות.

מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "ראש הממשלה אינו יכול לזכור כל פגישה שהתקיימה לפני 30 שנה. למיטב זיכרונו הוא פגש במר צ'חנובר בפעם הראשונה כשהוא כיהן כשגריר ישראל לאו"ם. הקשר ביניהם אינו על רקע חברות אישית אלא על רקע מקצועי, כשמר צ'חנובר הומלץ לתפקידים ציבוריים שונים על ידי אישים כמו יעקב נאמן ואריאל שרון ז"ל. חברי ועדת צ'חנובר קיבלו החלטות בעניין אבטחת בניו של ראש הממשלה על בסיס מקצועי ועל פי הערכות ביטחוניות, שהוצגו בפניהם, ולא על שום בסיס אחר. הניסיון להטיל דופי במינויו של מר צ'חנובר, שפעל רבות לאורך שנים למען המדינה, מעורר סלידה".

נטו אשפה

תקציב 2019 שהובא אתמול לאישור הממשלה משווק במרץ על ידי משרד האוצר כתקציב מרחיב ומיטיב, חברתי וגם שקול. כמו כל קודמיו מעדיף שר האוצר משה כחלון להציב בחלון הראווה את ההטבות למעמד הבינוני, הממותגות כ"נטו" למיניהן. אבל זהו רק הברוטו. הרחק מחלון הראווה, בחצר האחורית, מקצץ כחלון בשירותים לניצולי שואה, לעולים, ודוחה שוב את התוכנית המהפכנית להנהגת יום לימודים ארוך. אבל ההברקה הגדולה של התקציב היא ללא ספק המס החדש, בהיקף של כרבע מיליארד שקלים לשנה: מס הזבל.

תתקשו למצוא את המס הזה בין דפי התקציב. הוא אינו מופיע בשום כותרת, והשר כחלון לא כינס מסיבת עיתונאים דרמטית כדי להודיע על התוכנית לציבור. הוא מופיע בעמוד 40 לספר התקציב תחת הכותרת המשמימה "קרן ניקיון". סעיף 1 (ב) בהצעת התקציב קובע שיש להעביר מחצית מתקבולי הקרן לתקציב המדינה, בסכום שלא יעלה על חצי מיליארד שקל.

הסבר קצר: "הקרן לשמירת הניקיון" היא קרן שאליה מועברים היטלים מיוחדים שמשלמות הרשויות המקומיות על הטמנת האשפה שהן מפנות. ההיטלים נועדו להמריץ את העיריות להשקיע בפתרונות ידידותיים לסביבה בסוגיית האשפה. ההיטלים נצברים בקרן לשמירת הניקיון, והכסף מיועד להשקעה בפתרונות ידידותיים לבעיית האשפה המזהמת.

ניהול הקרן הועבר לאחריות המשרד להגנת הסביבה, שיכולתו ליזום פרויקטים גדולים מוגבלת מאוד, ורק בשנים האחרונות הואץ השימוש בכספי הקרן להקמת מפעלי מחזור ותכנון מתקנים לשריפה נקייה של פסולת. בינתיים הצטברו בקרן למעלה ממיליארד שקלים שהאוצר לוטש אליהם עיניים. מאות מיליונים מכספי הקרן הוא כבר משך לקופתו כ"הלוואה". "הלוואה" נוספת של חצי מיליארד שקלים תימשך ב־2019, והחל מ־2020 כבר לא יהיו משחקים: מחצית מההיטלים המועברים לקרן יועברו ישירות לאוצר כמס אשפה.

הנטו שהבטיח כחלון לא ייפגע כמובן מהמס החדש, כי הוא ייגבה באלגנטיות דרך העלאת תעריפי הארנונה.

לאתר מעריב

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media