ד' בתמוז ה'תשע"ז   |   28 ביוני 2017   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
ביטקוין או רופי: ממשלת הודו פועלת להסדרה רגולטורית של הביטקוין
23/06/2017 | סינדהוג'ה בלאג'י
הכירו את אושיית הרשת שהגיעה לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס
21/06/2017 | קלרה אוקונר
חם לכם? זה עוד כלום לעומת מה שיהיה עוד 100 שנה
21/06/2017 | אריק מק
  בארץ  < ראשי

ההייטק של השפכים: הכירו את החברה שמחוללת מהפכה בעולם הטיהור

את הצלחתה חייבת חברת טיהור השפכים אמפסי לשני דברים: הטכנולוגיה שלה, שמאפשרת חיסכון של 90% בהוצאות החשמל של התהליך, ותוכנית החומש בסין להקמת מתקני טיהור בכל הכפרים במדינה. כעת, רגע לפני שהיא מתמזגת עם RWL, מספר מנכ"ל אמפסי, איתן לוי, על החברה שהקים
12/06/2017 | דליה קאלינין

טיהור השפכים הוא התחום הפחות זוהר בענף המים. אנחנו אוהבים לחשוב על מים בהקשר של שתייה וניקיון, אך נמנעים מלחשוב על השלב הבא במחזור החיים שלהם, ומה קורה להם לאחר שסיימנו להשתמש בהם.

השיטה הנפוצה כיום לטיהור שפכים היא השיטה האקסטנסיבית, שבה הם עוברים במפעל טיהור שפכים. לאחר סינון ראשוני מחלקיקים גדולים, מתבצע סינון ביולוגי באמצעות מיקרו־אורגניזמים, שמפרקים את החלקיקים שנותרו במים ומטהרים אותם. שלב זה מתבצע בתוך בריכת בטון של אלפי קובים ומצריך אספקת חמצן. זה נעשה באמצעות בעבוע של אוויר דרך צינורות מחוררים, כאשר חלק מהחמצן עובר למים ואל החיידקים שנושמים אותו בזמן שהם "צורכים" את התרכובות המזהמות שבמים במשך מספר שעות. בשלב הבא, מעבירים את המים לבריכת שיקוע, החיידקים שוקעים לתחתיתה, והמים הצלולים מועברים לשימוש חוזר.

זוהי שיטה יעילה מאוד מבחינת הרחקת החנקן והזרחן מהמים, אך מדובר בתהליך בזבזני באנרגיה, שבמהלכו נוצרות כמויות גדולות של בוצה. "99% ממתקני טיהור השפכים בעולם משתמשים בשיטה הזאת, וזה מאוד לא יעיל", אומר איתן לוי, מנכ"ל חברת אמפסי, שיחד עם רונן שכטר פיתח טכנולוגיה שהופכת את תהליך ייצור השפכים לחסכוני יותר וידידותי לסביבה. "האוויר מורכב מ־80% חנקן ורק 20% חמצן. במקרה הטוב, כשהבועה משתחררת לתוך בריכת בטון ועד שהיא עושה הדרך שלה למעלה, רק 20% מתוך החמצן שבבועה עוברים למים ו־80% חוזרים בחזרה לאטמוספירה, כך שרק 20% מתוך20% מנוצלים. יש פה בזבוז אנרגיה אדיר, וזה לא זניח, כי צריכת החשמל של מדחסי האוויר בלבד היא 2% מכל צריכת החשמל בעולם. זה נתון עצום של חוסר יעילות".

את חוסר היעילות הזה פתרו לוי ושכטר באמצעות טכנולוגיה שפיתחו - ממברנה אטומה למים, אך עבירה מאוד לחמצן, שבנויה כשרוול רחב ודק. את השרוול טובלים במים ובעזרת מאווררים מזרימים אליו את האוויר. "היות שהשרוול עשוי ממברנה מאוד עבירה לחמצן, החמצן שבאוויר עובר לתוך המים בדיפוזיה דרך דפנות הממברנה, כך שנוצר מצב שהצד הרטוב של השרוול טבול בתוך המים, אבל תמיד רווי בחמצן שעובר בעצמו מתוך האוויר. החיידקים שמבצעים את הטיהור נצמדים אליו, ואנחנו מקבלים טיהור שהוא כמעט חינמי מבחינה אנרגטית", מסביר לוי.

המשך התהליך מתנהל בשיטה הקונבנציונלית, אך השדרוג של השלב הביולוגי בעזרת הטכנולוגיה של אמפסי, מביא לצמצום של 90% בצריכת החשמל, דבר שיכול להיות משמעותי במיוחד בקרב אוכלוסיות נחשלות.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון מאי של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645 או לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

יתרונות הטכנולוגיה באים לידי ביטוי גם בכמות קטנה יותר של בוצה בסיום התהליך, עלויות תפעול נמוכות יותר וכוח אדם מצומצם. "במתקני טיהור קונבנציונליים מבקרים מדי יום", אומר לוי, "במתקנים שבהם פועלת הטכנולוגיה מבקרים פעם בשבוע ואף פחות מכך. השורה התחתונה היא שזה 90% פחות חשמל ו־50% פחות הוצאות תפעול, וגם ההשקעה הראשונית בטווח הגדלים שבהם אנו מטפלים נמוכה יותר מהשקעה ראשונית במתקנים קונבנציונליים, כי אין צורך לבנות בריכות בטון, המודלים מגיעים עם מכלים מוכנים".

איתן לוי. "השפכים הרבה יותר מעניינים מהמים כי זה תחום עם הרבה יותר כסף" | צילום: שלומי יוסף

הנתונים האלה הצליחו להרשים לא מעט אנשים בתחום, וכך גייסו לוי ושכטר כבר ב־2011 10 מיליון דולר מג'נרל אלקטריק. בסוף 2015 הונפקה אמפסי בבורסה האוסטרלית וגייסה 11 מיליון דולר. הנסיעות אל הקצה השני של העולם לא ממש מפריעות ללוי, שמגלה בחיוך כי אחד הסודות העסקיים שלו הוא "שאין לי ג'ט לג". ביולי האחרון כבר גויסו 26 מיליון דולר נוספים, וכעת, כשהיא נמצאת רגע לפני עסקת מיזוג גדולה עם חברת המים RWL של רון לאודר, עומד שוויה של אמפסי על כ־180 מיליון דולר.

תחום בזבזני

כמו הרבה מהרעיונות הגדולים, אל הטכנולוגיה של אמפסי הגיעו לוי ושכטר, מהנדסי כימיה שהכירו במהלך לימודיהם, די במקרה. "נפגשנו ביום הראשון בטכניון בשנת 1987 ואנחנו כבר שלושים שנה עובדים ביחד", מספר לוי.

השניים הקימו בשנת 2000 את חברת אקווייז, המטהרת שפכים באמצעות ביו־גז, ומכרו אותה בשנת 2007. שנה לאחר מכן הקימו את אמפסי, מראשי התיבות MFC - Microbial Fuel Cell ושמה של הטכנולוגיה העיקרית של החברה. זה תשע שנים עובדים בחברה על פיתוח טכנולוגי, שבו החיידקים שמטהרים את השפכים מייצרים גם חשמל תוך כדי התהליך, כך שבסופו מתקבלים גם חשמל ירוק וגם שפכים מטוהרים. "אחת המערכות שפיתחנו בחברה עבור ה־MFC היא הממברנה, וכשפיתחנו אותה ראינו שהיא כל כך איכותית, עמידה וזולה, שהחלטנו להפוך אותה למוצר בפני עצמו", מתאר לוי.

למה נכנסתם לתחום המים מלכתחילה?
"זה תחום מצוין להיות בו. בתוך עולם המים והשפכים, השפכים הרבה יותר מעניינים מהמים, כי זה תחום עם הרבה יותר כסף, תמיכה ומקום לשיפורים טכנולוגיים. תחום המים (מי השתייה) הוא תחום מאוד מפוקח רגולטורית ומאוד קשה לפעול בו.
"תחום המים הוא תחום ענק, שאנחנו בכלל לא מודעים אליו. שוק המים בעולם עומד על שווי של 800 מיליארד דולר בשנה. כל משפחה משלמת על חשבון המים שלה מאות שקלים מדי חודש מבלי להיות מודעת לכך. זה תחום מאוד יציב וצומח, אבל אין בו הרבה טכנולוגיות, זה עדיין תחום מאוד בזבזני".

אתם רואים הבדל בין הדור של החברות הישראליות החדשות בתחום המים לבין הדור הישן?
"הדור הישן, כמו נטפים, עמיאד, דורות וברמד, הן חברות מים מצליחות בתחומן שפעלו סביב ההשקיה והחקלאות, וכולן למעשה התפתחו סביב האקו־סיסטם של נטפים. אנחנו באים מהתחום התהליכי, מההייטק של התהליכים הביולוגיים של טיהור שפכים. יש בינינו קצת ממשקים, ואנחנו נפגשים בתערוכות מים, אבל תהליכי המכירה ולקוחות היעד שונים".

רון לאודר. יחזיק בכשליש מהחברה הממוזגת | צילום: יח"צ

תיבת אוצר

בישראל כבר מיושמת הטכנולוגיה בקיסריה, בקיבוץ מעיין צבי ובמושב היוגב, אך את עיקר הפעילות ממקדת החברה בחו"ל. "חיפשנו מקומות שצריכים טיהור שפכים ברמה מאוד גבוהה ושבהם החשמל יקר, כך שהחיסכון של 90% בחשמל יבוא לידי ביטוי מקסימלי, ושלא נדרש הרבה זמן לקבל החלטת קנייה", מפרט לוי.

את כל אלה מצאה אמפסי באיים קאריביים - אזור שבו אין תחנות כוח מרכזיות והחשמל שמיוצר בגנרטורים יקר מאוד. לכך יש להוסיף את המחסור בכוח אדם איכותי, ואת העובדה שמדובר באזור תיירותי, שבו נדרשת איכות שפכים טובה כדי לשמור על החופים נקיים ושמישים. אבל זו היתה רק ההתחלה. "תוך כדי העבודה באיים הקאריביים ופיתוח השוק שם הגיעה אלינו שמועה שיש הזדמנות גדולה בסין. התחלנו בעבודה אינטנסיבית של למידת השוק הסיני בהקשר שלנו, ומהר מאוד גילינו שנפלנו על תיבת אוצר".

בפברואר 2016 הכריזה ממשלת סין על תוכנית חומש, שאחד מיעדיה הוא הקמת מתקני טיהור שפכים בכל הכפרים בסין. "מדובר ב־450 מיליון איש שגרים בכפרים, שאין להם היום מתקני טיהור שפכים, והשפכים זורמים בצורה גולמית לנהרות. הנהרות הארוכים בסין צוברים זיהום לאורך אלפי קילומטרים עד לחוף המזרחי, אזור שבו הזיהום גבוה, והמים אינם ראויים לשימוש. לכן יזמנו פרויקט ענק בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, שייצור תשתית לטיהור השפכים בכל הכפרים", מסביר לוי. "זה צריך להיות חסכוני באנרגיה, כי אין שם תשתית של אספקת חשמל למאה אלף מתקני טיהור חדשים, וקל לתפעול, כי הכפרים מרוחקים אחד מהשני. כמו כן, הסינים קבעו תקן קולחין מאוד מחמיר, שרק טכנולוגיות בודדות יכולות לעמוד בו, ואנחנו עומדים בו בקלות, כך שיצא שזה ממש תפור עלינו. לקחנו את השוק הזה מאוד ברצינות והקמנו בסין מפעל גדול לייצור המערכת שלנו, הקמנו סניפים, גייסנו צוות והתאמנו את המוצר לסין".

בימים אלה החברה מקימה שני מתקנים גם באתיופיה, שוק יעד נוסף של החברה. "אתיופיה היא המדינה הכי צומחת באפריקה. אין שם תשתיות של צנרת וביוב, שאוספות את המים מהרחובות, כך שצריך מתקנים מבוזרים, וזה מה שאנחנו עושים", אומר לוי.
יחד עם זאת, הצורך במערכת טיהור חסכונית ויעילה קיים לא רק באוכלוסיות נחשלות. תקנה חדשה שנוספה לאחרונה בקליפורניה, המחייבת בנייני משרדים גדולים וקמפוסים דוגמת זה של גוגל, למחזר את המים לשימוש חוזר בתוך המבנה, גרמה לחברה להפנות את משאביה גם לחוף המערבי.

בחברה משווקים גם גרסה מודולרית של הטכנולוגיה, שמאפשרת לשדרג מתקני שפכים קיימים. "אותה בריכת בטון הופכת להיות הייטק עם תוספת הטכנולוגיה שלנו, שחוסכת את האנרגיה של האוורור ומספקת קולחין ברמה גבוהה", אומר לוי. "זה כיוון שמעביר אותנו לליגה אחרת של מתקנים גדולים, ולא רק מתקנים כפריים מבוזרים שבהם נמצאת הטכנולוגיה הראשונה".

קפיצת מדרגה

בשנים האחרונות אמפסי זוכה להערכה רבה בקהילה הבינלאומית. ב־2012 נבחרה לסטארט־אפ המבטיח של השנה מטעם ארגון ,Cleantech ולפרויקט פורץ הדרך של השנה על ידי בלומברג. לאחרונה היא נבחרה לחברת המים פורצת הדרך של השנה מטעם המגזין Global Water Intelligence.

אך נקודת המפנה המשמעותית ביותר חלה בחודש האחרון, כשאמפסי חתמה על הסכם מיזוג עם חברת המים RWL של רון לאודר. המיזוג עדיין מחכה לאישור בעלי המניות, אך לדברי לוי, הוא צפוי להניב מחזור מכירות של 90 מיליון דולר כבר ב־2017. החברה החדשה תיקרא Fluence, ולאודר צפוי להחזיק ב־34% ממנה.

"אנחנו מאחדים את יכולת החדשנות והמוצרים הייחודיים שלנו עם יכולות הביצוע והמכירה של RWL. זאת קפיצת מדרגה מבחינת יכולות המכירה, ההתקנות והשירות", מבהיר לוי. "אנחנו הופכים בבת אחת לארגון של 300 איש עם עשרה משרדי מכירות בעולם, עשרות מנהלי פרויקטים ומהנדסים, יכולת תכנון מתקנים, הקמה, ניהול פרויקטים ופיקוח", מסכם לוי בהתלהבות. "אנחנו הופכים לשחקן גלובלי מוביל".

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון מאי של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645 או לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

 

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media