הרופאים 2019
   
כ"ב באב ה'תשע"ט   |   23 באוגוסט 2019   |   יום שישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
תמונה אחת שווה אלף שקלים: כוכבי האינסטגרם המרוויחים של ישראל
21/08/2019 | שלומי אזולאי
לא למכירה: למה טראמפ רוצה לקנות את גרינלנד ולמה דנמרק לא תמכור?
18/08/2019 | דיוויד ניקל
חיות בסכנה: האם ארה"ב תמשיך לשמור על המינים שבסכנת הכחדה?
16/08/2019 | פרייה שוקלה
  בארץ  < ראשי

למה מתעקשת יעל גרמן על הפסקת ערבוב פלואור במי השתייה, וכיצד יושפעו מכך השיניים של ילדיכם?

בניגוד לדעתם של אנשי המקצוע, החליטה שרת הבריאות יעל גרמן להורות על הפסקת ערבוב פלואור במי השתייה, ואת המחיר ישלמו האוכלוסיות החלשות והילדים. ומה עומד מאחורי העניין שמגלה שטראוס במיזם שמקדם חברות סטארט־אפ בתחילת דרכן?
31/05/2014 | הדר חורש, סופהשבוע

רבים מילדי ישראל עשויים לסבול בשנים הקרובות מעששת בעקבות החלטת שרת הבריאות יעל גרמן להפסיק לערבב פלואור במי השתייה, בניגוד לדעתם של אנשי המקצוע במשרדה. ההחלטה תיכנס לתוקף בספטמבר השנה. גרמן הסתמכה על המלצות ועדה שהקים המשרד, אולם בחינת מסקנות הוועדה מגלה שיש פער גדול בין ההמלצות ל"יישומן" על ידי השרה. הפסקת ההפלרה מטרידה במיוחד ארגונים העוסקים ברווחה ובתמיכה באוכלוסיות מוחלשות, הסובלות מההזנחה המתמשכת של מערכת הבריאות בתחום רפואת השן ובטיפולים מונעים.

בעקבות מדיניות זו הפכה הזכות לבריאות הפה בישראל למותרות של עשירים. מדיניותה החדשה של גרמן צפויה להעמיק את הפערים ולגבות מהאוכלוסיות המוחלשות מחיר כבד. גרמן טוענת שהיא פועלת למניעת הנזק הצפוי, אולם במשרדה אין כל תוכניות מעשיות שיגבו הבטחה זו. 

לפני שמונה שנים מינה מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' אבי ישראלי, ועדת מומחים שתעדכן את תקן איכות המים במדינה, בהתאם לדרישות הבינלאומיות והבריאותיות המתקדמות, ואחד הנושאים שנידונו היה השפעת הפלואור. במרץ 2007 הגישה הוועדה, בראשות פרופ' אבנר עדין, את המלצותיה. הן נידונו בוועדת הכנסת והועברו לחתימת שר הבריאות, שאת מקומו מילא באותה עת סגן השר יעקב ליצמן. רק השבוע, יותר משבע שנים ממועד הגשת ההמלצות, חתמה עליהן גרמן.

מתעקשת. גרמן | צילום: רויטרס

לא בכדי התעכבה החתימה: על פי התקנות, שהתבססו על המלצות עדין, יש להפסיק את הפלרת מי השתייה. הפלרה היא למעשה אמצעי להגנה על שיני התושבים: מחקרים הוכיחו שהפלואור תורם לחיזוק ההגנה על שיני ילדים ומונע חלק ניכר ממקרי העששת בקרב אוכלוסייה זו. עם זאת הראו מחקרים גם מקרים של "פלואוריזיס" - שינוי בצבע השן כתוצאה מספיגת פלואור בכמויות מוגזמות. מספר המקרים שהתגלו בישראל קטנים ביותר.

אף שהוועדה קבעה שהשימוש בפלואור אינו גורם לנזק בריאותי כלשהו, היא המליצה, נוכח המחלוקות בנושא, להפסיק זמנית את ההפלרה הכללית של מי השתייה. במקביל המליצה הוועדה לפתוח במחקר מקיף על השפעת הפלואור ולשוב ולדון בהפלרה בעוד חמש
שנים, כלומר ב־ 2012 . המחקרים שהוצגו בפני הוועדה בעניין השפעות הפלואור הוגדרו על ידה "ברמה נמוכה עד בינונית".

סגן השר ליצמן דחה את חתימתו על התקנות כדי למנוע את הפסקת ההפלרה. עמדתו נתמכה בעמדה המקצועית של מנהלי משרד הבריאות, שמעולם לא ערך את המחקר הנדרש ולא קיים בדיקה רצינית בנושא. הוא פשוט תרגם את ההמלצות לתקנות וקבר אותן במגירה כלשהי. 

בתגובה שנמסרה מטעם גרמן נאמר שמחקר מקיף נעשה על ידי המחלקה לרפואת שיניים קהילתית בהדסה. במחקר נמצא שהפלואור הקטין את מקרי העששת ב־ 29% , ועם זאת נמצאו מספר מקרי פלואוריזיס, בכמות שלא צוטטה בתגובה. גרמן אינה מציינת אם במשרדה נערך דיון כנדרש בהשלכות המחקר ומדוע החליטה, חרף התוצאות הברורות של
המחקר, להפסיק את הפלרת המים. "אני בסך הכל חתמתי על תקן מי השתייה החדש,
שהוחזק כבן ערובה בגלל התנגדות משרד הבריאות להפסקת ההפלרה", אמרה גרמן כששאלתי אותה כיצד קיבלה את ההחלטה בניגוד לדעת המומחים במשרדה.

גרמן, שהפסיקה את ההפלרה בהרצליה בעת שעמדה בראשות העירייה, אומרת שהיא מעריכה את תרומת ההפלרה לבריאות השן בקרב ילדים, אך טוענת - בניגוד לדעת ראשי משרדה ופרופ' עדין, שההפלרה מסוכנת לבריאותם של קשישים, נשים בהריון וחולים בבלוטת התריס. יש לציין כי לדעת ראשי משרד הבריאות, לטענות אלה אין כל בסיס מדעי.
גרמן הקימה ועדה שתמליץ על דרכים סלקטיביות למתן פלואור, ולדבריה חלק מההמלצות כבר מיושמות: עיקר הפעולות הן הסברה והדרכה בתחום בריאות הפה, הסברה והדרכה לצחצוח במשחת שיניים המכילה פלואוריד, וכן אפשרות למתן פלואוריד במעונות יום
ובתחנות "טיפת חלב".

גורמים המקורבים לנושא טוענים שביצוע של תוכנית חלופית רצינית היה מחייב את המשרד בניסוי שעל פיו ניתן היה לקבוע אם ההצעות החלופיות מביאות לתוצאות דומות להפלרה, וכי אין במשרד תקציבים ותוכנית פעולה בקרב כלל הילדים במדינה - שהם האוכלוסייה הצפויה להיפגע מהפסקת ההפלרה.

הסטארט־אפ של שטראוס

מי שמסתובב בכינוסים של אנשי הייטק ושוק ההון המתקיימים תדיר במלונות התל אביביים, אינו רגיל לפגוש שם את עפרה שטראוס. יו"ר חברת המזון המשקיעה חלק ניכר ממרצה בכיבוש שווקים בינלאומיים, מסין עד אמריקה הלטינית, מזוהה בעיקר עם התעשייה המסורתית וקווי ייצור מיוזעים. 

אך השבוע הופיעה שטראוס בכנס אמריקאי־ישראלי לעידוד יזמות טכנולוגית שהתקיים בחברת ההייטק EMC בהרצליה, סיפרה בהתפעלות על ביקורה במרכז שהקים ארגון "מס צ'אלנג'" ( mass challenge ) עבור חברות סטארט־אפ בבוסטון, והסבירה בפשטות את
העניין שהחלה לגלות בהייטק: "בקרוב נראה פער גדל והולך בין הביקוש להיצע של המזון בעולם, ואם נפתח טכנולוגיות מזון שיסייעו בהגדלת ייצור המזון, נוכל להציע לעולם פתרון לאחת הבעיות הגדולות שעמה אנו מתמודדים".

שטראוס נמנית עם המשקיעים הבולטים במרכז, ומטרתה העסקית ברורה: לקדם את השתלבותן של חברות סטארט־אפ בתחום טכנולוגיות המזון והחקלאות, ובכך לקדם גם את עסקי ענקית המזון הצומחת. פרופ' איל שמעוני, סגן נשיא לטכנולוגיות בשטראוס, מסביר לי שישראל אולי אינה ידועה כמעצמה בתחום טכנולוגיות המזון, אבל התמונה האמיתית מורכבת יותר: "קיימות כאן מאות חברות שמפתחות טכנולוגיות שמתאימות לנו, אבל הן לא יודעות את זה. לא מזמן מצאנו שחברה שעבדה קשה מאוד על פיתוח תרופה לסרטן, אבל בדרך היא פיתחה טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו מאוד בניטור זיהומים שעלולים להתפתח במזון. אנחנו לא מחפשים להשתלט על החברות או לקחת להן את הטכנולוגיה והחזון. אמרנו להם, תמשיכו לעבוד על התרופה, אבל בינתיים אנחנו יכולים להשתמש בפיתוח שלכם וגם לעזור לכם להמשיך בדרככם".

מחזה נדיר. שטראוס | צילום: ורדי כהנא

"מס צ'אלנג'" הוא ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח שמרכזו בבוסטון, שמטרתו לקדם חברות סטארט־אפ המפתחות טכנולוגיות העשויות, ביום מן הימים, לשנות את העולם ולשפר את איכות חיי תושביו. מדי שנה בוחר "מס צ'אלנג'" יזמים של חברות בתחילת דרכן, ומזמין אותם לשהות בת ארבעה חודשים בבוסטון. הזוכים בהזמנה מגיעים ל"תוכנית האצה" שנועדה לקדם את הסטארט־אפ שלהם, הנמצא בשלבי הקמה ראשוניים בלבד. במסגרת התוכנית מקבלים היזמים הדרכה ואפשרות לקשור קשרים טכנולוגיים ומסחריים בשוק האמריקאי.

המדינה הראשונה שבה החל לפעול "מס צ'אלנג'" מחוץ לארה"ב היא ישראל, ונציגה בארץ הוא איש ההייטק הוותיק אלדד אמיר. "אנחנו מחפשים חברות בשלב מאוד מוקדם, שגייסו סכום ראשוני של פחות ממיליון דולר. המבחן הראשוני הוא ההערכה שהחברה עשויה לחולל שינוי של ממש בתחום שבו היא פועלת", אומר אמיר. "את המועמדים שאנחנו בוחרים אנחנו
מעבירים לשיפוט של חבר השופטים של הארגון - אנשי מקצוע מובילים מכל העולם, ומתוכם אנחנו בוחרים את החברות הזוכות - שיקבלו אירוח ותמיכה במסגרת המרכז בבוסטון. אנחנו לא משקיעים בחברות שאנחנו בוחרים ולא דורשים מהן זכויות על פטנטים, אופציות או מניות".

את הכסף לארגון תורמות חברות מסחריות וארגונים היכולים להרוויח מטיפוח טכנולוגיות בתחומם. המעורבות ב"מס צ'אלנג'" מאפשרת לתורמים ולמשקיעים להשפיע על בחירת חברות הסטארט־אפ שיזכו לטיפוח, ולהרוויח מהטכנולוגיות ומהפעילות.

התחרות על מקום בתוכנית ההאצה חריפה. מבין יותר מ־ 1,000 חברות שנרשמו נבחרו השנה 128 , מתוכן עשר חברות ישראליות. שורת חברות הסטארט־אפ הישראליות שנבחרו אינה כוללת אפילו לא מיזם אחד בתחום התקשורת, המחשבים ותעשיית השבבים -
תחומים שבהם מצטיינת תעשיית האקזיטים הישראלית בעשור האחרון. מצאנו שם יזמים המבקשים לשכלל את תעשיית השיניים התותבות, סטארט־אפ לשיפור הטיפול בסרטן הפה, טכנולוגיה לדישון והשקיה החוסכת מים וחומרי דישון בחקלאות, מערכת ממוחשבת המסייעת לתובע קטן לגבש תיק לתביעה משפטית, מערכת לניטור אלרגנים (חומרים מעוררי אלרגיה) במוצרי מזון, אפליקציה לטיפול באנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, מערכת לשיפור
התקשורת של הסובלים מהפרעות דיבור, ועוד.

כשעוברים על רשימת החברות שנבחרו קשה להשתחרר מהרושם שקרן הון סיכון רגילה, המחפשת אקזיט מהיר ויעיל במאות מיליוני שקלים, לא הייתה בוחרת בהכרח ברשימה זו. מאחורי "מדד האימפקט" של "מס צ'אלנג'" מסתתרת ההנחה הלא אמריקאית שאין הקבלה אוטומטית בין המצאה שעשויה לשפר חיים של אנשים רבים על פני האדמה, להתעשרות
מהירה של בעלי ההמצאה והמשקיעים בה.

אחד המקדמים הראשיים של המיזם הוא המושל הכריזמטי של מדינת מסצ'וסטס, דוואל פטריק, שסיפר כיצד מזניקות חברות ישראליות הפועלות במדינתו את הצמיחה ויוצרות מקומות עבודה. "הצמיחה של העסקים במסצ'וסטס גבוהה ב־ 62% מהצמיחה הממוצעת
בארה"ב, והצמיחה של חברות ישראליות במדינה גבוהה פי חמישה מצמיחת החברות האחרות", טוען פאטריק.

אבל בהתאם לרוחות החדשות הנושבות בתל אביב ובבוסטון, נוטה פטריק לדבר פחות על רווחים כלכליים והרבה יותר על תועלת הדדית וחברתית שאפשר להפיק משיתופי הפעולה הטכנולוגיים. חברות טכנולוגיה ישראליות הנושאות את עיניהן לארה"ב מגיעות בעיקר לעמק הסיליקון, משכנם של ענקי הטכנולוגיה כמו גוגל, אפל וסיסקו, שם אפשר למצוא גם רבים מהמשקיעים הגדולים. בוסטון היא מרכז ההייטק השני בגודלו בארה"ב, אבל הוא צומח
במהירות: בעוד קליפורניה מזוהה בעיקר עם תעשיית המחשבים, עולה מעמדה של בוסטון כמרכז של טכנולוגיות הביוטק, המערכות הרפואיות ומדעי החיים.

התחרות בין קליפורניה למסצ'וסטס עלתה מדרגה בשנים האחרונות, נוכח המשבר וההאטה הכלכלית והצורך של מושלי המדינות לקדם תעסוקה ויצירת משרות. כמו בישראל, גם בארה"ב אמורות התעשיות הטכנולוגיות לחלץ את המשק מהבוץ, ופטריק יודע שהדרך לקידום ההייטק במדינתו עוברת גם בישראל.

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media