י"ז בכסלו ה'תש"פ   |   15 בדצמבר 2019   |   יום ראשון
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
נעים להכיר: עושה העסקאות הטוב ביותר בוול סטריט
08/12/2019 | אנטואן גרה
"מילת המפתח היא ריליישנשיפ"
08/12/2019 | נועה אורון, ניו יורק
צעצוע של סיפור: המנהל המבריק מאחורי הצלחת ענקית הצעצועים הסברו
09/12/2019 | מאט פרז
  לייף סטייל  < ראשי

העובדים של אתמול הם לא העובדים של המחר: לאיזה עתיד צועד שוק התעסוקה?

כשיותר ויותר מכונות מחליפות את העובדים הרגילים, ומיליוני פעולות מתקצרות בזכות חיפושים פשוטים ונגישות מרובה למידע בעידן האינטרנט, שוק העבודה עצמו עובר משבר, ונאלץ להתאים עצמו לעידן החדש. האם הציונים יעברו מהעולם, ואיפה נכנס הכישרון בכל העסק?
20/01/2014 | גרג סאטל

תשאלו כל אחד שמנהל עסק, והוא כבר יגיד לכם כמה חשוב זה לשכור את האנשים הנכונים. החברות המובילות מגייסות מועמדים מבתי הספר המובחרים ביותר, מציעות להם חבילות שכר מפנקות, בונוסים, וסביבת עבודה נוחה.

למרבה הצער, נדמה שהולכת וגוברת תופעה מדאיגה, תופעה שאפילו הפירמות המובילות עומדות בפניה - פער מיומנויות שרק הולך ומתרחב. חברת היעוץ העסקי מקינזי, פרסמה לאחרונה נתונים שמצביעים על חוסר התאמה בין דרישות המעסיקים למיומנויות מסוימות והיצע האנשים שמחזיקים בהן בפועל.

כמובן שאם עסק רוצה להישאר תחרותי הוא צריך אנשים מוכשרים. אבל, הוא גם צריך מיומנויות מסוימות, וישנן עדויות רבות לעלייתו של פרדוקס פרודוקטיביות חדש, לפיו השימוש במכונות הופך מיומנויות עבר נדרשות ללא רלוונטיות. אם כך, אפילו אם כוח העבודה שלך מוסמך ברמה גבוהה, לפי הסטנדרטים של היום, הוא עשוי שלא להיות כזה מחר. הסיטואציה הזו מצריכה מאיתנו חשיבה מחודשת על הדרך שבה אנו מנהלים כישרון.

האתגר החברתי הגדול של העידן האחרון

באופן היסטוריה, פרודוקטיביות הייתה השפיץ, והעלתה את קרנו של כל עובד. ככל שעסקים אימצו טכנולוגיות מתקדמות יותר, עובדים גם יכלו ליצר יותר. כשעלו הרווחים, כך עלתה גם הדרישה לעוד עובדים, ובהתאם עלה גם השכר. תנאי מחיה משופרים הובילו לשאיפות גדולות יותר וחינוך טוב יותר, מה שמשלים את המעגל הטהור הזה.

ועדיין, כפי שמיטיב לתאר זאת אנדרו מקאפי מ-MIT, כל המבנה הזה החל להתמוטט בשנות ה-80 המוקדמות. עם כניסת המכונות לחיינו, כמו רובוטים למפעלים, גם העובדים יכלו להיות מוחלפים על ידי מכונות חדשניות יותר. בזמן שהמכה הומתקה חלקית על ידי הכשרה טובה יותר, הצורך בהון גבר על הצורך בכוח עבודה, והפער בהכנסות עלה באופן דרמטי.

בשנים הבאות הבעיה רק תלך ותתעצם, כשמכונות תהיינה מסוגלות לבצע, אט אט, גם משימות שבעבר דרשו מיומנות גבוהה. מפחיד להודות בכך, אבל את התהליך הזה נראה שרק התחלנו. הטכנולוגיה תמשיך להתפתח ונדמה שאין מי שיכול להמשיך להיות בטוח.

שינוי יסודי בכישורים

בעבר, שגשוג היה בראש ובראשונה עניין של עבודות שדרשו מומחיות גבוהה מול כאלו שדרשו מומחיות נמוכה, ובהתאמה, כוח עבודה בעל השכלה נמוכה ומיומנות נמוכה, יכול היה להשתדרג באמצעות למידה ואימון. אבל היום הדברים כבר אינם כה בהירים ופשוטים, זאת מכיוון שהכישורים הדרושים השתנו.

המכונות המוקדמות הצטיינו בביצוע משימות פשוטות ומחזוריות, ולכן בתחילה השפיעו בעיקר על פסי היצור. אולם היום, אנו רואים מחשבים מבצעים מחקר משפטי, רפואי ואף משימות הדורשות יצירתיות. אם נסתכל אל העתיד, נדמה שישנם שני תחומים שבהם הביקוש לבני אדם ימשיך להיות גבוה: כישורים אנושיים וכישורי עיצוב.

צילום: shutterstock

את הצורך הגדל באנשים שיכולים להתמודד עם אנשים אחרים ניתן לראות בגידול אפשרויות התעסוקה בתחום הקמעונאות. למרבה הצער, אלו הן עבודות שאינן נחשבות נחשקות או טובות מלכתחילה. בעוד שהדורות הקודמים של עובדים בעלי הכשרה נמוכה היו מועסקים באיגודים מקצועיים, הופכי ההמבורגרים של ימינו מקבלים שכר זעום, זוכים להטבות מעטות ואינם נהנים מביטחון תעסוקתי.

אבל זה לא חייב להיות ככה. זיינפ טון מ-MIT, מחברת "אסטרטגיית העבודות הטובות", מצאה במחקר שלה שעובד מאומן אינו גורם שמגדיל את הוצאות החברה, כי אם מייצר הכנסות טוב יותר. כוח עבודה שמקבל יותר כסף מביא לתוצאות טובות יותר, בין אם מדובר במכירות או בשירות לקוחות.

מערכת חדשה

מה שהיה נהוג פעם, זה שהיית בוחר קריירה, מצטרף לחברה, ועובד שם כנראה עד הפנסיה. ברור לכל שהתקופה הזו עברה מן העולם. כשמודלים עסקיים קמים ונופלים, פירמות צריכות לסגל לעצמן כישורים חדשים על מנת להישאר תחרותיות. כישרון, בהתאם, הפך לצורך מרכזי כמו שיווק, באסטרטגיה העסקית שלהן.

ועדיין, לא מדובר בדבר שפשוט לעשותו, כמו להביא את "הטובים ביותר". השוק כיום הופך למורכב יותר ויותר, וחברות צריכות לטפח כישרונות בחזיתות שונות.

העובדים: חברות ענק הבינו כבר לפני הרבה זמן את הצורך להשקיע בהכשרה, וחלקן, כמו מקדונלדס וג'נרל אלקטריק פיתחו תוכניות הכשרה מערכתיות ומגוונות. קצת יותר לאחרונה, תוכניות הכשרה למנהלים באוניברסיטאות התחילו לשחק גם כן תפקיד חשוב בפיתוחן של מיומנויות חדשות.

אולם, הכשרתם של עובדים ברמה נמוכה יותר מוזנח לעיתים קרובות, וזו אינה הדרך המיטבית. היה מחקר שביצע השוואה בין רשתות הקמעונאות קוסקו והמועדון של סם, ומצא כי באמצעות השקעה בעובדים שנמצאים במגע ישיר עם הלקוחות, הצליחה קוסקו לא רק להגדיל את ההכנסות שלה, כי אם גם להפחית את העלויות.

עובדי הקבלן: באופן שהולך ונעשה יותר נפוץ, העבודה הופכת לתלוית פרויקטים. חברה צריכה להקים לעצמה אתר, או להכין איזשהו קמפיין פרסומי, וזה יוצר צורך קצר טווח בכישורים מסויימים, שלא משתלם לחברה להעסיק לטווח הארוך.

שותפויות אקדמיות: אסטרטגיה נוספת שחברות מאמצות היא שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמאיים על מנת להבטיח שסטודנטים יסיימו עם הכישורים שהם עצמם מחפשים. IBM, לדוגמא, בנתה תוכנית לימודים לקוד פתוח, ועובדת עם מעל ל-1000 אוניברסיטאות.

גם המרצים עצמם מבינים את הצורך ביצירת הקשרים הללו עם התעשיה. אנה-לי סקסניאן, דיקאנית בית הספר למידע באוניברסיטת ברקלי, מספרת שבזמן שישבה על תוכנית הלימודים לתואר שני, היה לצידה פאנל יועצים, מורכב מבכירי החברות הגדולות במשק האמריקאי, וזאת על מנת לודא שהבוגרים שלה יקבלו את כל הדרוש להם כדי להשתלב היטב בשוק העבודה.

שותפויות אסטרטגיות: למען האמת, העולם הפך כה מגוון ומסובך, עד כי אף חברה אינה מסוגלת לבנות לעצמה את כל הכישורים שהיא צריכה, אבל חברות רבות למדו ולומדות לגשר על הפערים הללו באמצעות שיתופי פעולה בינן לבין עצמן.

ועדיין, על מנת ששיתוף הפעולה יהיה אפקטיבי, מערכות היחסים הללו דורשות טיפוח, מעקב והעמקה. לא ניתן להתייחס לשותפויות הללו כביטוי לאינטרסים של הצדדים בלבד, אלא כהרחבה של מערך הכישורים של כל חברה.

במה פתוחה: דרך נוספת שחברות מנכסות לעצמן עוד כישרון היא דרך הטכנולוגיה עצמה. במקום לבנות מוצרים כפלטפורמות סגורות, הם מספקים את המשאבים - כמו פלטפורמות הפיתוח של אפל לאייפון, כך שכל מפתח חיצוני יכול להרחיב ולפתח את יכולות המוצר הבסיסי.

אי אפשר לדעת עד לאן תיקח אותנו הטכנולוגיה | צילום: shutterstock

אחרי הכל, ערכו של האייפון תלוי לא רק בחומרה ובמערכת ההפעלה שלו, אלא גם במאות אלפי האפליקציות שבנו עבורו בכל העולם. באופן דומה, IBM השיקה לאחרונה את הפלטפורמה שלה למפתחים חיצוניים, שאמורה לעזור לה לקצור את יכולות וכישורי ההמונים.

המלחמה החדשה על הכישרון

בשנת 1997, מקינזי הכריזה מלחמה על הכישרון, ויעצה ללקוחותיה להתמקד בגיוס הטובים ביותר. הם הציעו לחברות ליצור מחוייבות אצל עובדיהן באמצעות הצעות שלא ניתן לסרב להן, להשקיע בעובדים מהמעלה הראשונה, לפתח את העובדים הבינוניים, ולהיפטר מאלו ברמה הנמוכה ביותר.

אולם, הבחנות מעין אלו הפכו מזמן לאנכרוניסטיות. היום, אתה צריך לא רק שלהצעה תהיה ערך מוסף גבוה עבור העובד, אלא גם עבור כל יתר השוק אליו אתה מכוון. מעבר לכך, עובד מהמעלה הראשונה, אבל עם מיומנויות עבר, לא בהכרח יקדם אותך יותר.

יותר מהכל, היום מה שחשוב הוא לא אילו משאבים אתה מחזיק, אלא לאילו משאבים יש לך גישה, וזה נכון יותר מהכל לגבי כישרון אמיתי. התרבות התאגידית עודנה חשובה, אבל אתה צריך גם שתהיה איזו מטרה לחברה, מטרה שתהיה מושכת ואטרקטיבית מספיק שאחרים ירצו לקחת בה חלק.

כיום המלחמה על הכישרון היא א-סימטרית. חבילות שכר גדולות יותר ורקע מפואר כבר לא מבטיחים את הדרך הסלולה להצלחה. ה"טובים ביותר" יצטרכו לפנות את הדרך לבעלי המוטיבציה והמקושרים, ככל שיש בהם מן הכישרון, כמובן.

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media