ט' בסיון ה'תשע"ח   |   23 במאי 2018   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
על כתפיהם: אלו הם האנשים החזקים בעולם 2018
17/05/2018 | דייויד מ. אוולט
הסכנה שבפנים: מה קורה לאיברים בגופינו כתוצאה מהשמנת יתר?
16/05/2018 | עדי פרידמן
באמריקה כמו באמריקה: גם הון-שלטון עושים הכי בגדול
20/05/2018 | צ'ייס פטרסון-ווית'ורן
  לייף סטייל  < ראשי

בלי מדף, אין חיי מדף: הסוף המר של עידן הורדות קבצי המוזיקה

אחרי כ-100 שנה, תעשיית המוזיקה המוקלטת נכנסת כעת אל העידן החמישי בתולדותיה. אחרי תקליטים, קלטות, דיסקים והורדות קבצים מהרשת, היום שירותי הסטרימינג הם הפורמט המכניס ביותר בענף. מדוע עידן ההורדות היה הקצר והשנוי ביותר במחלוקת?
10/05/2018 | ביל רוזנבלט

הנתונים האחרונים על ההכנסות של תעשיית המוזיקה מבשרים לנו למעשה על הכניסה לעידן חדש: העידן של סטרימינג אינטראקטיבי. שירותי הסטרימינג בתחום המוזיקה - Spotify, Apple Music, Napster, Deezer, Tidal וכו' - האחראים כעת על רוב ההכנסות של תעשיית המוזיקה המוקלטת, צומחים בשיעור של למעלה מ-50% בשנה. אנחנו נמצאים היום בעידן החמישי של המוזיקה המוקלטת, לאחר התקופות של תקליטי הויניל, הקלטות, הדיסקים (CD) וההורדות של קבצי מוזיקה מהרשת.

מה שהנתונים על ההכנסות מספרים לנו על העידן הקודם, זה של ההורדות, מעניין לא פחות ממה שהם מספרים לנו על העתיד לבוא. אם נחזור אל אמצע העשור הקודם, הורדות של קבצי מוזיקה בישרו את הולדתה של המהפכה הדיגיטלית. אלא שהמספרים מראים שהעידן של הורדות קבצים יירשם בספרי ההיסטוריה ככל הנראה בתור תקלה קצרה - שלב מעבר בין המוצרים הפיזיים לבין העידן של מוזיקה מבוססת ענן - שלמעשה לא עשה חסד עם התעשייה הזו.

האבולוזציה של 100 שנות הקלטה, הכנסות במיליוני דולרים | נתונים: RIAA

תקליטי הויניל הראשונים הוקלטו עוד לפני תחילתה של המאה ה-20, אבל התעשייה עצמה התהוותה רק בשנת 1925, כשהמהירות של התקליטים התקבעה סביב תקן של 78 סיבובים בדקה (סל"ד), מה שאפשר לנגן מוזיקה מכל סוג של תקליטים ומכל מכשיר. בשנות ה-'40 המאוחרות הצטרפו גם תקליטי פטיפון מסוג LP, המסתובבים במהירות של 33 סל"ד ותקליטי סינגל (45 סל"ד).

אחר כך הגיעה תקופת הקלטות. קלטות של שמונה ערוצים נכנסו לזירה באמצע שנות ה-60, בתור דרך להשמיע מוזיקה לפי דרישה בתוך רכבים. בתחילת שנות ה-70 כבר היה אפשר לייצר קלטות באיכות שמע טובה ובאריזה נוחה יותר. ההשקה של הווקמן, על ידי חברת סוני, ב-1979 הציגה לעולם לראשונה את האפשרות להאזין למוזיקה ברמה אישית, לפי דרישה ובאיכות גבוהה. עד 1983 קלטות הובילו את נתח ההכנסות של התעשייה.

באותה שנה התקליטורים היכו בשוק הצפון אמריקאי. הדיסקים הפכו לתופעת ענק, בין היתר בגלל שהרבה אנשים קנו פעם נוספת אלבומים שכבר היו ברשותם כתקליטי ויניל שרוטים, לאחר שהוקלטו מחדש בפורמט דיגיטלי. הדיסקים לא רק הגדילו את ההכנסות של התעשייה בקצב נורמלי, כפי שהקלטות עשו בהשוואה לעידן תקליטי ה-LP - הם לקחו את התעשייה לגבהים מדהימים. אנשים אהבו את איכות השמע העדיפה מאוד של הדיסקים על החלופות, את הקיבולת הגדולה יותר שהם אפשרו ואת שטח האכסון הפיזי הקטן יותר שהם תפסו בבית, והיו מוכנים לסבול את מכיריהם הגבוהים יחסית.

הורדות של קבצי מוזיקה הופיעו לראשונה בשנות ה-90 המאוחרות, בעיצומה של תקופה התקליטים. הורדות קבצים לא דרשו שום חלל אכסון פיזי (למעט זה של קונן קשיח) והיה קל מאוד לנייד ולהעביר אותם ממקום למקום, אפילו אם איכות הסאונד של קבלי MP3 היו לרוב פחות טובים מהכלים הקודמים.

אלא שמעט מאוד הורדות של קבצי מוזיקה היו חוקיות בסוף שנות ה-90. באותו שלב הדיסקים נהנו כבר מ-15 שנה של צמיחה שנתית דו ספרתית בשיעור ההכנסות ממכירות ומ-9 שנים שבהן הם היו רשמית הפורמט המכניס והמשתלם ביותר של מוזיקה מוקלטת; ותעשיית ההקלטות לא רצתה לתמוך בשום דבר שיכול היה לערער את המומנטום הזה. במיוחד הם חששו לתמוך בפורמט שהיה עד כדי כך קל להעתיק ממנו את התוכן בלי לקבל אישור. כך שבמקום לאמץ את הורדות הקבצים, האולפנים הגדולים נאבקו בהם באמצעות תביעות משפטיות, עסקאות רישוי מכבידות ביותר שנחתמו עם שירותי המוזיקה המתעוררים של אותן שנים ודרישות לטכנולוגית DRM (ניהול זכויות דיגיטלי).

רק בשנת 2004 הצליח סטיב ג'ובס לשדל את האולפנים הגדולים לגבות דגם אחד פשוט ומושך של הורדת קבצים - iTunes. ההכנסות מענף ההורדות התחילו לצמוח באותו קצב תלול שאפיין את הדיסקים במהלך שנות ה-80. אבל הצמיחה הזו לא החזיקה מעמד; רמת ההכנסות התחילה לצנוח בסביבות 2008.

הורדות הקבצים שרדו רק 4 שנים בתור המקור המוביל להכנסות בתעשיית הקלטות המוזיקה. זו התקופה הקצרה ביותר בהיסטוריה של התעשייה. למרות שזה מפתה לחשוב שהאורך הקצר הזה נגרם בשל השינויים הטכנולוגיים המהירים, שהביאו את הדבר הנוצץ והחדש הבא מהר יותר מבעבר, זה פשוט לא המקרה כאן. הדיסקים שרדו הרבה יותר זמן מהקלטות, וכפי שכבר תיארנו, הסטרימינג צומח במהירות גבוהה יותר ממה שהדיסקים או הורדות הקבצים צמחו בימי השיא שלהם, וצפוי להיות מקור ההכנסות המוביל של התעשייה הזו עוד במשך זמן רב - במיוחד היות שאין לנו מושג איזו טכנולוגיה תגיע בהמשך, למרות שעד עכשיו כבר היינו צריכים לדעת.

מה דחק את הורדות הקבצים מהמפה? | צילום: Shutterstock

מספר משתנים תרמו לירידתן של ההורדות מהצמרת; אחד מהם היה ההאטה הכלכלית של 2008, אבל משתנים אחרים היו חשובים יותר. אחד מהם היה ההקלה חסרת התקדים של העתקת קבצים והעברתם ממקום למקום ברחבי האינטרנט. טכנולוגיית ה-DRM נועדה למנוע את זה, אבל מחקר שבוחן עד כמה זה היה אפקטיבי היה מוגבל מאוד עד כה; מחקר שאני עצמי ערכתי מראה שלא הייתה קורלציה בין השינוי שנרשם בתעשייה ב-2009, כשהיא עברה למכירת קבצים זמינים להורדה בלי מגבלות DRM, לבין שינוי משמעותי כלשהו בהכנסות.

גורם נוסף שהרחיק אנשים מהורדות קבצים בתשלום הייתה התחושה ההולכת ומתחזקת שמרגע שקנית אותם, עדיין לא היית "הבעלים" של שום דבר. הרעיון של לבנות "ספרייה" של קבצים דיגיטליים התברר כלא מאוד מושך בעיניי אנשים, כשהם לא היו יכולים להחזיק שום דבר ביד, או להצביע על מדפים מלאים במוזיקה בביתם. אי אפשר היה להעתיק קבצים בחופשיות וזה הפך למטרד אמתי לתחזק את כל המכשירים השונים שלך מסונכרנים.

בסופו של דבר, שירותי הסטרימינג האינטראקטיביים נפטרו לחלוטין מכל המעטה של בעלות. ההתלהבות האדירה מההשקה של Spotify ב-2011 בשוק האמריקאי הצליחה לחנך אנשים בנוגע למודל החדש הזה וליתרונות שלו; ובהתאם, ההכנסות מתחום ההורדות התחילו לצנוח בשנה העוקבת.

מצד שני, הנוחות הגדולה ואפשרויות הבחירה הרחבות שהסטרימינג הביא איתו הקלו באופן משמעותי את הסוגיה של היעדר בעלות על קבצים שהורדו מהרשת. בערך באותו זמן שבו הסטרימינג האינטראקטיבי החל את הצמיחה החדה שלו, תקליטי הויניל התחילו לחזור לחיים - אחרי שהם היו מתים לחלוטין מאז שנות ה-'90 ועד לאמצע שנות ה-2000. גם הירידה החדה במכירות של דיסקים החלה להתמתן.

למעשה, כפי שהנתונים מראים, הכנסות מהורדות קבצים מקוונות אמורות לצנוח מתחת להכנסות ממכירת דיסקים בשנה הבאה. לאחר מכן אנו צפויים לראות כבר את סופן של הורדות קבצי המוזיקה כפורמט מסחרי בר קיימא.

בסופו של יום, לא התעשייה ולא הצרכנים העריכו יותר מדי את שוק ההורדות. הן היוו תחנת עצירה נוחה בעידן שבו הגישה לאינטרנט הייתה אטית, לא מתירנית ולא רציפה, והטכנולוגיה המורכבת יותר של סטרימינג טרם פותחה לחלוטין. אך כפי שניתן לראות מהנתונים, עידן ההורדות של 2011-2015 התנהל כמעט לחלוטין במקביל לתקופת השפל החמורה ביותר של הכנסות ממכירת מוזיקה מאז שהחלו המדידות של ה-EIAA ב-1973.

הורדות אולי יצליחו למשוך גם לזמן הרחוק כמה לקוחות נישה קטנים, כמו אספנים של מוזיקת שוליים שאינה זמינה בשירותי הסטרימינג, או את אותה קבוצה קטנה של מכורים לאיכות סאונד, שמעדיפים קבצי FLAC על פני תקליטי ויניל. אבל בכל מקרה אחר, הורדות של קבצי מוזיקה צפויות להיעלם בקרוב מהמפה, ומעטים יהיו אלה שיתגעגעו אליהן.

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media