ג' בכסלו ה'תשע"ח   |   21 בנובמבר 2017   |   יום שלישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
מתחת לרדאר: החברה שיודעת על איזה גג ירד גשם בעוד 6 שעות בדיוק
16/11/2017 | גל כהן
מה קרה ל-50 החברות האמריקאיות הגדולות מאז 1917 ועד ימינו?
15/11/2017 | ג'ף קאופלין ומייקל נויר
האם ראש ממשלת יפן יצליח לשנות את חוקת המדינה בת 70 השנה?
14/11/2017 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד
  לייף סטייל  < ראשי

משק קפוא: למה הכלכלה במשחקי הכס לא מצליחה להתרומם?

מחסור במשאבי טבע, מלחמות עקובות מדם וממסד מדעי מיושן: אלה הגורמים שמעכבים את התפתחותה של מהפכה תעשייתית בווסטרוז, ומשאירים אותה בימי הביניים לאורך אלפי שנים
28/08/2017 | אדם אוזימק

משחקי הכס, סדרת הפנטזיה המצליחה של רשת HBO, שואבת השראה מתקופת מלחמת הוורדים - מאבק בין בתי האצולה באנגליה, שהוביל לעליית שושלת טיודור. הסדרה אמנם מתרחשת בציר זמן דמיוני שהגה ג'ורג' ר. ר. מרטין, אך ניתן למצוא הקבלות רבות בינו לבין תקופת ימי הביניים. ההבדל המרכזי בין הסדרה למציאות, הוא אורכה של התקופה בסדרה, שמתמשך על פני אלפי שנים.

את הרמז הכי ברור לכך ניתן לראות בווינטרפל והחומה, שנבנו על ידי בראן הבנאי בטכנולוגיות דומות לאלו שקיימות בעלילת משחקי הכס. למעשה, חלק מטכנולוגיות הקסם שהיו קיימות בתקופתו של בראן, כ-8,000 שנה לפני עלילת הסדרה, לא קיימות בהווה שלה, מה שמצביע על הידרדרות טכנולוגית ואובדן ידע. מדוע לאורך אלפי שנים לא הצליחו בני ווסטרוז לקיים מהפכה תעשייתית שתחלץ אותם מכלכלת ימי הביניים העגומה?

נבנתה בכוחות קסם שנעלמו מן העולם - החומה | צילום מסך מתוך "משחקי הכס"

ווסטרוז היא עולם פנטסטי, כך שהתשובה האמיתית לשאלה מדוע הממלכה תקועה בימי הביניים היא בפשטות ובקיצור: "ככה". עם זאת, בהתחשב במצבה התרבותי ומוסדות השלטון שלה, לא פלא שהיא נמצאת בקיפאון אקונומי.

אז מה הם הגורמים שמונעים מווסטרוז לקיים מהפכה כלכלית שתביא שגשוג וקדמה לבני שבע הממלכות?

קיימות מספר תיאוריות שמסבירות איך צמחה המהפכה התעשייתית הראשונה באנגליה. על פי תיאוריה אחת, קיומם של כוח עבודה מצומצם בשילוב הון ומשאבים טבעיים חזקים הם תנאים בסיסיים להיווצרות מהפכה תעשייתית. התיאוריה, המובלת על ידי הכלכלן רוברט אלן, טוענת כי מצב כזה יהווה תמריץ לפיתוח טכנולוגיות חסכוניות בכוח אדם.
אם נסתכל על "משחקי הכס" מזווית זאת, לא קשה להבחין אילו תנאים חסרים בה ומונעים את הקדמה. היחס בין ההון לכוח העבודה הזמין מאופיין באי יציבות: קופת הממלכה מתרוקנת בשל מלחמות תכופות, ותקופת השלום של שלטון רוברט ברת'יאון מאופיינת בחגיגות וטורנירים ראוותניים ויקרים. קשה להעריך את מספר הידיים העובדות בווסטרוז, אבל מההצצות המזדמנות לחייהם של פשוטי העם יש להניח שהמשכורות אינן גבוהות.

נוסף על כך, נראה שאין בווסטרוז מכרות פחם, שיהוו מקור אנרגיה שיניע את הקדמה. אש הפרא מייצגת מקור פוטנציאלי של אנרגיה, אך היא בעייתית ממספר סיבות: ראשית, מעטים יודעים כיצד ליצור אותה, והם שומרים על סוד אמנות הפקתה, שכרוכה בשימוש בקסם - אחד המשאבים שהיו קיימים בתקופתו של בראן וכמעט נעלמו מן העולם. שנית, עלות היצור שלה לא ידועה, אך סביר שהיא לעולם לא תוכל להתחרות במחיר הנמוך יחסית והזמינות של הפחם. גורם שלישי במשוואה שפוסל את האפשרות לביסוס מהפכה תעשייתית הוא אופייה הלא יציב והנפיץ של אש הפרא, שהופך אותה לאמצעי להשמדה המונית, אך לא משאב שאפשר לבסס עליו כלכלה יציבה.

מקור אנרגיה לא יציב והרסני. אש הפרא | צילום מסך מתוך "משחקי הכס"

תיאוריה נוספת העוסקת בתהליך התיעוש מתמקדת בתרבות והפצת ידע, ובפרט במקומו של המדע בחברה. על פי יואל מוקיר, אחד הכלכלנים הבולטים באסכולה, מהפכה תעשייתית היא פועל יוצא של הנאורות. כאשר מתקיימת חברה בה מדענים וחוקרים עובדים לצד בעלי מלאכה, יחסי הגומלין בין שתי הקבוצות מאפשרות יצירת טכנולוגיות חדשות המאפשרות את היווצרותה של מהפכה תעשייתית.

בווסטרוז, המדע והמחקר הם מנת חלקם הבלעדית של המייסטרים (בדומה לבעלות שהייתה לכנסייה על המדע בימי הביניים). מערכת המחקר המצומצמת מנוגדת לתנאיו של מוקיר, המחייבים את הפקעת הידע מהאצולה אל ההמון. חידושים טכנולוגיים במאה ה-15, כמו מכבש הדפוס ומערכת הדואר, אפשרו למדענים להתכתב זה עם זה ולדון בתיאוריות שפיתחו. הקונצנזוס המדעי התקבע על פי יכולות ההוכחה והשכנוע של המדענים, ולא על ידי פנייה לסמכות עליונה, דוגמת הכנסייה.

בווסטרוז, המייסטרים פועלים בתנאים הפוכים כמעט. הידע מרוכז בידי מעטים, לעיתים אף נשמר מאחורי בריח, כפי שראינו בעונה הנוכחית, כאשר סם מנסה להניח את ידיו על ספרים שיאפשרו לו להתקדם במחקר האישי שלו.

הממסד המדעי הוא היררכי במובהק. כאשר סם מנסה לשכנע את הארכי-מייסטר לגבי קיומם של המהלכים הלבנים, הוא מודר מן הדיון בשל מעמדו הנמוך, והמייסטרים הבכירים מקיימים בנושא הצבעה. בחברה בה לציבור הרחב יש גישה לידע, סם היה יכול לשטוח את טענותיו במאמר בנושא, עליו היה מתקיים דיון מבוסס הוכחות והיגיון.

הממסד המדעי אינו רק היררכי, אלא גם סגור בפני רוב שכבות העם. האנשים היחידים שזכאים לגשת את ספריית הענק במצודה הם המייסטרים, שעברו התלמדות ארוכה ומפרכת. כאשר סם מגיע לראשונה למצודה, לא נפתחת בפניו האופציה להוכיח את עצמו. במקום, הוא נאלץ לנקות סירי לילה מלוכלכים, ולחכות לתורו. בחברה מדעית משגשגת, פריצת הדרך של סם, שמצליח לראשונה לרפא מקרה של קשקשת אפורה, הייתה מעניקה לו יוקרה ומעמד בקרב הקהילה המדעית. בווסטרוז, ההישג המרשים שלו לא מזכה אותו בדבר.

תגליות מדעיות לא זוכות להכרה. סם טארלי | צילום מסך מתוך "משחקי הכס"

נוסף על תנאים אלו, יש להתחשב גם במערכת האקלים הייחודית של ווסטרוז, הכוללת חורפים הנמשכים שנים, ומצריכים הישענות על מאגרי מזון שנצברו לאורך הקיץ. כמו כן, נראה כי בווסטרוז מונהגת שיטה כלכלית פאודלית, בה האדמה שייכת לבני האצולה, ובני השכבות הנמוכות עובדים אותה. בכלכלה כזאת, לא מתקיים תמריץ ליוזמות חדשניות, מכיוון שהרווחים שיופקו מכל יוזמה כזאת יהיו שייכים לבעלי האדמה, ולא ליזם.
קשה להעריך מה הם התנאים המדויקים המאפשרים קרקע פורה לצמיחתה של מהפכה תעשייתית. עם זאת, בהתחשב בבדלנות של הממסד המדעי של ווסטרוז, זה לא מפתיע שחדשנות טכנולוגית שתוביל לתיעוש מתעכבת. אפילו קיומם של משאבים ומשכורות גבוהות יותר לא יעוררו את ווסטרוז מהקיפאון האקונומי שלה, כל עוד לא תתרחש רפורמה בתרבות המדעית.

אם כך, המייסטרים הם הגורם העיקרי שמונע מווסטרוז להתפתח אל עבר הנאורות והקדמה הטכנולוגית. המחיר שהם גובים עשוי להיות יקר אף יותר, אם יסרבו להקשיב לסם, ולהזהיר את הממלכה מפני המהלכים הלבנים. במקרה זה, התשובה לשאלה מדוע הכלכלה של ווסטרוז דועכת, עשויה להיות זהה לשאלה מדוע ווסטרוז נחרבה.

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media