כ"ח באלול ה'תשע"ז   |   19 בספטמבר 2017   |   יום שלישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
העסק שאחרי הסערה: הסיפור מאחורי החברה לשיקום נזקי אסון
12/09/2017 | דן אלכסנדר
מקהילת מפתחים לאופנה: מיקי חסלבסקי ינהל את BFrow
12/09/2017 | מערכת פורבס
פורבס ישראל מציג: דירוג 100 עשירי ישראל 2017
18/09/2017 | מערכת פורבס
  לייף סטייל  < ראשי

תופעה מתרחבת: ישראל במקום הראשון באירופה בדירוג השמנה

כמעט כל ילד שלישי שמסיים בית ספר יסודי סובל מעודף משקל. ההבנה כי מדובר במחלה של ממש, והתפתחויות בזירה המחקרית, נותנות תקווה לשינוי אז מדוע עדיין כה מעט משאבים מוקצים להתמודדות עם הבעיה ממנה סובלים כל כך הרבה ישראלים?
15/05/2017 | סיוון אבוקאי

ארגון הבריאות העולמי הכריז כבר בשנת 1997 על תופעת ההשמנה כעל מגיפה עולמית. תחילה אולי נראה כי הדבר עובר לידנו, פה בישראל, אך השנים האחרונות מוכיחות כי גם בעניין הזה אנחנו לגמרי חלק מהעולם המערבי. וכאשר מדובר בהשמנה, אנחנו אפילו "מצטיינים". לאחרונה התפרסמו נתונים המראים כי בישראל ישנם למעלה מחצי מיליון ילדים הסובלים מהשמנה ומעודף משקל. ישראל ניצבת במקום הראשון והמפוקפק באירופה בדירוג ההשמנה, ובמקום השני באירופה והשלישי בעולם, במדד הכולל גם ילדים הסובלים מעודף משקל.

בעיית ההשמנה, שהפכה לחוצת מגזרים ואוכלוסיות, נוגעת בכולם. עם זאת, בפריפריה אנשים רבים יותר סובלים ממנה. מדובר בנתון שנסיבותיו לא נחקרו לעומק, אך ברור כי קיים קשר בין פרמטרים כמו רמה סוציו־אקונומית נמוכה, יוקר המחייה ורמת הטיפול הרפואי הזמין, ובין ממדי התופעה. הסיבה האחרונה, אגב, נכונה לכלל שירותי הבריאות. אם נתמזל מזלו של המטופל והפרוטה מצויה בכיסו, הוא יידרש לשלם בממוצע עד כ־2,500 שקל בחודש עבור טיפול קונבנציונלי כולל (תזונאי ומאמן כושר, ללא ניתוח בריאטרי).

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645 או לחצו כאן

לרכישת מנוי למגזין פורבס

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

 

פרופ' רונית אדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, מסבירה כי מערכת הבריאות פועלת לתת מענה רחב לטיפול באוכלוסייה, כחלק מתהליכי שינוי של התנהגות צרכנית. את התוצאות, לדבריה, ייקח זמן עד שנוכל לראות. "אנחנו עושים את זה בטיפול מערכתי, הכולל בתוכו חקיקה לתזונה בגני הילדים, סימון תזונתי בחזית האריזה, תוכנית מניעת השמנה בקהילה, פתיחת קבוצות תמיכה וליווי, ועוד שינויים אירגוניים אשר יכולים להביא לשינוי התנהגותי". ועדיין, ברמה המעשית, קיימת בעיה תקציבית אשר מונעת מאנשי הצוות הרפואי והפרה־רפואי בבתי החולים ובקופות להגיע ליותר אנשים.

לדברי פרופ' אדוולט, יש התייחסות לבעיית ההשמנה כאל מחלה כרונית, אך בסופו של דבר, כשמגיעים אל ועדת הסל ניצבים מול מחלות אשר עלולות לגרום למוות מיידי, ואז נשאלת שאלה אתית - היכן שמים את הכסף? "חייבים להציל קודם כל חיים, ובתוך מסגרת תקציבית קיימת - אנחנו חייבים לפעול ולתת מענה מערכתי ככל שאנחנו יכולים".

אבל זו איננה הסיבה היחידה, שמשאבים רבים יותר אינם מופנים להתמודדות עם מגפת ההשמנה, שלה השלכות כלכליות משמעותיות, שכן ההשמנה עשויה לגרור מחלות נוספות כמו סוכרת למשל, שהטיפול בהן יהווה נטל על מערכת הבריאות.

שנה אחר שנה תוכניות בריאות לאומיות לטיפול כולל ומקיף בבעיית ההשמנה מונחות על שולחן הדיונים. אין חולק על איכותן, אך בסופו של דבר, אף אחד לא ממהר לקדמן. אחרי הכל, מי ירצה לממן תוכנית הבראה שאת תוצאותיה יראו בעוד 20 שנה? דינן של תוכניות כאלה נחרץ כמעט עוד בטרם נדון, במציאות שבה המערכת הציבורית וקופות החולים מתמודדות עם גירעונות תמידיים.

פרופ' דני נמט. שורשי בעיית ההשמנה הם בתקופת הילדות | צילום: רמי זרנגר

מחלה לכל דבר

אחד המפתחות לשינוי אפשרי בגישה התקציבית הוא שינוי תפיסתי של הגדרת התופעה. לדברי ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לטיפול בהשמנה ומנהל מחלקת פנימית ד' והמרכז הרב־תחומי לטיפול בעודף משקל בבית חולים השרון, זהו לב הבעיה: "השמנה היא לא רק מחלה של קילוגרמים, אלא מחלה כרונית המתבטאת בכשל פיזיולוגי של רקמת השומן. מתוך כך עלינו לבחון ולמצוא את הגישה הטיפולית המיטבית והייחודית לכל מטופל במחלת ההשמנה. כולנו יודעים שמדובר באחוזי שומן ומשקל, אך כאן מדובר גם ברקמת שומן חולה".

ד"ר דיקר טוען כי על רצף הטיפול בהשמנה, החל מטיפול קונבנציונלי הכולל המלצה על תזונה נכונה ופעילות גופנית, ועד ניתוח בריאטרי, קיים טווח טיפול שאליו אין כיום התייחסות. מילות המפתח בהקשר הזה הן SET POINT - כלומר, הנקודה שבה מערכות הגוף שלנו צורכות בדיוק את מה שנחוץ על מנת לשמור על איזון קלורי ומאגרי אנרגיה. כיום אנחנו יודעים שעלינו לצרוך מספר קלוריות מסוים, ובהתאם לכך, אנחנו אוגרים את האנרגיה ומפרקים אותה בעת הפעילות. אם נאכל מעבר לכמות הרצויה, לגוף יישארו עודפים, שיובילו להשמנה. ה־SET POINT איננה קבועה. היא משתנה ככל שאנחנו מתבגרים ומושפעת מהסביבה. הנקודה הזאת גם אחראית על שמירת קצב חילוף החומרים ותחושת הרעב והשובע. "יש אלפי גנים שבנויים לשמר אנרגיה (שימור ואגירת אנרגיה מובילה לעלייה במשקל), בניגוד לגנים של ירידה במשקל", מסביר ד"ר דיקר. "הגנטיקה ואורח החיים מזיזים את ה־SET POINT - סטרס, הרגלי אכילה, תרופות, שינה ועוד". לכן, גם הטיפול הוא מורכב.

ד"ר סיגל בן־זקן, ראש המעבדה לגנטיקה ולביולוגיה מולקולרית במכללה האקדמית בווינגייט, מסבירה כי "כשמדובר בהשמנה, אנחנו יכולים לדעת מהם הגנים שאחראים לכך. אבל חשוב לסייג את הדברים, כי יכול להיות שישנם עוד גנים שטרם בדקנו. השאלה הנשאלת היא מה יקרה במהלך חייו של בן אדם על מנת שפוטנציאל ההשמנה יתממש? האם ארים את אותו 'מתג ההשמנה', או שלא?", היא אומרת, בהתייחסה אל השאלה הנצחית - מי ינצח, הגנטיקה או הסביבה.

"עולם המדע צועד לבדיקת התגובתיות שלי לאוכל מסוים, לאימון מסוים, מה יקרה לי כתוצאה מדיאטה מסוימת. הבעיה היא איך נעביר את המידע ומה נעשה עם זה הלאה? איך נתווך את המידע לצוות המטפל".

מכורים לניתוחים

לצד הטיפולים המותאמים אישית, המבוססים על גנטיקה ונמצאים עדיין בתחילת דרכם, משגשג כבר היום סוג טיפול אחר - הניתוח הבריאטרי. ההליך, המוכר יותר כ"ניתוח לקיצור קיבה", מהווה פתרון מהיר ויעיל יחסית לטיפול בהשמנה. הוא עלה למודעות הציבור, בין היתר, בזכות ידוענים שונים שעברו אותו והשילו ממשקלם עשרות קילוגרמים, כמו השחקנים דביר בנדק ואיציק כהן, שר החינוך לשעבר שי פירון ושר התחבורה, ישראל כץ.

עם זאת, ד"ר אילנית מלר, מומחית בכירורגיה כללית בבית החולים בילינסון, העוסקת בתחום ניתוחי השמנת יתר, מבהירה כי גם כאן יש מגבלות. "חשוב לדעת שהניתוח הוא לא קסם. זה כלי מאוד יעיל מבחינה רפואית, שהיום אפשר להציע למטופלים, אך מי שלא ישמור על תוצאות הניתוח, הניתוח לא ישמור עליו. צריך להבין שגם כאן מדובר בתהליך אשר טומן בחובו שינוי בהרגלי ההתנהגות והחשיבה". עוד מסבירה ד"ר מלר, כי הניתוח הפך להיות שכיח יותר גם בשל הדרך שבה הוא מבוצע בשנים האחרונות: "בעבר הניתוח היה מבוצע בגישה פתוחה, אך היום הוא נעשה בגישה לפרסקופית (שיטה שבה מוחדרת לחלל הניתוח מצלמת טלוויזיה משוכללת דרך אחד הנקבים או דרך חתך זעיר. היא מצלמת את חלל הבטן בזמן אמת, והמנתח רואה את התמונה על מסך - ס.א), וכך אנו חוסכים למטופל התמודדות עם החלמה ארוכה, הכרוכה בגישה הפתוחה, ללא עלייה בסיכון הניתוחי. זאת, גם בזכות המיומנות הגבוהה שנצברה בשנים האחרונות בתחום, גם במקרים של ניתוחים חוזרים".

מספר הניתוחים הבריאטריים בישראל עולה באופן מתמיד, ובשנה החולפת בוצעו כ־9,000 ניתוחים כאלה בבתי החולים ברחבי הארץ, לעומת כ־2,000 בלבד בשנת 2006. לדברי ד"ר מלר, "לפחות 5% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מהשמנת יתר חולנית, כלומר, עומדים בקריטריונים הבריאטריים לניתוח, שאותם קבע משרד הבריאות. מי שלא עומד בהם - לא מנותח. בכל בית חולים ישנה ועדה בריאטרית משלו, שבה יושבים דיאטנית, פסיכולוג, עובד סוציאלי וכירורג כללי, הבוחנים בין היתר האם המועמד מוכן לניתוח, גם נפשית. מעבר למוכנות הפיזיולוגית, אנשים חייבים להגיע בשלים מבחינה נפשית לניתוח", היא מבהירה.

זמני ההמתנה בבתי החולים בארץ יכולים להגיע לחודשים ארוכים, וזאת בתנאי שעמדתם בקריטריונים. לעומת זאת, משיחה עם בכיר המנהל את אחד מבתי החולים הפרטיים במרכז הארץ, עולה כי הניתוח יכול להתקיים במסגרת פרטית בתוך פחות מחודש, בעלות משתנה על פי סוג הביטוח הרפואי וקופת החולים (טווח של 5,000־20,000 שקל). יתרה מכך, "מטופל לא חייב לעמוד בקריטריונים המדויקים כמו ברפואה הציבורית", הוא מדגיש. "אם הוא משלם, ינתחו אותו די מהר. לצערי, זה נכון לכל תחום ברפואה. העניין בהשמנת יתר הוא שתהליך הירידה במשקל טומן בחובו גם התחייבות פסיכולוגית, אשר משמעותית מאוד להצלחתו של הניתוח, וזו הבעיה - הליווי והמעטפת הנדרשים לאורך כל התהליך. יש לך כסף או ביטוח רפואי איכותי - תנותח באופן פרטי. אין לך? תמשיך לחכות לתור של דיאטנית בקופה, או לקבוצות תמיכה שמבטיחים בקופות החולים, אבל לא באמת קיימות. המטופל גם יכול ללכת לרופא משפחה שייתן לו כדורים להורדת ערכים לא תקינים. פלסטר לחולה סרטן".

ד"ר אילנית מלר. "חשוב לדעת שהניתוח הוא לא קסם" | צילום: יוסי אלוני

כל ילד שלישי

אחד משורשי בעיית ההשמנה הוא תקופת הילדות, התקופה המשמעותית בחיינו לעיצוב הבריאות העתידית שלנו. פרופ' דני נמט, מומחה ברפואת ילדים וסגן מנהל המרכז הרפואי מאיר, מתאר את השינוי שחל בשנים האחרונות. "אנחנו, רופאי הילדים, רואים עלייה אדירה במספר הילדים השמנים כבר משנת 2000. דיווחים רשמיים של משרד הבריאות מצביעים על כך שבסוף גיל בית הספר היסודי כמעט כל ילד שלישי סובל מעודף משקל והשמנה.

בנוסף, מטרידה אותנו כרופאים הירידה בכמות הפעילות הגופנית שאותה מבצעים ילדים, גם אם אינם סובלים מעודף משקל". נמט, שהקים לפני כ־18 שנה, יחד עם פרופ' אלון אליקים, את מרכז הספורט והבריאות לילדים ולנוער בבית החולים מאיר, טוען כי "ברור שמניעת השמנה בקרב ילדים, והטיפול בהם, משתלמים כלכלית לטווח הארוך - אבל גם לטווח הקצר. ילד חולה יגדל להיות מבוגר חולה. במרוצת חייו הוא יצרוך יותר שירותי בריאות. לצערי, במערכת הכלכלית לא מסתכלים 20 שנה קדימה, כי מתמודדים עם האתגרים הכלכליים של היום בתוך המערכת הציבורית".

כאשר מדובר בילדים, הטיפול בהשמנה מורכב במיוחד, וכולל עבודה גם עם הורים ובני משפחה, אשר נדרשים גם הם לשינוי אורח חיים. קיימת, כמובן, גם זווית פסיכולוגית - אצל ילדים יכולות להיווצר בעיות התנהגותיות ורגשיות קשות יותר מאשר אצל מבוגרים, מאחר שהם נמצאים בעיצומו של תהליך גיבוש זהותם העצמית. המענה שניתן היום בתוך המערכת הציבורית הוא יחסית דל, וגם הטיפול שניתן במרכזי הספורט הבודדים מוגדר מחוץ לסל התרופות ובתשלום נוסף. "אצלנו התמחור הוא מחוץ לסל, אבל אם מגיע ילד שזקוק לטיפול ואין להוריו את האפשרות לממן זאת, אולי נצליח לתת לו סיוע מקרן מיוחדת, שגם היא עומדת להיגמר", אומר פרופ' נמט. "ארגון הבריאות העולמי הכריז על ההשמנה כמחלה, אבל אצלנו העניין נשאר מחוץ לסל עד המקרים שבהם אנחנו רואים את הסיבוכים: סוכרת, יתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם, בעיות אורתופדיות, דום נשימה בשינה ובעיות ייחודיות נוספות לבעיות ההשמנה", הוא מסכם. "בסוף אנו נאלצים לטפל במקרי קיצון, ואז למערכת זה עולה הרבה יותר".

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645 או לחצו כאן

לרכישת מנוי למגזין פורבס

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media