הרופאים 2019
   
ו' בניסן ה'תש"פ   |   31 במרץ 2020   |   יום שלישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
דווקא בימי קורונה - המורים חשובים מאי פעם
26/03/2020 | אורי בן-ארי
כדאי להתרגל: מעקב אחר טלפונים – לא רק בישראל
26/03/2020 | זאק דופמן
לשמור על החולים: המהנדסים האיטלקים שמדפיסים שסתומים למכונות הנשמה
24/03/2020 | איימי פלדמן
  פיננסי  < ראשי

הכלכלה השיתופית יצרה מהפכה - אבל לא זו שקיווינו לה

המודל הכלכלי השיתופי התגלה כגלגולו הציני והקר ביותר של הקפיטליזם • דור המילניום, שקנה את הסיסמאות על כלכלה חדשה, צדק ושיוויון חברתי, מוצא עצמו לכוד בתנאי העסקה נצלניים ונטולי זכויות, בשוק שהלך עשרות שנים אחורה
02/01/2020 | איתי זהוראי

קשה להאמין אך רק לפני עשור אם הייתם שואלים באקראי סטודנט ממוצע מה זו "כלכלה שיתופית", סביר שהיה מרצה לכם על התנועה הקיבוצית או על חזון החברה הסוציאליסטית של מרקס. גם בקרב כלכלנים בכירים ומומחים, מעטים אם בכלל האמינו שמתוך השבר הכלכלי יצמח מודל כלכלי סוחף שכזה, שאין צעיר בעולם שלא נתקל בו, כלקוח או כעובד.

הכתבה מופיעה בגיליון דצמבר 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

וכמו כל מהפכה, גם זו נבטה מתוך חורבן. משבר האשראי העולמי שפרץ בשלהי העשור הקודם היווה את התפאורה ממנה צמח חזון הכלכלה השיתופית. קריסת השווקים הפיננסים, ואיתם האמון במערכת הבנקאות העולמית, יצרו אסונות כלכליים כמעט בכל מדינה, וחיסלו עשרות מיליוני מקומות עבודה. הכלכלה הגלובלית נכנסה לשיתוק. האמון בין בנקים מרכזיים התנפץ לרסיסים.


שורה של חברות צעירות עם רעיון קוסם ומודל עסקי מפוקפק הפכו בין ליל לתאגידי ענק. צילום: shutterstock

מתוך המצוקה הכלכלית והאבטלה הגואה החלו יזמים לפתח רעיונות שינצלו את המשאבים וימקסמו את העודפים הקיימים בסביבה העוינת ששררה אז. אלה רכבו על גבי טכנולוגיות קיימות וכפי שכבר הוכח בימי ההלם שלאחר התפוצצות בועת הדוט.קום - אין דבר שעומד בפרץ החדשנות, גם לא משבר גלובלי הרסני.

בזכות הפלטפורמה הדיגיטלית והרשתות החברתיות צצו להן יוזמות שיתוף פרטיות כמו פטריות אחרי צונאמי. מאוחר יותר החלו לנבוט גם מיזמים מתוחכמים יותר כמו Uber ,Airbnb ו־Fiverr - אלו צמחו בצורה מדהימה, הגיעו לכל פינה על פני הגלובוס והפכו במהירות שיא לטרנד הכי לוהט.

אם משבר האמון שיצרה התנפצות בועת האשראי והנדל"ן היה הקרקע עלייה צמחו אותן חברות, צעירי דור המילניום היו המים והדשן. מרוששים, חסרי עבודה, מצוידים בסמארטפונים ומקושרים ברשתות מכל עבר, נשבו הצעירים בקסמי הפלטפורמה השיתופית. הרעיון של כלכלה חדשה, שוויונית, צודקת, מבוזרת ונטולת קודקוד בדמותו של ברון קפיטליסטי שמתעשר על חשבון הנדכאים, קסם להם. המילניאלז הסתערו על חנויות ההורדות, ובמהירות שיא הפכו שורה של חברות צעירות עם רעיון קוסם, סיסמאות עדכניות לתקופה ומודל כלכלי מפוקפק, לתאגידי ענק בין לאומיים, עם הערכות שווי של עשרות מיליארדי דולרים.

איפה הכסף?

ההתלהבות של המילניאלז "הכלכלה החדשה" אינה מקרית. המודל השיתופי כולו נתפר בדיוק למידותיו של דור ה־Y, זה שמקדש את החוויה הרוחנית על פני הרכוש הפיזי, מעדיף גמישות וניידות בשימוש על פני התחייבות ארוכת טווח, משתוקק לשיתופיות על פני פרטיות ונמנע מהוצאות כבדות וכובלות. המילניאלז אוהבים לחוות חוויות, לחיות את הרגע וכמובן לשתף הכל עם כולם באופן כמעט אובססיבי, בכל אמצעי או פלטפורמה חברתית דיגיטלית אפשרית.

לעומתם, דור הבומרז המאופק והשמרני יותר, קנאי יותר לפרטיותו וכמובן אינו שולט כמותם בטכנולוגיות החדשות שמגדירות את חיי היומיום של המילניאלז. בהתאם לכך, חווית השימוש של המילניאלז חזקה ושלמה יותר. על פי מחקר של PWC האנשים שדיווחו על רמת ההתלהבות הגבוהה ביותר לאחר ההתנסות הראשונית בשירותי השיתוף היו בני 24־18 והורים צעירים לילדים מתחת לגיל 18.

עד כמה תלויה הכלכלה השיתופית בבני דור המילניום עולה באופן מובהק מהנתונים הבאים - על פי Forrester, כחמישית מהבוגרים בארה"ב משתמשים בשירותי הסעה שיתופית (בעיקר Lift ו־Uber). כ־34% מבני דור ה־Y משתמשים בשירותים השיתופיים האלו פי שניים משיעור בני דור ה־X וכמעט פי שישה משיעורם של דור הבייבי־בום. גם בשימוש בשירותי לינה (כמו Airbnb, HomeAway או Flipkey למשל) התוצאה מובהקת לצד המילניאלז - 15% מביניהם הצהירו כי הם משתמשים בכך באופן תדיר, לעומת 3% בלבד מהבומרז.

בתחום ה־Carpooling ושיתוף כלי רכב עם משתמשים אחרים, עומד שיעורם של הצעירים על 7%, לעומת שיעורם של המבוגרים שנושק לאפס. במילים אחרות - בלי הצעירים שיניעו אותה, עתידה של הכלכלה השיתופית נידון לאבדון.

לנתונים אלה צריך לחבר את הערכת הלמ"ס האמריקאי, שצופה כי עד סוף השנה הנוכחית יעקוף דור המילניום את הבומרז מבחינה מספרית ויהיה השכבה הבוגרת הגדולה ביותר בארה"ב. המשמעות היא שהמילניאלז הם הכוח הכלכלי החשוב ביותר כיום, אשר מחזיק שוק של מאות מיליארדי דולרים ומהווה מנוע צמיחה אדיר. על פי PWC, שוויה המצרפי של הכלכלה השיתופית צפוי לתפוח עד 2025 לכ־355 מיליארד דולר.

מרד נעורים

אבל לא רק כלכלה חדשה וטכנולוגיה "קולית" קסמו לצעירים שאימצו את הטרנד. הכלכלה השיתופית ייצגה עבור הדור הצעיר את המרד בעולם הישן שהכירו. התרסה כנגד מוסדות הבנקאות המעונבת והשמרנית, החלקלקות של וול־סטריט או התעשייה הארכאית הכבדה - כל הכוחות שבגלל חמדנותם הפושעת ותאבתם הבלתי נשלטת לכוח, המיטו על הדור שלהם אסון כלכלי.

אך מה שהוצג כמהפכה אידיאולוגית, תנועת נגד לקפיטליזם החזירי ותיקון לעוולות שגרם - התגלה כתעשייה צינית, דורסנית וחסרת מעצורים, תאבת שליטה וכוח לא פחות מזו שהתיימרה לתקן. כזו שבמקרים מסוימים גורמת אפילו לזאבים מוול־סטריט להיראות כמו להקת גורים מייללים.

המהפכה החברתית שהבטיחו נושאי הבשורה השיתופית מתגלה עם השנים כלא יותר מעוד שלב בגלגולו האבולוציוני של הקפיטליזם התאגידי. רק שהפעם מי שמניע אותו הם לאו דווקא אנשי החליפות, אלא מנכ"לים צעירים ועדכניים, שהצליחו לשטות בבני דורם ולשכנע אותם שהם לוקחים חלק בבניית העולם החדש - זה שישחרר אותם מכבלי התעסוקה המיושנת והחונקת, ימקסם את המשאבים הכלכליים של האנושות ויחסל את אי השוויון שיצר הקפיטליזם. עולם ישן עדי היסוד נחרימה - רק תורידו, תשתפו, תשתמשו או תעבדו בשבילנו.


מייסד ומנכ"ל אובר לשעבר, טראוויס קליניק. אחד מ"גיבורי" המהפכה השיתופית, שהספיק בינתיים לאבד את תפקידו. צילום: shutterstock

הפלטפורמות השיתופיות לא רק שלא הביאו את השינוי המיוחל - הן דרדרו את מצב התעסוקה והחזירו אותו עשרות שנים אחורה. ה"כלכלה השיתופית" הפכה ל"כלכלת החלטורה", שמונעת כולה על ידי עובדים חסרי זכויות. פרילנסרים שאינם זכאים לשום רשת בטחון סוציאלית - לא חופשת מחלה, לא חופשת הריון או ימי חופשה בכלל, וגם לא פנסיה או זכות לדמי אבטלה או פיצויי פיטורין. כלום. מהמהגר שנוהג ברכבו עבור אובר ועד הסטודנט התפרן שמחלטר בשליחויות של wolt - כולם חסרי זכויות או הגנה. אם יפגעו בתאונה - לחברות ש(לא) מעסיקות אותם אין שום אחריות או עניין. או ביטוח בשבילם. ואם סתם יחלו, או ירצו להיות בבית עם הילד החולה, או אולי איזה חצי יום חופש - הם יכולים לדבר אל הקיר בפייסבוק. להם אין שום רשת הגנה. סביבת העבודה שיצרה הכלכלה החדשה נראית זרה ואכזרית למי שחי במדינות המערב במאה השנים האחרונות - אך כנראה שהיתה מוכרת מאוד לסבי סביהם של בני דור המילניום.

מהמודל הכלכלי הזה כולם מרוויחים. חוץ מהעובדים כמובן. וגם חוץ מהלקוחות, ששותפים למעשה בכלכלת עושק מודרנית. כלומר, היחידות שמרוויחות מכך הן אותן החברות שהשיגו לעצמן עובדים בתנאי העסקה בלתי נתפסים. הפלטפורמות השיתופיות העניקו לחברות כוח רב שלא היה בידן מצד אחד העניקו גמישות וניידות כמעט מוחלטת, המאפשרת לחברות לנייד עובדים או לסיים את העסקתם איפה, איך ומתי שירצו. ומן הצד השני, החברות נדרשו לשלם עבור השירותים שקיבלו ורק עבורם.

עלות ההעסקה ירדה למינימום ואפשרה להגדיל את הרווחים ללא הוצאות העסקה מכבידות הנלוות למעמסה הקרויה "עובד בעל זכויות". כך קיבלנו למעשה תאגידי ענק המעסיקים עשרות אלפי "עובדים", ספקי שירותים גרידא, המקבלים תשלום אך ורק עבור השירות שסיפקו. זכויות בסיסיות? הגנות סוציאליות? התאגדויות עובדים? הצחקתם אותן. זהו גלגולו של הקפיטליזם החדש - קפיטליזם על סטרואידים.

הטרנד הקולי והפופולארי שאומץ בחום על ידי דור הצעירים חדור האידיאולוגיה נחשף כהתגלמות של תעשייה קפיטליסטית בצורתה הנצלנית ביותר, שמאיצה את אי־השוויון, ומגדילה את העוולות החברתיות ואת השסעים ההולכים ומתרחבים גם כך בין המעמדות. מתחת למעטה הנוצץ של האפליקציה המלוטשת והמסרים השיתופיים הקליטים, פועל לו למטה חדר המכונות בו עובדים הפועלים השחורים שמניעים את גלגלי התעשייה המנצלת הזו. אין זה מקרה ש־75% מבין כלל האנשים המציעים את שירותיהם למהירי הקליקים השיתופיים נמנים על מעמד הביניים והנמוך וכמעט מחצית מסך ה"מועסקים" בתעשייה השיתופית משתכרים מתחת לשכר החציוני בארה"ב.

רוצים שינוי?

כעת נעשה ניסיון ראשוני מצד הרשויות לתת מענה לבעיה, לתקן את העיוות שנוצר ולעגן את זכויותיהם של עובדי הקבלן והפרילנסרים על ידי הפיכתם לעובדים מן המניין. במדינת קליפורניה, ה"גראונד־זירו" של הכלכלה השיתופית, עבר לאחרונה חוק המחייב חברות להעסיק כעובד כל תושב אשר מספק להן שירותים בתשלום, אלא במקרה ומקבל התשלום חופשי לחלוטין מכל פיקוח ובקרה של החברה, מעניק שירותים לא בליבת פעילותה ופועל כעסק עצמאי אמיתי - או במילים אחרות, ההגדרה ההפוכה בדיוק לכל המועסקים בכלכלה השיתופית.

מוקדם להעריך לאן זה יתפתח, שכן ברור שהחברות צפויות להיאבק ולהמציא פתרונות יצירתיים, משפטיים ועסקיים, כדי לעקוף את התקנה החדשה. בינתיים הצורך במתן מענה לבעיה המחריפה הולך וגדל בשעה שמספר העובדים צומח בקצב מטאורי. על פי ההערכות בכלכלה החלטורה עובדים כיום כ־36% מכוח העבודה האמריקאי, כשעד 2027 מספרם צפוי לזנק ושיעורם בכוח העבודה יצמח לכ־50%.

ואכן, ייתכן כי בתקופה האחרונה מתגלים ניצנים ראשונים של התפכחות מחלום השיתופיות. סקר מקיף שעורך מדי שנה תאגיד הביטוח אליאנץ', במטרה לאמוד את רמת האמון והיקף השימושים הצפוי בכלכלה השיתופית, מצביע על ירידה מגמתית וברורה ברמת האמון והרצון של דור ה־Y להשתמש בשירותים אלו, אשר ירדו בשנה האחרונה לשפל. רמת האמון של ילידי דור ה־Y בשירותי כלכלה שיתופית דוגמת Airbnb ,HomeAway Uber ו־Lyft ירדה מ־83% בסקר שנערך ב־2017 ל־71% בסקר שנערך השנה ובהתאם לכך גם שיעור הנשאלים הצעירים שהצהירו כי ישתמשו בשירותים של החברות האלה, שירד מ־77% לפני שנתיים ל־63% השנה.

המודל הכלכלי השיתופי כבר שינה את הכלכלה. בזכותו עלות השירותים פחתה ואינספור אפשרויות חדשות נפתחו בפנינו ונהפכו זמינות ונגישות יותר. אך במקביל גם עלות העבודה פחתה במידה ניכרת - אולי ניכרת מדי. המודל שאומץ בהתלהבות מבלי לחשוב על כלל ההשלכות שלו, מציב בפנינו אתגרים כבדי משקל.

המילניאלז, שהם הכוח המניע של גלגלי הכלכלה השיתופית, הם גם אלה שיכולים לתקן את העיוותים. אם ישמיעו את קולם ויידחו את הכשלים והעיוותים של הכלכלה שנוצרה בשמם, הם יוכלו להיות חלק מתיקון כלכלי־חברתי נדרש. וכפי שכבר הוכיחו בעבר, יש להם את הכלים והאמצעים לעשות את זה.

הכתבה מופיעה בגיליון דצמבר 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון לחצו כאן

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media