הרופאים 2019
   
ט"ז באייר ה'תשע"ט   |   21 במאי 2019   |   יום שלישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
לחלום גבוה: המיליארדר מאחורי פרויקט הנדל"ן הגדול ביותר בארה"ב
17/05/2019 | סמנתה שרף
מעצבת את עתיד הבשר: Aleph Farms מגייסת 11.65 מיליון דולר
15/05/2019 | מיכאל פולמן
הקרב מול אמזון עולה שלב: גוגל משיקה מחדש את Shopping
16/05/2019 | ג'יליאן דאונפרו
  האתגרים הטכנולוגיים הגדולים  
  פיננסי  < ראשי

לא רק ביטקוין: האם טכנולוגיית הבלוקצ'יין מבטיחה אינטרנט חדש?

טכנולוגיית הבלוקצ'יין מבטיחה הרבה יותר מאשר המטבעות הדיגיטליים עצמם • עקרון הביזוריות שעומד בבסיסה עשוי לשנות את הכלכלה כולה • בדרך לשם נידרש להתמודד עם כמה אתגרים גדולים – מעלויות אנרגטיות אדירות, דרך סוגיות של אבטחה ועד רגולציה
04/12/2018 | אבישי עובדיה

שוק המטבעות הדיגיטליים צלל ואיבד השנה למעלה מ־70% מערכו, אבל הטכנולוגיה שעליו הוא מתבסס - הטכנולוגיה הביזורית - נמצאת בשיא של כל הזמנים. היכן שרק תסתכלו, תמצאו חברות בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים, אינספור מפתחים ומשתמשים ובעיקר סכומי עתק שמושקעים בתחום הלוהט. 

הכתבה פורסמה כחלק מפרויקט האתגרים הטכנולוגיים הגדולים, והיא מופיעה בגיליון נובמבר 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

חגיגות העשור למטבעות הקריפטוגרפיים מתקבלות ברגשות מעורבים. הפריצה לתודעה הושלמה, ושמו של המטבע הווירטואלי הפופולרי בעולם שגור בפי כל (מישהו אמר ביטקוין?), אך מנגד השוק מתאפיין בתנודתיות במחירי המטבעות האלה, שגורמת לרתיעה מהשוק החדש והתזזיתי ומשאירה משקיעים לא מנוסים על הגדר.

אינספור החלטות רגולטוריות ברחבי העולם לטובת הסדרת התחום | צילום: shutterstock

מי שאינו מתנדנד ומתמהמה הם חברי קהילת המטבעות הדיגיטליים ויזמי ומפתחי היישומים הביזוריים. מבחינתם, דבר לא השתנה, והבאזז התקשורתי שדעך סביב הביטקוין וחבריו דווקא חיובי: הוא מספק את השקט הדרוש ליצירה של כלכלת העתיד.

זקני השבט הטכנולוגי יאמרו שההיסטוריה פשוט חוזרת על עצמה. גם בראשית ימיו של האינטרנט לא היה ברור לציבור הרחב מה עושים עם הטכנולוגיה הזו, ועברו שנים רבות עד שהאינטרנט הפך למצרך חובה בכל בית. מהזווית העסקית, גם מהפכת האינטרנט לוותה בבועה, שבמסגרתה נופחו סכומי ההשקעה והשווי המנייתי של חברות הייטק, אולם אחרי הפיצוץ הגדול עלו ובאו ענקיות הטכנולוגיה, שבמוצריהן כולנו משתמשים מדי יום.

ממידע לערך

אם מהפכת האינטרנט ביססה את היכולת שלנו להעביר מידע באופן חופשי ומיידי בין משתמשים, הרי שהמהפכה הביזורית שואפת לאפשר לנו להעביר ערך באופן חופשי ומיידי וללא צד שלישי מפקח.

זה נעשה באמצעות שיטת מחשוב חדשנית, המבוססת על רישום המידע באופן מבוזר אצל כל משתמשי הרשת; ניתן לשמור מאגר מידע מוצפן אצל כל המחשבים המחוברים לרשת מסוימת, לעדכן אותו באופן סימולטני ולמנוע אפשרות עריכה או שינוי מאגר הנתונים.
לדוגמה, המאגר יכול להכיל רשימה של העברות כספיות שבוצעו ברשת ולהציג לכולם את הסכום, כתובת המחשב השולח וכתובת המחשב המקבל עבור כל העברה.

"בלוקצ'יין", כפי שמעיד עליו שמו, הוא "שרשרת של בלוקים", כשכל בלוק מכיל כמות מוגבלת של נתונים וכל בלוק מקושר לבלוק שלפניו באמצעות מנגנון הצפנה בלתי שביר. בניגוד לתהליך העברת ערך קלאסי (למשל העברה בנקאית), שבו קיים גוף שלישי מפקח, כמו המערכת הבנקאית, שמאמת את פרטי השולח ופרטי המקבל ומשמש מתווך אמין על שני הצדדים, ברשת המבוזרת כלל המשתמשים יכולים להשתתף בתהליך אימות המידע ובפעילות הרשת בכל רגע נתון.

עם זאת, מנגנון אימות שכזה דורש שימוש בכמות אנרגיה אדירה. מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מצביע על האתגרים הטכנולוגיים שעומדים לפתחו של המטבע הדיגיטלי:
"הנחת היסוד שדרושה לתפקוד המערכת הזו היא שלא יהיה שום גורם זדוני, שעומדת לרשותו עוצמת חישוב העולה על זו של כל שאר הרשת, ובכל רגע נתון הוא יכול להשתמש בה בשביל לבצע מתקפה ולפגוע בפעילות התקינה שלה. האם ניתן באמת למנוע מצב כזה? התשובה היא כן, אם מקדישים משאבים רבים לפעילות ה'כרייה' (רתימת כוח המחשוב של העמיתים לרשת - פתירת בעיות מתמטיות ותגמול בביטקוין א.ע), יותר ממה שכל תוקף מסוגל להשיג", הוא מציין.

"אבל גם אם מצליחים למצוא לכך מימון, מדובר בעלות מערכתית לא מבוטלת, שפוגמת מעט בבשורה של ביטקוין כמערכת יעילה בהרבה מזו הקיימת. כמו כן, לא ברור כלל מאיפה יגיע המימון, כשאין גוף אחד שלוקח אחריות על העניין, וכל משתתף מעדיף לגלגל את העלויות על האחרים. כמובן, עלו רעיונות רבים מקדמי פתרון, אך הם טרם הוכיחו את עצמם".

מכבדים וחושדים

גם ברמה התפעולית והרגולטורית ישנם אתגרים משמעותיים לטכנולוגיית הביזוריות. התאגידים הפיננסיים, המוסדות הרגולטוריים וענקיות הטכנולוגיה חוששים מעתיד שבו צומת מעבר המידע (ואיתו גם הכסף) אינו נמצא עוד בשליטתם הבלעדית, אלא בידי הבעלים האמיתיים שלו - כל אחד ואחת מאיתנו.

יתכן שאין זה צירוף מקרים שממציא הביטקוין השיק את המסמך הראשוני שלו מיד לאחר שיא משבר הסאבפריים בארצות הברית בשנת 2008, שהביא לקריסתם של בנקים וחברות פיננסיות ומחיקתם של טריליוני דולרים ברחבי העולם. במשבר הסאבפריים הונו של הציבור הרחב הוחזק בידי גופים פיננסיים שנחשפו לסיכון, ואילו מטבע הביטקוין שואף לבזר את השליטה על ההון ולהגן על המחזיקים בו מפני השלכות חיצוניות.

בינתיים נדמה, שתאגידי הענק לא יושבים על הגדר ונוקטים בשיטת כבדהו וחשדהו בכל מה שקשור לבלוקצ'יין ולקריפטו; מצד אחד ענקיות הטכנולוגיה והפיננסים מקימות מחלקות ענק של פיתוחי בלוקצ'יין לטובת שימושן הפרטי, ומצד שני הן מסתכלות החוצה בחשש ליום שבו לא יהיה בהן צורך, ואפליקציית ארנק למטבעות דיגיטליים במכשיר החכם שלנו תחליף את כרטיס האשראי וחשבון הבנק של כולנו.

תנודתיות גדולה. המטבעות הקריפטוגרפיים | צילום: shutterstock

אך המהפכה הביזורית לא עוצרת רק בהעברת כסף דיגיטלי ממשתמש למשתמש. ביטול הצד השלישי המפקח והחזרת השליטה למשתמש רלוונטיים כמעט בכל תחום ושוק בעולם - החל בגופים רגולטוריים וממשלות (מערכות הצבעה מאובטחות ומבוזרות למשל), דרך שוק הנדל"ן העצום, שבו נעשית "טוקניזציה" (הנפקת מטבעות אל מול החזקה בנכס כלשהו) של בניינים ואפשרות השקעה ומסחר מיידי בהם, וכלה ברשתות חברתיות, שבהן המידע אינו נשמר בשרתי החברה, ואין לה שליטה על המשתמשים.

הפיתוחים הללו מביאים לפתחו של הרגולטור שאלות מורכבות. "איך ניתן ליהנות מהחדשנות תוך צמצום מקרים של גניבות, הונאות ושימוש במטבעות לצורכי פשיעה? ובאיזה אופן יכולה הטכנולוגיה הביזורית החדשה להתממשק עם המערכות העסקיות והמשפטיות המסורתיות?", מפרט רוזנפלד ומעלה סוגיה נוספת - האם היענות לדרישות הרגולטוריות לא תעקר רבים מהעקרונות שעליהם מושתתים השירותים מבוססי הבלוקצ'יין, כגון חופש, עמידות לצנזורה, פרטיות והעצמה אישית?

השנה החולפת לוותה באינספור החלטות רגולטוריות ברחבי העולם, שרובן המכריע לטובת הסדרת התחום ומלחמה חסרת פשרות בהונאות גיוסי הון, הלבנות כספים ושידול משקיעים אסור. נדמה שימי "המערב הפרוע" שליוו את התעשייה הצעירה באים לקיצם, ותקופה חדשה ממשמשת ובאה.

בשנים הקרובות ייאלצו הרגולטורים להכריע סופית בסוגיות מורכבות בשוק, כהלבנות הון, אנונימיות ואבטחה. חברות שחשבו לשחזר את גיוסי הענק מתחילת השנה מתחילות להוריד ציפיות ולהתכוונן לסכומים נמוכים בהרבה, ולנוכח ההסדרה החוקית של התחום, ייפתח השער לעוד ועוד גופים פיננסיים מתוחכמים, שיזניקו קדימה את מהפכת הביזוריות.

 

המקומיות במובילות

בישראל פועלות היום לא מעט חברות סביב טכנולוגיית הבלוקצ'יין. הנה כמה מהמבטיחות ביותר:

BEAM

מטבע וירטואלי פרטי, אשר רוכב על בלוקצ'יין חדש לחלוטין שהחברה פיתחה. המטבע יאפשר פרטיות מוחלטת של השולח, המקבל והסכום הנשלח. עם זאת, המשתמש יוכל לבחור להעניק גישה לביקורת חשבונאית מלאה.

Simplex

פתרונות סליקה מאובטחים לעסקאות רכישת מטבעות דיגיטליים בכרטיסי אשראי. האלגוריתמים של החברה יודעים לזהות עסקאות חשודות, לשלם לסוחר אם היתה הונאה ולאפשר מסחר גם בסביבות מסוכנות כמו עולם המטבעות הדיגיטליים.

Kzen

ארנק מאובטח ומבוזר למטבעות דיגיטליים, בעל חוויית משתמש פורצת דרך. קייזן פיתחה תוכנה בתמיכת ענקיות בלוקצ'יין בעולם, המאפשרת לנטרל את הצורך במפתח פרטי ומנגישה למשתמש את ניהול המטבעות הדיגיטליים שברשותו ישירות מהמכשיר החכם.

First

קבוצת הנכסים הדיגיטליים הגדולה באירופה, השואפת לגשר בין עולם הקריפטו לעולם הכלכלה המסורתית. הקבוצה מנהלת נכסים דיגיטליים באמצעות ארנקים, קסטודיאן, ספקי נזילות ומחקר ידע שבבעלותה.

QED-it

טכנולוגיית "הוכחה באפס ידיעה" (Zero Proof Knowledge), המספקת הוכחה מאומתת לכל הצדדים, מבלי לחשוף את הנתונים הסודיים הפרטיים. למשל, הטכנולוגיה מאפשרת להוכיח שיש לכם דירוג אשראי גבוה בלי לחשוף את נתוניכם הכלכליים הגולמיים.

Orbes

תשתית בלוקצ'יין היברידית וגמישה לשימוש לקוחות הקצה. ניתן לפתח על גבי הפלטפורמה ובמקביל לאמץ את יתרונותיהן של רשתות קיימות, כגון רשת האת'ריום, ובכך לאפשר למשתמשי היישומים המבוזרים חוויה מאובטחת ומהירה.

Barrel

פלטפורמה לניהול ולמסחר במידע צרכני באמצעות חוזים חכמים והצפנה הומומורפית. בשוק של למעלה מ־600 מיליארד דולר, בארל מאפשרת לקנות ולמכור מידע סטטיסטי נקי מפרטים אישיים, על גבי רשת מבוזרת.

Efficient Frontier

אלגוריתמי מסחר ועשיית שוק למטבעות דיגיטליים. עם למעלה מ־200 אלגוריתמים ונפח מסחר של חמישה מיליארד דולר בשנה, החברה עוזרת לחברות הקריפטו להגיע לבורסות ולספק את הנזילות האופטימלית לייצוב ולהצלחת החברה בשוק.

Wings

פלטפורמה לחוכמת המונים עבור מנפיקי מטבע דיגיטלי. מנפיקי המטבע יכולים להיעזר בדעת הקהל ולקבל חוות דעת על הגיוס, לקדם את השיווק של המטבע ולבנות קהילה מעורבת בפיתוח המוצר.

DAGlabs

פרוטוקול השואף לפתור את בעיית גדילת המערכת של מטבעות דיגיטליים קיימים. החברה הוקמה על פי פרוטוקול אקדמי בשם ספקטר (Spectere), שכתבו שלושה חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

אבישי עובדיה הוא מנהל השקעות בקרן Collider Ventures, שותף מנהל של קהילת BlockchainJLM וחבר מחזור 2018 של Forbes 30Under30

הכתבה פורסמה כחלק מפרויקט האתגרים הטכנולוגיים הגדולים, והיא מופיעה בגיליון נובמבר 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק


מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media