ח' בטבת ה'תשע"ט   |   16 בדצמבר 2018   |   יום ראשון
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
הסוף למחלות? האתגרים המדעיים והעסקיים בתחום הטיפול הגני
12/12/2018 | יובל הירשהורן
עוד ארוכה הדרך? על מסלול המרוץ לרכב האוטונומי
11/12/2018 | דניאל שמיל
מאדום לכחול: אלו הסיבות לגל ניצחונות הימין בדרום אמריקה
09/12/2018 | סיקור ממוקד, אלון לוין ויובל בוסתן
  פיננסי  < ראשי

תחתית הריבית: האם מדד אפריל יהווה את נקודת המפנה במדיניות הריבית?

מדד אפריל עשוי לשמש סימן ראשון לבלימת מגמת ירידות המחירים ולתפנית במדיניות הריבית. כיצד מנתח בנקאי בכיר את הצפוי בשוק הנדל"ן, מדוע יש להעניק פרס יוקרתי נוסף לרמי לוי, ומה דעתה של רעיה שטראוס על תרבות הנתינה בישראל
15/05/2015 | יהודה שרוני, מעריב סופהשבוע
מלכודת הדבש

מדד המחירים לאפריל יפורסם היום בצהריים, ואם לא תהיה הפתעה הוא יטפס במחצית האחוז. אבל אנליסטים מבתי ההשקעות כמו מיטב דש, אקסלנס ואחרים מריחים עלייה חדה יותר. הגידול בצריכה בפסח וביום העצמאות בשילוב עליית מחירי הפירות והירקות עשויים להקפיץ את המדד ל־ 0.6% ־ 0.7% . לכאורה מדובר בעוד מדד, אבל ייתכן שהפעם הוא יהווה את סוף עידן המדדים השליליים ואת הורדות הריבית שבעקבותיו.

מה היה לנו מתחילת 2015 ? בינואר ובפברואר המדד הסתכם במינוס 1.6% ובמרץ עבר לקידומת חיובית, 0.3% . כדי שהאינפלציה תתכנס לתחום היעד (1% ־3% לשנה), המחירים חייבים לטפס בקצב מהיר יותר. יש מספר סיבות להניח שזה מה שיקרה. למעלה ממחצית המדד מורכב מסעיפי הדיור, התחבורה, התקשורת והמזון. הוצאות הדיור, המהוות כרבע מהמדד, ימשיכו לעלות. כך היה בחודשים האחרונים, ומה שהיה הוא שיהיה.

די אם נתבונן בקצב לקיחת המשכנתאות (4.6 מיליארד שקל באפריל) כדי להבין שהאפשרות לרכישת דירה ממשיכה להתרחק.

התחבורה והתקשורת מהוות כ־20% מהמדד. מחירי האנרגיה נמצאים מאחורי נקודת השפל. ירידת מחירי החשמל והמים (בין היתר משיקולי כלכלת בחירות) היו מתנה חד־פעמית. מחירי הבנזין עלו באפריל וימשיכו לעלות גם הלאה.

על מחירי התקשורת נאמר כבר הכל. לאחר ארבע שנים הם הגיעו כנראה לשפל, אף על פי שהתחרות בסלולר אינה מראה סימני התעייפות. סעיף המזון, הכולל את הירקות והפירות, מהווה 16.7% מהמדד. התחרות בשוק המזון עדיין בעיצומה, ובשבוע שעבר השיקה שופרסל את מותג החלב הפרטי שלה.

מהלך מעודד צריכה נוגע לתקציב 2016 וכולל העלאה רטרואקטיבית בקצבאות הילדים ועדכון שכר המינימום. המהלך ימוקד בעשירונים התחתונים, שם "הנטייה השולית לצרוך", כפי שהיא מכונה בלשון הכלכלנים, גבוהה.

מדדים גבוהים מהווים שיקול חשוב בהחלטת הריבית של הנגידה, אך לא רק הם. לכך יש להוסיף את שער השקל מול סל המטבעות (קריטי לייצוא) ואת מחירי הדיור. זה שיקול נוסף שעליו התבשרנו לאחרונה. ההתייחסות לדיור מהווה התפתחות מרעננת. פלוג הפנימה סוף־סוף את הרעיון שהמדיניות המוניטרית צריכה להתחשב גם בבועת הנדל"ן, המהווה את המוקד ליוקר המחיה, ובבועת הנכסים הפיננסיים.

פלוג. ההתייחסות לדיור מהווה התפתחות מרעננת | צילום: אריק סולטן

מבט לעולם מגלה סימני התאוששות בכלכלה האמריקאית (המתבטאת בנתוני התעסוקה). ההערכות שהנגידה שם תעלה את הריבית לקראת ספטמבר, מתחזקות. העלאת הריבית תהיה פיגוע פיננסי רב נפגעים בקרב מחזיקי הנכסים הסולידיים. שחקני שוק ההון התמכרו למלכודת הדבש של הריבית האפסית. זו הסיבה לכך שלאחדים מהם, כמו כלכלני HSBC המדברים מהפוזיציה, לא מפריע עדיין לפנטז על ריבית שלילית. נכון שאין להם מה לעשות עם הררי הכסף, אבל הם שכחו כלל בסיסי בהשקעות: החלטה לא להשקיע היא לעתים החלטת ההשקעה הטובה ביותר.

ועדיין הם חייבים להיות עם האצבע על הדופק. אף אחד לא יצלצל בחוזקה בפעמון רגע לפני שהבועה תקרוס. העלאת הריבית בארה"ב תגרור את העולם ואחריו אותנו. שינוי המגמה מורגש באוויר, וגורם לעצבנות בבורסה. שלא במפתיע, איגרות החוב ארוכות הטווח חטפו בשבוע שעבר מכה שממנה לא התאוששו גם השבוע. זו בשורה רעה למשקיעים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, שצברו בשבועיים הראשונים של מאי תשואה שלילית של 0.3% .

הריבית תקועה כבר מספר חודשים על 0.1% לשנה. כנראה שזאת התחתית, ומשם כבר לא תרד. השאלה שנותרה פתוחה היא מתי תחזור לעלות. להערכתי, אצלנו זה יקרה בסוף 2015 או בתחילת 2016 , לאחר שתקציב המדינה, הכולל תוספות של כ־ 7 מיליארד שקל, יאושר.

הציפייה כשלעצמה לשינוי המגמה כבר תעשה את שלה. ההשפעה הישירה תהיה על השווקים הפיננסיים והעקיפה על שוק הנדל"ן. לאחר פרסום המדד היום בצהריים, לשחקני הבורסה יהיה סוף שבוע שלם לעכל את הנתון ואת משמעויותיו, ולחשוב אם אין מקום לרענון אסטרטגיית ההשקעות.

בנקאות נדל"ן

עדיין לא ברור אילו מבין הפנטזיות של משה כחלון לבלימת מחירי הדיור יתגשמו. שאלות כמו בכמה יעלה מס הרכישה, על איזו דירה יוטל מס שבח והאם יבוטל הפטור ממס על שכר דירה עד 5,000 שקל נותרות ללא מענה.

הניחושים מתרבים, אבל מתחת לפני השטח לא ממתינים. בועת המחירים ממשיכה לבעבע. השבוע פורסם שבאפריל נלקחו משכנתאות בהיקף 4.6 מיליארד שקל - גידול של 18% בהשוואה לאפריל 2014 . הקבלנים והמתווכחים מקטרים. אי הוודאות עושה להם רע ועלולה לגרום לקיפאון בשוק ולעצירת הקניות, כפי שקרה בתוכנית מע"מ אפס. לשאול קבלן אם המחירים ימשיכו לעלות זה כמו לשאול אמא אם היא אוהבת את ילדיה. בשני המקרים התשובה היא כן.

חיפשתי מומחה נדל"ן מתחום הבנקאות שיחווה את דעתו האובייקטיבית ככל שניתן על השוק. אלא שהבנקאים הנמצאים תחת מתקפה גורפת חוששים לצאת מהבונקר. התפשרתי על בנקאי בכיר ששחרר את חרצובות לשונו בכנס סגור. כתנאי לשיתוף פעולה שמרתי לבקשתו על חסיון שמו. באמצעות 22 שקפים שניתחו לעומק את שוק הנדל"ן משנת 2007 הוא דיבר ודיבר על הסיבות לזינוק של 90% במחירי הדיור, ואת תחזיותיו העגומות לעתיד.

איש הבנקאות אינו אופטימי. כמו בחוקי הכלכלה הבסיסיים, טירוף העליות נגרם כתוצאה מביקוש עצום מול היצע מקרטע. בלשון הכלכלנים קוראים לזה ביקוש קשיח. יש לכך מספר סיבות: גידול שנתי של 2% באוכלוסייה מצרף למעגל הביקוש 50 אלף משפחות בשנה. לפי הקצב הנוכחי, בעוד שבע שנים יהיה צורך בתוספת של 350 אלף יחידות. גם העלייה בתוחלת החיים מאריכה את השהות בדירות ומצמצת את המלאי.

הירידה הדרמטית בשיעור האבטלה מ־ 11% ב־2005 ל־5.5% כיום והעלייה בהשתתפות בתעסוקה, יוצרות מראית עין של כוח קנייה משופר למרות שחיקת השכר הריאלי. אך הגורם הדומיננטי, המסביר לטעמי יותר מכל דבר אחר את עודפי הביקוש, הוא הריבית האפסית. לאור תשואה חלופית של 4% על שכר דירה, ברור שההשקעה בדירה מנצחת. הבנקאי הבכיר מעריך כאפסית את ההסתברות לעליית ריבית בטווח הנראה לעין. "יש לקוחות שלוקחים משכנתה ל־ 15 שנים בריבית קבועה לא צמודה של 2.5% לשנה. לאורך זמן זו ריבית שלילית במונחים ריאליים. דבר כזה לא היה מעולם", הוא תורם נתונים מניסיונו האישי.

"צרה" נוספת לשוק, אומנם טובה, צפויה מהעולים החדשים. "בעולם חיים כשבעה מיליון יהודים, מרביתם בארה"ב ובאירופה (אנגליה וצרפת). מספיק ש־ 4% מתוכם יגיעו לישראל, כדי שאוטומטית יתווסף ביקוש לכמאה אלף דירות נוספות", הוא מסביר. גם במגזר החרדי, ברוך השם, הכל בסדר. מקומות כמו מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד, בית שמש, חצור הגלילית, אופקים, נתיבות, נצרת עלית וערד הפכו ליעדים מבוקשים. ואם לא די בכל אלה, שיעור הגירושים בישראל נמצא בעלייה ומדי שנה מתגרשים 12 אלף זוגות.

חוץ מהמניע הספקולטיבי (דירות להשקעה בגלל הריבית האפסית) הביקוש הטבעי הוא כ־50 אלף יחידות דיור לשנה. מדוע המדינה או מינהל מקרקעי ישראל אינם מייצרים לפחות את אותה כמות דירות? לבנקאי שלנו תשובה המכונה "מחדל הדיור הגדול".

בשנים 2007־2011 נבנו כ־35 אלף יחידות דיור. בגלל האוברדרפט בהתחלות הבנייה נוצר פיגור המסתכם בלפחות 60 אלף יחידות דיור. רק ב־2014 השתנתה המגמה: מספר התחלות הבנייה גדל ל־43 אלף, אבל זה לא מספיק.

"היעדר ההיצע והפיגור בהפשרת הקרקעות יביאו ללא ספק להמשך עליות המחירים בטווחים של עד שנה. בניית דירה, מתחילת הדרך ועד סופה, נמשכת 13 שנים. אצלנו לוקח לקבל היתר בנייה כשנתיים ובמדינות האיחוד 8־ 12 שבועות בלבד", גילה הבנקאי לנוכחים את מה שהם כבר יודעים. ההיצע לדיור נמדד גם באמצעות מונח המכונה "מספר חודשי ההיצע": לכמה חודשים יספיק מלאי הדירות, בהנחה שהתחלות הבנייה ייעצרו לחלוטין. מספר חודשי ההיצע ירד בחודשים האחרונים מ־12־13 ל־10 . בתל אביב ירד ההיצע ל־9 חודשים ובעפולה צנח ל־6. בעפולה המחירים יזנקו.

שוק השכירות נמצא בעמדת המתנה. מחירי השכירות מפגרים ב־28% לעומת העליות בדיור. הפער בתל אביב כבר נסגר, ואם תוכניות מיסוי הדירות להשקעה יצאו לפועל, מחירי השכירות יזנקו בכל הארץ. הבנקאי צופה את המשך עליות המחירים בכל הארץ: "המדיניות הממשלתית ליצירת מלאי משמעותי של דירות באזורי ביקוש תשפיע רק בטווח הבינוני והארוך. למי שזקוק לדירה אסור לחכות".

כחלון. שוק הדיור בעמדת במתנה | צילום: ליאת מנדל

למשבר הדיור השלכות חמורות על החברה הישראלית. אם ב־ 2008 נדרשו 100 משכורות לקניית דירה ממוצעת, בסוף 2014 זינק מספר המשכורות ל־ 140. ההוצאה המשפחתית לדיור גדלה מ־ 30% מהשכר ל־ 39% ממנו. "כדי שהממשלה וכחלון יצליחו", אומר הבנקאי, "חייבים להילחם בבירוקרטיה, לקצר הליכים דרך הסרת חסמים תכנוניים ולהרחיב את ייבוא העובדים הזרים באמצעות ביטול המכסות".

כחלון או מי מטעמו מוזמנים לקבל את המצגת ופרטים נוספים ישירות מהבנקאים. הרי הם המממנים את שני צדי המתרס: את הקבלנים הבונים את הדירות ואת הלקוחות מקבלי המשכנתאות.

לא רובין הוד

חבר שופטים באוניברסיטת ת"א יעניק היום את פרס רמניסיאנו היוקרתי לאיש העסקים רמי לוי מרשת שיווק השקמה. לוי, שכבר הדליק ביום העצמאות האחרון משואה, מצרף פרס יוקרתי נוסף לאוסף. ובכל זאת, כשנמסרה הודעת הזכייה, הופתעתי יותר מהבחירה. הפרס מוענק על "הישגים בתחום הכלכלה, הטכנולוגיה, המחקר והפיתוח". בשנים האחרונות הוענק הפרס לאישים פורצי דרך בתחומם כמו גיל שוויד מצ'ק פוינט, קובי ויהודית ריכטר ממדינול ומקסין פסברג מאינטל.

נכון שגם אישי משק שהפכו מאז לשנויים במחלוקת כמו הנגיד לשעבר יעקב פרנקל (פרשת תיק הנסיעות) או מנכ"לית לאומי לשעבר גליה מאור (פרשת העלמות המס בארה"ב) זכו בו. אבל בכל זאת, וסליחה מראש על מה שעלול להיראות כהתנשאות, לוי נראה חריג בנוף מקבלי הפרס. בנימוקי השופטים הוסברה הבחירה: "אסטרטגיית ניהול ייחודית, גיוס עובדים מכל מגזרי החברה, קידום חברה שוויונית על ידי הוזלת מחירי המזון, הפיכת עסק משפחתי קטן לרשת המרכולים השלישית בגודלה ופועלו כחבר מועצת עיריית ירושלים".

מבחינה עסקית לוי הוא סיפור הצלחה גדול, ויעידו על כך דוחות השקמה הנסחרת בבורסה. הדרך להצלחה שנויה במחלוקת. בשנים האחרונות פורסמו כתבות על "שיטת לוי", הכוללת תלונות על תנאי ההעסקה של העובדים ועל תנאי אחסון הבשר.

לפני שבועיים פורסמה בערוץ 2 כתבת תחקיר על חריגות הבנייה של לוי ועל הניצול לכאורה של מעמדו כחבר מועצת עיריית ירושלים לקידום עסקיו. לוי תרם לתחרותיות בענף המזון והפך לאחד האיומים הגדולים על הרשתות הגדולות, ועל כך אין ויכוח. הוא מצליח גם בזכות מכונת יחסי ציבור משומנת. לכתבי הצרכנות הוא זמין 24/7 ולא ישכח להתקשר לפני החג כדי לאחל חג שמח. מבחינת התקשורת לוי הוא המשת"פ האידיאלי. עם מוקדי הכוח ישתדל שלא להתעמת, אף שחלקם תקפו אותו. הוא גם לא יהסס להתייצב לאירוע יחצני של פנינה רוזנבלום, שגם איתה עבד. אבל אחרי שאמרתי את כל זה, כדאי שלא להתבלבל: לוי הוא איש עסקים קשוח ותובעני. עובדיו היו שמחים להימנע מלפגוש בו במצב רוח קרבי. מהספקים והיצרנים תמיד יצליח להוציא את הדילים הטובים ביותר.

לאחר הנאום המביך בטקס הדלקת המשואות, שבמהלכו קידם את עסקי הרשת, פרס רמניסיאנו נחשב לגלגל שיניים נוסף במכונת יחסי הציבור שלו. ועם כל זאת ואף על פי שאינו רובין הוד של ענף המזון בישראל, הצרכנים מאוהבים בו. מבחינה זו הוא מזכיר את משה כחלון, רובין הוד של ענף הסלולר. ואולי בעצם כך צריך להתנהל איש עסקים שאינו חושש להתייצב מול ענקיות המזון ועל הדרך להוריד מחירים?

שאלתי את לוי על הפרס ואיך זה מסתדר עם הביקורת. "הודיעו לי על הפרס יומיים לפני טקס המשואות. שמחתי והתרגשתי כי מבחינתי זה כבוד גדול. תמיד תהיה ביקורת, אבל הקונים מצביעים ברגליים. אחרי הכתבה בערוץ 2 אנשים ברחוב אמרו לי 'תתעלם. אנחנו אוהבים אותך'. נכון שהבטחתי להתפטר ממועצת עיריית ירושלים וזה יקרה. אעשה את זה ברגע המתאים, כדי שלא יחשבו שזה בגלל הביקורת. אני באמת נקי ומרגיש צח כשלג".

לוי. נראה חריג בנוף מקבלי הפרס | צילום: יח"צ

מאוניברסיטת ת"א נמסר כי "לוי נבחר על ידי ועדת השופטים, והפרס (בגובה של 10,000 דולר) יחולק כמלגות לסטודנטים מצטיינים מהפריפריה".

סימפטיה של שטראוס

התואר "אשת עסקים" הולם את רעיה שטראוס בן דרור, אבל זה כינוי סתמי. מאז פרישתה לפני עשור משותפות פעילה בקבוצת שטראוס, היא משקיעה את הונה ומרצה בעסקים חברתיים. אז אפשר אולי לקרוא לה "חברתית". תבחרו לבד.

כך או אחרת, שטראוס השלימה השבוע השקעה בסך 4 מיליון שקל תמורת 15% מהמיזם הטכנולוגי BIZIBOX שבבעלות חברת הסטארט־אפ איי־פקט. מדובר בפלטפורמת אינטרנט המציעה ניהול פיננסי מתקדם לעסקים קטנים ובינוניים גם מהסמארטפון. היזמים הישראלים מוטי כספי, אייל חזות וגרשון ברושי אומרים: "הנגישות של מרבית העסקים לכלי ניהול פיננסיים מוגבלת. מניסיון של חצי מיליון עסקים, גם הטובים נוטים להיקלע לקשיים וזאת הסיבה המרכזית לסגירתם של 40־ 50 אלף עסקים לשנה".

האפליקציה החדשה משיקה למקורות המידע כמו בנקים, כרטיסי אשראי, חברות הסליקה ותוכנות הנהלת החשבונות. היא מנתחת לעומק את הנתונים, מציגה את המסקנות ומאפשרת קבלת החלטות עסקיות נכונות.

את פעילותה הפילנתרופית, הכוללת השקעה של 10 מיליון שקל בשנה, ממקדת שטראוס, ילידת נהריה, בגליל המערבי, אבל לא רק שם. "יש דברים שהולכים איתי שנים רבות כמו עמותת אחרי ובית השאנטי. אני לא קוראת לזה פילנתרופיה אלא השקעה חברתית", היא אומרת. "מבחינתי, זה כמו כל ביזנס. את העסקים שבהם אני מעורבת הכרחתי להתייעל. אני גם הפטרונית של להקת המחול הקיבוצית געתון, ומממנת את קשת איילון. אני מסתכלת על פרמטרים שעשויים להקפיץ את איכות החיים בגליל המערבי, וזאת התיירות".

האם את מרוצה ממעורבות הקהילה העסקית בתרומה לקהילה?

"לדעתי, היא לא מעורבת מספיק. התפיסה אצלנו במדינה עדיין סוציאליסטית ומסתפקים במה שהמדינה נותנת. תרבות הנתינה אינה מפותחת כמו באמריקה. אחי מיכאל ואני גדלנו בבית עם הורים שהגיעו לנהריה בעלייה החמישית שחינכו אותנו על ברכי הנתינה. אנחנו חלק מהתארגנות בקבוצת 'יכולים נותנים' של 18 אנשי עסקים, ובהם יהודית רקנאטי ואבי נאור הנפלא, המבינים את חשיבות הנתינה".

מאז המחאה לא אוהבים לפרגן לאנשי עסקים. יש טענות שהם תורמים על חשבון החברות הציבוריות.

"יש בארץ 'עליהום' על החברות והאנשים הפרטיים. מבחינתי, המדינה חשובה יותר ואני לא מתרגשת מביקורת, בתנאי שאמשיך לעשות את הדבר הנכון. בישראל עדיין לא תופסים את הנתינה כהשקעה לאורך זמן ואת ההתייחסות לשותפות כמו לעסק".

את מתוסכלת מכך?

"התקשורת לא מבינה לצערי את חשיבות העניין. אני לא בוכה או מקטרת ולא מחכה לשום סיוע, גם לא מהמדינה. אני מאמינה בלעשות. אני נתקלת באנשים נפלאים שקוראים להם החלוצים החדשים. צריך להחזיר למדינה אחרי שקיבלתי ממנה כל כך הרבה. באמריקה זה מובן מאליו, אבל אלינו זה עדיין לא הגיע".

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media