ט' באלול ה'תשע"ח   |   20 באוגוסט 2018   |   יום שני
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
המהפכה הצרפתית: האם אנו חוזים בלידתה של סטארטאפ ניישן חדשה?
14/08/2018 | פרמי אולסון ואלכס ווד
הכירו את הבנקאיות המורדות שמובילות "כלכלה נשית" בעולם
13/08/2018 | קיטי נוולס
אסטרטגיה למנהיגות: 7 טעויות שאתם עושים במהלך ראיון עבודה
14/08/2018 | ג'ף היימן
  פרויקט מנהלים עם חזון  
  בארץ  < ראשי

"להנהגה בישראל יש אינטרס לשמר מעמד בינוני חלש, הוא קל לשליטה"

ליזם אמיר ברמלי שצרף היום את סגן שר החוץ לשעבר, דני איילון לקבוצת רוביקון שהקים והביא לשווי של מיליארד שקל, יש בטן מלאה על ההנהגה הישראלית. בראיון פתוח במיוחד הוא מסביר למה לשלטון יש אינטרס לשמר את המצב במשק, ואיך כמה צעדים פשוטים היו משנים הכל
14/01/2015 | גיל קריא

"בוא נתחיל מהסוף", אני מבקש מאמיר ברמלי בפתיחת הראיון, רגע לפני שנצלול לשיחה עמוקה על דעותיו המגובשות על חוסר ההנהגה בארץ, על מצב המשק הישראלי ועל הצעדים שלדעתו יוכלו להביאו לצמיחה חסרת תקדים. 

איפה תרצה להיות בעוד שנה מהיום? 
וברמלי משיב מיד, היישר מהבטן: "באותו מקום בדיוק. אם אצליח לשמר את הפוזיציה שלי כיום ואת התמהיל בין חיי העבודה לחיי האישיים, אהיה מאוד מרוצה".

ברמלי, 38, שנולד בעכו ולדבריו, גדל "בלי כפית של זהב בפה", עומד בראש קבוצת רוביקון, אחת מקבוצות ההחזקות החזקות במשק, שאותה ייסד ב־2006. הונו נאמד במאות מיליוני שקלים. האסטרטגיה של רוביקון - המונה לא פחות מ־40 חברות בתחומים מגוונים - היא להשקיע בעסקים קטנים ובינוניים הנמצאים על סף פריצה קדימה וצמיחה משמעותית. פורטפוליו ההשקעות של החברה מתפרס על פני תחומים רבים - מסעדות, סטארט־אפים, חברות ביטוח ופיננסים ועסקי תיירות ופנאי. בין העסקים שבהם היא מחזיקה ניתן למצוא את אתר השוואת הביטוחים Wobi, חברת הטיפול בפסולת ביתית WTP, מסעדת ננה בתל־אביב, חברת הספורט המוטורי מסלולים, אגרו־אקולוגיה, חוף חוקוק בכינרת, ו־fixsale.

לפרויקט המלא - המנהלים הבכירים במשק מציגים את החזון הכלכלי לשנת 2015


על כוונותיה של החברה להתרחב ולחזק את פעילותה גם מול השוק העולמי, אפשר ללמוד מהרכש החדש והנוצץ בדמותו שלסגן שר החוץ לשעבר, דני איילון, עליו הודיעה היום. איילון ישמש כיועץ מיוחד לעסקים בינלאומיים לברמלי ובנוסף יהיה אחראי על מיסוד שיתופי פעולה עסקיים עם משקיעים זרים, קרנות בינלאומיות וחברות מאירופה ומצפון אמריקה.

הטיסה על חשבוננו

אבל בניגוד גמור למצבו האישי, בכל הנוגע למצב הכלכלי, המדיני והחברתי בישראל, ברמלי היה שמח מאוד לראות שינוי, ובהקדם. הבעיה, לדבריו, ששינוי כזה לא נראה באופק. "אני לא חושב שאנחנו עומדים לפני משבר בכלכלה. להיפך, אבל זו תוצאה של קיפאון. הכלכלה יציבה באופן יחסי - יש הרבה יזמות, האקזיטים נמשכים, מחירי הנדל"ן לא הולכים לרדת. בסך הכל אנחנו נשארים במצב של סטאטוס קוו. קצת עליות, קצת ירידות, אבל בלי שינוי ממשי. זו תוצאה של ההנהגה הכלכלית בארץ, שפשוט לא קיימת".

- הראיון המלא התפרסם במגזין חודש ינואר של פורבס ישראל

- לרכישת הגיליון חייגו: 077-5273355

לרכישת מנוי לפורס ישראל - לחצו כאן

"מזלזלים בעם". ברמלי | צילום: סטודיו ZOOZ

סטאטוס קוו, כפי שצופה ברמלי, עשוי להישמע כתרחיש אופטימי למדי, בטח על רקע הצמיחה השלילית שנרשמה לאחר מבצע "צוק איתן". אבל ברמלי מסרב להתרשם מהיציבות - הוא מאמין שבכמה צעדים פשוטים ניתן להזניק את המשק ולהביא לצמיחה אדירה בישראל. הבעיה, לדבריו, היא שלהנהגה בשנים האחרונות פשוט לא היה עניין להביא לצמיחה במשק, להיפך - היה לה אינטרס לשמר את המצב הכלכלי בישראל. 

למה שהמנהיגים יבחרו שלא לקדם את הצמיחה? 
"הפוקוס הוא לגמרי פוליטי. מעמד בינוני חלש הוא נוח וקל לשליטה. הוא יותר קל להשפעה, הוא פחות רועש, יש לו אילוצים והוא עסוק בלדאוג לענייניו. אם תהיה פה רווחה כלכלית אמיתית, יהיו לכך הרבה השפעות על השלטון".

"היתה מחאה חברתית", הוא ממשיך, "אנשים יצאו לרחובות. בסוף את כל הזרקורים הפנו למחירי הקוטג' והמילקי. מזלזלים בעם, הרי העניין הוא לא כמה עשרות אגורות במחיר המילקי. לב העניין הוא הרווחה הכלכלית, אופק ההזדמנויות שיש לצעירים. אבל על זה לא מדברים, אז נאחזים במה שיש. הרבה יותר קל לצמצם את המצוקות לגבולות המילקי והקוטג'. אבל זה הרבה מעבר לכך".

- לכל העדכונים, הדירוגים והראיונות - עשו לנו לייק בפייסבוק

השינוי הראשון שברמלי היה רוצה לראות - ומבחינתו יפה שעה אחת קודם - הוא יחס המדינה לתחום התיירות. הנושא בוער בו: הוא מושקע בכמה וכמה עסקים הפעילים בתחום, מעיד על עצמו כי הוא חובב טיולים גדול והכי חשוב - הוא מאמין כי התחום שמוזנח כיום, אמור להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים במשק, אם לא המרכזי שבהם. "הגדלת מסים אמנם יכולה להגדיל את הכנסות המדינה, אבל היא לא משפרת את מצב המשק. זו כלכלה שמזינה את עצמה. מחולל צמיחה אמיתי הוא כסף שמגיע מבחוץ: תעשיית ההייטק, התעשייה הביטחונית, הייצוא החקלאי וכמובן, כסף שנכנס מתיירות - אלה יסודות הכלכלה. 

אז כיצד ניתן למשוך את אותם מיליוני תיירים? לברמלי יש רעיון מסקרן, יש שיגידו מהפכני: להציע לכל תייר שיגיע לישראל לשבועיים לפחות כרטיס טיסה על חשבון המדינה. מכל מקום בעולם. וכשברמלי מציע רעיון, הוא לא סתם מפריח בלון - הוא כבר בדק את הקרקע, חישב עלויות ובדק את הכדאיות. "עשינו חישוב וגילינו שרק המע"מ שישלם בארץ תייר במשך שבועיים יהיה שווה ערך לעלות כרטיס הטיסה שלו. וזה עוד לפני שהזכרנו את הכספים החדשים שיכניסו התיירים למשק".

דרושה רפורמה

ממשרדו באחת הקומות העליונות של מגדל אלקטרה בתל אביב מנהל ברמלי השקעות בחברות ביטוח, מימון אשראי, טכנולוגיות מחזור, מסעדות, קרן מיוחדת להשקעה בפורמטים טלוויזיוניים - ואפילו חוף אקולוגי בכינרת. מגוון ההשקעות שלו אמנם עצום, אך המדיניות ברורה: הוא משקיע בעסקים קטנים ובינוניים בלבד (אך מקפיד לקרוא להם "עסקים בצמיחה"), ולתקופות זמן קצרות.

"ילד הוא לא גמד, ועסק בצמיחה הוא לא עסק קטן. יש עוול נוראי אפילו בסמנטיקה. חייבים להבדיל בין עסק בצמיחה לבין עסק קטן. גם waze, יד 2 ו־Wobi התחילו מחדר אחד וארבעה אנשים - הם כולם יחד שווים כיום מיליארדים. ברגע שקוראים לעסק בצמיחה 'עסק קטן', חורצים את גורלו, כי שופטים ומעריכים אותו לפי אמות מידה לא נכונות".

"זיהינו שהשלב המניב ביותר להשקעה הוא המעבר מעסק קטן לבינוני", הוא מסביר. "אז יש זינוק של מאות אחוזים. להפוך עסק של 10 מיליון דולר לעסק של 20 מיליון זה יחסית קל. להפוך עסק של 20 לעסק של 50 מיליון זה יותר מאתגר. להפוך עסק של 60 מיליון לעסק של 100 זה כבר ממש קשה".

גם בתחום ההשקעות, לדעתו, חייבת המדינה רפורמה מקיפה, שתזניק את המשק קדימה. במיוחד חורה לו על כך שהרגולציה הישראלית מערימה הגבלות וקשיים על אותם עסקים בצמיחה, חוקים והגבלות שנועדו להגן על משקיעים פרטיים, אך גורמים לדעתו נזק אדיר למשקיעים, לעסקים - ולכלכלה כולה.

על פי אותן הגבלות, עסק פרטי בישראל אינו יכול לגייס כספים מיותר מ־35 משקיעים פרטיים מבלי להיסחר בבורסה ולהפוך לחברה ציבורית. לכן, אותם עסקים פרטיים קטנים או בינוניים שזקוקים לסכום כסף קטן מוצאים עצמם תלויים בחסדי הבנקים או המשקיעים המוסדיים הגדולים, ללא יכולת לפנות למספר רב של משקיעים פרטיים קטנים יותר. "החוק נחקק בשנת 1968, ואז, כדי להגיע ל־35 משקיעים, היית צריך להיות בן של שר. היום כל בעל עסק עושה את זה ב־SMS אחד. להגן על המשקיעים זה חשוב, אבל בינתיים מונעים מהם גם את ההזדמנות להרוויח". 

אז מה אתה מציע?
"קודם כל, שיאפשרו לגייס מיותר משקיעים בסכומים קטנים. אדם פרטי שישקיע 50 אלף שקל - אפילו אם יפסיד את כל הכסף, לא יפסיד בשל כך את הבית, בקושי את האוטו. אז למה לא לתת לו להשקיע?". 

אבל ברמלי לא מסתפק רק בהזמנת המשקיעים הפרטיים להצטרף למסיבה. לראייתו, המדינה חייבת לאלץ גם את המשקיעים המוסדיים להצטרף למהלך - ולהשקיע בעסקים בצמיחה אחוז מסוים מסך השקעותיהם. "המשקיעים המוסדיים לא זזים היום מהכיסא בשביל עסקה של פחות מעשרות מיליונים. הם משקיעים רק בעסקאות גדולות, כי זה יותר קל ויותר משתלם להם. אליהם אין לי טענות, אבל המדינה יכולה לחייב אותם להשקיע 7% מסך ההשקעות שלהם, לא יותר, גם בעסקאות קטנות. זה יוכל לשנות פה את הכלכלה".

"איבדתי את האמון בפוליטיקה" | צילום: רוני בלחסן

המנהיג בדרך

למרות הכל הוא מתעקש לשמור על אופטימיות. הגישה הזאת נובעת, כנראה, מהעובדה שמדובר ביזם בנשמה - כזה שמוכן לנסות פעם ועוד פעם, ויודע שללא האמונה שהדברים יסתדרו בסופו של דבר, הוא בבעיה. 

חשבת פעם לפנות בעצמך לפוליטיקה? ליישם את כל הרעיונות האלה? 
"ממש לא. אני מוכן להיות הראשון לייעץ ולעזור, אבל לא מעבר לזה. השנים האחרונות פשוט ריסקו אצלי את האמון בפוליטיקה. אני רואה אנשים שמתעסקים בפוליטיקה עצמה - ולא בתכלית שלשמה נבחרו".

"אבל עם כל הביקורת שלי", הוא ממהר להבהיר, "אני לא מתלונן. הרי הייתי יכול לבחור ללכת לפוליטיקה, אבל לא עשיתי את זה. בכך כבר נשללת ממני זכות התלונה. אז אני לוקח את האחריות".

הצורך במנהיג הוא לא נקודת הדמיון היחידה שמוצא ברמלי בין ניהול המדינה לעסקים. כך, למשל, סוגיית היעדר המצע בקרב המועמדים השונים כיום מזכירה לו עשרות יזמים שהגיעו אליו נטולי כל תוכנית עסקית. "באים אלי המון אנשים מקסימים, יושבים מולי, ואני חושב לעצמי: ‘אני רוצה לעשות עסקים עם הבנאדם'. ויש להם חזון, אפילו רעיון טוב - ואני רוצה להשקיע, אבל אין להם שום תוכנית עסקית! אז אני שואל מה העסק? מה מודל הרווח? מהי התוכנית?". לראייתו, כך גם המצב עם המועמדים לראשות הממשלה כיום. "פעם מצע בחירות היה תוכנית עבודה", הוא ממשיך בהשוואה. "כל מועמד פנה לציבור ואמר ‘אלה הצעדים שאני הולך לעשות, אלה היעדים, לפיהם תשפטו אותי'. והיום? הכל סיסמאות. אין מצע של ממש. אנשים בוחרים בדמות, בכריזמה, באג'נדה כללית. אז כולם אומרים שהם רוצים שלום, ביטחון, לפתח את הכלכלה. אבל איך? כולם רוצים שיצביעו עבורם, ואז הם אולי יגלו לנו. אז בינתיים המדינה פשוט מתגלגלת". 

"הצעדים המתבקשים נמצאים על השולחן, וכולם יודעים מה הם", הוא מסכם. "לכן יש שלוש אפשרויות: או שבהנהגה יושבים אנשים לא חכמים, או שהם פחדנים, או שיש להם אינטרס לשמר את המצב כמו שהוא. תן לקוראים לחשוב מה האפשרות הנכונה - אבל אני יכול להגיד לך שאני לא מאמין שיושבים שם אנשים לא חכמים".

הראיון המלא התפרסם במגזין חודש ינואר של פורבס ישראל

- לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

- לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media