הרופאים 2019
   
י"ז בכסלו ה'תש"פ   |   15 בדצמבר 2019   |   יום ראשון
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
נעים להכיר: עושה העסקאות הטוב ביותר בוול סטריט
08/12/2019 | אנטואן גרה
"מילת המפתח היא ריליישנשיפ"
08/12/2019 | נועה אורון, ניו יורק
כיצד ישפיעו תוצאות הבחירות בבריטניה על העולם?
13/12/2019 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד
  ראיון מיוחד  
  בארץ  < ראשי

עד גיל 90 תגיע לירח: מוריס קאהן לא מפסיק לחלום

שמונה שנים והרבה מאוד עבודה נדרשו כדי שחלום החללית הישראלית יצא אל הפועל • זה לא היה קורה בלי שמוריס קאהן היה מחליט לקחת אותה כפרויקט אישי (ולהוציא עליה 40 מיליון דולר) • ״הסיפוק מלתרום הוא הרגשה שאי אפשר לתאר״, הוא אומר
28/03/2019 | רוני קרצנר

השעה היא רבע לארבע בלילה, 21 בפברואר 2019. על כן השיגור בקייפ קנוורל שבפלורידה עומד טיל ובתוכו חללית קטנה בשם "בראשית", שכולה תוצרת כחול לבן. הספירה לאחור המפורסמת מתחילה, אלפי צופים בישראל ועוד רבים בעולם עדים לרגע ההיסטורי שישים את ישראל על במת הטכנולוגיה העולמית. בין הצופים שהגיעו למרכז הבקרה של התעשייה האווירית יושב מתוח גם מוריס קאהן, האיש שבלעדיו כל זה לא היה קורה.

הכתבה מופיעה בגיליון מארס 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

קאהן, בן ה-89, נולד בדרום אפריקה בשנת 1930 למשפחה יהודית ענייה, שהיגרה ליוהנסבורג מליטא. את האומץ הדרוש ליזמות גילה כבר בהיותו בבית ספר, כשהחל לייצר ולמכור מכשירי רדיו שפועלים על קריסטל (רדיו שפועל ללא בטרייה או חשמל). אחר כך כבר פתח חנות אופניים ואז עבר לעסקי התכשיטים.

קאהן במשרדיו בר"ג. נוכחותו מורגשת בכל המסדרונות | צילום: שלומי יוסף

לצד החוש העסקי, ניחן קאהן גם בחוש צדק מפותח. אותו חוש גרם לו בגיל 26 לעזוב את דרום אפריקה ולעלות לישראל ביחד עם רעייתו ז'קלין (שאיתה חיי 54 שנה) ושני ילדיו הקטנים. "לא יכולתי לסבול את הדיכוי של השחורים על ידי הלבנים. זה הפריע לי", הוא מספר. "כמו כן לא רציתי שהילדים שלי יגדלו במדינה בלי עתיד, וכן, רציתי להיות שותף בבנייה של המדינה שלנו".

קאהן הוא אכן שותף מלא בבניית המדינה. למעשה, מאז שעלה בשנת 1956 (ולאחר כמה ניסיונות עסקיים כושלים), הוא הספיק להשפיע על לא מעט תחומים במשק הישראלי - בסוף שנות ה־60 הוא הביא לארץ את דפי זהב, בשנות ה־80 הקים את חברת התוכנה עורק אינפורמיישן, שהפכה לימים לאמדוקס, והשקיע בשורה של חברות, כמו קווי זהב, נטוויז'ן ו־AIG. קאהן גם יזם את המצפה התת ימי באילת אמצעות חברת Coral World שהקים בשנות ה־70, וכאמור, הוא מעורב בשורה ארוכה של פרויקטים כמו פרויקט החללית "בראשית", שבימים אלו עושה את מסעה ההיסטורי בחלל, בדרך להפוך את ישראל למדינה הרביעית אי פעם שמגיעה לירח, אחרי ארצות הברית, ברית המועצות וסין.

"פשוט תתחילו"

אם הזדמנתם במקרה למשרדיו של קאהן ברמת גן, הייתם יכולים בקלות להתבלבל ולחשוב שהגעתם למלון אירופי עתיק עם עיצוב קלאסי ורהיטים נדירים. אבל אז, כשתצעדו בדרך למשרד שלו, כבר יהיה בלתי אפשר להתעלם מנוכחותו של קאהן - המסדרונות מלאים במזכרות שקיבל לאורך השנים במהלך מסעותיו בעולם ושלל עיסוקיו. שני מוטיבים בולטים במיוחד: מים וחלל. זה מתחיל בדגם החללית שניצב בכניסה לבניין המשרדים ומקבל את פניהם של העוברים והשבים, ממשיך בדגמי היאכטות השונות של קאהן שמוצגים במסדרונות (עליהן הוא מעביר את זמנו, במקביל לביתו בבית ינאי), ומגיע לשיא באקווריום הענק שקבוע בקיר משרדו.

"תמיד מצאתי את החוויה שמתחת למים כמאוד רוחנית", מספר קאהן שעדיין נוהג להפליג ולצלול - שניים מתחביביו הגדולים, ושבאופן אופייני, הוא לא שומר לעצמו. "במהלך אחת מחופשות הצלילה נפגעתי באוזן ולא יכולתי לצלול - אז הייתי על החוף ופגשתי עוד אנשים שלא צוללים. חשבתי על זה שהם לא רואים את האלמוגים והדגים שאני כל כך אוהב, ואז עלה לי הרעיון של בניית מצפה תת־ימי, שיאפשר לאנשים לראות את הדגים ואת העולם התת־ימי המדהים". כך נולד המצפה התת־ימי באילת.

אחרי האקווריום המרשים הדבר השני שתופס את העין במשרדו של קאהן היא תמונה שלו עומד לצד חברו הטוב, האסטרונאוט באז אולדרין, האיש השני שדרך על הירח, מיד לאחר חברו לאפולו 11, ניל ארמסטרונג.

אולדרין וקאהן שותפים בארגון שנקרא Sea Space Symposium, ארגון שכולל חברים רבים מנאס"א ומסוכנויות חלל אחרות, כאלה שהיו בחלל וכאלה שדרכו על הירח. "אלה אנשים שמעורבים באוקיינוס ובחלל", אומר קאהן. "באז הוא חבר שלי זה 15 שנה, אנחנו באותו גיל והולכים לצלול ביחד".

"העניין הכספי היה חלק קטן". קאהן עם בראשית | צילום: התעשייה האווירית

אולדרין והסימפוסיום הם גם אלו שהכניסו את קאהן אל עולם החלל. ואפשר לומר, שיש להם לא מעט "מניות" בהצלחה של "בראשית" והקבוצה שאחראית לה, SpaceIL.

את המייסדים של SpaceIL פגש קאהן במקרה. "הלכתי להרצאה באוניברסיטת תל אביב, ועל הבמה עמדו שלושה סטודנטים צעירים שסיפרו כי הם הולכים להשתתף בתחרות של גוגל במטרה להנחית חללית על הירח. אז פניתי אליהם ושאלתי אם יש להם מקור הכנסה. הם אמרו שלא. אחר כך שאלתי איך הם חשבו לעשות את זה? והם אמרו שעדיין לא חשבו על זה. בסוף נתתי להם 100 אלף דולר בלי לשאול שאלות ואמרתי: 'פשוט תתחילו'".

לילות ללא שינה

"עד אותה נקודה לא ידעתי איך 100 אלף דולר נראים", מספר יהונתן ויינטראוב, אחד משלושת מייסדי SpaceIL (ביחד עם יריב בש וכפיר דמרי) ובוגר רשימת 30Under30 של פורבס ישראל בשנת 2017. "התכנון המקורי שלנו היה חללית בגודל של בקבוק קולה, אבל באיזשהו שלב עשינו סימולציה והחלטנו על הגדלת החללית, כך הפרויקט התארך".

לדברי ויינטראוב, קאהן היה שם כל הזמן. "אחרי ה־100 אלף הוא הכניס עוד 400 אלף דולר ואז עוד סכום, וזה התקדם. כשהיה צריך לשדרג ולשפר, והיה ברור שצריך עוד מימון - הוא היה שם עבורנו". בסוף תרומתו של קאהן הסתכמה ב־40 מיליון דולר מתוך סכום כולל של 100 מיליון דולר שהושקעו בפרויקט, שנמשך שמונה שנים עד רגע השיגור.

"לא חשבתי שזה יגיע ל־40 מיליון", אומר קאהן. "בשלב מסוים התחלתי לנסות לגייס כסף. קיבלתי סכום משמעותי ממשפחת אדלסון והיו לי כמה חברים, כמו סטיב גרנד, סמי סגול, סילבן אדמס ומשפחת שוסטרמן - כל אלה תרמו תרומה משמעותית".

על פי קאהן, חבריו המיליארדרים, שאותם גייס לטובת המשימה, לא הבינו עד הסוף את נושא החלל, אבל הם רצו לעזור לו לסיים את מה שהתחיל. "הרבה יותר קשה לגייס כסף בשביל לשלוח חללית לירח מאשר לגייס כסף עבור עניים", הוא אומר.

"המצב הזה, שלקחתי כספים רבים בשביל לסיים ואנחנו עומדים בפני קשים, ממש הדאיג אותי, עד כדי כך שלא יכולתי לישון בלילה", חושף קאהן. "ואז לילה אחד קיבלתי החלטה שלא משנה מה, אני אשים את כל הכסף כדי שהפרויקט ייצא לפועל וכדי שאעמוד מול ההתחייבות שנתתי לחברים שלי. מאותו רגע הרגשתי רגוע, מה שלא היה אפשר להגיד על מנהל הבנק שלי".

"משפחת אדלסון, למשל, רצתה לתרום בתמורה לכך שיהיה כתוב על החללית 'עם ישראל חי'", מגלה לנו דפנה ג'קסון, מנכ"לית קרן קאהן, שהיתה בין היתר אחראית על גיוס הכספים לפרויקט ומלווה את קאהן בשנים האחרונות. זה הסיפור מאחורי אותו כיתוב שראתה כל המדינה בסלפי המפורסם של החללית. "באופן כללי, רוב התורמים התנדבו לפרויקט הזה מהמקום הציוני - כלומר, בשביל לשים את ישראל המדינה הקטנה, על הירח".

אבל עבור קאהן, חובב החלל וההרפתקאות, זה לא היה רק פרויקט ציוני. ככל שחלף הזמן וגדלה השקעתו, כך גדלה גם מידת מעורבותו בפרטי הפרויקט. "העניין הכספי היה חלק קטן ממה שעשיתי", הוא מבהיר. "הייתי מעורב בכל היבט בפרויקט הזה, לא בתחום ההנדסי, כי אני לא מהנדס, אבל בשאר התחומים כן. היו לנו המון בעיות והייתי שם עבור כולן - בלעדיי הפרויקט הזה לא היה מסתיים", אומר קאהן.

"אפקט בראשית"

אחד הדברים שקשרו את קאהן וגם את שלושת המייסדים לפרויקט החללית ויצרו את המחויבות הבלתי מתפשרת אליו הוא הערך המוסף הנלווה אליו. "מה שמאוד עזר לנו לאורך השנים זה עניין הילדים", מסביר ויינטראוב. "מלכתחילה התחלנו כעמותה שדוגלת בחינוך. לא עבדנו רק כמהנדסים, אלא גם דאגנו להיפגש עם ילדים ולהסביר להם על העבודה. ואחרי יום קשה שאתה עובד, כשאתה מגיע לדבר עם ילד, זה ממלא אותך באנרגיה".

אצל קאהן עניין הערך המוסף מורכב יותר והוא מחלק אותו לשלושה חלקים. הראשון קשור לגאווה הלאומית מכך שתנחת חללית כחול־לבן על הירח.

השני קשור לעזרה המשמעותית, לטענתו, שקיבלו מהתעשייה האווירית, והרצון שלו להביא חללית מתוצרת התעשייה האווירית לחלל. אגב, קאהן מספר על כך שבתעשייה האווירית כבר חתמו על הסכם עם חברה גרמנית לפיתוח פרויקט חלל משותף בסדר גודל דומה. "אנחנו רואים את הפירות של הדברים שזרענו. חשבתי שזה ייקח זמן, אבל זה קורה במהירות", הוא מספר.

והחלק השלישי והמרכזי הוא מה שקאהן קורא לו "אפקט בראשית". המטרה היתה ליצור דור של אנשים, שיהיו מלאי השראה וירצו להתעסק עם החלל - בדיוק כמו 'אפקט אפולו', שאפולו 11 יצרה. "כשאני רואה ילדים מסתובבים בפורים עם תחפושות של אנשי חלל וחללית, זה מרגש", הוא אומר.

שיגור החללית בראשית | צילום: SpaceX

קאהן וג'קסון מדגישים, כי אחד הדברים החשובים שהם ראו לנכון להעביר באמצעות פרויקט החללית זה המסר של ללכת אחר החלומות. להעז, לנסות ולא לוותר. "כשאני מסביר לאנשים על החיים שלי, אני תמיד חוזר על דבר זה - אל תפחדו להיכשל. אני נכשלתי הרבה פעמים ואחרי כל כישלון ניערתי את עצמי, קמתי מהקרשים וניסיתי משהו אחר. אף פעם לא חשבתי לפרוש מלנסות", מספר קאהן.

ואפרופו כישלון, השאלה המתבקשת היא איך ירגיש אם החללית לא תנחת בסוף על הירח? "ייתכן שזה יקרה ואז ארגיש מעט אכזבה, אבל עם זאת, תחושת סיפוק על מה שעשינו - ניסינו, שלחנו את החללית לחלל, שלטנו בה, היא פעלה כמו שתכננו. אני מסופק ומאושר מאוד ממה שכבר השגנו. ואם נצליח וננחת על הירח, זאת תהיה תוספת לאושר, אבל לא אהיה ממש עצוב אם היא לא".

מתנה לעצמו

קאהן הוא חבר קבוע ברשימת עשירי ישראל מאז 1998, אז מימש את החזקותיו באמדוקס עת הונפקה בארה"ב וקיבל לידיו כמיליארד דולר. שש שנים לאחר מכן הוסיף להונו עוד כ־500 מיליון שקל, כשמכר את החזקותיו בדפי זהב. אולם אם שואלים אותו, הוא כבר הפסיק לספור את הכסף מזמן. "פעם פגשתי את אריה פילס, אחד מהיזמים בענף הבנייה, דיזנגוף סנטר למשל זה שלו. הוא אמר לי 'אם אתה יודע כמה יש לך, אז אתה לא עשיר". לעשיר הזה, לפי הערכת פורבס, יש כ־3.7 מיליארד שקל, מקום 42 ברשימת עשירי ישראל.

למרות עושרו הרב, שתי המילים שקאהן חזר עליהן הכי הרבה בראיון הן "אושר" ו"סיפוק", ואפשר להגיד שהן גם מתארות את האדם שמאחורי המיליארדים בצורה הטובה ביותר. "אני לא מרגיש עשיר", הוא טוען. "אומרים שהעובדה שנולדתי עני בוודאי גורמת לי להעריך יותר את העושר מאשר כאלו שנולדו עשירים".

קאהן מספר על כך שהרגע המשמעותי בחייו היה הרגע שבו מצא את אישתו, שגרמה לו להיות מאושר בחיים. לעומת זאת, לדבריו, כסף לא גורם לבן אדם להיות מאושר. "כסף מביא לך את האפשרות לעשות דברים שאחרת לא היית עושה. כסף זה לא אושר, הוא כלי".

הכלי שעליו מדבר קאהן, לא מכוון רק לשימוש עצמי. בעזרת ההון שאותו צבר הוא יכול גם לתרום והוא עושה את זה כבר עשרות שנים וללמעלה מ־150 פרויקטים פילנתרופיים במקביל: מעמותות שפועלות למען הסביבה, דרך סיוע כספי למעוטי יכולת, פרויקטים בתחומי הרפואה והביוטכנולוגיה וכן בפרויקטים כמו Lead, שהקים לפני 17 שנה ונותן כלים לדור העתיד של המנהיגים והיזמים בישראל.

"בעזרת מעט מאוד כסף אפשר לשנות חיים של בן אדם. זה נותן לי סיפוק", אומר קאהן. "אני רוצה לראות את הדור הזה של היזמים, שעושים דברים מדהימים בישראל ומקבלים הרבה מאוד כסף, משתמשים בחלק מהכסף לטובת החברה. אלה אנשים עם יכולות, הם יכולים לעשות דברים גדולים ולשאוב סיפוק כזה גדול מזה - זה יגרום לי אושר. אני לא אומר שהם לא עושים - יש כאלה שכן ויש כאלה שלא, ואז זה חבל - גם בשבילם, כי הסיפוק מלתרום הוא הרגשה שאי אפשר לתאר אותה".

עם הילדים באתיופיה. "הצלנו חיים של יותר מ-5,000 ילדים" | צילום: אלון חנניה

אחת מפעולות הפילנתרופיה שקאהן הכי מתגאה בה (ועליה גם קיבל אות הוקרה מהאו"ם) החלה לפני תשע שנים, אז החליט לקנות לעצמו מתנה עבור יום הולדתו ה־80. המתנה היתה מסע פילנתרופי עם צוות של מתנדבים ורופאי עיניים לכפר קטן באתיופיה, שבו חיים ילדים רבים שסובלים מעיוורון מולד, שיכול להיפתר בעזרת ניתוח של 25 דקות.

"אם לא עושים דבר כזה, זה פשע", מספר קאהן, שממשיך בפעילות זו עד היום. באתיופיה קאהן והצוות ישנים באוהלים, בתנאים קשים, עם יתושים טורדניים וללא מזגן. במהלך הביקורים שם הם נוסעים שעות ממקום למקום - אבל לטענתו, דווקא שם הוא הכי מאושר.
"הגענו לג'ינקה, כפר באמצע שום מקום, שם אספנו כל פעם 600 ילדים והצלנו את החיים שלהם ושל הקרובים. עד היום ניתחנו למעלה מ־5,000 ילדים. אי אפשר לתאר את הרגשת התענוג והאושר שבדבר הזה".

עכשיו, כשגיל 90 ממשמש ובא, קאהן אומר שהוא לא חושב על הגיל. "אבל חשוב לי לדאוג לכך שכל עוד אני פה, אהנה מהחיים שלי ואמשיך בעשייה - האמת היא שאני מגשים את חלומותיי".

הכתבה מופיעה בגיליון מארס 2019 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media